"החשש מחריגה ממסגרת האשראי עם המשך הלחימה הגביר את השימוש בצ'קים"
העלייה בצריכה עם היציאה ממשבר הקורונה לוותה בשימוש בהיקף נרחב יותר בצ'קים בחסות מחנק האשראי שיצרה התפרצות הנגיף - כך לפי מחלקת המחקר חברת ERN סליקת תשלומים. השנה, מבצע הלחימה "שומר החומות" מול רצועת עזה התנהל במהלך השבוע שלפני חג השבועות, מה שהביא לירידה במספר העסקאות בצ'קים, אולם הממוצע לעסקה ששולמה באמצעות צ'ק היה גבוה מבתקופה המקבילה. "הסיבה לכך, ככל הנראה, היא החשש של הישראלים מחריגה אפשרית ממסגרת האשראי במידה והלחימה תימשך זמן ארוך מהצפוי", אומר מנכ"ל ERN שי פרמינגר.
בחברה מסבירים את העלייה בשימוש בצ'קים בצורך לפרוס עסקאות לתשלומים מבלי לשלם ריבית ומבלי "לסתום" את המסגרות האשראי בבנק או בחברות כרטיסי האשראי. בעוד שלפי נתונים שמפרסמים ב-ERN מפברואר ועד לתחילת הלחימה הייתה עליה של 30% בכמות העסקאות בצ'קים לעומת התקופה המקבילה, ובשבוע הלחימה, שהוא אם כן השבוע שלפני חג השבועות, כבר נרשמה ירידה של 25.8%.
מניתוח לחלוקה גיאוגרפית עולה, כי באזור הדרום חלה הירידה הגדולה ביותר בכמות העסקאות שבוצעו במהלך החג השנה, כ-31.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. באזור המרכז ניתן לראות ירידה של 16.94% ובצפון ירידה של 33.09% בכמות העסקאות ביחס לתקופה אשתקד. עוד במהלך אותו שבוע, בענף הסופרמרקטים ניתן לראות כי חלה ירידה של 17% בכמות העסקאות אך עליה של 6.66% בגובה העסקה. בענף ההנעלה ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 21.24% בגובה העסקה. גם בענף הביגוד ניתן לראות ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 6.43% בגובה העסקה.
"הישראלים העדיפו להישאר בבתיהם", ממשיך פרינגר בהתייחסותו לתקופת הלחימה, "אך כאשר הם יצאו לקניות הם ריכזו את רכישותיהם והגדילו את סכום העסקה הממוצעת והעדיפו להשתמש באמצעי תשלום שאינם תופסים מסגרת אשראי". "בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל הצ'ק הוא אמצעי התשלום משמעותי. לכ-16% ממשקי הבית אין כלל כרטיס אשראי, כשבמגזר הערבי הנתון מטפס ל-51%", הוא מוסיף ומסביר "וזאת ממספר טעמים: הרגלי צריכה, הגבלות של הבנק, מצב סוציו-אקונומי ומסגרות אשראי נמוכות, מה שהופך את השימוש בצ'קים לאמצעי התשלום העיקרי".
מנתונים שנאספו על ידי ERN עולה כי בשנת 2020 היקף השימוש בצ'קים עמד על סכום של 784 מיליארד שקלים. "שימוש בצ'קים בישראל הוא שכיח יותר ממה שנדמה לנו", טוען המנכ"ל. "השימוש בהמחאות בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. הרבה מאתנו סבורים, ולא בצדק, שאנחנו משלמים בהמחאות לבעל הדירה, לחוג של הילד או לבעלי עסקים קטנים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים שונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בהמחאות. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עמד על כ 120 מיליארד שקל בשנת 2020".
- 1.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 24/05/2021 05:38הגב לתגובה זו
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
תכנון פיננסי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
תכנון פיננסי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
