הגנת הפרטיות היא תחום משפטי ורגולטורי מתפתח העוסק בשמירה על זכותם של אנשים לפרטיותם ולמידע האישי הנוגע להם ולפעילותם. בישראל מוסדר הנושא בעיקר באמצעות חוק הגנת הפרטיות, הקובע כללים לאיסוף, שמירה ושימוש במידע אישי, ומגדיר חובות על מנהלי מאגרי מידע. החוק
חל הן על גופים ציבוריים והן על חברות פרטיות המנהלות מאגרי מידע הכוללים פרטים אישיים על אזרחים ולקוחות.
עם התפתחות הכלכלה הדיגיטלית והיקף איסוף המידע על ידי חברות טכנולוגיה, רשתות חברתיות וגופים מסחריים, גבר הצורך ברגולציה מעודכנת
בתחום. הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים אחראית על אכיפת החוק בישראל, לצד רגולציות בינלאומיות משפיעות כגון תקנת ה-GDPR האירופית.
אירועי דלף מידע וזליגת מאגרים רגישים, לרבות מקרים בולטים בישראל בשנים האחרונות, הגבירו את המודעות הציבורית
לנושא, והובילו לדיונים בכנסת בנוגע להחמרת הענישה על הפרות פרטיות ולהרחבת סמכויות האכיפה של הרשות המפקחת בתחום. חברות רבות נדרשות כיום למנות ממונה הגנת פרטיות פנימי מוסמך, ולעדכן באופן שוטף את מדיניות הפרטיות שלהן בהתאם לדרישות הרגולציה
המתעדכנת.
הפרת מאגרי מידע חושפת חברות לקנסות מנהליים ולתביעות, ולכן ההשקעה בתחומי סייברואבטחת מידע הפכה לסעיף קבוע בתקציבי
ארגונים. הדרישות הרגולטוריות בישראל הותאמו בחלקן לסטנדרטים האירופיים.
לאן נוסעת ההודעה שאתם שולחים לצ'אט, כמה זמן היא נשמרת ומי יכול לקרוא אותה, מה ההבדל המהותי בין חשבון פרטי לחשבון עסקי, ומה החוק הישראלי דורש מעסק שמעביר מידע של לקוחות לכלי חיצוני
בית משפט השלום באשדוד קבע כי תושב העיר שצילם גבר עירום בחוף ציבורי והעלה את הסרטון לעמוד הפייסבוק שלו, והתיעוד אף שותף באתר חדשות מקומי, פגע בפרטיותו ופרסם עליו לשון הרע. אף שהתובע חשף את עצמו ברבים, השופטת רוני סלע הדגישה כי אין בכך משום הסכמה כלשהי
לפרסום של זה ברשת. הנתבע חויב לשלם פיצוי בסכום כולל של 10,000 שקל והוצאות משפט
אשה שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה הצליחה לשכנע את בית המשפט שיש לנהל את התביעה בישראל, ולא להעביר אותה לקליפורניה. האשה טענה כי סנאפצ'ט אוספת נתונים ביומטריים ממשתמשים - בייחוד קטינים - ללא כל הסכמה מודעת, ובוודאי לא כזו שמתחשבת בדרישות
החוק הישראלי. לדברי השופטת, "לא ניתן לנתק את פעילותן של הנתבעות מהשוק הישראלי"
ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים
הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות
עו"ד אלן יוסף ראש תחום הגנת הפרטיות והסייבר במשרד עבדי וקנין על חובת הגילוי והרישום של מאגרי מידע, על מינוי ממונה הגנת פרטיות בחברות גדולות ועל הגידול בעיצומים הכספיים בשל הפרות פרטיות
הרגולטורים באיחוד האירופי הודיעו היום על השתת קנס עתק, הגבוה אי פעם בנושא, על ענקית הטכנולוגיה בשל העברת נתונים על משתמשים באיחוד האירופי לארה"ב; החברה הודיעה כי תערער על ההחלטה
"ChatGPT העלה את עניין המשתמשים בבינג" אומר מנכ"ל החברה דורון גרסטל. אבל השוק לא בטוח לגבי הדוחות - בהתחלה המניה בקושי עלתה, ורק אז עלתה ב-5%. תזרים המזומנים של החברה נפגע והשאלה אם זה ישפיע על המשקיעים ועל המניה
טל יעקבסון יחליף בחודש אוגוסט את דורון גרסטל. החברה שוב עמדה בתחזיות האנליסטים: הכנסות של 209.7 מיליון דולר, מעל הצפי ל-205 מיליון דולר. הרווח המתואם עמד על 90 סנט למניה, מעל צפי האנליסטים ל-59 סנט למניה. התחזית לשנה הבאה - 730 מיליון דולר, בדיוק בצפי האנליסטים