יוסף שפירא מבקר המדינה
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי

מבקר המדינה: מכירת תעש לאלביט מערכות תפגע בשוק הביטחוני בישראל

חשש לניגוד עניינים וחוסר שקיפות; בנוסף, האם משרד הביטחון אכן לחץ על אלביט מערכות להציע מחיר גבוה והבטיח "כל מיני הבטחות מהצד"? 
ערן סוקול |

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, פרסם אתמול דוח מיוחד על הפרטת תעש אשר העלה ביקורת אודות הליך ההפרטה ומכירת תעש לחברת אלביט מערכות 0.94% תמורת כ-1.9 מיליארד שקל. הביקורת העלתה חשש מהותי שמכירת תעש לאלביט מערכות, אשר אושרה סופית בשבוע שעבר, תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הממשלתיות הביטחוניות - התע"א ורפאל, ותשפיע על עלויות הרכש של משהב"ט.

על פי מבקר המדינה, על משרד האוצר ומשרד הביטחון לבחון גם בהמשך את ההשפעות של מכירת תעש לאלביט מערכות על השוק הביטחוני בארץ, לרבות על עלויות הרכש של משרד הביטחון ועל חוסנן של החברות הביטחוניות הממשלתיות. זאת בין השאר כדי שלא תפגע אספקת אמצעי הלחימה הדרושים לצה"ל. 

"הבטחות מהצד"

בין היתר עוסק הדו"ח באמירה "חמורה" של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר מר אורי יוגב, שאמר לדירקטוריון תעש כי מנכ"ל משהב"ט לשעבר אלוף (במיל) דן הראל או משהב"ט לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור הרכישה ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד". המנכ"ל לשעבר ומשהב"ט הכחישו את הדברים המיוחסים להם ומנהל הרשות לשעבר מסר שלא התכוון לטעון כך. הדוח מעיר ליוגב כי היה עליו להיזהר בדבריו "היה בהם בעת אמירתם כדי להטיל דופי במנכ"ל ובמשהב"ט או בתהליך התקין של ההפרטה" נכתב בדו"ח.

עוד נטען כי משרד האוצר קבע בשלהי שנת 2015 מחיר מינימום של כ-1.1 מיליארד שקל למכירת תעש בהתאם לאינדיקציות בלבד שהיו בידי רשות החברות הממשלתיות בדבר שוויה של תעש, ולא לפי הערכות שווי. במרץ 2018, במהלך הביקורת, החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה למכור את מניות המדינה בתעש מערכות לאלביט מערכות בתמורה לכ-1.8 מיליארד שקל ועוד 100 מיליון שקל "תלוי תוצאות" עסקיות של תעש מערכות.

חשש לניגוד עניינים

תוך כדי הביקורת עלה חשש כי מעריך השווי נמצא בניגוד עניינים. עקב זאת החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה ברשות החברות הממשלתיות לבצע הערכת שווי נוספת. בפועל התקשרה הרשות עם שני מעריכי שווי נוספים. מתברר כי במשרד האוצר לא נקבעו דרישות לגבי אי-תלותו של מעריך שווי בהפרטה בגורמי המדינה ובחברה המופרטת, ולא נקבעו כללים לגבי ניגוד עניינים של מעריך שווי כאמור.

בנוסף, ציין מבקר המדינה כי משרד האוצר קבע סכום של 300 מיליון שקל למימון התחייבויות עבר של תעש מחוץ לתקציב המדינה ולא ב"דרך המלך" באמצעות תקציב המדינה.

אי-הבטחת מעבר תעש לנגב

על פי הדו"ח, לא עלה בידי משהב"ט ומשרד האוצר, במנגנונים שנקבעו לכך, להבטיח יישום מלא של התוכנית להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון למתחם רמת בקע שבנגב, כנדרש בהחלטת הממשלה על הפרטת תעש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חוסר שקיפות תהליך ההפרטה 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מדד הבנקים איבד 2.4%, מדד הביטוח נפל 3.1%; סגירה שלילית בבורסה

מדדי הדגל סגרו בירידות בהובלת מדד ת"א 90 שירד 1.3%; מחלבות גד טיפסה ביומה הראשון בבורסה ועלתה 17.5%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בטריטוריה שלילית - ת"א 35 ירד 1%, ת"א 90 איבד כ-1.3%.

גם הסקטורים סיימו באדום - הבנקים מחקו את העליה שהייתה בשעות הראשונות למסחר והמדד ירד 2.4%, בעוד במדד הביטוח המגמה השלילית חזקה יותר והוא איבד 3.1%. מדד הנדל"ן ירד 1%, ומדד ת"א נפט וגז ירד 1.2%.


פסגה בדוחא תנסה לגבש חזית ערבית מול ישראל - בהמשך לתקיפה הישראלית בדוחא שבקטאר תקיפה שבה עדיין אין אימות שהצליחו לסכל את הבכירים בזרוע המדינית של חמאס שטורגטו - סוכנות הידיעות הקטארית הודיעה כי דוחא תארח פסגת חירום ערבית-אסלאמית. לפי ההודעה, הפסגה צפויה להתקיים בימים הקרובים, בראשון ושני הקרובים. ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, מוחמד בן עבד אל-רחמן אל-ת'אני, הצהיר כי המנהיגים שיתכנסו בדוחא יקבעו את אופי וכיוון התגובה לתקיפה. בשלב זה, קטאר לא דורשת מהמדינות המשתתפות עמדה מסוימת, אבל גורמים רומזים על כוונה לעצב חזית אזורית מאוחדת מול התוקפנות של ישראל.


הבנק המרכזי האירופאי ה-ECB, השאיר את הריבית ללא שינוי - סטפן גרלך, הכלכלן הראשי של בנק EFG בציריך ולשעבר סגן נגיד הבנק המרכזי של אירלנד, סבור כי ההחלטה של הבנק המרכזי להשאיר את הריבית ללא שינוי הייתה נכונה ומתבקשת. למרות עלייה קלה באינפלציה באוגוסט, הן האינפלציה הכללית והן אינפלציית הליבה עדיין מעט מעל יעד ה־2%, ואין בכך סיבה מיידית להורדה. גם נתוני הצמיחה ואמון העסקים מלמדים שכלכלת גוש האירו מחזיקה מעמד היטב, על אף העלאת המכסים מצד ארה"ב והמתח הגיאופוליטי. הורדת ריבית יכולה להיות מוצדקת בעתיד, אם תתממש האטה חדה או מהלך מוניטרי חריף מצד הפד, אבל עד אז אין סיבה שה־ECB יפעל על בסיס תרחישים כאלה. גרלך גם מזכיר את השאלה הפוליטית הלא פשוטה, האם התפקיד של הבנק הוא "לסגור את המרווחים" עבור מדינות כמו צרפת - סוגיה שלא עלתה לדיון רשמי, אבל כנראה קיבלה התייחסות מאחורי הקלעים.


אם ביולי-אוגוסט תל אביב כמו קיבלה עצמאות והניבה תשואות עודפות, נראה שספטמבר מחזיר את הסנכרון בין וול סטריט לאחוזת בית. אפשר לראות את ההלימה בין השווקים, את הסנטימנט הכללי חוזר להתכתב ביחד. גולת הכותרת היא הורדת הריבית, כשההחלטה אם לעשות את הפיבוט תתקבל על ידי הבנק המרכזי ב-17 לחודש, הורדת ריבית שתניע גם אצלנו את שינוי המדיניות כשהנגיד פרופ' ירון יקבל בטחון מהקולגה האמריקאי ויקל מוניטרית. בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?