7 בספטמבר 2021 - אל סלבדור מאמצת את הביטקוין כמטבע חוקי

ב-7 בספטמבר 2021 נכנס לתוקפו חוק חדש וראשון מסוגו שהפך את אל סלבדור, הנהגת הנשיא נאיב בוקלה, למדינה הראשונה בעולם שמכירה בביטקוין כמטבע חוקי לצד הדולר. ההחלטה נועדה בין היתר לשפר את הנגישות של אזרחים לשירותים פיננסיים, בעיקר במדינה שבה חלק ניכר מהאוכלוסייה אינו מחזיק חשבון בנק. הממשלה קידמה אפליקציה ייעודית לתשלומים מבוססי בלוקצ'יין, העניקה תמריצים כספיים לאזרחים, והקימה קרן פומבית לייצוב התנודתיות. המהלך לווה בקמפיין שיווקי רחב שנועד להציג את אל סלבדור כחזית החדשנות הפיננסית, למרות גודלה הכלכלי הצנוע. הממשלה אף הכריזה על הקמת "עיר ביטקוין", שתפעל מכוח אנרגיה גאותרמית מהר געש, ולא יוטלו בה מסים מלבד מע"מ. 

עם זאת, ההתלהבות לוותה בחששות עמוקים מצד גורמים כלכליים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים. המטבע הדיגיטלי נתפס על ידי רבים ככלי ספקולטיבי וחסר יציבות, ולכן הוטל ספק ביכולתו לשמש כאמצעי תשלום יומיומי אמין. גם בתוך אל סלבדור עצמה נרשמה התנגדות ציבורית נרחבת, לרבות הפגנות וקריאות לביטול החוק. רבים ראו בכך הימור מסוכן שמעמיד את הכלכלה המקומית בפני תנודתיות מיותרת וסיכונים רגולטוריים. במקביל, דירוג האשראי של המדינה עמד תחת לחץ, והשווקים עקבו בדריכות אחר השלכות המהלך. מנגד, זכה המהלך לתמיכה ותשבוחות מצד קהילת הקריפטו. 

עם הזמן, חלק מהבעיות התפעוליות החלו להתבהר. היו קשיים טכניים באפליקציה, היענות חלקית מצד בתי עסק וירידה באמון הציבור ביוזמה. לפני כחצי שנה הכירה אל סלבדור בכישלון המהלך, שבמסגרתו קרסו או בוטלו פרויקטים קשורים לרבות הקמת עיר הביטקוין, וביטלה את מעמד המטבע הווירטואלי כמטבע רשמי. 

• OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
• מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

7 בספטמבר 2010 - ישראל מצטרפת רשמית ל-OECD

ב-7 בספטמבר 2010 הפכה ישראל לחברה מלאה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, ה-OECD. היה זה ציון דרך חשוב בתהליך ההשתלבות שלה בכלכלה העולמית ובקבוצת המדינות המפותחות. מדובר בארגון בינלאומי יוקרתי שמקדם מדיניות כלכלית-חברתית אחראית, ונתפס כאינדיקטור לאיכות מוסדות שלטוניים, רמת שקיפות ומידת פתיחות כלכלית. ההצטרפות התאפשרה אחרי שנים של היערכות, רפורמות והתאמות רגולטוריות בתחומים כמו תחרותיות, מסים, הגבלים עסקיים, סביבת העסקים, ביטוח פנסיוני, חינוך ותעסוקה.

המהלך הוביל להגברת האמון של משקיעים זרים בישראל, תרם לשיפור בדירוגי האשראי ונתן דחיפה למוסדות פיננסיים ישראליים לקבל הכרה בינלאומית. ישראל החלה להשתתף בפורומים מקצועיים וליהנות מגישה לנתונים, ניתוחים ומדדים גלובליים. במקביל, הארגון דרש מישראל לעמוד במדדים מחמירים של דיווח, שקיפות ואיזון תקציבי, מה שחייב את הממשלה לנקוט צעדים מבניים וליישר קו עם הסטנדרטים של 38 המדינות החברות.

עם זאת, לצד היתרונות, עלו גם ביקורות פנימיות, בעיקר מצד גופים שטענו כי ההתאמות הכרוכות בהצטרפות פגעו באוכלוסיות מוחלשות והובילו להחרפת פערים חברתיים. חלק מהצעדים שננקטו במסגרת ההיערכות לארגון כללו קיצוצים בסובסידיות, הגמשת שוק העבודה והעמקת מגמות הפרטה. כלומר, ההצטרפות הביאה עמה רווחים כלכליים ותדמיתיים משמעותיים, אך גם אתגרים פנימיים של איזון בין יעדים כלכליים למחויבות החברתית של המדינה.

• המס שבוטל בעקבות מחאה מסיבית וחברת התעופה שקרסה וסגרה את שעריה
• היום לפני...ההתבטאות של יו"ר הבנק המרכזי מפילה את השווקים ומה קרה היום לפני 36 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

7 בספטמבר 2008 - הממשל האמריקאי מלאים את פאני מיי ופרדי מק

ב-7 בספטמבר 2008 הודיע הממשל האמריקאי, במהלך חריג ודרמטי, על הלאמת שתי ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מק, מהלך ששינה את כללי המשחק של המשבר הפיננסי של 2008. שתי החברות, שעמדו בלב מערכת המימון לדיור, החזיקו בפורטפוליו משכנתאות עצום בשווי של טריליוני דולרים. החשש מפשיטת רגל שלהן עורר בהלה בשווקים, והוביל להחלטה יוצאת דופן מצד משרד האוצר האמריקאי: להעבירן לבעלות ממשלתית זמנית.

המשבר הפיננסי עצמו החל להתגבש כבר בסוף 2007, אך החריף משמעותית במהלך 2008. הוא נבע משילוב של אשראי זול, סטנדרטים מקילים להענקת הלוואות, ובעיקר קצב גובר של משכנתאות בסיכון גבוה, מה שזכה לכינוי "סאב־פריים". מוסדות פיננסיים ברחבי העולם רכשו מכשירים פיננסיים מגובי משכנתאות, כשההנחה הייתה שמדובר בנכסים סולידיים. אבל כאשר שיעורי חדלות הפירעון בקרב הלווים החלו לטפס, השוק איבד במהירות נזילות, ואמון המשקיעים התערער. ניירות ערך שבעבר דורגו כ-AAA איבדו מערכם בתוך שבועות, וההפסדים הצטברו למאות מיליארדי דולרים. מערכות הבנקאות, הביטוח והשקעות מצאו את עצמן בסיכון מוחשי של קריסה.

מהלך ההלאמה של שתי הענקיות כלל הזרמה מיידית של מאות מיליארדי דולרים, השתלטות רגולטורית ומינוי נאמנים. המדינה הפכה לשחקן דומיננטי בשוק המשכנתאות, צעד שנחשב לקו פרשת מים בין גישה של שוק חופשי מוחלט לבין מודל של מעורבות אקטיבית במשברים מערכתיים. עם זאת, הצעד לווה גם באי-ודאות משפטית ופוליטית, כשנשמעו טענות על העדפה פסולה והצלת גופים פרטיים על חשבון הציבור.

במובנים רבים, הלאמת החברות סימנה את תחילת הגל הראשון של תגובת השרשרת למשבר הפיננסי. בעקבות ההחלטה נרשמו תנודות חדות בשווקים, קריסת בנקים נוספים, פשיטות רגל וירידת אמון כללית. אך בד בבד, ההשתלטות בלמה הידרדרות מיידית ויצרה מסגרת יציבה יחסית למדיניות ההתאוששות. גם אם לא מנעה את המיתון, היא אפשרה תשתית לשיקום הבנקים, לייצוב שוק הדיור ולהחזרת אמון הצרכנים.

לאחרונה, הביע הנשיא טראמפ את שאיפתו להפריט את פאני ופרדי, לאחר שניסיונות להוציא מהלך כזה לפועל בקדנציה הראשונה שלו, כשלו.

7 בספטמבר 1950 - מדד ניקיי 225 מושק בבורסה של טוקיו

ב-7 בספטמבר 1950 הושק לראשונה מדד ניקיי 225, מדד הדגל של שוק המניות היפני, שנבנה כך שישקף את ביצועיהן של 225 מהחברות הציבוריות הגדולות ביותר בבורסה של טוקיו. מדובר היה בצעד קריטי במהלך השיקום הכלכלי של יפן אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר המדינה ביקשה לבנות מחדש את מוסדות הכלכלה שלה, לחזק את אמון המשקיעים ולבסס שוק הון מודרני שיאפשר גיוסי הון, השקעות ופיתוח עסקי.

המדד סיפק לראשונה אמת מידה ברורה לביצועי החברות הבולטות במשק, תוך קביעת סטנדרט חדש לפעילות הפיננסית. לאורך השנים הפך הניקיי למדד מרכזי לא רק ביפן, אלא גם בשווקים הגלובליים, והיה לאינדיקטור שמלמד רבות על מצב הכלכלה היפנית והתעשייה האסייתית בכלל. בעשורים שלאחר מכן ליווה הניקיי את יפן בצמיחתה הכלכלית המואצת, כאשר הפכה למעצמה תעשייתית וטכנולוגית מהמובילות בעולם.

אך לצד השיאים המרשימים, חווה המדד גם משברים לא פשוטים. בשנות ה-90, לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן והאשראי, הניקיי צנח בחדות ואיבד למעלה ממחצית מערכו - תקופה שנמשכה שנים רבות ונקראה "העשור האבוד". המדד לא התאושש באופן מלא במשך יותר משני עשורים, והדבר סימן את האתגרים המובנים של שוק ממונף ומתוח מדי. גם כיום נמשך הוויכוח אם המדד משקף באופן מלא את הכלכלה היפנית החדשה, אך אין עוררין על מעמדו ההיסטורי ככלי שמסמל את תחיית יפן הכלכלית והשפעתה הגוברת על המערכת הפיננסית העולמית.