ביל אקמן
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

האם הפעם יופרטו סוכנויות המשכנתאות האמריקאיות הענקיות?

מאז ניצח טראמפ בבחירות, זינקו מניות פאני מיי ופרדי מק בחדות בציפייה שהנשיא הנכנס יוציא הפעם לפועל את התוכנית להפרטתן. מי שאוסף סחורה כבר שנים לקראת המהלך הוא ביל אקמן. האם ההימור שלו יצליח?

המשקיעים בוול סטריט עברו שבוע סוער בבורסה שנבע בעיקר מרכילויות חסרות משמעות (לבטח לטווח הארוך) אבל שהרעידו לא מעט מניות ואת המדדים. למה רכילותיים וחסרי משמעות לטווח הארוך? כי הגורמים שיצרו את הזעזועים אינם כלכליים, אלא בעיקר תקשורתיים, סנסציוניים וקשורים במספר ההולך וגדל של סחרני יום מחד ושל פלטפורמות רובוטיות שמנהלות טכנולוגיית ה-AI.  

תנסו להסביר לעצמכם את תנודות הגרפים של הנאסד"ק והדאו בחודש האחרון, ואז תנסו להסביר מה גרם לתנודות החדות שהולכות ומקצינות בגלל  דברים כמו "הרגולציה של טראמפ", כן או לא, שחתכה את הגרפים בעוצמה ביום ג' ו"המניות בארה"ב עלו ביום רביעי בעוצמה בעקבות זריקת אדרנלין מנתון מעודד על האינפלציה בארה"ב ודוחות חזקים של בנק וולס פארגו ובנקים גדולים אחרים בארה"ב", כפי שמסכמת סוכנות AP את המסחר. 


מישהו מוכן להסביר לי מדוע נושא הרגולציה, שטראמפ עדיין לא קבע בכלל, מוריד כך את השוק כולו ביום ג', ומדוע נתון מעודד של אינפלציה ואפילו ביחד עם התוצאות המצוינות של הבנקים ברבעון האחרון של 2024 (נתונים שהיו צפויים ואפילו בטור הזה), מחייבים עליות כאלו ביום ד'? מה? קמו המשקיעים בהמוניהם ומכרו מניות ביום ג' בגלל שטראמפ לא אמר כלום, ולמחרת התעוררו ובהתלהבות קנו את אותן המניות בעליות מטורפות בגלל שוולס פארגו, גולדמן סאקס וג'יי פי מורגן הרוויחו כמו שיכורים ברבעון האחרון והאינפלציה הפתיעה לטובה? לא לזלזל באינטליגנציה של המשקיעים, לא הם שהטיסו מטה ומעלה את המדדים, וחבל על המקום כדי לנסות להסביר מדוע.

כמו קאטו הזקן וכפי שאני כותב מאז  2010, אני חוזר ואומר - מדדי המניות עולים, כרגע מזה 15 שנים, אבל זה יימשך כי מהפכת הטכנולוגיה משבשת ומשנה לחלוטין ולטובה את הכלכלה והחברה הגלובליות, ואי אפשר בטווח הארוך לעצור זאת כי הביקוש בא מהצריכה, לא מההיצע. הדבר היחיד שמפעם לפעם מכה במניות זה ההערכות שלהן שהמשקיעים, בהתלהבותם, מרימים לחלל החיצון והפרשנות הכלכלית שתלותה ברייטינג הולכת וגדלה ומובילה את התקשורת לשימוש בסנסציוניות שלילית מפחידה. התקדמות המהפכה גם ממתנת את האינפלציה וגם מגדילה את רווחיות החברות, בשל התרחבות הביקוש וההתייעלות, וזה מה שחשוב.


אז אין צורך להתרגש אם המדדים שוב ירדו ביום ה' או ו' בגלל שאיזו חברה טכנולוגית תאכזב בדוחות או בגלל שפרשן מוביל יזהיר מאיזו תכנית של טראמפ שהוא עדיין לא תכנן. תתמקדו בסלים, ברמות הערכה ובתחומים שלדעתכם ייהנו מהמשך התקדמות המהפכה (כמעט כולם לדעתי).

קיראו עוד ב"גלובל"




פעילות המיזוגים והרכישות שוב מתחילה להתרחב

לדעתי, היקף הפעילות בתחום המיזוגים והרכישות (A&M) מצביע טוב יותר מכל משתנה אחר על התקדמות המהפכה כי הוא מציג את המחזוריות של התעשייה שמקבילה לקצב האימוץ שלה על ידי כלכלת המיינסטרים. שנת 2021 הייתה שנת שיא שבה נערכו עסקאות בהיקף של 5.19 טריליון דולר, וזאת לאחר שנתיים, 2019-2020, שהיקף העסקאות בהן היה 3.44 טריליון ו-3.23 טריליון בהתאמה. בשנים 2022-2023 ירד ההיקף ל-3.37 טריליון ו-2.51 טריליון בהתאמה. המגמה הזו, של עליות וירידות במספר העסקאות ובהיקפן, עקבית מאז תחילת המאה.


הציפייה עד לאחרונה הייתה שגם 2024 תציג ירידה בהיקף ובסכומים, אבל נראה ש-2024 הייתה חזקה משצפו, וכעת מאמינים ש-2025 תציג את הקאמבק למיזוגים ורכישות. למה זה חשוב? כי מגמה זו, של עליות בפעילות, ירידה של כמה שנים לאחר שבירת שיא וחזרה למסלול עליות, מאפיינת כאמור את התקדמות המהפכה. השלבים בין שיא לשיא הולכים ומתקצרים בגלל קצב ההתמזגות של המהפכה (ה-AI ולמידת מכונה נותנים דחיפה ל-2025). תקראו מה חושבים על זה במורגן סטנלי. המהפכה רק מתחילה. 

 

סוכנויות המשכנתאות האמריקאיות מזנקות

הסוכנויות הממשלתיות Federal National Mortgage Association (סימול:FNMA) המכונה "פאני מיי" ו-Federal Home Loan Mortgage Corp (סימול:FMCC), המכונה "פרדי מק" הן חברות מחזור המשכנתאות הגדולות בעולם. 


החברות, בבעלות המדינה (הקונגרס למעשה), הוקמו ב-1938, במטרה לייצר נזילות בתחום המשכנתאות. השתיים רוכשות, במזומן, משכנתאות מהבנקים והגופים הפיננסיים האחרים, לאחר הרכישה הן אורזות את המשכנתאות בחבילות שנמכרות כמכשיר דמוי סל שנתמך במשכנתאות (MBS, Mortgage Backed Securities) למוסדיים ופרטיים מה שמאפשר להן להמשיך ולהנזיל את המערכת. איכות המשכנתאות קובעת את דרוג המכשיר. 


בשנת 1968 הנפיקה ממשלת ארה"ב חלק קטן מהחברות לציבור. פאני היא החברה הגדולה מבין השתיים וה-15 ברווחיותה בארה"ב (מרוויחה בנטו 16.8 מיליארד על הכנסות של 30 מיליארד) ובמקום ה-33 ברווחיות בעולם. המניה של החברה, שבשנת 2000, בשיא התרסקות הבועה, הגיעה ל- $80 למניה, התרסקה מאז וב-2022 נחתה על 38-42 סנט כאשר, בקיץ 2023, התחילה לעלות שוב וכיום נסחרת לפי $7, כאשר ב-3 החודשים האחרונים (מאז תחילת נובמבר 2024), עלתה ב-% 417, מניית FMCC עברה את אותו תהליך.

למה המניות ירדו כ"כ מאז 2000? כי עם הזמן הסתבר למשקיעים שהממשל (במיוחד הדמוקרטי) אינו מעוניין למכור מכונת כסף כזו ושום קפיטליסט אמריקאי אמיתי לא ישים כספו על חברה בבעלות או בשותפות עם הממשל ועדיין, תמיד היו המאמינים שאספו מניות מתוך תקווה שבסוף ההפרטה תתבצע.



המיליארדר שמהמר על ההפרטה



אחד מהם הוא המיליארדר ביל אקמן, מנהל קרן ההשקעות המוצלחת, Pershing Square Holdings, שבשקט אסף, בשנות הכהונה הראשונה של הנשיא טראמפ, כ- % 10 מהמניות. אקמן, אחד ממנהלי ההשקעה המוערכים בעולם, שאחת מההשקעות המאוד מוצלחות שלו בעבר הייתה, ערב משבר 2008, השקעת שורט גדולה של מכשירי MBS, הבין ששתי הסוכנויות נפגעו אנושות באותו משבר ונושא מכירתן יעלה מחדש, אבל לא במשטר דמוקרטי (אז של אובמה) אלא כשיחזרו הרפובליקאים. משנבחר טראמפ, ב-2016, לנשיאות האמין אקמן שהנשיא החדש יבצע את מה שריגן לא הצליח ובנה את פוזיציית הענק.


 כתבתי על כך בזמנו והסברתי שמניה כמו FNMA, באותן רמות מחירים ועם אחזקה של משקיע אקטיביסט כאקמן, חייבת להיות בפינת חלומות כי זה חלום בטוח יותר מכול חלום טכנולוגי או רפואי בתחילת דרכו. אקמן אגב לא לבדו, יש לא מעט משקיעים רציניים שאספו המניות בין 2017 ל- 2020, אבל הוא הגדול מכולם.

אם בתקופתו של ריגן, בעל הדעות הקפיטליסטיות המובהקות, חשבו שיש צורך בהפרטה בגלל ההתנגדות למעורבות ממשלתית  ואיכות הניהול בעיקר הרי שלאחר משבר 2008 נוספה סיבה רצינית יותר, שתי הסוכנויות "ניתפסו" עם טונות של מכשירים מגובי משכנתאות שהתרסקו בבורסה מה שהוביל את האוצר האמריקאי להכניס את החברות לאַפּוֹטְרוֹפְּסוּת וזאת על מנת שיוכל להציל את החברות באמצעות הלוואות עתק (השקיעו למעלה מ-200 מיליארד דולרים בהצלת החברות). 


נוצר אז התמריץ שישכנע את הממשל להיפטר מנטל המימון של הענקיות. הממשל קיבל, בתמורה להשקעות, טונות של מניות בכורה (בשווי 193 מיליארד), טונות של אופציות למניות הרגילות ועוד תשלומים חודשיים. כמו שקרה עם כול פעולת ההצלה של 2008. הממשל ייצא לבסוף ברווח עצום (שכבר כיום הוא מעל 110 מיליארד $) וכנראה הוחלט שלא להפריט. אבל למרות שהסוכנויות שרדו התחילה להיווצר בעיית נזילות רצינית שלצד הניהול הגרוע הביאה רבים למסקנה שכן צריך להפריט את הסוכנויות אבל הממשל הדמוקרטי של הנשיא אובמה לא היה בנוי לביצוע המשימה, בטח לא בדעותיו הכלכליות והנושא, בין סוף 2008 לסוף 2016, ירד מהפרק וכך גם מחירי המניות. 


בסוף 2016 הגיע טראמפ ובתוך חודשיים מיום הניצחון של טראמפ, בתחילת נובמבר 2016, קפצה המניה ב-% 165 (די בדומה להווה). טראמפ לא התפנה לביצוע ההפרטה והמניה "התנדנדה" עד תחילת 2020 כאשר מפברואר 2020, לאחר שביידן נכנס לבית הלבן, התחילה לצנוח ובסוף 2023 השילה % 92 מערכה ונחתה על 30 סנט. "חלום טראמפ", מבחינתו של אקמן, הסתיים במפח נפש. אבל אקמן לא מכר, אפילו הגדיל אחזקותיו. הוא הבין ששתי ענקיות כאלו שמשחקות תפקיד כה חשוב בתחום הנדל"ן ובמיוחד במחזור משכנתאות, שאינן מסוגלות לגייס כספים מהציבור בגלל הערכותיהן, עלולות להיכנס לעוד משבר נוסח 2008 (הפעם מסיבות שונות) ואז חזר טראמפ לבית הלבן והפעם, גם אליבא הצוות שמתגבש, ההפרטה עולה שוב על הפרק.

למה הקפיצה המטורפת במחיר המניות מאז ניצח טראמפ בבחירות? כי לפי אקמן (אבל לא רק) שווי המניות (כ"א מהן) אמור להיות $34. "שתי הסוכנויות", מצייץ אקמן, "יופרטו ואז, לאחר החלפת ההנהלה, תוכלנה לגייס כספים מהציבור ולפעול כבנק מסחרי לכול דבר". הוא מאמין שהממשל ירוויח מעל ל- 300 מיליארד מהעסקה, בסוף הדרך. Bram Berkowitz, הכתב הפיננסי המצוין של אתר ה-Motley Fool, עשה לאחרונה כתבה תחת הכותרת, "המשקיע המיליארדר ביל אקמן חושב ש-2 מניות יכולות לזנק בכ-900% תחת ממשל טראמפ הנכנס". 


אקמן אדם רציני ביותר ומי שעוקב אחריו כמוני, במיוחד בתקופת משבר 2008 שם חזה בצורה מופלאה את קריסת חבילות ה-MBS, יודע שבנושא הסוכנויות עשה עבודת בית רצינית. עדיין מדובר בהשקעה מאוד מסוכנת כי למרות שאין ספק שטראמפ והצוות, אנשי כלכלה קפיטליסטית הכי חזירית שיש, ינסו להפריט אבל אין לדעת אם יצליחו (כי למרות השליטה הרפובליקאית בקונגרס מדובר ברוב קטן מאוד). אם לא יצליחו אז ראינו להיכן יכולות המניות לרדת. המשקיעים ב-FNMA עדיין יצטרכו עצבי ברזל אבל הכוכבים, כרגע, מסתדרים לפי תוכנית אקמן.


האם כדאי לקנות המניות אחרי עליות כאלו? יש לא מעט מומחים, כולל מוסדיים גדולים, שמאמינים שנוצרה הקוניוקטורה החיובית להתפתחות שכזו, במיוחד עם נשיא כזה, צוות כזה, חוב לאומי כזה וצמיחה כלכלית צפויה. אבל לא לרדוף, הזעזועים יימשכו.


ולבסוף, בתחילת השבוע פרסם הניו יורק פוסט דווח שביל אקמן, "רוצה לשחזר את ברקשייר האת'ווי של ימינו" ומנסה לרכוש, לצורך כך, שליטה בענקית הנדל"ן Howard Hughes Holdings (סימול:HHH) שבה הוא כבר מחזיק ב-% 38 מההון הנפרע. השבוע הציע אקמן מחיר של $ 84.7 למניית HHH עבור 11.8 מיליון מניות מה שייתן לו עד % 69 בהון. "עם התנצלות בפני מר באפט", כותב אקמן ב-X, "HHH תהפוך לברקשייר האת'ווי של ימינו באמצעות רכישת זכויות שליטה בחברות הפעלה". באפט התחיל את בארקשאייאר ב-1962 באמצעות השתלטות על חברת טקסטיל בשם הזה. מזה כעשור מנסה אקרמן לבצע שינויים בחברת HHH וללא הצלחה וכעת החליט לעשות את הצעד.


הרכילאים בוול סטריט טוענים שזה חלק ממה שהם מכנים "תהליך השחרור של פאני מיי ופרדי מק" וכך גם אני חושב.






אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.




תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יהוושוילי 19/01/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    אחלה ניתוח
  • 7.
    שלמה כהרגלו מעניין מאוד (ל"ת)
    אבי 19/01/2025 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רכשתי.עכשיו נחכה ...או שנהיה עשירים או שהלך הכסף... (ל"ת)
    שי 18/01/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברקוביץ 17/01/2025 20:57
    הגב לתגובה זו
    אחת החברות המובילות בתחומהצללה 42% בחצי שנה !!! האם לא מוגזם סהכ מדובר בחברה חזקה ואיכותית... מה דעתך על החברה לא המניה תודה
  • מכיר וכתב עליה נא לגולל (ל"ת)
    שלמה גרינברג 18/01/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
  • תבדוק אותי 17/01/2025 21:28
    הגב לתגובה זו
    בשנה ו 8 חודשים לפני התיקון
  • נכון אבל הירידה האחרונה נראית מוגזמת (ל"ת)
    יוסיפון 18/01/2025 13:18
  • 4.
    תודה רבה שלמה. מעניין מאוד (ל"ת)
    עמית 17/01/2025 20:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תודה שלמה (ל"ת)
    שמעון 17/01/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה רבה (ל"ת)
    אנונימית 17/01/2025 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה רבה (ל"ת)
    אנונימי 17/01/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.