חיסכון
צילום: דאלי אי

קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?

הירידות בשווקים בארצות הברית העיבו על התשואות - איזה קרן הובילה את פברואר ומי מככבת בטווח הארוך?

איתן גרסטנפלד | (4)

אחרי שנה חלומית שבה רשמו קרנות הפנסיה תשואה ממוצעת של 14% בממוצע, שנת 2025 נפתחה בצורה קצת מקרטעת בקרנות הפנסיה ואפיקי החיסכון השונים. במהלך החודש החולף (פברואר) רשמו הקרנות תשואות נמוכות יחסית בעקבות ירידות השערים בארצות הברית (ה-S&P 500 ירד ב-1.4%). בקרנות עבור חוסכים צעירים נרשמה תשואה שלילית ממוצעת של 0.15%, בזמן שבקרנות לחוסכים מבוגרים (60 ומעלה) נרשמה תשואה של 0.4%


קופות גמל להשקעה - מה התשואה של הקופה שלכם ביחס לאחרות?

>האם קרן השתלמות היא השקעה טובה ומה עשתה קרן ההשתלמות שלכם בפברואר?


הירידות בשווקים, הביאו לכך שלראשונה מזה זמן רב רשמו הקרנות המיועדות עבור חוסכים שמתקרבים לגיל פרישה תשואות טובות יותר מאלו שבקרנות המיועדות לעובדים צעירים. זה קורה כי המסלולים בנויים כך שככל שעולים בגיל, יש הטייה למכשירים יותר סולידים ופחות מסוכנים. לרוב זה אומר שהתשואות יותר נמוכות ככל שעולים בגיל, אבל במקרים בהם השווקים יורדים, כפי שקרה בחודש שעבר נוצצר המצב שדווקא במסלולים אלו נרשמות תשואות גבוהות יותר. עם זאת, במבט לטווח הבינוני (שנה) והרחוק (5 שנים) הפערים בין המסלולים עדיין גדולים והחוסכים הצעירים נהנים מתשואות גבוהות יותר.


כתבנו פה לא אחת שאין בהכרח קשר בין גיל לבין לקיחת סיכון. אדם בן 62 לא בהכרח צריך לחסוך בסיכון גבוה יותר מאדם בן 40. זה תלוי בשכר שלו, בנכסים שלו, ביכולת שלו לסבול סיכון, ובמאפיינים נוספים. הדרך שלנו לחסוך בתבניות שקשורות לגיל היא טעות נפוצה במיוחד שכיום אנחנו עובדים יותר, יש לנו יותר פנסיה (גם בזכות התשואות של השנים האחרונות) ובמקביל יש לנו תוחלת חיים ארוכה יותר.  אין בזה כדי להוות כמובן יעוץ אישי או ספציפי, אבל העיקרון המנחה שצריך בהדרגה עם הכיל להפחית מניות כי לא בטוח שיהיה זמן לראות תיקון למעלה לא עומד במבחן ההיסטוריה הקצרה. המפולות הופכות להיות מהירות והתיקונים הופכים להיות מהירים מאוד. נכון, אף אחד לא נביא, אבל אדם בן 60 שיכול להמשיך לחסוך עוד 10 שנים ולחיות מהקצבה במשך 20 שנה, צפוי בטווח הזמן הזה לראות תיקון למעלה גם אם תהיה מפולת. נכון, צריך להקטין סיכונים, אבל בגיל 50? בגיל 60? ובכמה? כל אחד יכול לבחון בעצמו ועם יועצים את היכולת הפיננסית שלו לפנסיה ולהכין סוג של תכנון פרישה. מה שבטוח שיש המונים שמסלול הפנסיה שלהם לא נכון.


תשואות מאכזבות בפברואר

כאמור, בקרנות הפנסיה עד גיל 50 נרשמו התשואות הנמוכות ביותר - תשואה שלילית של 0.15%. בחודש האחרון הובילה הקרן של כלל שהציגה תשואה של 0.4%. אחריה ניתן למצוא את הקרנות של חברות הביטוח הפניקס (0.4%) ומגדל (0.3%). בתחתית הרשימה נמצאת הקרן של אלטשולר עם תשואה שלילית חריגה יחסית של 1.2%, יחד עם הראל (-0.3%) ומנורה  (-0.45%).


  נתוני קרנות הפנסיה עד גיל 50:


יש חשיבות לבחון את החודש האחרון ואת התקופות האחרונות כי הן מבטאות מגמה של ניהול השקעות. אבל חשוב עוד יותר לבחון את התשואה לזמן ארוך - בטווח של שנה ו-5 שנים הפניקס מובילה כשבחמש השנים האחרונות היא הניבה במסלול של עד 50 תשואה של 62.5%.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"


גם בגילאי 50 עד 60 חברות הביטוח הפניקס (0.6%) כלל (0.5%) ומגדל (0.4%) מובילות ומצליחות לרשום תשואה חיובית. מנגד, הקרנות של אלטשולר (-0.9%) וחברות הביטוח הראל (-0.1%) ומנורה (-0.3%) רשמו תשואה שלילית. במבט חמש שנתי הקרנות של מיטב (53.8%) הפניקס (50.6%) ומנורה (52.3%) השיאו את התשואות הטובות ביותר למשקיעים. מנגד, הקרנות של בית ההשקעות אלטשולר (41.9%) וחברות הביטוח הראל (45.5%) ומגדל (49%) השיאו את התשואות החלשות ביותר בטווח הארוך.



ולסיום - המסלול של גילאי 60 פלוס, שבאופן מפתיע השיא את התשואות הטובות ביותר מבין המסלולים מבוססי הגיל - 0.4% בממוצע. גם כאן, הפניקס (0.75%) כלל (0.6%) ומגדל (0.6%) הובילו את החודש. בטווח הארוך הקרן של מגדל השיא לחוסכים את התשואה הגבוהה ביותר - 44%. אחריה ניתן למצוא את מנורה (41.7%) מיטב (39.3%) והפניקס (39.3%). בתחתית הרשימה ניתן למצוא גם כאן את הראל (33.1%) ואלטשולר (33.2%). עם זאת, כפי שניתן לראות הפערים אינם גדולים כמו במסלולים של החוסכים הצעירים יותר, כי הגופים מתקשים להשיא תשואה עודפת באפיקים הסולידיים.




כפי שניתן לראות, התשואות של גילאי עד 50 הן גבוהות דרמטית לעומת התשואות של גילאי 50-60 ו-60 פלוס. לכן, יותר מהכל אתם צריכים לבחון אם אתם במסלול הנכון. אחרי שאתם יודעים ומשוכנעים שאתם במסלול הנכון אתם צריכים לבחור את המנהל שמתאים לכם. התשואות הן פרמטר חשוב אפילו עיקרי, כדאי שתבחנו תשואות גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. להבדיל מקרנות השתלמות וגמל להשקעה יותר קשה לעבור בפנסיה בעיקר כי יש ביטוחים שהפנסיה מספקת לעמיתים. אם תעברו אתם יכולים בלי כוונה לפגוע בעצמכם, בביטוחים הקיימים ולכן מעבר כזה דורש בדיקה יותר מקצועית. זה אומר שהבחירה בפנסיה חשובה יותר מאשר בחירה בגמל להשקעה או השתלמות שאותן ניתן לשנות מהר - לעבור בין הגופים השונים. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איפה מור (ל"ת)
    אנונימי 20/03/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 19/03/2025 07:50
    הגב לתגובה זו
    אפילו אופצית put אחת היתה גורמת לעליית נכסי הבסיס במצב שהשווקים יורדים.זה נקרא ביטוח נכסי בסיס.מעריכה כי זה יפגע בנוסטרו של קרנות הפנסיה. למעשה הנוסטרו של חברות הפנסיה סוחרות נגד קרנות הפנסיה של העמיתים וגורמות לירידות משמעותיות לחוסכים עצמם. מוזר כןןןןן מה המטרה לא ברור
  • 1.
    אנונימי 19/03/2025 06:51
    הגב לתגובה זו
    למה לא מופיעה תשואה של עמיתים קרנות פנסיה
  • אנונימי 19/03/2025 07:55
    הגב לתגובה זו
    כי הם לא נותנים תשואה לחוסכים הם משקיעים ואת כספי המשקיעים מצמידים רק למדד וזה מה שאתה מקבל.
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.