שער הדולר נופל ב-2%; "השקל עדיין זול, יש לו לאן להתחזק"

 להרחבה - למה הדולר נופל? הסיבה שלא הכרתם

לדברי שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים בבנק דיסקונט, השינוי נובע בראש ובראשונה מהשפעה ישירה של הצלחת המערכה מול איראן, לא רק בעיניים מקומיות, אלא בעיקר בתפיסה של שוקי ההון והמט"ח ברחבי העולם. לכך מצטרפים נתונים חזקים של עודף בחשבון השוטף, זרימות הון חוזרות מצד גופים מוסדיים ומשקיעים זרים, ורמות תמחור נמוכות של השקל מול סל המטבעות. "זה לא רק עניין של מצב ביטחוני", הוא אומר, "יש כאן שינוי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני העולם". בראיון עם ביזפורטל, קצביאן מנתח את התמונה המקרו-כלכלית ומספק תשובות לשאלות המרכזיות על תנועות המט"ח האחרונות, וההשפעה על ציבור המשקיעים והחברות במשק.

עד כמה אפשר לסמוך על חוזקה של מגמת התחזקות השקל מול הדולר, כשברקע מתנהלת מלחמה פעילה?

"מאז ערב המלחמה ועד היום - השקל התחזק מול כל 24 המטבעות העיקריים בעולם בלפחות 2%, רואים התחזקות רוחבית גם מול המטבעות בשווקים המערביים וגם במתפתחים, שהגורם העיקרי הוא המלחמה, כלומר השווקים מעריכים שהמצב האסטרטגי-ביטחוני של ישראל מאוד משתפר בפרט לאור הצלחת המלחמה מול איראן. 

"יש איום גרעיני שהצטמצם ואחרי המתקפה המצב הרבה יותר טוב מלפני, האיום הזה נדחה לפחות לתקופה ממושכת. בקצה האופטימי של הערכות אולי זה ייתן פתח להרחבת הסכמי אברהם, הסכם עם סעודיה, ואולי הפלת המשטר באיראן שזה אפילו יהיה יותר חיובי להערכתי מהסכם עם סעודיה. זה נראה מאוד רחוק, אבל במזרח התיכון הכל אפשרי. התקיפה בסך הכל הייתה מוצלחת, וזה מסיר איום שהיה די כבד על ישראל ועל כלכלת ישראל. בהקשר היותר רחב, אנחנו רואים שחמאס סוריה חיזבאללה ואיראן רואים שהברית האיראנית נשברה וגם זה לטובת ישראל, זה כנראה לא מצב שמחר יהיה שלום אזורי, אבל בהשוואה למה שהיה לפני המלחמה ולפני 7 באוקטובר המצב הרבה יותר טוב ופחות מסוכן".

• הכלכלן שסבור שהמדד יעלה ב1.8% בשנה הקרובה, לעומת הצפי בשוק ל-2.5%
• "אין שום בסיס להערכה שהריבית צריכה לעלות"

קצביאן מוסיף, "השקל עדיין מתומחר בתמחור זול, יש לו עוד מקום להתחזק. לא בהכרח שזה יקרה בטווח הקצר, במלחמה יכולות להיות הפתעות לכל כיוון, אבל עדיין שמסתכלים על השקל אחרי שנים שהוא נחלש, הוא עדיין בתמחור זול. נקודה נוספת היא שישראל נמצאת בעודף בחשבון השוטף, אם נתסכל לצורך העניין על מאזן השירותים העסקיים של ישראל, שזה בעיקר כמה אנחנו מייצאים שירותי הייטק אל מול כמה אנחנו מייבאים, הנתון עמד ברבעון הראשון על 11.6 מיליארד דולר - שיא לרבעון ראשון של כל שנה, זה עוד לפני המלחמה. במבט לעתיד, כנראה שהביקוש לתוצרת הישראלית, לא רק הביטחונית, ילך ויגדל. מה שעוד תומך בשקל זה שאנחנו רואים כסף פיננסי שחוזר לישראל עוד לפני המלחמה עם איראן".

עד כמה להערכתך התחזקות השקל בשבועות האחרונים נובעת ישירות מזרימת כספים של משקיעים זרים לבורסה; יש אינדיקציות על זהות הגורמים הדומיננטיים בשוק המט"ח בימים האחרונים?

"לפי הערכות בנק ישראל, רוב המסחר בשקל בכלל לא עובר במערכת הפיננסית הישראלית. רואים שתפיסת המציאות הביטחונית-כלכלית כלפי ישראל מאוד השתפרה בחודשים האחרונים ובפרט מאז המלחמה מול איראן, לאור ההצלחה עד כה. הזרים מעורבים במסחר, אנחנו רואים את זה וגם שומעים על זה כחלק ממגמות המסחר, התפיסה שלהם כלפי השקל מאוד חיובית. כנראה שהם משקיעים במניות גם בלי לגדר להערכתי דרך קרנות סל, בסה"כ המגמה חיובית".

• שער הדולר הרציף יורד ב-1% ל-3.45 שקלים
• למרות המלחמה מול איראן - הדולר יורד ב-0.4%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה ההשפעה של התחזקות השקל על הכלכלה בטווח הקצר והבינוני? מי צפוי להרוויח מהתחזקות השקל, ומי עלול להיפגע?

"היבואנים בעיקר הגדולים, מודעים ליכולת לגדר, אז כל גוף עושה את זה בדרך שלו. בקרב המשקיעים הפיננסים זה גם אפשרי אבל המודעת בקרב הציבור היא לא באותה רמה. היה פה הרגל מאוד חזק להשקעה במדדי חול כמו ה-S&P500, ורואים שהמגמות האחרונות הן מכה כפולה עליהם - אם ניקח לצורך העניין את השינוי בת"א 125 מאז סוף 2024 עד היום הוא עלה בכ-20%, מדד ה-S&P500 עלה ב-2% כולל דיבידנד באותה תקופה. כלומר מצד אחד ת"א עשה יותר תשואה אבל מהצד השני הדולר נחלש מול השקל, ומשקיעים שהסיטו השקעות בשיעורים גבוהים ולא גידרו את החשיפה לדולר אז חטפו מכה כפולה, גם הפסד תשואה אל מול השוק המקומי וגם החשיפה לדולר גרמה להם לעבור מרווח מתון להפסד מתון".

קצביאן מוסיף: "באופן כללי, התזה הכללית בשוק שבגלל המלחמה, ענף הנדל"ן והמגורים, הביקושים לפעילות שלהם תגדל, לכן ראינו את ת"א נדלן בולט בעליות. ברמת השקל חברות שמתמקדות בייצוא עשויות להיפגע, זה לא אומר שלא ירוויחו, התחזקות השקל ממתנת את הרווחיות של אותן חברות שלא גידרו חשיפה. התחזקות השקל בגדול טובה ליבואנים ופחות טובה ליצואנים".

מהם תרחישי הקיצון שאתה עוקב אחריהם בשוק המט"ח כעת ומה יכול לגרום להיפוך מגמה?

"התרחישים יכולים לקרות אבל בעיקר בטווחי זמן קצרים, ככל שאני עולה במימד של התקופה, הסיכוי שהשקל יחלש יורד. התרחישים הם מקומיים וגלובאליים, אם נראה שהמצב המלחמתי הולך ומסתבך לרעת ישראל וזה לא נראה כעת, אם נראה שהכלכלה המקומית לאורך זמן מתקשה להתאושש, זה גם יכול להחליש קצת את השקל, למרות שבתקופת הנוכחית יש בעיקר לאן לעלות כי אנחנו בתוך מלחמה, וכשהיא תירגע המצב ישתפר. בנוסף במצב הגלובאלי, אם נראה ששוק המניות בעולם יורד, נראה פגיעה בשקל. יש קשר בין המגמה בשקל לבין המגמה בשוק המניות הגלובאלי, כשהמניות בעולם עולות, השקל מתחזק מול הדולר, ולהיפך, בגלל הגידור של המוסדיים אבל לא רק. זה קשר שקיים כבר כמה שנים טובות, לא תמיד הוא מתקיים יש שנים שזה קצת חורג".

קצביאן מסכם "תרחיש הבסיס שלנו בראייה שנים קדימה, הוא שקל חזק. זה מגיע מכמה מקומות גם המימד הכלכלי, התמחור של השקל שלפי הרבה מודלים גם שלנו וגם של בנק ישראל, יש לו עוד מקום להתחזק, והעודף המבני שיש לנו בחשבון השוטף, וגם הנושא הביטחוני, שאנחנו נמצאים בנקודה יותר טובה מלפני המלחמה מול איראן ולפני 7 באוקטובר".