אבנון חייבת יותר מ-200 מיליון שקל לנושים. בית המשפט יאפשר הסדר?

החברה שיצאה לתוכנית קיצוצים לאחר שהסתבכה בחובות כבדים, ביקשה מבית המשפט לאפשר לה לקחת הלוואה נוספת שתאפשר לה "לעמוד על הרגליים" ולהגיע להסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. מה יקבע השופט?
איציק יצחקי | (2)

בתחילת החודש התברר שקבוצת החברות הביטחוניות אבנון, שבבעלות תומר אבנון, נקלעה לחובות. היא יצאה לתוכנית קיצוצים רחבה, פיטרה עובדים והחלה לנהל מגעים עם הנושים, כדי לנסות ולהגיע להסדר.

ברשימת הנושים של הקבוצה, שכוללת מספר חברות שעוסקות בתחום הביטחון ומספקת פתרונות לממשלות וצבאות בכל העולם, רשומים בעיקר מוסדות פיננסיים - החוב למזרחי טפחות עמד על 22 מיליון שקל, לבית ההשקעות מיטב על 88 מיליון שקל ומקס נרשם חוב של 9 מיליון שקל, ולאמפא - כ-24 מיליון שקל. גם חברות אשראי חוץ בנקאי כמו מיכמן, פנינסולה וגמא עמדו בתור. מאוחר יותר התברר כי הרשימה עוד מתארכת, כשהיא חייבת לספקים מעל 31 מיליון שקל וכך גם מיליונים עבור שכר לעובדים ותנאים סוציאלים וכן עבור השכרת המשרדים.

חברת גמא אפילו פתחה בהליכי הוצאה לפועל, כולל על נכסיו הפרטיים של אבנון. בסך הכל, החוב תפח והגיע ליותר מ-165 מיליון שקל. על פי הבקשה לבית המשפט, מיטב ומזרחי הסכימו להעמיד לרשות החברה מימון של 10 מיליון שקל כדי שתוכל "לעמוד על הרגליים".

לא בטוח שהסכום הזה יציל אותה מהמצב אליו נקלעה, אבל הוא יאפשר לה לשלם משכורות לעובדים, שחלקם כבר לא מגיע לעבודה, ואולי לשחרר מעט את החבל המתהדק.

הבעיה החלה כאשר המשא ומתן להסדרת החוב נכשל. החברה הגישה בשבוע האחרון בקשה לעיכוב הליכים וחושפת כי היקף החובות כבר הגיע לכ-200 מיליון שקל, ולכן היא החברה, שלא מצליחה לשלם לעובדים - בסכנה. למעשה, הקבוצה מבקשת לתת לה זמן להגיע להסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, שמקשה על החברה. בבקשה היא מציעה לבית המשפט להורות על כינוס אסיפת נושים, כדי שתוכל לפעול מולם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי שעבר פעם שם 28/06/2023 07:20
    הגב לתגובה זו
    מאוד מאוד עצוב. כתור מי שעבר פעם שם, מאוד הצטערתי לשמוע על המצב שהחברה נקלעה. מאוד מקווה שהעובדים יקבלו את הכספים שמגיעים להם.
  • 1.
    יחל 26/06/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
    שיקח מאמא מלירדרית
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.