שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

• סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
• סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון". 

בקשר לפרשה בהסתדרות, אמר סמוטריץ' - "אנחנו הסתדרות שהקימה מדינה, אני אומר את זה שנים, בלי קשר לפרשה הנוכחית. אני לא רוצה להתייחס לפרשה האחרונה. אני הסתדרת לא רע עם ארנון ידענו לעבוד טוב, אין לי מילים רעות לומר עליו, אבל מוסדית זה דבר מאוד לא נכון ולא בריא ויכול להיות שתהיה פה הזדמנות להפסיק את המוסד הזה. כלכלת שוק מודרנית לא יכולה להיות עם כללי ההסתדרות".

קרדיט: מירי שמעונוביץ׳

• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

רפורמה במיסוי על השקעות בהייטק

הקלות מס, פטור ממע"מ, הורדת אי-ודאות רגולטורית ויצירת תמריצים להשקעה - אלו רק חלק מהמרכיבים הכלולים ברפורמה חדשה שמובילים משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות בהייטק. מטרת המהלך: להחזיר את ההייטק הישראלי למרכז הבמה הבינלאומית, בתקופה שבה המשק המקומי מתמודד עם האטה בגיוסים וירידה חדה באקזיטים.

בין הצעדים המרכזיים ברפורמה נכללות הטבות מס משמעותיות למנהלי קרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי וגידור, מתוך כוונה להוריד את המס על דמי הצלחה (Carry) משיעור של עד 50% לרמה של 27% בלבד, עם אפשרות למס יסף של עד 5%. דמי הצלחה, המהווים לרוב כ-20% מהרווחים לאחר החזר השקעה, יהפכו כך לאפיק מיסוי נוח הרבה יותר – ויהיו גם פטורים ממע"מ, מהלך המגלם חיסכון נוסף של 18%.

במקביל, יינתן פטור ממס רווחי הון לגופים זרים על השקעות בהייטק הישראלי, ללא מגבלת היקף וללא דרישה לפעילות פיזית בישראל. תושבי חוץ שישמשו כשותפים כלליים בקרנות ייהנו ממס מופחת של 10% בלבד על דמי ההצלחה – לעומת 15% כיום.

ההטבות לא נעצרות בקרנות: גם הייטקיסטים ישראלים השוהים בחו"ל ייהנו ממנגנון מחודש לקביעת תושבות לצורכי מס שיתבסס על ימי שהייה בלבד, ויאפשר חזרה פשוטה יותר לישראל. נוסף לכך, יתקבל פטור ממס על הכנסות שהופקו ונצמחו מחוץ לישראל, לצד קיצור תקופת ההבשלה במס על אופציות. ברשות המסים שואפים לצמצם את חוסר הוודאות שהרתיע חברות בינלאומיות מהשקעה בישראל, במיוחד סביב סוגיות קניין רוחני. ברפורמה נכללים כללים אחידים לקביעת שווי קניין רוחני ולשיטת הייחוס לשומות מס, כולל התחייבות של הרשות לקבוע שומה תוך 180 יום. עוד נקבע כי במקרים של הוצאת IP מחוץ לישראל, תוצע שיטת חישוב לפי 85% משווי מניות, בניכוי התאמות.

טור קשור - הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - ומה עם קרנות נדל"ן, תשתיות, אנרגיה?

השר הרחיב בדבריו על תפיסת הניהול הכלכלית מאז פרוץ המלחמה: לדבריו, זהו התקציב החמישי שעליו הוא חתום, והוא מגיע “אחרי ארבע קופסאות” זמניות שנפתחו לאורך הדרך. הוא מציג את עיקרון המפתח, שחזור האמון בין האזרחים למדינה כבסיס לתקציב: “התפקיד שלנו הוא לבנות את קו הביצורים הכלכלי שיאפשר לאזרחים להישען לאחור”, אמר, כשהוא מונה את רשתות הפיצוי למפונים, לעסקים ולמשפחות המשרתים כחלק מהמאמץ הזה. עוד הדגיש כי רוב המנגנונים פועלים, גם אם יש מי “שנופלים בין הכיסאות”, והבטיח שיפורים נקודתיים היכן שצריך.

במבט קדימה, השר מתאר יעד פיסקלי ברור: סיום 2025 סביב גירעון של כ-4.5% וירידה ל-3.2% ב-2026, לצד חזרה למסלול הפחתת יחס החוב תוצר החל מ-2026 “בקצב של כ-1.5 נקודת תוצר בשנה, בהנחות שמרניות”. לדבריו, שוק העבודה נותר איתן, עם אבטלה נמוכה, והמאבק בהון השחור נמשך ויתורגם לגידול בהכנסות המדינה. הוא מציין גם עוגנים פיננסיים נוספים כמו התכנסות האינפלציה ליעד ויתרות מט"ח גבוהות - כבסיס ליציאה מהירה לצמיחה.

ביחס לתקציב הביטחון, סמוטריץ’ מציג מסגרת סגורה לשנים 2025–2026: תוספת כוללת שסוכמה מראש, לצד דרישה חד-משמעית להתייעלות פנימית לפני בקשות להרחבות נוספות. המסר: “אפשר וצריך לנהל טוב יותר את המשאב הענק הזה”. במקביל, הוא מצביע על ביצועי שוק ההון וההייטק בתקופת המלחמה כראיה לעמידות המשק, וטוען כי סביבת התוצאות בפועל טובה מהתחזיות הפסימיות שנשמעו בשנה האחרונה. בסיכום, הוא חוזר על עיקרון הכוונון של התקציב: תגבור שיטתי של מי שנושא בנטל השירות, הורדת עלויות עבודה דרך הפחתות מס ממוקדות, ומשמעת פיסקלית שתאפשר לצמיחה “לעשות את העבודה” בלי לפרוץ מסגרות.

״התנהלות לא תקינה״

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התייחס גם להתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון בתקופת המלחמה וציין כי הנושא יהווה אחד הצירים המרכזיים בתכנון התקציב הבא. לדבריו, לצד הצורך האמיתי בתקצוב המערכה והתגברות על אתגרי הביטחון, נדרשת בחינה מחודשת של מנגנוני הבקרה והפיקוח בתוך המערכת. רום ציין כי בחלק מהפעילות שנבחנה עלו חשדות להתנהלות לא תקינה, לרבות מקרים שבהם ספקים קיבלו תשלום על שירותי מילואים מבלי להציג תיעוד או חשבוניות מתאימות. "יש צורך לוודא שהכסף הציבורי מנותב באופן שקוף ומבוקר", אמר, והוסיף כי רשות המסים מטפלת במקרים שעלו.

רום העריך כי עלויות הלחימה הישירות בשנתיים האחרונות הסתכמו בכ־180 מיליארד שקל, מתוכם חלק משמעותי בהוצאות כוח אדם, והבהיר כי משרד האוצר מצפה שמערכת הביטחון תפעל בהתאם להסכמות התקציביות שנחתמו כבר, תוך שיפור התהליכים הפנימיים ושמירה על יעילות.