דואר ישראל
צילום: דואר ישראל

עבר בכנסת: עד 20% ממניות דואר ישראל יונפקו לציבור

ועדת הכספים אישרה את מתווה הפרטת דואר ישראל; בשלב ראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי, לפחות 60% יוותרו בידי המדינה
ערן סוקול | (3)

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (א') את מתווה הפרטת דואר ישראל. במסגרת המתווה בשלב ראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.  בכך תושלם הפעימה הרביעית והאחרונה בתהליך ההבראה של חברת דואר ישראל שהובלה ע"י שר התקשורת. לפני ביצוע ההפרטה, המדינה תזמין הערכות שווי לדואר ישראל משני מעריכי שווי בלתי תלויים.

במהלך הדיון ציינו חברי הוועדה כי ישנו שיפור מסוים בתפקוד דואר ישראל המצריך המשכיות אך העלו שאלות רבות לעניין מתווה ההפרטה, נכסי החברה, עתיד העובדים ועתיד השירות שיקבלו אזרחי ישראל - לקוחות הדואר. לאור הדברים אושר המתווה ברוב קולות, כאשר לצד כך נקבע כי לדרישת חברי הוועדה בטרם יושלם הליך מכירת המניות (בעת הבאת צו האינטרסים החיוניים להצבעה בפני הוועדה), יוצגו בפני הוועדה פירוט של מספר נושאים.

על פי הדיווח, הנושאים שיוצגו הינם מאזני החברה ופירוט נכסי החברה, על מנת לוודא שלא ישנו מקרי עבר בהם נמכרו חברות ממשלתיות מבלי שנלקח בחשבון בצורה ראויה שווי נכסיהם. עוד יוצגו, תכניות העתיד לגבי עובדי הדואר, כאשר למרות תמיכת העובדים בהליך מבקשת הוועדה לוודא את הדאגה לעתידם וכן התחייבות הדואר להמשיך ולספק שירות לכלל אזרחי ישראל בכל מקום במדינה.

דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל: "להערכתנו שווי הנכסים הוא בין מיליארד למיליארד וחצי שקל. יש הגדרה של משרד התקשורת, מה זה נכס אסטרטגי אותו אסור למכור ללא אישור של שר התקשורת. להכניס משקיע אסטרטגי זה חשוב, כל התהליך נוהל בצורה מסודרת ע"י רשות החברות וכל המשרדים, הכל מתוכנן ויהיו שעורכים של כל הנכסים לפני המכירה. אם נדחה את המהלך זה יפגע בו וכן ביישום תכנית ההבראה במסגרתו פרישת 170 עובדים לפנסיה, מדובר במהלך בן 3 שנים, יעצרו את זה".

אורן לביאן, מנהל מינהל הדואר, משרד התקשורת: "לעניין השירות לציבור - הרגולציה קבועה בחוק הדואר ובתקנות, יש את רשימת השירותים האוניברסליים שחברת הדואר צריכה לספק בכל הארץ ולכל הציבור. גם לעניין הנכסים יש הוראות בחוק חברת הדואר, נכסי מקרקעין חיוניים כפי שהוגדרו במשרד, אסור למכור אלא אם יש את אישור השר. לחברה מותר למכור עד 20 אחוז מהנכסים שלא משמשים לייצור הכנסה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שלומי 07/08/2018 11:05
    הגב לתגובה זו
    האם דני גולדשטיין המנכ"ל הנוכחי ימשיך או ימונה מנכ"ל מתחום הלוגיסטיקה ,שהיה בעברו מנהל חברת שילוח בעל עבר עשיר בתחום השילוח/אקספרס כמה השפעה יהיה לרוכש על הוועד/הנהלה/ניהול תחרותי האם רק מנכ"ל כזה יוכל להוציא את העגלה מהבור התקציבי שהדואר נכנס
  • 2.
    שלומי 06/08/2018 22:36
    הגב לתגובה זו
    רק חברה פרטית תציל את הדואר מעצמו
  • 1.
    למה לקנות את הצרה הזו? מישהו יכול להסביר? (ל"ת)
    גבי 06/08/2018 09:28
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום