דוח חדש שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף תמונה מעודדת, אך גם מורכבת של ענף הבינוי הישראלי: ברבעון הראשון של 2025 מעסיק הענף כ-336 אלף עובדים, רמה הנמוכה רק ב-5% מהשיא ההיסטורי של 353 אלף מועסקים שנרשם ערב מלחמת חרבות ברזל ברבעון השלישי של 2023. אבל כשמתעמקים בנתונים שמציג הדוח, מתגלה כצפוי שינוי דמוגרפי מקיף.

על פי הדוח, שנכתב על ידי נג'יב עמרייה ואסף גבע מאגף הכלכלן הראשי, "גידול הדרגתי במספר העובדים הזרים ובתעסוקה המקומית של ישראלים - בעיקר של ערבים ישראלים - פיצה במידה רבה על ירידה זו עד הרבעון הראשון של 2025". הדוח מציין כי התאוששות זו כללה "עלייה משמעותית של 34 אלף במספר העובדים הזרים לצד עלייה ניכרת בהיקף של 38 אלף במספר המועסקים הישראלים כאשר רובה הייתה בקרב ערבים ישראלים - עלייה של 24 אלף".

התמונה המתגלה מהנתונים מעידה על שינוי מבני משמעותי בהרכב הענף. לפני המלחמה, פלסטינים היוו כ-31% מכלל המועסקים בבינוי, אבל ברבעון הראשון של 2025 חלקם צנח לכ-6% בלבד. במקביל, חלקם של הערבים הישראלים קפץ מ-26% ל-34%, בעוד שחלקם של העובדים הזרים (שאינם פלסטינים) יותר מהוכפל מ-8% ל-18%. כפי שמציין הדוח: "מגמות אלה מדגישות את חשיפת הענף לסיכונים גיאו-פוליטיים ומציגות עדות לתחליפיות מסוימת בין תעסוקת עובדים לא ישראלים ותעסוקת עובדים ישראלים, בעיקר ערבים, בענף".

נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח נוגע להשפעה על היקף שעות העבודה. על פי הממצאים, "עובדים זרים עובדים בממוצע שעות רבות יותר", ולכן "הירידה בסך שעות העבודה נמוכה יותר - ירידה בשיעור של 4% בסך שעות העבודה בהשוואה לירידה בשיעור 5% במספר המועסקים". מנתון זה עולה שלמרות המחסור במספר העובדים, היקף הפעילות הכולל בענף נפגע פחות.

• למה משלמים על עבודה שלא בוצעה? הקבלנים דורשים להקפיא את שכר העובדים הזרים
• חברות מוויטנאם וסינגפור מצטרפות לענף הבנייה בארץ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, הדוח מזהיר שלמרות ההתאוששות המרשימה, עדיין קיים פער משמעותי לעומת הצמיחה הצפויה -  "בהתחשב בקצב הגידול המהיר של התעסוקה בענף בשנים האחרונות, בהשוואה לקו המגמה הענפי עדיין חסרו ברבעון הראשון של 2025 כ-38 אלף עובדים בענף". במונחים של שעות עבודה, "מספר שעות העבודה נמוך מקו המגמה בכ-9%".

ענף הבינוי חווה בעשור שקדם למלחמה צמיחה תעסוקתית יוצאת דופן. כפי שמתואר בדוח: "במהלך השנים 2011-2019 נרשמה עלייה עקבית במספר המועסקים בענף הבינוי. בשנת 2011, הועסקו בענף כ-208 אלף עובדים כאשר מספר זה טיפס לכ-288 אלף עובדים בשנת 2019 - עלייה של כ-38%, גבוה מהעלייה בסך התעסוקה במשק, בשיעור של 23% בלבד במהלך אותה תקופה".

המשך הצמיחה המרשימה נמשך גם אחרי מגפת הקורונה. הדוח מציין כי "בשנת 2020, על רקע התפשטות נגיף הקורונה, חלה ירידה קלה במספר המועסקים, אך בשנים לאחר מכן נרשמה התאוששות הדרגתית, שהגיעה לשיאה ברבעון השלישי של שנת 2023 עם 353 אלף מועסקים". אבל המציאות השתנתה בבת אחת עם פרוץ המלחמה: "בסוף שנת 2023, בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל שלוותה בהגבלות על כניסת עובדים פלסטינים לישראל, חלה ירידה חדה במספר המועסקים לכ-239 אלף".

• שפל במכירות הדירות, מלאי שיא לקבלנים - והגרלת ענק עם הנחות למילואימניקים; סיכום השבוע בנדל"ן
• העיר הכי מבוקשת בהגרלת דירה בהנחה ומה הסיכויים לזכות בדירה?
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

הנתונים מגלים שהשינוי הדמוגרפי בענף החל כבר לפני המלחמה, אך הואץ משמעותית בעקבותיה. כפי שמתאר הדוח את התקופה שבין 2011 ל-2023: "בין 2011 ועד לרבעון השלישי של 2023 חלה עלייה מתמשכת ומשמעותית בחלקם של העובדים הפלסטינים בענף - מ-16% לכ-31%, לצד ירידה חדה בחלקם של העובדים הערבים הישראלים, מ-36% לכ-26%". במקביל, "חלקם של שאר העובדים הישראלים (ללא ערבים) נותר יציב יחסית לאורך התקופה".

המלחמה הביאה לשינוי דרמטי במגמות אלה. על פי הדוח: "בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשנת 2023 וההגבלות שהוטלו על כניסת עובדים פלסטינים לישראל, חלה ירידה חדה בחלקם של הפלסטינים, שצנח מכ-31% ברבעון השלישי של שנת 2023 ל-3% בלבד ברבעון הרביעי של 2023. מגמה זו לוותה בעלייה ניכרת בחלקם של העובדים הערבים הישראלים, תוך גידול נוסף בחלקם של העובדים הישראלים הלא-ערבים ובחלקם של העובדים הזרים שאינם פלסטינים".

התאוששות שוק העבודה בענף הבינוי לאחר המלחמה מציגה תמונה מורכבת של הסתגלות וחוסן, אך גם של תלות רבה בגורמים גיאו-פוליטיים. השינוי המבני בהרכב הענף, עם הגדלת חלקם של העובדים הזרים והערבים הישראלים, עשוי להיות בעל משמעות רחבה לעתיד הענף ולכלכלה הישראלית בכלל. השאלה המרכזית שעולה מהנתונים היא אם המודל החדש יוכיח עצמו כיציב ויעיל לטווח הארוך, במיוחד בהתחשב בכך שהענף עדיין לא חזר למלוא הפוטנציאל התעסוקתי שלו לפי קו המגמה ההיסטורי.