ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט Microsoft Corp -0.06%   מצאה את עצמה בלב מרוץ שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד בו: המרוץ להשיג מספיק כוח מחשוב כדי לעמוד בקצב הצמיחה של הבינה המלאכותית. ענקית הטכנולוגיה התחייבה כבר להשקיע יותר מ־60 מיליארד דולר בשורה של חברות תשתית צעירות, המכונות “נאו־קלאוד” - ספקיות קטנות וגמישות שמציעות גישה לשבבים, לחשמל ולמרכזי נתונים מוכנים.

המהלך הזה חושף את הבעיה: אפילו מיקרוסופט, שמפעילה אחת מתשתיות הענן הגדולות בעולם, לא מצליחה להקים מרכזי נתונים בקצב שמדביק את הדרישה. הצוותים שלה, כמו גם לקוחות הענן של Azure ו־OpenAI, צורכים כוח מחשוב בקצב שהחברה מתקשה לעמוד בו. במקום להאט את הפיתוחים או לעצור פרויקטים, היא מעדיפה לשכור תשתיות מבחוץ, גם אם המשמעות היא לשלם עשרות מיליארדי דולרים על מתקנים שאינם בבעלותה המלאה.

ההשקעה הגדולה ביותר, בהיקף של כ־23 מיליארד דולר, מופנית לסטארט־אפ בריטי צעיר בשם Nscale. החברה הזו קיימת רק כשנה וחצי, אך היא מחזיקה במשהו שמיקרוסופט נואשת להשיג - זמינות מיידית של שרתי אנבידיה מדגם GB300. ההסכם בין השתיים יעניק למיקרוסופט גישה לכ־200 אלף שבבים מתקדמים, הפזורים באתרים בבריטניה, נורבגיה, פורטוגל וטקסס. מדובר בכמות שמספיקה כדי להפעיל מאות מודלים גדולים של בינה מלאכותית. וזו לא העסקה היחידה. רק השבוע הכריזה מיקרוסופט על שתי התחייבויות נוספות בהיקף של יותר מ־10 מיליארד דולר כל אחת: החברה האוסטרלית Iren תשכיר לה גישה לשבבים תמורת 9.7 מיליארד דולר, ו־Lambda חתמה על הסכם נוסף בהיקף רב־מיליארדי. לפי גורמים בענף, רוב ההסכמים נחתמים לטווח של חמש שנים.

חברות שנולדו כמעט במקרה

המונח “נאו־קלאוד” מתאר דור חדש של חברות תשתית קטנות אך זריזות, כמו CoreWeave ו־Nebius. הן נולדו כמעט במקרה מתוך הצורך הדחוף בתשתיות מחשוב לבינה מלאכותית, לעיתים מתוך שאריות של תעשיית כריית המטבעות הדיגיטליים. היתרון שלהן פשוט: הן כבר פתרו את הבעיות שמאטות את הענקיות - החל מהשגת חשמל בהיקפים עצומים ועד קבלת רישיונות הקמה וייבוא שבבים. מבחינת מיקרוסופט, מדובר בדבר הכרחי. כדי להקים מרכז נתונים חדש, נדרש לעיתים זמן של שנה או יותר, זמן שאין לה. השכרת תשתית מנאו־קלאוד מאפשרת לה להגדיל את הקיבולת כמעט בן־לילה, ולספק מענה לצוותים וללקוחות שממתינים לתוספת כוח מחשוב. המחיר אמנם גבוה יותר, אך הוא זול בהרבה מאובדן יתרון טכנולוגי.

• העיתון שהתחיל לצאת לאור בישראל ומה קרה היום לפני 24 שנה
• מיקרוסופט תשקיע מיליארדים בתשתיות AI בהודו וקנדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר לאחרונה כי דווקא החשמל, ולא השבבים, הוא צוואר הבקבוק העיקרי של התעשייה. “יש לנו שבבים”, אמר, “אבל אין לנו מספיק אנרגיה כדי להפעיל אותם.” הבעיה כיום אינה רק טכנולוגית, אלא תשתיתית. חסרים עדיין אתרים, רישיונות, ובמקרים רבים פשוט הספק חשמל. במובן הזה, הנאו־קלאוד מציעות למיקרוסופט “פתרון ביניים”. הן מחזיקות גישה לאזורים שבהם החשמל זמין וזול יותר, ויכולות להעמיד מתקנים חדשים בתוך חודשים ספורים.

ענקיות הטכנולוגיה האחרות מתקדמות בזהירות

אמזון, למשל, עדיין לא הכריזה על הסכמים משמעותיים עם חברות נאו־קלאוד. בגוגל מסתפקים בהשכרת קיבולת מצומצמת מ־CoreWeave כחלק מהעבודה עם OpenAI, ומטא בוחנת הסכמים דומים. מיקרוסופט, לעומת זאת, כבר הפכה את זה לאסטרטגיה קבועה. ברבעון האחרון לבדו הוציאה החברה כ־35 מיליארד דולר, בעיקר על חכירת מרכזי נתונים וציוד כמו שרתים. בשיחה עם משקיעים אמרה שתמשיך להגדיל את ההוצאות כדי לעמוד בביקוש לשירותי ענן ובינה מלאכותית.

במקביל, המהלך חושף מגמה רחבה יותר בתעשייה: כוח העיבוד הופך למוצר במחסור. כל החברות הגדולות מפתחות מודלים חדשים, וכל אחת מהן זקוקה למיליוני שעות עיבוד נוספות. התוצאה היא לחץ אדיר על השוק, שמזכיר לעיתים את המחסור בשבבים בתקופת הקורונה. האנליסטים גם כן סבורים שמדובר בסימן למחסור חריף בתעשייה כולה. לדבריהם, השוק נכנס לתקופה שבה הביקוש לעומסי עבודה של בינה מלאכותית עולה בהרבה על ההיצע, וענקיות הטכנולוגיה נאלצות למצוא פתרונות יצירתיים גם במחיר של תלות בספקים צעירים ובלתי מוכרים.

• וורן באפט בשבוע האחרון כמנכ"ל: איך הטעות הכי גרועה שלו יצרה אימפריה של טריליון דולר
• שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...