הפרטת תעש - כל עובד יילך הביתה עם 1.3 מיליון שקל, עלות למימון פרישה

התעשייה הצבאית תהפוך ב-2015 לחברה פרטית; יו"ר ועד העובדים: "70% מהעובדים מתחת ל-6,000 שקל בחודש עם ותק של 30-40 שנה"
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה תעש

אחרי שנים של מו"מ ועיכובים, אישרה היום ועדת הכספים את הפרטת תעש (התעשייה הצבאית לישראל). ההסכם הושג לאחר שבחודשים האחרונים סירבה ועדת הכספים לאשר באופן אוטומטי הלוואות לתעש למימון שכר העובדים והפעילות השוטפת.

העלות הכוללת של ההפרטה כ-5.7 מיליארד שקל ואף יותר. העלות תכלול מימון ההסכם עם העובדים, במסגרתו יפרשו 1,170 עובדים בעלות ממוצעת של 1.3 מיליון שקל לעובד, מחיקת חובות בגין הלוואות בעלים רבות שהמדינה העמידה בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל, השקעה בהקמת חברה מסווגת בבעלות המדינה, מימון הפינוי מרמת השרון והמעבר לנגב, מימון המשך הפעילות השוטפת של החברה ועוד.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):

"אני חושש שמא העובדה שההסכם כולל מעבר לפנסייה תקציבית, תהווה תקדים למקרים אחרים. נדרש שכל נושא יידון לגופו ושלא יתחייב מראש מתן פנסיה תקציבית".

משנה למנהל רשות החברות הממשלתיות, מאיר שמרה:

"1.5 מיליארד לפרישת 1,170 עובדים ועוד 760 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. הסכמנו לתנאי פרישה לעובדים בפנסיה מוקדמת והמשכורת שתקבע היא המשכורת האחרונה והעובד יקבל בהתאם לאחוזים שצבר. ההסדר בפנסיה תקציבית".

מנהל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן:

"כל הסכם הוא בפני עצמו ואין כאן תקדים. אנו מתנהלים ארבע שנים ופעם אחרי פעם אחרי שנסגר הסכם עם יו"ר ועד העובדים המדינה ביקשה שינויים. בלי הסיוע של ועדת הכספים הדבר לא היה מגיע לידי סיום. השכר בתעש נמוך ב- 20% ביחס לשאר התעשיות הביטחוניות. שליש מהעובדים הולכים הביתה ובכלל לא בטוח שיימצאו עבודה. הסכמנו להמון דרישות שיש בהן ויתורים קשים של העובדים אך דרשנו שיקבלו תמורות. עמדנו על נושא הפנסייה. לא רוצים שהעובדים ייכנסו למעגל העוני. זה לא ממש פנסייה תקציבית, כי העובדים הפרישו כל החיים ורק משלימים את הפער".

אמיר אדרי מאגף התקציבים באוצר:

"היתרון בהסכם ההפרטה עבור המדינה: חוסכים עלויות שכר עובדים, לא רק עד גיל 67, אלא הרבה מאוד מיליארדי שקלים, עוברים לבעלות פרטית, הולכים לעולם חדש של חברה הרבה יותר יעילה ורווחית שתתרום הרבה יותר למשק וגם הורדת מחירי הדיור".

תעש תפנה את קרקעות ברמת השרון ותעבור לרמת בקע מדרום לבאר שבע.

מנכ"ל תעש, אבי פלדר:

"ללא התערבותו של גפני ולאחריו של סלומינסקי, לא ניתן היה להגיע להסכם הזה. נחתמו עם ההסתדרות שישה הסכמים ועם האוצר שני הסכמים. האחריות של העובדים וההסתדרות היתה הגדולה ביותר, הם הורידו משכרם 11%. מ-2007 לא היה הסכם שכר, אין קידומים בחברה הזו. המשכורת האחרונה של חלק מהעובדים היא לא ראויה ונעשה כאן תיקון עוול של הרבה שנים".

יו"ר ועד העובדים בתעש, איציק יהודה:

"הכותרות בעיתונים מחר יעסקו במספרים, כאילו לכאורה, כל עובד יילך הביתה עם 1.3 מיליון שקל וזה לא נכון, זו עלות ממוצעת למימון פרישת עובדים. 70% מהעובדים מתחת ל-6,000 שקל נטו בחודש עם ותק של 30-40 שנה".

קיראו עוד ב"בארץ"

יו"ר ועדת הכספים הקודם, ח"כ משה גפני (יהדות התורה):

"העובדים גילו אחריות ולכן הגענו להסכם. ההסכם הוא ההוכחה לכך שהכנסת יכולה לתרום לפתרון משברים כה מורכבים במשק. לא לחינם החלטתי להיכנס לעובי הקורה ולסייע ממשית בהשגת הסכם".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד):

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    למה עלינו צריך לממן אותם? כשהם לא מממנים אותנו? (ל"ת)
    dmmltd 25/04/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז עכשיו 1250 עובדים ירכשו דירות להשקעה... (ל"ת)
    מדוע המחירים עולים? 23/04/2014 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    די לשוד כספי הציבור! 23/04/2014 13:38
    הגב לתגובה זו
    נמאס מתשלום מופרז, לא נחוץ, ומהכיס שלי לטובת בטלני השירות הציבורי!
  • עובד 23/04/2014 14:23
    הגב לתגובה זו
    ניצלתם ועכשו זרקתם במחיר נזיד עדשים על מי אתם עובדים מיליון שלש מאות אלף שקל בושה של חברי כנסת נציגי הסתדרות ונציגי עובדים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי