יותר ויותר עולה השאלה מדוע התקשורת הפיננסית בוול סטריט טועה כל כך בשנים האחרונות, ומה שקרה עם "המכסים של טראמפ" זו דוגמה מעניינת. הכתבה הבאה כוללת טבלה שמציגה את תחזיותיהם של 12 אנליסטים חשובים בוול סטריט, על מצב מדד ה-S&P 500 כפי שהם העריכו לפני פרסום המכסים, לאחר הפרסום והמצב היום. הנשיא טראמפ, כדרכו, לועג לאנליסטים ובראשם לגולדמן זאקס והמנכ"ל שלה דיוויד סולומון, שם העריכו לפני ההודעה, שהמדד יגיע בסוף השנה ל-6,500 נקודות. לאחר ההודעה עדכנו ל-5,700 וכעת הם חוזים 6,600.

"דיוויד סולומון וגולדמן זאקס מסרבים לתת קרדיט היכן שמגיע קרדיט", כתב טראמפ בפוסט שפורסם ביום שלישי ברשת Truth Social שלו תוך שהוא משבח את ההכנסות ממכסים ואת שוק המניות ששובר שיאים. "הם כבר נתנו תחזית גרועה לפני זמן רב הן לגבי השלכות השוק והן לגבי המכסים עצמם והם טעו, בדיוק כמו שהם טועים לגבי הרבה דברים אחרים. אני חושב שדיוויד צריך לצאת ולמצוא לעצמו אנליסט חדש או שאולי הוא צריך פשוט להתמקד בלהיות דיג'יי, ולא לטרוח לנהל מוסד פיננסי גדול". 

בגולדמן זאקס סירבו כמובן להגיב לפוסט אבל הנשיא צודק. זה לא רק שם. במקרה של ישראל זה בולט הרבה יותר, שהרי אם היינו מקשיבים לעצת כל המומחים המובילים בארץ הקודש, הדולר היה צריך להיסחר היום בשווי של 4.5 שקלים וכנראה יותר והכלכלה הייתה חייבת להתרסק מזמן. למה זה לא קורה? כי התקשורת מתעלמת מהעובדות. השקל לא יורד כי כסף גדול נכנס לישראל לרכישות והשקעות במקום ש"יברח לחו"ל" כפי שהבטיחה התקשורת, ואלביט מערכות (סימול:ESLT), כדוגמה אחת, הודיעה ביום רביעי כי זכתה בחוזה בשווי 1.635 מיליארד דולר לאספקת מגוון פתרונות ביטחוניים למדינה אירופאית אנונימית. החברה גם העלתה משמעותית את תחזיותיה.

חבל רק שרפאל או התעשיות הצבאיות אינן מפרסמות נתוני מכירות. חס וחלילה עוד יסתבר שאפילו הצרפתים קונים מאתנו (איני רואה ש-THLES ביקנעם נסגרה במחאה על "הרעב בעזה"). אז למה שהכלכלה תתרסק? אולי הגיע הזמן שנירגע מעט. המצב טוב בהרבה מכפי שמתארת לנו התקשורת. איך אומר החבר שלי האוונגליסט מפנסיקולה? "Don’t worry be happy, Somebody up there likes you".

• אחרי 17 שנה תחת שליטה ממשלתית: ביל אקמן מציע מסלול חדש לפאני מיי ופרדי מאק
• האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טראמפ דוחף להפרטת הסוכנויות הממשלתיות

אבל הסיפור הגדול באמת, שכבר מתגלגל 17 שנים, תפס שוב תאוצה בשבוע שעבר כאשר המניות של שתי ענקיות המשכנתאות, פאני מיי ופרדי מק, התעוררו שוב ובעוצמה גדולה לאור הדיווח שהנשיא טראמפ מדבר עם בנקי ההשקעות הגדולים על הנפקת השתיים. מסתבר שהיה צריך שני אנשי עסקים רציניים, האחד נדל"ניסט מומחה, שעשה מיליארדים בנדל"ן ונבחר לנשיא, והשני מנהל השקעות, מיליארדר יהודי, שמבין בערכים, בוול סטריט ובנפש המשקיעים, על מנת לתת, סוף-סוף, לפאני מיי (סימול:FNMA) ולפרדי מק (סימול:FMCC) את הכבוד שמגיע להן. אבל אנחנו שוב רק בהתחלה וכדאי להיזהר, אז הנה הסיפור, שוב:

מאז משבר 2008-9 אני חוזר מפעם לפעם לפאני מיי - שם החיבה לענקית המשכנתאות הממשלתית The Federal National Mortgage Association - וטוען שיום יבוא ומי שלא התייאש ועדיין נאחז במניות החברה לאורך השנים, יבוא על שכרו בגדול ולא משנה מתי נכנס למניה, אם בתחילת המאה הנוכחית בשער של 90 דולר או בתחילת 2009 במחיר של 60 סנט. אני "התעסקתי" במשך השנים עם FNMA אבל הייתה כמובן גם פרדי מק (Federal Home Loan Mortgage Corp) שגם היא הגיעה לשיא של 70 דולר בתחילת המאה ובתחילת 2009 נחתה על 35 סנט. FNMA ו-FMCC נסחרות כיום ב-11 דולר ו-8.6 דולר בהתאמה.

מדובר בשתי סוכנויות ממשלתיות שמחזיקות ביחד כ-40%-50% מכלל חובות המשכנתאות בארה"ב, אבל אם נבחן רק משכנתאות קונבנציונליות תואמות (משכנתאות שעומדות בתקני הסוכנות הפדרלית למימון הדיור), הנתח גבוה בהרבה - לעתים קרובות 70%-80%.

• הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
• וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...

מה שקרה למשקיע במניות אלו מאז תחילת 2009 היה לא פחות מנסיעה ברכבת הרים מטורפת. למה? כי לכל אחד בוול סטריט וגם מחוצה לה היה ברור שהשווי האמיתי של שתי החברות לא יכול להיות חד ספרתי ומן הסתם גם לא דו-ספרתי, וכל אחד בוול סטריט וגם מחוצה לה ידע שיום יבוא ויגיע מישהו שיידע כיצד להעריך כראוי את שתי המניות. מישהו שיסביר לבעל הבית, ממשלת ארה"ב, את השווי האמיתי של הנכסים הללו שבבעלותה וכיצד יכול הממשל לנצל זאת לסגירת חובות, אם יטפל בעניין כראוי.

ממשלים רבים ניסו להתניע את המהלך

במאה שעברה, ב-1968, כאשר שתי החברות הנפיקו חלק קטן ממניותיהן לציבור, האמינו בוול סטריט ש"בקרוב" תצאנה השתיים מידי משרד האוצר האמריקאי לידיים פרטיות. כך תכננו אז גם הנשיא דאז לינדון ג'ונסון ויו"ר הבנק הפדרלי דאז, ויליאם מקצ'סני מרטין. הנשיא חתם על "חוק הדיור והפיתוח העירוני משנת 1968", אשר ארגן מחדש את שתי החברות מסוכנויות ממשלתיות לתאגידים ציבוריים בבעלות בעלי מניות. חוק זה למעשה הסיר את החברות ממאזן הממשלה והפך אותן לישויות פרטיות. 

אבל בפועל, מאז 1968 לא קרה כלום בגלל שכל שרי האוצר מאז סירבו למכור את כל מניות החברות לציבור והמשיכו להחזיק בשליטה, ומפעם לפעם היה מופיע בוול סטריט משקיע חכם שניסה לשכנע את הממשל שזה לא תפקידו לנהל את שוק המשכנתאות המשני, בטח לא בשוק חופשי.

האמת היא שבמהלך השנים, מאז 1968, ממשלים רבים שקלו וניסו להפריט את שתי החברות הענקיות, אך אף אחד מהם לא השלים את התהליך בהצלחה. בשביל להצליח צריך אנשים שיובילו. ממשל טראמפ, בקדנציה הראשונה שלו, בחן באופן פעיל הנפקה לציבור עם פוטנציאל למכירת מניות משמעותית וגם הוא לא הצליח אז.

המיליארדר שבנה החזקה משמעותית בפאני ופרדי

ב-2014 הפתיע המיליארד הצעיר ואחד ממנהלי קרנות הגידור המובילים, ביל אקמן, כאשר הודיע שרכש באמצעות חברת ההשקעות שלו, Pershing, בלוקים גדולים של מניות FNMA ו-FMCC, כ-10% מההון הנפרע של החברות, שאותן אסף במחירים של 2.38 ושל 2.29 בהתאמה. לדעתו, באותם ימים המניות היו שוות "לפחות בין 23 ל-47 דולר בהתאמה, אילו היו מאפשרים להן לעבור לשליטה של ידיים פרטיות". 

אקמן, כזכור, עלה לכותרות כאשר ניצל את משבר הנדל"ן של 2008 והימר כנגד חבילות של מניות מגובות במשכנתאות, ובמיוחד כנגד החברה המובילה בתחום, MBIA Inc. בשנת 2002 הוציא אקמן מסמך ל"משקיעי וול סטריט" שבו טען כי מיליארדי הדולרים של חוזי החלפת אשראי כהגנה נגד חדלות פירעון - מה שמכונה CDS - Credit Default Swap שחברת MBIA מכרה כנגד מגוון חבילות של נכסים מגובי משכנתאות שמכרה בשוק, מה שמכונה CDO - Collateralized Debt Obligation - "יהפכו בעתיד לבעיה רצינית". 

אני, יחד עם ברוקרים רבים נוספים, קיבלתי את המסמך של אקמן באותה שנה, שש שנים לפני ש-MBIA קרסה ב-2008, בשיאו של המשבר הפיננסי. הוא וכל מי שלמד את הדו"ח שלו, מכר את חוזי ההחלף ברווח אדיר. אקמן, על פי הדיווחים ב-2008, ניסה באמצעות המסמך שכתב ב-2002, להזהיר רגולטורים ובמיוחד את סוכנויות הדירוג מודיס וחברותיה (שכולן דירגו את MBIA בדירוג AAA) מפני אותם מודלים עסקיים בסיכון גבוה של חברות ביטוח האג"ח. 

ב-16 בינואר 2009 דיווח אקמן, במסמך 13D שהוגש לרשות ניירות ערך האמריקאית, על פוזיציית השורט הענקית שבנה. כהערת אגב אוסיף שמקרה MBIA מלמד אותנו שאין צורך להתרגש, לבטח לא מהדירוגים הלאומיים, שמפרסמות חברות כמו מודיס ופיץ'. הן טועות לא פחות משהן צודקות, כמו כל אנליסט.

אגב, סיפור מאבקו של אקמן עם MBIA הפך לספר שכתבה כריסטין ריצ'רד מבלומברג, בשם "משחק האמון" (Confidence Game). בנוסף, הוא ללא ספק אחד התומכים הגדולים של ישראל ובמיוחד מאז ה-7.10.23.

מאז סוף 2024, כאשר התברר ניצחונו המוחץ של טראמפ  ועד אתמול עלו שתי המניות במאות אחוזים. זה נכון שאקמן עזר לא מעט להתעוררות המניות, במיוחד כי סחף אחריו כמה קרנות גידור נוספות, אבל הניצחון הסוחף של טראמפ, שמבין דבר או שניים בנדל"ן ושמחפש דרכים להקטין את החוב האמריקאי, "עורר את הענקיות הרדומות", כפי שהגיבו גולשי רדיט. 

שתבינו, לפי הוול סטריט ג'ורנל ממשל טראמפ שוקל להתחיל למכור את החזקותיו במניות ענקיות המשכנתאות באמצעות הנפקה ציבורית עוד השנה ולגייס 30 מיליארד דולר, כאשר התוכניות הנדונות בממשל מעריכות את החברות הללו בסכום כולל של 500 מיליארד דולר או יותר ויכללו תחילה מכירה של 5% עד 15% ממניות פאני ופרדי. לפי הדיווח, נפגשו ראשי הבנקים הגדולים ביותר בוול סטריט במדינה, ג'יי.פי. מורגן צ'ייס (JPM), גולדמן זאקס (GS), בנק אוף אמריקה (BAC), סיטיגרופ (C), מורגן סטנלי (MS) ווולס פארגו (WFC), בוושינגטון הבירה עם הנשיא טראמפ, כל אחד בנפרד, כדי לדון בתוכניות עבור פאני ופרדי. שר האוצר סקוט בסנט, שר המסחר הווארד לוטניק וביל פולטה, מנהל הסוכנות הפדרלית למימון דיור, המפקחת על פרדי ופאני, השתתפו בשיחות. דיווח כזה בהחלט מדליק את הציפיות.

המכשולים שבדרך להפרטה

האם מדובר במשהו "בטוח"? בהחלט לא. הבעיה העיקרית היא באפוטרופסות (18 אנשים) שמנהלת את הבנקים. אנשים מהסוכנות לניהול הדיור שב-2008 קיבלה את הבנקים לניהולה, קיבלה השליטה "כדי לשמר את נכסיהן ולשקמם". האפוטרופסות החליפה את הדירקטוריונים ואת צוותי ההנהלה שהיו עד 2008 באנשים ממונים משלה (conservators) וקיבלה כוח ניהולי מוחלט. האנשים האלו יצטרכו לאשר את ההפרטה רק כשהם משוכנעים שמי שישלוט בבנקים יעשה את מלאכתו נאמנה.

"מדובר בביזנס של 12 טריליון דולר", נכתב ב-CNN, "ואם אכן הממשלה תתחיל בהפרטה, "הרי שמדובר בהפסקת האפוטרופסות שבמשך 17 שנה ניהלה את המוסדות, וזה לא עניין של מה בכך". 

יש מומחים רבים, במיוחד באקדמיה, שמזהירים כי ניתוק של פאני ופרדי משליטת הממשלה עלול להביא להעלאת ריביות המשכנתאות ולהגביל את הגישה למוצרי משכנתא פופולריים. המומחים גם חוששים שהרצון של הנשיא להגדיל את הכנסות המדינה לצד רצון מנהלי הקרנות להרוויח (כי כולם רואים במצב השוק הזדמנות למיקסום הרווחים), יכול לדחוף להפרטה מלאה לפני זמנה. בשבוע שעבר שלחו הדמוקרטים בסנאט מכתב ליו"ר הסוכנות הפדרלית למימון דיור, פולטה, ובו ביקשו ממנו להשהות את התהליך, תוך ציון הסיכון שהדבר עלול להגדיל את העלויות עבור רוכשי בתים.

דעתי היא שטראמפ כבר החליט וכעת מחפש את המסלול הנכון, וכדאי להכניס כמה ממניות הבנקים לפינת החלומות כי זה חלום לא פחות גדול מה-AI.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.