הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 

• הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
• למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ועדת הכספים של הכנסת אישרה את תקנות מס הכנסה החדשות המיישמות את סעיף 81ב(ב) לפקודת מס הכנסה, שנועד להסדיר את אופן חישוב ותשלום המס בחלוקת דיבידנדים בין חברות במסגרת "המסלול החלופי" למיסוי רווחים בלתי מחולקים. המהלך נועד לתת מענה לחברות בעלות רווחים עודפים שמעוניינות להימנע מתוספת מס של 2% על רווחים אלה, באמצעות חלוקתם כדיבידנד ששולם עליו מס.

המסלול החלופי, שנקבע בחקיקה קודמת, קובע כי חברה תוכל לבחור בין חלוקת דיבידנד בשיעור מסוים מרווחיה הנצברים לבין חלוקת חלק משמעותי מהרווחים העודפים. בשנת 2025, שיעורי החובה נמוכים יותר: 5% בלבד מהרווחים הנצברים במקום 6%, או 20% מהרווחים העודפים במקום 50% בשנים רגילות. מטרת ההפחתה היא לעודד חברות לבצע חלוקות כבר השנה, כדי להזרים נזילות לשוק ולאפשר מיסוי בפועל על רווחים שלא חולקו בעבר.

התקנות שאושרו מגדירות שני מסלולים: 

במסלול הראשון, החברה משלמת מס בשיעור של 35% מסכום הדיבידנד המחולק, תוך רישום ההכנסה כדיבידנד רעיוני אצל כל אחד מבעלי המניות לאורך שרשרת ההחזקה, כלומר, גם חברות שמחזיקות במניות של חברה אחרת יחויבו לרשום את ההכנסה, אף אם הכסף טרם הגיע בפועל לבעלי המניות הסופיים.

במסלול השני, חלוקת דיבידנד בין-חברתי פטורה ממס בשלב הביניים, אבל זה בתנאי שהכסף יגיע עד סוף שנת המס אל בעלי המניות הסופיים, שהם לרוב יחידים או גופים שאין מאחוריהם עוד שכבות אחזקה.

רשות המסים הודיעה כי עד לסוף השנה תפרסם חוזר מקצועי מפורט לצד טפסים ייעודיים, שיסדירו את יישום התקנות בפועל ויבהירו את אופן הדיווח והחישוב. המשמעות היא שחברות יצטרכו להיערך מבעוד מועד לבחירה בין שני המסלולים, בגלל שכל אחד מהם נושא יתרונות וחסרונות שונים האחד כולל תשלום מס מיידי ומוחלט, והשני מותנה בהעברת הכספים במלואם עד לרמת בעלי המניות הסופיים.

• מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
• הדיון על גובה הפיצויים למי שנתקע בחו"ל - חוזר: "150 דולר ליום זה לא מספיק"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המהלך צפוי להיות רלוונטי במיוחד לחברות עם מבני אחזקה מורכבים, בהן הדיבידנד עובר דרך מספר חברות לפני שהוא מגיע לבעלי המניות עצמם. עבור חברות כאלה, ההחלטה בין שני המסלולים עשויה להיות בעלת משמעות כספית ותזרימית ניכרת, ותצריך תכנון מס קפדני. מעבר להשלכות המיידיות על חלוקת הרווחים, מדובר בצעד שמטרתו לחזק את עקרון מיסוי הרווחים במועד קרוב ככל האפשר למועד הפקתם, ובכך למנוע מצב בו רווחים נצברים לאורך שנים מבלי שנגבה עליהם מס בפועל.