גיפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

קנה ג'יפ עם הלוואה חודשיים לפני בקשת חדלות פירעון - ויחזיר רק כחמישית מהחובות

אף שהתנהל בחוסר אחריות קיצוני, שופט קבע כי החייב יקבל הפטר אם ישלם 96 אלף שקל בתוך ארבע שנים, אחרי שצבר חובות של יותר מ-450 אלף שקל. לטענת החייב, הוא רכש את הג'יפ עבור אחיו - שלדבריו משלם עבורו
עוזי גרסטמן | (15)
נושאים בכתבה חובות פסק דין

אדם שהוגדר "חייב" יקבל הפטר מחובות בהיקף של 452 אלף שקל אם ישלם 48 תשלומים של 2,000 שקל בלבד. כך קבע שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר. השופט הוציא את צו השיקום אף שהחייב רכש ג'יפ זמן קצר לפני כניסתו להליך.

הסיפור החל כשבסוף 2021 פנה החייב לבית המשפט וביקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוא טען אז שהוא נשוי ואב לחמישה - אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים, ועובד בתפקיד אחזקה עם משכורת חודשית של כ-7,000 שקל. בנוסף, הוא מקבל קצבת ילדים בסך 880 שקל בחודש, ובת זוגו לא עובדת. הוא טען כי הסיבה להיווצרות החובות היא הוצאות המחיה של המשפחה, שהן גבוהות מההכנסות.

בתחילת ההליך נקבע  כי החייב ישלם 150 שקל בחודש לנושים, ובהמשך הסכום עלה ל-850 שקל לחודש. בדיון שהתקיים באחרונהב תיק, הסכימו הצדדים כי צריך לתת צו שיקום לחייב, אך היתה מחלוקת על פרטי הצו, בשל התנהלותו הכלכלית של החייב.

לאור ממצאים שעלו, המעידים על הכנסות בסך 18 אלף שקל בתקופה שלפני פתיחת ההליך, הנאמן ועורך הדין הממונה טענו כי החייב לא ממצה את כושר ההשתכרות שלו. עוד לטענתם, כחודשיים לפני שביקש לפתוח בהליך הוא רכש ג'יפ באמצעות הלוואה שנטל. כמו כן, התגלה כי הוא מנהל תביעה לפיצויים על נזקי גוף, מבלי שביקש היתר לכך, כנדרש בהליך של חדלות פירעון.

בעקבות הדברים האלה, טענו הנאמן ועורך הדין הממונה כי יש לממש את הג'יפ או לפדות את השווי שלו, ולהעביר לנושים חלק מהפיצוי שייפסק לחייב, אם יזכה בתביעת נזקי הגוף שהגיש. עורך הדין הממונה המליץ כי צו השיקום יכלול 60 תשלומים של 3,000 שקל, ואת מימוש הרכב ששוויו 136 אלף שקל, כך שבסופו של דבר יועברו לקופת הנושים 316 אלף שקל. בתגובה לכך, טען החייב כי הוא אכן עבד 11 שנה בעבודה אחרת עם משכורת נאה, עד שנפגע ב-2018 בתאונת עבודה שבעקבותיה הוא נאלץ לסיים את העבודה ההיא, ולעבור לעבודתו הנוכחית.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לגבי הג'יפ, החייב אישר כי לקח הלוואה בסך של 150 אלף שקל לטובת רכישתו, אך לדבריו הוא מסר את הרכב לאחיו, שהוא זה שמשלם עליו. מאחר שהרכב משועבד וההלוואה בגינו משולמת על ידי האח, נטען כי אין טעם לממש אותו. בקשר לתביעת הפיצויים, טען החייב כי באחד הדיונים בעניינו הוא ביקש בעל פה היתר לנהל אותה.

השופט קיבל את הסברי החייב בעניין יכולת ההשתכרות שלו, והבהיר כי יש לבחון את הכנסתו כיום ולא את זו שהיתה לו בעבר. עם זאת, הוא ציין כי יש קושי ממשי להתעלם מרכישת הג'יפ: "אם קבעתי שהיחיד גילה יוזמה ומעוף בהקשר לרצונו להגדיל את כושר השתכרותו, הרי שביחס לרכישת הרכב, גילה היחיד חוסר אחריות קיצוני", כתב השופט. אף שכיום ההלוואה משולמת על ידי מישהו אחר, השופט קבע כי יש לתת ביטוי לשווי הרכב במסגרת צו השיקום. לגבי התביעה הנזיקית, קיבל השופט את פניית החייב בעל פה במהלך הדיון, וקבע כי יש לאפשר לו לנהל את התביעה בכפוף לכך שאם יקבל פיצוי על הפסדי השתכרות - הוא יועבר לנושים שלו.

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אריה 17/03/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    בארץ צריך להיות תחמן רמאי וגנב כדי לחיות טוב, אנשים ישרים אין להם סיכוי
  • 11.
    מימי 17/03/2024 06:55
    הגב לתגובה זו
    ועוד עושים לו הטבות
  • 10.
    יוסי 16/03/2024 20:49
    הגב לתגובה זו
    שווה לרמות את המדינה לקחת הלוואות ולעשות פירעון חכמי חלם
  • 9.
    משתלם לקחת הלוואות ולקבל פטור מהחזרת הכסף. (ל"ת)
    מוטי 16/03/2024 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אבי 16/03/2024 19:55
    הגב לתגובה זו
    ובגלל שופטים תת רמה כאלה יש ריבוי נוכלים ועבריינים נקווה שהוא חריג בנוף ויעיפו אותו ...
  • צודק בהחלט (ל"ת)
    מוטי 16/03/2024 20:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זה שופט זה? מתאים בקושי להיות שר בממשלה. (ל"ת)
    חיים 16/03/2024 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אליהו 16/03/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    אם היה אשכנזי היה מקבל הפטר מלא ומחיקת חובות עם יכולת קנייה של גיפ שני יקר יותר
  • אתה גזען ומחפה על חייבים. (ל"ת)
    סמי 16/03/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קים און ג'_ונג 16/03/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
    אנחנו נאנקים , תחת מיסים , מילואים והחוק נותן לאחד כזה לחמוק מחובותיו ומי משלם ? אנחנו בושה
  • ישראל 17/03/2024 16:53
    הגב לתגובה זו
    הרפורמה של לוין הייתה להכשיר עבריינים ולתת יותר כוח לממשלה על חשבון בתי המשפט.
  • 4.
    פטריוט 16/03/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    בגלל שופטים כאלה כל עבריין מלך
  • 3.
    כלכליסט 16/03/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    התנהלות פושעת אם אין לו הכנסה גבוהה לצה יש ךו עיניים גדולות אין לו זכות לחשוב על ג׳יפ הבחור לוקה בחוסר יידע מינימלי בניהול משק בית מי אמור לשלם על כל החוב שמחקו לו , כמובן כספיי הציבור גועל נפש טוב שלא קנה פרארי
  • 2.
    כלכלן 16/03/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
    ברור שצריך גיפ יוקרתי כדי לנסוע ולחלק 2000 ש"ח בחודש- לא ככה שופט הזוי ???
  • 1.
    שי 16/03/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    מעודדים אנשים לנצל את המערכת .במדינה שלנו רק רמאים מצליחים.
תאונת דרכים
צילום: depositphotos

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה

בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות כבר היום

עוזי גרסטמן |

בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.

בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.

הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.

הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית

אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.