חברות ומודלים של בינה מלאכותית: מי מוביל, מי מפגר ומי מממן את כולם

שלוש נקודות מפרידות היום בין המודל הראשון במדד היכולת העצמאי המקובל בתעשייה לבין החמישי ברשימה, וחמשת המקומות האלה מתחלקים בין ארבע חברות משלוש מדינות. אנתרופיק מחזיקה בראש עם 63, OpenAI והחברה שנשאה עד לא מזמן את השם xAI עומדות על 61, והחברה הסינית מונשוט נכנסת לחמישייה עם 60. ההבדל האמיתי בין המודלים עבר מהשאלה מי חכם יותר לשאלות אחרות לגמרי: כמה זה עולה, כמה זה מהיר, ומה בכלל חסר לכל אחת מהן.

1.25 טריליון דולר היה השווי שבו נבלעה xAI לתוך ספייס אקס בעסקת מניות מלאה, והחברה המשולבת נסחרת מאז קיץ 2026 בנאסד״ק. ההנפקה תמחרה את המניה ב-135 דולר, גייסה כ-75 מיליארד דולר והייתה הגדולה בהיסטוריה. המשמעות למי שמסתכל על התחום כשוק היא שגרוק וג׳מיני הם שני מודלי החזית היחידים שיושבים בתוך חברות ציבוריות שמדווחות כל רבעון, וכל השאר נמצאים מאחורי דלת סגורה.

מאה מיליארד דולר כבר אינם סכום חריג בענף הזה. אנתרופיק גייסה 65 מיליארד דולר בסבב אחד לפי שווי של כ-965 מיליארד, OpenAI נסגרה על שווי של כ-852 מיליארד, ואלפאבית שמחזיקה בג׳מיני נסחרת מעל ארבעה טריליון דולר. שתיים מהארבע עדיין פרטיות ושתיהן כבר הגישו מסמכי הנפקה חסויים, כך שמי שרוצה חשיפה אליהן דרך הבורסה עושה זאת בעקיפין: דרך אלפאבית, דרך מיקרוסופט שמחזיקה כ-27% מ-OpenAI, או דרך אמזון שהיא המשקיעה החיצונית הגדולה באנתרופיק.

ארבע החברות שמייצרות את מודלי החזית

אנתרופיק היא החברה הפרטית היקרה בתחום, וגם הקטנה מבין הארבע במספר עובדים. הגיוס האחרון שלה הכניס 65 מיליארד דולר לפי שווי של כ-965 מיליארד, קצב ההכנסות השנתי עמד על כ-47 מיליארד בעת סגירת הסבב ומעקבי שוק מציבים אותו כעת סביב 70 מיליארד, וכ-85% מההכנסה מגיעה מלקוחות עסקיים במקום ממנויים פרטיים. אמזון היא המשקיעה החיצונית הגדולה ואלפאבית מחזיקה כ-14%, שתיהן בלי מושב בדירקטוריון. ההימור המוצהר של החברה על בטיחות מודלים מוסבר במדריך אנתרופיק וקלוד: הימור הבטיחות, ופירוט מלא של המודלים והמחירים נמצא במדריך על משפחת קלוד.

OpenAI מחזיקה את בסיס המשתמשים הגדול בעולם ואת ההפסד הגדול בעולם באותה נשימה. יותר ממיליארד משתמשים חודשיים נכנסים ל-ChatGPT, ההכנסה ברבעון הראשון של 2026 הסתכמה בכ-5.7 מיליארד דולר, וההפסד הנקי באותו רבעון הגיע לכ-21.3 מיליארד דולר. מיקרוסופט מחזיקה כ-27% מהחברה בשווי של כ-135 מיליארד דולר, השווי הכולל עומד על כ-852 מיליארד, וכ-85% מההכנסה מגיעה ממנויים פרטיים, תמונת ראי מדויקת של אנתרופיק. המשפחה המלאה, התמחור ומה נכלל בכל מנוי מפורטים במדריך על ChatGPT.

גוגל היא היחידה שמחזיקה את כל השרשרת בבעלותה. היא מפתחת את המודל, מייצרת את השבב שעליו הוא רץ, מפעילה את הענן שמארח אותו, ומחזיקה את מנוע החיפוש ואת מערכת ההפעלה שדרכם הוא מגיע למשתמש. מיליארד משתמשים חודשיים באפליקציית ג׳מיני, יותר משמונה מיליון מושבים בתשלום בגרסה הארגונית, והוצאה הונית מתוכננת של כ-205 מיליארד דולר בשנה. אלפאבית נסחרת מעל ארבעה טריליון דולר ומתקרבת לחמישה, והפירוט המלא של המודלים והמחירים נמצא במדריך על ג׳מיני.

החברה שמפתחת את גרוק היא היום חלק מיצרנית טילים. המיזוג הכניס את xAI, את גרוק ואת רשת X לתוך ספייס אקס, ההנפקה שבאה אחריו הייתה הגדולה בהיסטוריה, והמניה נסחרת בנאסד״ק. שריפת המזומן של זרוע הבינה המלאכותית נאמדת בכמיליארד דולר בחודש מול הכנסות של כחצי מיליארד, וההיגיון של המיזוג היה בדיוק זה: מאזן גדול יותר שיוכל לממן את הפער עד שהוא ייסגר. הגישה השונה של גרוק לתוכן ולסינון מפורטת במדריך הייעודי על גרוק.

מי הכי טוב במה, ומי חסר במה

שני סוגי טענות מתערבבים בכל השוואה בין מודלים, וכדאי להפריד ביניהם. הראשון הוא מדידה: גוף עצמאי מריץ את אותם מבחנים על כל המודלים ומפרסם ציון מספרי. השני הוא מלאי מוצרים: האם החברה בכלל מוכרת מודל וידאו, מודל קול או יצירת תמונה. הטבלה הראשונה כאן מבוססת על מדידה, השנייה על מה שקיים במחירון, והפער בין השתיים הוא לרוב מה שקובע איזה כלי מתאים לאיזו משימה.

• ג׳מיני של גוגל: כל המודלים, המחירים והיתרון שאף מתחרה לא מחזיק
• 15 תרחישי שימוש בבינה מלאכותית: מהתלמיד ועד מנהל הכספים

עשר שורות בטבלה, ופער של פי 47 בעלות בין הראשונה לתשיעית. מדד האינטליגנציה מורכב מתשעה מבחנים שמורצים על כל מודל, ובהם משימות עבודה אמיתיות, שימוש בכלים, קוד בטרמינל, הסקה מדעית וזיכרון על מסמכים ארוכים. עלות המשימה היא ממוצע משוקלל של מה שעולה להריץ משימה בודדת מתוך המדד, ומהירות הפלט נמדדת בטוקנים לשנייה. אופוס 5 מוביל עם 63 ועולה 2.34 דולר למשימה, בעוד GPT-5.6 לונה מקבל 52 ועולה חמישה סנט. אחד עשר הפרשי ניקוד מתורגמים לפער תשלום של פי 47, וזו ההחלטה הכלכלית שכל עסק צריך לקבל לפני שהוא בוחר מודל.

מדד סוכני הקוד נמדד אחרת, והוא בודק צמד של כלי ומודל במקום מודל לבדו. Claude Code עם אופוס 5 ו-Codex עם GPT-5.6 סול חולקים את המקום הראשון עם 67, אבל המחיר והזמן שונים לגמרי: Codex סוגר משימה ממוצעת בכעשר דקות ובכשבעה דולר, ו-Claude Code לוקח כ-24 דקות ומגיע לכ-8.2 דולר. Grok Build עומד על 64, הכלי של מונשוט על 61, והזול בכולם הוא Codex שרץ על מודל דיפסיק ומסיים משימה בשבעה סנט. שווה לשים לב שהמדידות אינן תמיד על אותו דור: גרוק בילד נבדק עם גרוק 4.5, מטא עם ספארק 1.1, וציון דיפסיק נמדד על גרסת פלאש בתוך Codex.

כתיבה היא דווקא התחום שבו הדירוגים הכי פחות חד משמעיים. המדד העצמאי כולל מבחן כתיבה ומבחן מעקב אחר הוראות, אבל שניהם נבלעים בתוך הציון הכולל ואינם מתפרסמים כדירוג נפרד לצרכן. מה שכן נמדד בנפרד הוא אמינות עובדתית: מבחן ייעודי מעניק ניקוד על תשובה נכונה, מוריד ניקוד על המצאה, ואינו מעניש על סירוב לענות. ההפרשים בין המודלים במבחן הזה גדולים בהרבה מההפרשים בציון הכללי, ומי שבוחר מודל לכתיבת תוכן שנשען על עובדות צריך להסתכל דווקא במספר הזה ולא בכותרת.

ארבע חברות מתוך שבע בטבלה הבאה אינן מוכרות מודל וידאו בכלל, וזה הממצא הבולט במלאי המוצרים. כאן הפערים אינם מדידים בנקודות אלא בקיום או בהיעדר, והם משנים לגמרי את השאלה כמה כלים צריך להחזיק בשביל יום עבודה מלא.

• גרוק של xAI: המודל שנבלע לתוך ספייס אקס, ומה הוא נותן בחצי מחיר
• בקשת הפטנט שחושפת את התוכניות של אפל: עוזר AI שרואה, זוכר ומתערב

אנתרופיק היא היחידה מבין הארבע הגדולות שאין לה שום יכולת יצירת מדיה. קלוד מקבל טקסט ותמונות ומחזיר טקסט, בלי יצירת תמונה, בלי אודיו ובלי וידאו, וזו בחירה מוצהרת של החברה במקום פיגור בלוח זמנים. מי שצריך איור למצגת או קליפ קצר לרשת חייב כלי נוסף לגמרי, וזו העלות הנסתרת של מנוי שנראה זול על הנייר.

OpenAI איבדה את מודל הווידאו שלה במהלך 2026. אפליקציית סורה נסגרה באביב, הממשק שלה מתוכנן להיסגר בהמשך השנה, והסיבות שפורסמו היו עלויות מחשוב כבדות, נשירת משתמשים והכנסות זעומות ביחס לשריפה. עסקת רישוי דמויות בהיקף מיליארד דולר שנחתמה עם דיסני קרסה יחד עם המוצר. בתמונה החברה דווקא מובילה בפער: GPT Image 2 יושב בראש דירוג התמונות בזירת ההשוואה העיוורת עם ציון אלו של 1,370, כ-46 יחידות מעל המקום השני.

גוגל היא היחידה שמכסה את כל התחומים בבת אחת. Nano Banana ליצירת תמונות ולעריכתן, Veo 3.1 לווידאו עם פסקול מסונכרן, Lyria 3 למוזיקה, ומודלי קול בזמן אמת עם תרגום דיבור. בדירוג הווידאו העצמאי מודל Gemini Omni Flash מחזיק במקום הראשון עם 1,241, ומיד אחריו יושב מודל סיני במשקולות פתוחות בהפרש של שלוש יחידות. גרוק מציע תמונה, וידאו וקול, אבל הקליפים שלו קצרים יותר וברזולוציה נמוכה יותר, והוא יושב באזור המקום ה-18 באותו דירוג.

חלון ההקשר הוא הזירה שבה כמעט כולם התיישרו. מיליון טוקנים הפכו לתקן אצל אנתרופיק, אצל גוגל ואצל מונשוט, OpenAI מגישה 1.05 מיליון, וגרוק 4.6 עוצר בחצי מיליון עם דגם נפרד שמגיע למיליון. המשמעות המעשית היא שאפשר להעלות דוח שנתי שלם או תיק חוזים ולשאול עליו שאלות צולבות, והסבר על מה המודל באמת זוכר ומה הוא שוכח באמצע נמצא במדריך חלון ההקשר. חיפוש ברשת וניתוח מסמכים קיימים אצל כל שבע החברות בטבלה, ושם ההבדל הוא באיכות במקום בקיום.

מטא, מיקרוסופט, אמזון ומיסטרל

מטא הוציאה שלושה מוצרים בתוך חודשיים והתחילה לגבות עליהם כסף בפעם הראשונה. מיוז ספארק 1.2 מקבל 57 במדד האינטליגנציה במחיר של 40 סנט למשימה, מיוז גלימר הוא מודל של 30 מיליארד פרמטרים במשקולות פתוחות ברישיון חופשי שרץ על חומרה ביתית, ומיוז קוד הוא כלי סוכן למפתחים. ההוצאה ההונית של החברה לשנה הנוכחית עודכנה לטווח של 130 עד 145 מיליארד דולר, כמעט כפול מהשנה שלפניה, ושווי השוק שלה נע סביב 1.55 טריליון דולר.

מיקרוסופט הציגה שבעה מודלים משלה והתחילה להחליף בהם ספקים חיצוניים. המשפחה כוללת מודל הסקה, מודל קוד, מודל תמונה, מודל תמלול ושני מודלי קול, וחלק מהבקשות של משתמשי וורד ואקסל כבר עוברות דרכה במקום דרך OpenAI או אנתרופיק. במקביל היא מחזיקה כ-27% מ-OpenAI, מפעילה ענן שחצה 100 מיליארד דולר בהכנסה שנתית, מדווחת על קצב הכנסות של כ-37 מיליארד דולר מבינה מלאכותית, ומתכננת הוצאה הונית של כ-190 מיליארד דולר. שווי השוק שלה עומד על כ-3.7 טריליון דולר.

אמזון בחרה בכיוון ההפוך והצטמצמה במודלים משלה. החברה סוגרת בהדרגה חלק ממשפחת נובה, כולל הדגם העליון והדגם הרב-מודאלי, ומעבירה את המשקל להשקעה באנתרופיק ולשבבי הטריניום שהיא מייצרת. הסכם מורחב הזרים לאנתרופיק חמישה מיליארד דולר נוספים במניות עם התחייבויות המשך של עד 20 מיליארד, ובכיוון השני אנתרופיק התחייבה להוציא יותר מ-100 מיליארד דולר על שירותי אמזון לאורך עשור ולתפוס עד חמישה ג׳יגה-וואט של כוח מחשוב. מי מוכר את התשתית שכולם קונים מפורט במדריך מיקרוסופט, אמזון ומי שמוכר את התשתית.

מיסטרל היא השחקנית האירופית היחידה בשולחן, וקטנה בסדר גודל מכל השאר. השווי שלה נע סביב 23 מיליארד דולר, קצב ההכנסות סביב 400 מיליון דולר, והיא בוחנת סבב חדש מול משקיעים אירופיים ואסייתיים. הבידול שלה בנוי משלושה דברים: משקולות פתוחות לצד מודלים סגורים, התמחות בקוד, בשכפול קול ובקריאת מסמכים סרוקים, וריבונות נתונים ללקוח אירופי שאינו רוצה להעביר מידע לענן אמריקאי. מודל וידאו אין לה, ומודל בשכבת החזית אין לה גם כן.

שלושה שחקנים נוספים מופיעים בטבלאות בלי שהם נחשבים מתחרים ישירים על הצרכן. אנבידיה מגישה משפחת מודלים פתוחה משלה שמקבלת 38 במדד, הרחק מהחזית, ועושה זאת בעיקר כדי להדגים מה השבבים שלה יודעים לעשות. קרסור, חברת כלי הפיתוח, בנתה מודל מהיר וזול שמסיים משימת קוד בפחות משבע דקות בממוצע, מהיר מכל השאר בטבלה, ומשלם על כך בציון 38 בלבד. מיניימקס הסינית מחזיקה את המקום השני בדירוג הווידאו עם מודל במשקולות פתוחות, כלומר אפשר להוריד אותו ולהריץ אותו על שרת פרטי בלי לשלם לאף אחד לפי שימוש.

הסינים שמורידים את המחיר לכולם

שלושה מודלים סיניים נכנסים היום לעשירייה הפותחת של מדד היכולת, וזה השינוי הגדול של השנתיים האחרונות. קימי K3 של מונשוט מקבל 60 ונכנס לחמישייה הראשונה, דיפסיק V4 Pro ו-GLM-5.2 עומדים על 53, וכולם מוגשים במחיר שנע בין שישה סנט ל-84 סנט למשימה. הפער ביכולת מול החזית האמריקאית הצטמצם לשלוש עד עשר יחידות ניקוד, והפער במחיר נשאר מודד בעשרות מונים.

מונשוט, החברה שמאחורי קימי, גייסה 3.5 מיליארד דולר לפי שווי של כ-34.9 מיליארד והיא נערכת להנפקה בהונג קונג. קימי K3 מחזיק 2.8 טריליון פרמטרים וחלון של מיליון טוקנים, וקצב ההכנסות של החברה עלה ל-300 מיליון דולר עד שנאלצה לעצור זמנית הרשמות חדשות. עלייבאבא, שנסחרת בניו יורק ובהונג קונג, השיקה מודל של 2.4 טריליון פרמטרים ופתחה אותו במשקולות, מהלך שאין לו מקבילה אצל אף חברה אמריקאית בשכבה הזו.

דיפסיק היא המקרה החריג מכולן, והיא בבעלות קרן גידור. המייסד מחזיק ברוב המניות דרך מבנה החזקות מיוחד, החברה מומנה מתקציב המחקר של הקרן שלו, והיא הפכה למי שקובעת בפועל את רצפת המחירים של כל השוק. גרסת פלאש שלה תומחרה ב-14 סנט למיליון טוקני קלט וב-28 סנט לפלט, מחיר שגרר את כל המתחרים מטה. הפירוט המלא של השחקנים הסינים נמצא במדריך המודלים הסיניים: דיפסיק, קימי, קוואן וזעזוע המחירים.

שמונה טריליון טוקנים ביום הם הנפח שדיפסיק דיווחה עליו בשיא, וזה בדיוק מה ששבר את המודל הכלכלי שלה. החברה הודיעה למפתחים על העלאת מחירים שנעה בין 50% ל-1,100% בהתאם לדגם ולסוג הטוקן, והיא בונה מרכז נתונים בהספק ג׳יגה-וואט כדי לעמוד בביקוש. הלקח פשוט: מחיר שנקבע ככלי שיווקי במקום לפי עלות אמיתית אינו שורד מפגש עם ביקוש המוני.

מה קרה בחודשים האחרונים

ארבעה דורות חדשים של קלוד יצאו בתוך פחות מחודשיים, וזה היה הקצב הכללי בענף. OpenAI הוציאה את GPT-5.6 ואת גרסת הסייבר הייעודית שלו, גוגל שחררה שלושה מודלים חדשים בלי המודל הכבד שהובטח והתעכב, ספייס אקס הגיעה לגרוק 4.6, מטא הוציאה שלושה מוצרים ומיקרוסופט שבעה. שני מודלים סיניים בטריליוני פרמטרים הושקו בהפרש של יומיים זה מזה.

מלחמת מחירים אמיתית פרצה בקיץ הזה. OpenAI חתכה 80% ממחיר הדגם הזול שלה, דיפסיק הגיבה בתוך שעות עם מחיר נמוך עוד יותר, גוגל הורידה את מחיר הפלט של סוס העבודה שלה, ואנתרופיק ביטלה העלאה מתוכננת והשאירה את תעריף ההיכרות של סונט 5 כתעריף קבוע. כעבור כמה שבועות התמונה התהפכה חלקית כשדיפסיק הודיעה על העלאה חדה משלה.

שלושה מוצרים מוכרים נסגרו באותה תקופה. סורה של OpenAI ירדה מהאוויר, גוגל סגרה כלי שורת פקודה שמפתחים בנו עליו תהליכי עבודה שלמים והחליפה אותו בכלי חדש, ואמזון צמצמה את משפחת המודלים שלה. סגירה כזו אינה עניין שיווקי למי שבנה מוצר על גבי הכלי, והיא הסיבה שכדאי לבדוק כל כמה חודשים אם הדגם שהוגדר בקוד עדיין נתמך ובאיזה מחיר.

עסקת המיזוג הגדולה בהיסטוריה של חברות פרטיות נסגרה בתחילת 2026, וההנפקה שבאה בעקבותיה הייתה הגדולה אי פעם. אנתרופיק גייסה 65 מיליארד דולר בסבב אחד, מונשוט 3.5 מיליארד, מיסטרל בוחנת סבב נוסף, ודיפסיק נכנסה לראשונה למגעי גיוס חיצוני. שתי חברות אמריקאיות בלבד, אנתרופיק ו-OpenAI, בלעו כ-217 מיליארד דולר, כ-43% מכל דולר הון סיכון שהושקע בעולם כולו במחצית הראשונה של השנה.

מי מרוויח, מי שורף ומי מוכר את התשתית

אנבידיה היא החברה היקרה בעולם עם שווי של כ-5.09 טריליון דולר, והיא היחידה שמרוויחה מכל צד של המשוואה. הרבעון האחרון שלה הסתכם ב-81.6 מיליארד דולר הכנסה, מתוכם 75.2 מיליארד ממרכזי נתונים, קפיצה של 92% בתוך שנה, והתחזית לרבעון הבא עומדת על 91 מיליארד. כל חברה שהוזכרה כאן קונה ממנה, כולל אלה שמפתחות שבבים משלהן ומכריזות על כך בגאווה.

כ-725 מיליארד דולר הוצאה הונית מתוכננת השנה על ידי ארבע ענקיות הטכנולוגיה יחד. מיקרוסופט מתכננת כ-190 מיליארד, גוגל כ-205 מיליארד, מטא בין 130 ל-145 מיליארד, ואמזון משלימה את התמונה. הכסף הזה אינו הולך למודלים אלא לבטון, לחשמל ולשבבים, וזה ההסבר לכך שהמניה שעלתה הכי הרבה בגל הנוכחי היא של מי שמייצר את החומרה במקום של מי שמייצר את התשובות.

רווח תפעולי ראשון בתולדות אנתרופיק נרשם ברבעון האחרון לפי תחזיות החברה, כ-559 מיליון דולר על הכנסה של כ-10.9 מיליארד. אצל OpenAI התמונה הפוכה: הפסד נקי של כ-21.3 מיליארד דולר ברבעון בודד, שולי רווח גולמי שירדו מ-40% ל-33% בין 2024 ל-2025, וציפייה לתזרים חופשי חיובי לקראת סוף העשור. זרוע הבינה המלאכותית של אילון מאסק שורפת כמיליארד דולר בחודש. ההבדל אינו נעוץ באיכות המודלים אלא בתמהיל הלקוחות: הכנסה עסקית נשארת ומתחדשת, הכנסה מצרכן פרטי נשחקת מול כל מתחרה שמוריד מחיר.

המשתמש הישראלי יוצא מהמצב הזה מרוויח יותר מכולם. מנוי בסיסי אצל שלוש חברות שונות עולה היום פחות משעת עבודה של יועץ, מודלים שהיו בחזית לפני שנה זמינים בשבריר מהמחיר שגבו אז, ומי שיודע להתאים כלי למשימה חוסך פי כמה על אותה תוצאה בדיוק. איך עושים את זה בפועל, ממשימה פשוטה ועד סוכן שרץ לבד, מוסבר במדריך העבודה עם צ׳אט, וחמישה עשר תרחישים קונקרטיים לפי מקצוע מרוכזים במדריך התרחישים.