אשקלון
צילום: תמר מצפי

אשקלון מתרחבת צפונה: תוכנית מתחם הגולף יוצאת לדרך

1,260 דירות, כ-650 חדרי מלון ופארק גולף על שטח של כ-1,400 דונם; הביצוע יותנה בשיקום המטמנה והמחצבה שבשטח


צלי אהרון | (5)

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום אישרה למתן תוקף את תוכנית "מתחם הגולף" בצפון אשקלון. מדובר באחת מתוכניות הפיתוח הגדולות ביותר בעיר בשנים האחרונות. מדובר במהלך שמטרתו להרחיב את העיר צפונה, לחבר אותה בצורה רציפה יותר לרצועת החוף ולייצר מוקד תיירות, מגורים ופנאי בהיקף רחב, על קרקע המנוהלת בידי רשות מקרקעי ישראל.

התוכנית משתרעת על כ-1.4 אלף דונם, בין שכונת ברנע מצפון-מזרח לבין החוף ושמורת חולות ניצנים. היא כוללת תמהיל שימושים די רחב: מגורים, מלונאות, מסחר, שטחי ציבור ופארק גולף מרכזי. לפי התכנון שאושר, יוקמו במתחם כ- 1,260 אלף דירות, מתוכן 1,140 כחלק מהקמת שכונת המגורים החדשה ו-120 דירות נוספות לאורך רחוב אריאל שרון. מתוך אותן 120 דירות, לפחות 40% יהיו דירות קטנות ומותאמות לזוגות צעירים ומשקי בית קטנים, ולפחות 20% יוקצו לדיור בהישג יד, כולל דירות בשכר דירה מופחת.

אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא הקמת פארק גולף בשטח של כ-620 דונם, הכולל גם כ-17 אלף מ"ר לשימושי מועדון ספורט ומבנים נלווים. הפארק ישמש עוגן נופשי ותיירותי, עם חיבור ישיר לטיילת החוף ולמערכת שבילי אופניים והליכה שתשתלב עם המרחב הציבורי והטבעי של האזור. לצד הפארק תיבנה רצועה מסחרית רציפה ושטחי מלונאות בהיקף של כ-71 אלף מ"ר, הצפויים לתמוך בהקמת כ-650 חדרי מלון.התכנון מדגיש חיבור בין העיר לחוף, ביצירת רשת הליכה ורכיבה שמחברת מבני ציבור, מגורים, מסחר והים.

רחוב אריאל שרון, שמהווה ציר עירוני מרכזי, יזכה לחזית עירונית פעילה עם שימושי קרקע מעורבים — מגורים לצד מסחר ושירותים. היקף שטחי הציבור עומד על למעלה מ־7,000 מ"ר, בנוסף למאות דונמים של שטחים פתוחים שיתמכו בהמשך חיזוק הקשר בין העיר לטבע ולחוף.לצד הפוטנציאל התכנוני, התוכנית מתמודדת עם אתגר סביבתי משמעותי: מימוש עיקר הבנייה מותנה בטיפול מקדים במטמנה היסטורית ובמחצבה נטושה שנמצאות במתחם. שטח המטמנה משתרע על כ-400 דונם והמחצבה על כ-215 דונם נוספים. 

התנאי להתחלת הביצוע - השלב הראשון

רק לאחר שיקום הקרקע, בהתאם להנחיות סביבתיות והנדסיות, ניתן יהיה להתחיל בשלבי הביצוע והפיתוח המלאים. למעשה, השיקום מהווה שלב ראשון ומהותי ביישום התוכנית, ומוסדר כתנאי מתלה. המיזם משתלב באסטרטגיה העירונית להרחבת ייעודי הפיתוח לאורך החוף, תוך איזון בין תוספת דירות, יצירת מוקד תעסוקה ותיירות וחיבור העיר למרחבי טבע וים. 

בעיני העירייה ורמ"י, מדובר בתשתית תיירותית עתידית שיכולה להוות מנוע צמיחה משמעותי, גם במונחי משיכת מבקרים והכנסות עתידיות מארנונה עסקית, וגם בשיפור תדמית העיר כמוקד חוף דרומי מוביל. מבחינת שוק הנדל"ן, מדובר בתוספת משמעותית של מלאי עתידי של דירות ושל חדרי מלון. למרות זאת, מדובר בפרויקט ארוך טווח, עם הליכי ביצוע שצפויים להיארך על פני מספר שנים, בין היתר בשל הדרישה לשיקום סביבתי ובשלביות הנדרשת בפיתוח. המשמעות: תרומה עתידית להיצע הדיור בעיר, אך כזו שלא צפויה להשפיע מיידית על שוק הדירות המקומי.

במישור התחבורתי, התוכנית שמה דגש על נגישות להולכי רגל ורוכבי אופניים, פיתוח שבילים רציפים והקמת צירים שמחברים את המתחם ישירות לטיילת החוף ולשמורת ניצנים. בכך מבקשים בוועדה ליצור סביבת מגורים ותיירות מבוססת מרחב ציבורי נגיש ולא רק תנועה ברכב פרטי, בהתאם למגמות תכנון עכשוויות. לסיכום, מתחם הגולף בצפון אשקלון מסמן מהלך תכנוני רחב היקף שמחבר בין דיור, תיירות, פנאי וסביבה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

יו"ר הוועדה המחוזית דרום, עודד פילוס, מסר: "מדובר בתוכנית חשובה המפתחת את רצועת החוף הצפונית של העיר אשקלון ומטייבת את הממשק עם שמורות הטבע. בהיותה פרויקט ייחודי המשלב מגורים, מלונאות ומתחם גולף היא תמצב את העיר אשקלון כעיר חוף מובילה ואטרקטיבית". 

מנהל מרחב ירושלים ברשות מקרקעי ישראל, אסף רפלד, מסר: "התוכנית 'מוקד גולף - חוף צפון' שהובלה על ידי רשות מקרקעי ישראל, משרד התיירות ועיריית אשקלון כוללת שכונת מגורים עם 1,140 יח"ד, 650 חדרי מלון, מבני ציבור, שטחים מסחריים, מרכז כנסים, אולמות מופעים ושימושים נוספים לצורכי נופש ותרבות. התוכנית מהווה צעד משמעותי בהפיכת אשקלון ליעד תיירותי מוביל, ומשלבת פיתוח כלכלי, תרבותי וקהילתי בסביבה טבעית, נדירה ומרהיבה". 

מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, מסרה: "תוכנית הגולף נשענת על עקרונות התכנון כפי שנקבעו גם על ידי מוסדות התכנון, ותוכננה בקפידה על מנת לשמור על ערכי הסביבה והנוף הייחודיים לאזור החוף. התוכנית מבטיחה את המשך הגישה הציבורית לים, תוך יצירת ממשק רך עם השטחים הפתוחים הסמוכים, כך שהבינוי והפיתוח ישתלבו באופן טבעי במרקם הנופי הקיים. מימוש התוכנית צפוי לתרום משמעותית לעיר אשקלון - הן מבחינת פיתוח תיירותי וכלכלי, והן מבחינת חיזוק מעמדה כעיר חוף מרכזית בדרום, המשלבת איכות חיים, נופש וסביבה טבעית".


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 05/11/2025 09:35
    הגב לתגובה זו
    כבר כמעט עשור כבר מאז שתתחילו להגיד שזה תיכף פה
  • 4.
    אולי גולף 1997 ידנית 1600 של ערסים (ל"ת)
    גולף אעלק 05/11/2025 07:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנא.טונימי 04/11/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
    לדעתי באשקלון צריך לשמור שטחים לדור הבא ולהפסיק להיות חזירים ולגמור את השטחים ואז המחירים יעלו שחקים שאף אחד לא יכול לקנות פה דירה צריך להתמקד בפינוי בינוי ןלעזןב את השטחים הקיימים לדורות הבאים רק פינוי בינוי לחדש את השכונות הישנות שנראות זוועה
  • 2.
    שאפיק 04/11/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לזוז. אין שכל אין דאגות
  • 1.
    שלום 04/11/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
    גולף באשקלון !!המפסיד מקבל דקירה ורימון הלם ישר לסלון
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםמהדרין. קרדיט: שחר אמשלום

ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית

תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן

צלי אהרון |

מהדרין מהדרין -3.77%  , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.

"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע.  עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.

המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל. 

הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.

בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.