יוסף שפירא מבקר המדינה
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי

מבקר המדינה: מכירת תעש לאלביט מערכות תפגע בשוק הביטחוני בישראל

חשש לניגוד עניינים וחוסר שקיפות; בנוסף, האם משרד הביטחון אכן לחץ על אלביט מערכות להציע מחיר גבוה והבטיח "כל מיני הבטחות מהצד"? 
ערן סוקול |

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, פרסם אתמול דוח מיוחד על הפרטת תעש אשר העלה ביקורת אודות הליך ההפרטה ומכירת תעש לחברת אלביט מערכות 1.99% תמורת כ-1.9 מיליארד שקל. הביקורת העלתה חשש מהותי שמכירת תעש לאלביט מערכות, אשר אושרה סופית בשבוע שעבר, תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הממשלתיות הביטחוניות - התע"א ורפאל, ותשפיע על עלויות הרכש של משהב"ט.

על פי מבקר המדינה, על משרד האוצר ומשרד הביטחון לבחון גם בהמשך את ההשפעות של מכירת תעש לאלביט מערכות על השוק הביטחוני בארץ, לרבות על עלויות הרכש של משרד הביטחון ועל חוסנן של החברות הביטחוניות הממשלתיות. זאת בין השאר כדי שלא תפגע אספקת אמצעי הלחימה הדרושים לצה"ל. 

"הבטחות מהצד"

בין היתר עוסק הדו"ח באמירה "חמורה" של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר מר אורי יוגב, שאמר לדירקטוריון תעש כי מנכ"ל משהב"ט לשעבר אלוף (במיל) דן הראל או משהב"ט לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור הרכישה ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד". המנכ"ל לשעבר ומשהב"ט הכחישו את הדברים המיוחסים להם ומנהל הרשות לשעבר מסר שלא התכוון לטעון כך. הדוח מעיר ליוגב כי היה עליו להיזהר בדבריו "היה בהם בעת אמירתם כדי להטיל דופי במנכ"ל ובמשהב"ט או בתהליך התקין של ההפרטה" נכתב בדו"ח.

עוד נטען כי משרד האוצר קבע בשלהי שנת 2015 מחיר מינימום של כ-1.1 מיליארד שקל למכירת תעש בהתאם לאינדיקציות בלבד שהיו בידי רשות החברות הממשלתיות בדבר שוויה של תעש, ולא לפי הערכות שווי. במרץ 2018, במהלך הביקורת, החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה למכור את מניות המדינה בתעש מערכות לאלביט מערכות בתמורה לכ-1.8 מיליארד שקל ועוד 100 מיליון שקל "תלוי תוצאות" עסקיות של תעש מערכות.

חשש לניגוד עניינים

תוך כדי הביקורת עלה חשש כי מעריך השווי נמצא בניגוד עניינים. עקב זאת החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה ברשות החברות הממשלתיות לבצע הערכת שווי נוספת. בפועל התקשרה הרשות עם שני מעריכי שווי נוספים. מתברר כי במשרד האוצר לא נקבעו דרישות לגבי אי-תלותו של מעריך שווי בהפרטה בגורמי המדינה ובחברה המופרטת, ולא נקבעו כללים לגבי ניגוד עניינים של מעריך שווי כאמור.

בנוסף, ציין מבקר המדינה כי משרד האוצר קבע סכום של 300 מיליון שקל למימון התחייבויות עבר של תעש מחוץ לתקציב המדינה ולא ב"דרך המלך" באמצעות תקציב המדינה.

אי-הבטחת מעבר תעש לנגב

על פי הדו"ח, לא עלה בידי משהב"ט ומשרד האוצר, במנגנונים שנקבעו לכך, להבטיח יישום מלא של התוכנית להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון למתחם רמת בקע שבנגב, כנדרש בהחלטת הממשלה על הפרטת תעש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חוסר שקיפות תהליך ההפרטה 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.