בהחלטה תקדימית ומורכבת, אישרה שופטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שרון הינדה, הסדר נושים ייחודי לבעל תאגיד קוסמטיקה לשעבר, סטיב בן חמו, חרף התנגדויות של כמה נושים מרכזיים ובהיעדר הרוב הדרוש מהאספה השנייה. מדובר בפסק דין המשקף מאבק כלכלי ומשפטי ממושך, שבמרכזו חוב עתק בהיקף של כ-15.7 מיליון שקל ופשרה מורכבת שמציעה פירעון חלקי בלבד, על בסיס מכירת מותג, נכסי מקרקעין וויתורים מצד גורמים קרובים לחייב.

בתחילת הדרך הגיש בן חמו בקשה לאישור הסדר נושים שבמסגרתה הציע לשלם כ-2.5 מיליון שקל מתוך סך חובותיו, כשהסכום מבוסס בעיקר על מכירת מותג טיפוח השיער שהיה בבעלותו, La Beute , בתוספת מענקי חרבות ברזל שעוקלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. הצעה זו נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הנושים באספה הראשונה.

ואולם כפי שצוין בפסק הדין, "בהתאם לדו"ח מנהלת ההסדר - היחיד שיפר הצעתו תוך שיתוף פעולה עמה ומשא ומתן עם גרושתו ואביו". שיתוף פעולה זה הוביל להצעה משופרת, מקיפה בהרבה, אשר לפיה הסכום הכולל שיוזרם לקופת ההסדר יעמוד על כ-3.65 מיליון שקל. מקורות המימון כללו, בין היתר, סכום של 2.86 מיליון שקל ממכירת המותג, 65 אלף שקל מזכויות פנסיוניות בלתי מוגנות, 60 אלף שקל מתשלומים חודשיים שיוסיף החייב, 530 אלף שקל ממכירת מחצית דירה בירושלים, והפחתת תביעת חוב של אביו על ידי העמדתה על 1.82 מיליון שקל בלבד (לעומת תביעה מקורית של כ-3.48 מיליון שקל).

12.5 מיליון שקל ללא תביעת האב

כנגד בן חמו הוגשו 51 תביעות חוב בסך כולל של כ-15.7 מיליון שקל, מתוכן כ-1.1 מיליון שקל בדין קדימה וכ-490 אלף שקל בנשייה מובטחת. לאחר הפחתת תביעת האב, החוב הכללי הגיע לכ-12.47 מיליון שקל בלבד. ההצעה המשופרת כללה תשלום של 100% לנושים בדין קדימה ולנושים המובטחים, בעוד שהדיבידנד המוצע לנושים הכלליים הוערך בכ-20% בלבד.

• ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
• דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות ההצעה המשופרת, ואף שהשיקים ממכירת המותג כבר הופקדו בנאמנות, עדיין נרשמה התנגדות מצד מספר נושים, ובמיוחד מצד א.צ. עומר הפקות דפוס, שטענה להעלמת מלאי בשווי של מיליוני שקלים. הנושה, שסיפקה לבן חמו חומרי אריזה, הסתמכה על היקף ההזמנות כדי לטעון לקיומו של מלאי גדול שלא דווח. לדבריה, רק בדיקה על ידי רואה חשבון מבקר היתה יכולה לאשש או להפריך את הטענה. אלא שבפסק הדין נקבע כי "מעבר להעלאת הטענה הנושה לא הביאה ראיות כלשהן המעידות כי אכן היה או הוברח מלאי בהיקפים הנטענים על ידה".

המאמצים להסיר את הערפל סביב סוגיית המלאי כללו דרישה להמצאת מסמכי הנהלת חשבונות ועדות של רואה חשבון. אכן, חוות דעת הוגשה ובמסגרתה הוערך שווי המלאי ערב מכירת המותג בכ-200 אלף שקל בלבד. בכך סברה מנהלת ההסדר שניתן מענה לטענה. השופטת הינדה קיבלה את עמדתה וכתבה בפסק הדין: "טענתה לעניין המלאי נבחנה בכלים העומדים לרשות מנהלת ההסדר... ולא גילתה נתונים ששינו את פני הדברים מכפי שהוצגו על ידי היחיד".

עמדתה של מנהלת ההסדר היתה ברורה לכל אורך הדרך: "ההצעה המשופרת מיטיבה עם הנושים ועדיפה על פני הליך של חדלות פירעון". ההסברים לכך כללו את ויתור האב על חלק מתביעת החוב והסכמת הגרושה לוותר על חלק מהזכויות בנכס בירושלים – ויתורים שנטען כי לא יתקבלו בהליך חדלות פירעון סטנדרטי. גם הממונה על חדלות פירעון תמך בהצעה המשופרת וסבר כי היא סבירה ומשפרת את מצב הנושים.

• דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
• נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

התנגדות הנושים לא נתמכה בהנמקה חדשה

דיון נוסף התקיים ביוני 2025, ובמהלכו התברר כי התנגדותם של חלק מהנושים, לרבות תורפז תעשיות, לא נתמכה בעמדה עדכנית או בהנמקה חדשה. "בהיעדר הרוב הדרוש עתרה מנהלת לאישור בהתאם לסמכות בית המשפט בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", נכתב בפסק הדין. לבסוף, לאחר שנושה מרכזי נוסף - קרגו אקספרס - הסירה למעשה את התנגדותה והותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, נותרה התנגדות עיקשת אחת בלבד.

ואף על פי כן, שוכנעה השופטת כי "הצעת ההסדר היא צודקת והוגנת ומיטיבה עם הנושים". בין היתר קבעה כי "מרבית הנושים שהביעו התנגדותם להסדר לא נימקו ולא פירטו התנגדותם ובכלל זה לא הציגו עמדה אופרטיבית לבקשה לאשר ההסדר לפי סעיף 87 לחוק... במקרה זה אני סבורה כי היעדר ההנמקה מצדיק אישור ההסדר". בנוסף, השופטת התייחסה לחשיבות המעורבות האקטיבית של הנושים בהליכי הסדר מסוג זה, וקבעה כי "אישור הסדר הנושים אין בו כדי למנוע מנושה אשר יגיע לידיו מידע לגבי נכסים ברי פירעון של היחיד להביאו לבדיקת מנהלת ההסדר... במקרה כזה רצוי ואף מצופה מנושים להיות מעורבים ובמידת הצורך אף אקטיבים בגילוי מידע שכזה".

פסק הדין חותם את הפרשה בקביעה נחרצת: "מכל הנימוקים המפורטים לעיל, שוכנעתי כי הצעת ההסדר היא צודקת והוגנת ומיטיבה עם הנושים. על כן אני נעתרת לבקשה לאשר הסדר הנושים בהתאם להוראת סעיף 87 לחוק". עם זאת, האישור כפוף לעמידת החייב בכל תנאי ההסדר, ובפרט לתשלומים שיידרשו לאורך התקופה ולשיתוף פעולה מלא עם מנהלת ההסדר, לרבות מיצוי זכויות תביעה כנגד צדדים שלישיים.

ההסדר שנחתם במקרה זה משקף לא רק איזון עדין בין אינטרסים כלכליים ומשפטיים, אלא גם את עוצמת השיקול הדעת שמפעיל בית המשפט בהליכים של חדלות פירעון. ההכרעה התקבלה על רקע מציאות שבה פירעון מלא של החוב אינו ריאלי, והאלטרנטיבה - קריסה מוחלטת של החייב - עלולה להותיר את הנושים בפני שוקת שבורה.

כיצד משפיע סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על הסמכות של בית המשפט לאשר הסדר נושים גם ללא הרוב הדרוש באספה?

סעיף 87 לחוק מהווה כלי משפטי חשוב שמאפשר לבית המשפט לאשר הסדר נושים גם אם הוא לא התקבל ברוב הנדרש באספות הנושים, וזאת כאשר ההצעה נראית לבית המשפט הוגנת, סבירה ומיטיבה עם הנושים בהשוואה לחלופה של הליך חדלות פירעון. בפסק הדין הנוכחי, השופטת עשתה שימוש בסעיף זה לאחר שקבעה שההתנגדויות של חלק מהנושים אינן מנומקות או מגובות בעובדות, ושמרבית ההתנגדויות המשמעותיות הוסרו. בכך ניתן להעדיף את טובת כלל הנושים על פני התנגדות בודדת או טענות כלליות שאינן מוכחות.

מדוע היתה מעורבות כל כך משמעותית של בני משפחה - האב והגרושה - בהצעת ההסדר?

המעורבות של בני משפחה היא חריגה אך נובעת מהנסיבות הספציפיות של המקרה. האב היה נושה משמעותי בהליך, עם תביעת חוב של כ-3.48 מיליון שקל, והסכים להפחית ממנה כמעט מחצית. הגרושה, מצידה, הייתה שותפה למחצית מדירה בירושלים, והסכימה לוותר על חלק מהתמורה ממכירתה לטובת הנושים. ויתורים אלה שיפרו באופן ניכר את סך ההצעה לטובת הנושים והיוו את אחת הסיבות העיקריות לכך שמנהלת ההסדר ובית המשפט ראו בהסדר פתרון עדיף. חשוב לציין כי בהליך חדלות פירעון רגיל, בני המשפחה לא היו מחויבים לשתף פעולה או לוותר על זכויותיהם.

האם קיים סיכון לביטול ההסדר בעתיד, ואם כן - מתי ובאילו תנאים?

בהחלט. ההסדר שאושר כפוף למספר תנאים ברורים, ובראשם עמידת היחיד (בן חמו) בתשלומים החודשיים ובשיתוף פעולה מלא עם מנהלת ההסדר. אם השיקים ממכירת המותג La Beute ייכשלו בפירעון, אם יתגלו נכסים שהוסתרו או אם יופרו התחייבויות, תוכל מנהלת ההסדר לעתור לביטול ההסדר. במצב שכזה, בן חמו עלול להיכנס להליך חדלות פירעון מלא, כולל מינוי נאמן והליכי מימוש נכסים.

מה הייתה עמדת רשות המסים בכל ההליך?

למרות היותה נושה, רשות המסים (מע"מ) לא הגישה עמדה מנומקת לתיק בית המשפט לאחר האספה השנייה. בהיעדר תגובה עדכנית, עמדה זו נחשבה על ידי מנהלת ההסדר כהסרת התנגדות, או לפחות כהימנעות. בית המשפט קיבל גישה זו כחלק מהשיקולים בבחינת הרוב הדרוש. ראוי לציין כי בהליכים כאלה, גם היעדר תגובה של נושה יכולה להתפרש כחוסר התנגדות פעילה.

כיצד העריכה מנהלת ההסדר את הסיכוי לגבות את מלוא שווי המלאי שלא דווח?

מנהלת ההסדר לא זיהתה ראיות שמצביעות על קיומו של מלאי נסתר בשווי של מיליונים, כפי שטענה אחת מהנושות. היא הציגה חוות דעת של רואה חשבון שהעריך את שווי המלאי בכ-200 אלף שקל בלבד, ולא נמצאו מסמכים שסותרים זאת. אמנם טענה אחת הועלתה בדיון לפיה יש חוסר בתיעוד מלא של הסחורה, אך בית המשפט קבע כי "לא הובאה כל ראיה להוכחת האמור". האפשרות לבצע חקירה מעמיקה יותר הושארה פתוחה, אך היא מותנית בכך שהנושים יספקו מידע ממשי ומגובה ראיות.

האם ניתן להסיק מפסק הדין מסר רחב יותר לגבי התנהלות של נושים בהליכי הסדר?

כן. פסק הדין משקף דרישה ברורה לכך שנושים המעוניינים להתנגד להסדר, חייבים לנמק את עמדתם ולהתייצב לדיונים. התנגדות כללית, שאינה מנומקת או שאינה מלווה בראיות, עלולה להידחות גם אם מדובר בסכומים משמעותיים. השופטת אף הפנתה להלכות קודמות (כמו עניין אייל נ' הממונה ועניין ר.ו.ן בניה ופיתוח) הקובעות דרישה זהה. זהו מסר חשוב במיוחד לחברות וגורמים עסקיים שמעורבים בהליכי חדלות פירעון או הסדרי חוב.

האם יש משמעות לאזכור האפשרות שמידע חדש שיתגלה בעתיד יוכל להשפיע על ההסדר גם לאחר שאושר?

בהחלט. בפסק הדין נכתב במפורש כי "אישור הסדר הנושים אין בו כדי למנוע מנושה אשר יגיע לידיו מידע לגבי נכסים ברי פירעון של היחיד להביאו לבדיקת מנהלת ההסדר". המשמעות היא שאם בעתיד יתגלו נכסים שהוסתרו או מידע מהותי אחר, ניתן יהיה לשוב ולבחון את כדאיות ההסדר ואף לבטל אותו. מדובר בסעיף שמבטיח שקיפות מתמשכת לאורך כל תקופת ההסדר ומחייב את בן חמו לפעול בתום לב.

כיצד השפיע משך הזמן שחלף מהגשת הבקשה ועד ההחלטה הסופית על הסדר הנושים?

ההליך נמשך כמה חודשים, וכלל דיונים, עידכונים, חוות דעת ותיקונים להצעה המקורית. בתקופה זו גובשו ההסכמות עם בני המשפחה, נאספו מסמכים על המלאי והתקבלו עמדות נושים. בית המשפט לא מיהר לאשר את ההסדר אלא דרש מהצדדים מידע נוסף ועמדות ברורות, כפי שנראה בהחלטה מיום ינואר 2025 בה נכתב כי "טרם בשלה העת לאישור ההסדר שהוצע". משך הזמן הזה אפשר התבהרות של עמדות הצדדים והבשלת תנאי ההסדר באופן שהוביל לאישורו.

במקרה אחר, גבר בשנות הארבעים לחייו, תושב הדרום, פתח לפני כמה שנים עסק קטן בתחום הסחר המקוון. בתחילה נראו הדברים מבטיחים - הלקוחות זרמו, ההכנסות טיפסו והוא אפילו העסיק עובדים תחתיו. ואולם לאחר תקופה קצרה החל העסק לקרוס: ספקים הפסיקו לספק סחורה, לקוחות דרשו החזרים, ועסקות קרסו בזו אחר זו. בתוך פחות משנה, מצא את עצמו האיש מתמודד עם חובות עתק, ביניהם גם צ'קים חוזרים, הלוואות מהשוק הפרטי והתחייבויות כלפי בנקים. החוב הכולל הגיע לסכום של כ-3.5 מיליון שקל. הוא פנה להליך חדלות פירעון מתוך תקווה להסדיר את חובותיו ולהתחיל מחדש. במסגרת ההליך, מונה נאמן שניתח את מצבו הכלכלי, והכין דו"ח מעמיק על נכסיו, הכנסותיו ויכולותיו הכלכליות של האיש. לאחר שהליך ניהול התיק התקדם כמה חודשים, הוגשה הצעתו של האיש, שלפיה ישלם סכום כולל של 204 אלף שקל, בתשלומים חודשיים של 1,500 שקל במשך עשר שנים. למרות הפער העצום בין החוב המקורי לבין ההצעה, הממונה על חדלות פירעון והנאמן הביעו הסכמה נדירה. לדבריהם, "בנסיבות העניין, ובהתחשב בהיעדר נכסים ממשיים, ביכולת ההשתכרות הנמוכה של החייב, ובהיעדר אינדיקציה להסתרת רכוש או התנהלות חסרת תום לב – אנו תומכים בהצעה". מנגד, חלק מהנושים הביעו התנגדות נחרצת. נציג של בנק מסוים טען בדיון כי, "אנו מתקשים להבין כיצד ניתן לאשר הסדר שבו נפרע פחות מ-6% מהחוב המקורי. מדובר בתקדים מסוכן, שמעודד חוסר אחריות כלכלית". בית המשפטהכריע במקרה במאי האחרון.