שי פרמינגר מנכל ERN
צילום: אילן שפירא

"החשש מחריגה ממסגרת האשראי עם המשך הלחימה הגביר את השימוש בצ'קים"

כך לפי חברת הסליקה ERN שמצאה כי אמנם בעת הלחימה, שהתרחשה בשבוע שלפני חג השבועות, ירד מספר העסקאות בצ'קים ב-25.8% לעומת אשתקד, הממוצע לעסקה עלה. גם הקורונה לדבריהם יצרה מחנק אשראי ש"דחף" אנשים לשימוש בצ'קים

העלייה בצריכה עם היציאה ממשבר הקורונה לוותה בשימוש בהיקף נרחב יותר בצ'קים בחסות מחנק האשראי שיצרה התפרצות הנגיף - כך לפי מחלקת המחקר חברת ERN סליקת תשלומים. השנה, מבצע הלחימה "שומר החומות" מול רצועת עזה התנהל במהלך השבוע שלפני חג השבועות, מה שהביא לירידה במספר העסקאות בצ'קים, אולם הממוצע לעסקה ששולמה באמצעות צ'ק היה גבוה מבתקופה המקבילה. "הסיבה לכך, ככל הנראה, היא החשש של הישראלים מחריגה אפשרית ממסגרת האשראי במידה והלחימה תימשך זמן ארוך מהצפוי", אומר מנכ"ל ERN שי פרמינגר.

בחברה מסבירים את העלייה בשימוש בצ'קים בצורך לפרוס עסקאות לתשלומים מבלי לשלם ריבית ומבלי "לסתום" את המסגרות האשראי בבנק או בחברות כרטיסי האשראי. בעוד שלפי נתונים שמפרסמים ב-ERN מפברואר ועד לתחילת הלחימה הייתה  עליה של 30% בכמות העסקאות בצ'קים לעומת התקופה המקבילה, ובשבוע הלחימה, שהוא אם כן השבוע שלפני חג השבועות, כבר נרשמה ירידה של 25.8%.

מניתוח לחלוקה גיאוגרפית עולה, כי באזור הדרום חלה הירידה הגדולה ביותר בכמות העסקאות שבוצעו במהלך החג השנה, כ-31.3%  ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. באזור המרכז ניתן לראות ירידה של 16.94% ובצפון ירידה של 33.09% בכמות העסקאות ביחס לתקופה אשתקד. עוד במהלך אותו שבוע, בענף הסופרמרקטים ניתן לראות כי חלה ירידה של 17% בכמות העסקאות אך עליה של 6.66% בגובה העסקה. בענף ההנעלה ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 21.24% בגובה העסקה. גם בענף הביגוד ניתן לראות ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 6.43% בגובה העסקה.

"הישראלים העדיפו להישאר בבתיהם", ממשיך פרינגר בהתייחסותו לתקופת הלחימה, "אך כאשר הם  יצאו לקניות הם ריכזו את רכישותיהם והגדילו את סכום העסקה הממוצעת והעדיפו להשתמש באמצעי תשלום שאינם תופסים מסגרת אשראי". "בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל הצ'ק הוא אמצעי התשלום משמעותי.  לכ-16%  ממשקי הבית אין כלל כרטיס אשראי, כשבמגזר הערבי הנתון מטפס ל-51%", הוא מוסיף ומסביר "וזאת ממספר טעמים: הרגלי צריכה, הגבלות של הבנק, מצב סוציו-אקונומי ומסגרות אשראי נמוכות, מה שהופך את השימוש בצ'קים לאמצעי התשלום העיקרי".

מנתונים שנאספו על ידי ERN עולה כי בשנת 2020 היקף השימוש בצ'קים עמד על סכום של 784  מיליארד שקלים. "שימוש בצ'קים בישראל הוא שכיח יותר ממה שנדמה לנו", טוען המנכ"ל. "השימוש בהמחאות בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. הרבה מאתנו סבורים, ולא בצדק, שאנחנו משלמים בהמחאות לבעל הדירה, לחוג של הילד או לבעלי עסקים קטנים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים שונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בהמחאות. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עמד על כ 120 מיליארד שקל בשנת 2020".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 24/05/2021 05:38
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.