4 בנובמבר 2011 - Groupon יוצאת לאחת מהנפקות האינטרנט הגדולות

ב-4 בנובמבר 2011, יצאה חברת הקופונים באינטרנט גרופון להנפקה ראשונית (IPO) בבורסת נאסד"ק בניו יורק, במה שנחשבה לאחת ההנפקות הגדולות ביותר בתחום האינטרנט בעשור הראשון של המאה ה-21. גרופון נוסדה בשנת 2008 בשיקגו על ידי אנדרו מייסון, ונכנסה במהירות לתודעה בזכות מודל עסקי חדשני שהתבסס על הצעות יומיות - קופונים קבוצתיים שמספקים הנחות משמעותיות לעסקים מקומיים, בכפוף להגעה של מספר מינימלי של קונים.

החברה גייסה בהנפקה כ-700 מיליון דולר, במחיר של 20 דולר למניה, שביטא שווי שוק מוערך של כ-12.8 מיליארד דולר. ביום המסחר הראשון זינקה המניה ביותר מ-30% למחיר של 26.11 דולר לשווי של 16.6 מיליארד דולר, אך בתוך שבועות ספורים החלה ירידת ערך חדה. בתוך שנה ירדה מניית גרופון ביותר מ-80%, מה שהעלה סימני שאלה כבדים לגבי מידת הבשלות של החברה לשוק הציבורי.

הביקורת המרכזית נגעה לשיטות החשבונאות של החברה, שכללו שימוש במדדים שלא כללו הוצאות שיווק, למרות שהוצאות אלו היו מרכזיות לפעילותה. בנוסף, החברה רשמה הפסדים תפעוליים של מאות מיליוני דולרים כבר לפני ההנפקה. כשלוש שנים לאחר מכן הודח מייסד החברה מתפקיד המנכ"ל, ובוצעו מספר רה-ארגונים במטרה לשנות את המיקוד העסקי של החברה ולצמצם את הוצאותיה.

נכון לשנים האחרונות, גרופון ממשיכה לפעול אך נמצאת הרחק מהשיא. שווייה ירד מתחת ל-300 מיליון דולר, החברה פיטרה מאות עובדים, ומדווחת על אתגרים בגיוס לקוחות חדשים ועל תחרות מוגברת מצד פלטפורמות מתקדמות יותר. הנפקת גרופון נחשבת כיום לדוגמה בולטת להייפ טכנולוגי שלא עמד בציפיות, ולפער בין רעיון עסקי חדשני לבין מודל רווח בר קיימא.

• למרות הפסד עמוק מהצפוי - גרופון מזנקת ב-40%
• גרופון מזהירה מפשיטת רגל - המניה נופלת ב-20%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

4 בנובמבר 1994 - הכנס הראשון שעסק בפוטנציאל המסחרי של רשת האינטרנט

ב-4 בנובמבר 1994 נערך בסן פרנסיסקו כנס היסטורי שהתמקד לראשונה בפוטנציאל המסחרי של רשת האינטרנט, אשר עד לאותו שלב נתפסה בעיקר ככלי מחקר אקדמי וצבאי. זה היה האירוע הראשון שבו נפגשו יזמים, משקיעים, מהנדסים ונציגי תעשייה כדי לדון בגלוי באפשרויות הכלכליות של הרשת החדשה, שהייתה אז בראשית דרכה הציבורית.

הכנס סימן תפנית משמעותית בגישת התעשייה לרשת. עד אז, האינטרנט הייתה מערכת מחוברת של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, ללא פרסומות, ללא מסחר וללא כלים כלכליים. בכנס הזה הוצגו לראשונה רעיונות להקמת חנויות מקוונות, מערכות סליקה דיגיטליות, שירותי פרסום ומודלים של מנויים. יזמים הציגו תוכניות לפיתוח דפדפנים מתקדמים, שירותי תוכן ואתרי מסחר.

על פי ההערכות, באותה שנה היו פחות מ-3,000 אתרים פעילים ברשת, רובם מוסדיים. אך המשתתפים בכנס דיברו על עתיד שבו מיליוני עסקים יפעלו באינטרנט, יציעו שירותים לציבור הרחב וינהלו תהליכים עסקיים מלאים אונליין. חלק מהדוברים אף חזו שהאינטרנט תחליף חלקים נרחבים מהקמעונאות הפיזית ותשנה את עולם הפרסום.

• חושבים שהריבית בארה"ב גבוהה? זה היום שבו היא טיפסה לשיא של 21%
• האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר

למרות שבאותו שלב עוד לא הייתה ודאות לגבי התשתיות, החיבורים והיכולת של המשתמשים להתחבר לרשת, הכנס ביסס את הרעיון שהאינטרנט אינה רק טכנולוגיה אלא פלטפורמה עסקית לכל דבר. בדיעבד, הוא נחשב לאבן דרך בהפיכתה של הרשת הגלובלית לגורם מרכזי בכלכלה העולמית.

4 בנובמבר 1993 - תחילת השידורים המסחריים של ערוץ 2 בישראל

ב-4 בנובמבר 1993 החל ערוץ 2 לשדר בישראל במסגרת שידור מסחרי מלא, ובכך הסתיים מונופול השידור של רשות השידור ונפתח עידן חדש בתחום התקשורת המקומית. לראשונה בישראל, שודרו פרסומות בטלוויזיה, והמדינה נכנסה לעולם שידורי הברודקאסט המסחריים, בדומה למודלים שהיו קיימים בארה"ב ובאירופה.

ערוץ 2 הופעל בתחילה על ידי שלוש זכייניות, טלעד, קשת ורשת, שהתחלקו בימי השידור והפיקו תכנים עצמאיים. עם תחילת השידורים, עברו משקי בית רבים לצרוך טלוויזיה בערוץ זה, שזכה במהירות לנתוני רייטינג גבוהים ולמעמד דומיננטי בשוק.

מבחינה כלכלית, הקמת ערוץ 2 הובילה לגידול חד בשוק הפרסום בטלוויזיה, שהוערך אז בכ-100 מיליון דולר לשנה. הכנסות אלה משכו יזמים, הפקות עצמאיות ופרסומאים, ויצרו שוק חדש של מדיה מסחרית. בנוסף, הערוץ סייע להנעת שוק ההפקות המקומיות, והוביל לצמיחה של תעשיית תוכן ישראלית.

עם זאת, המעבר למסחריות לא היה נטול בעיות. המרדף אחרי רייטינג גרם לעלייה בתכנים פופוליסטיים ולפיחות בערך התוכן התרבותי. גם התחרות בין הזכייניות יצרה לחצים כלכליים שהובילו בהמשך להתאגדות, קונסולידציה ושינויים במבנה הבעלות.

4 בנובמבר 1991 - אלמנת נשיא הפיליפינים נעצרת בגין הונאה ושחיתות

ב-4 בנובמבר 1991 נעצרה אימלדה מרקוס עם נחיתתה במנילה, בירת הפיליפינים, לאחר חמש שנות גלות בהוואי בעקבות הדחת בעלה, הדיקטטור פרדיננד מרקוס. מעצרה בוצע במסגרת חקירה מקיפה של שורת עבירות חמורות, ובהן הונאת כספי ציבור, הברחת נכסים, שחיתות שלטונית ושימוש פרטי בכספי מדינה.

על פי ההערכות, משפחת מרקוס העלימה רכוש ציבורי בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד דולר, סכום עתק ביחס לגודל הכלכלה הפיליפינית באותה תקופה. מדובר היה בנכסים שכללו בנייני משרדים בניו יורק, וילות באירופה, מאות חשבונות בנק סודיים, אלפי זוגות נעליים, יצירות אמנות ופריטי יוקרה.

מעצרה של אימלדה מרקוס נתפס כסמל לרצון של השלטון החדש בפיליפינים לשרש את השחיתות ולהחזיר אמון ציבורי ומוסדי. מעבר להיבט הפלילי, היו לכך גם השלכות כלכליות רחבות: שוק ההון הפיליפיני הגיב בעליות קלות, והיו גופים בינלאומיים שהביעו מחדש עניין בהשקעה במדינה. הדימוי החיובי של חקירת האליטה השלטת סייע בשיפור תנאי הסחר והסיוע של הפיליפינים בקרב מוסדות מימון גלובליים.

במהלך העשור שלאחר מכן נמשכו ההליכים המשפטיים, ורק ב-2018 הורשעה מרקוס באופן סופי בשבעה סעיפי שחיתות. אולם כבר ביום מעצרה נרשם שינוי כיוון ברור: הפיליפינים ניסתה להפוך ממדינה הנשלטת על ידי משפחות עוצמתיות למערכת כלכלית פתוחה, עם מוסדות מתפקדים ופיקוח ציבורי אפקטיבי.

4 בנובמבר 1973 - "יום ראשון ללא מכוניות" בהולנד בשל משבר הנפט

ב-4 בנובמבר 1973 יזמה ממשלת הולנד את המהלך החריג של איסור תנועה על כלי רכב פרטיים ברחבי המדינה בימי ראשון. הצעד התקבל בעקבות משבר הנפט החריף שנוצר באותה שנה, כאשר מדינות ערביות הפסיקו את אספקת הנפט למדינות שתמכו בישראל במלחמת יום כיפור.

הולנד, שתלותה בנפט מיובא הייתה גבוהה במיוחד, נאלצה לנקוט צעדי חירום לצמצום צריכת האנרגיה. איסור השימוש ברכבים בימי ראשון נמשך לאורך עשרה שבועות, והוביל לשינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה, ההתניידות והמסחר במדינה.

ההשפעה הכלכלית הייתה מיידית: ענפים כמו תחבורה פרטית, מוסכים, תחנות דלק ותיירות פנים רשמו ירידה של עשרות אחוזים בפעילות. במקביל, התחבורה הציבורית גדלה באופן ניכר, והמודעות הציבורית לחיסכון אנרגטי עלתה. המהלך הוביל לירידה זמנית בצריכת הנפט בשיעור של כ-10% ולירידה בהוצאות המדינה על יבוא אנרגיה.

משבר הנפט כולו הביא את הולנד לשינויים מבניים: המדינה החלה לפתח מאגרי גז טבעי בצפון המדינה, השקיעה בתחבורה ציבורית, והובילה את מדיניות האיחוד האירופי לכיוון של פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. עוד באותה שנה הונהגו הגבלות מהירות חדשות, קמפיינים לחיסכון בחשמל ותמריצים לשימוש בתחבורה ירוקה.

"יום ראשון ללא מכוניות" היווה בסיס להיערכות עתידית למשברים נוספים, לא רק בתחום האנרגיה, אלא גם בתחבורה, תכנון עירוני וסביבה.