שי פרמינגר מנכל ERN
צילום: אילן שפירא

"החשש מחריגה ממסגרת האשראי עם המשך הלחימה הגביר את השימוש בצ'קים"

כך לפי חברת הסליקה ERN שמצאה כי אמנם בעת הלחימה, שהתרחשה בשבוע שלפני חג השבועות, ירד מספר העסקאות בצ'קים ב-25.8% לעומת אשתקד, הממוצע לעסקה עלה. גם הקורונה לדבריהם יצרה מחנק אשראי ש"דחף" אנשים לשימוש בצ'קים

העלייה בצריכה עם היציאה ממשבר הקורונה לוותה בשימוש בהיקף נרחב יותר בצ'קים בחסות מחנק האשראי שיצרה התפרצות הנגיף - כך לפי מחלקת המחקר חברת ERN סליקת תשלומים. השנה, מבצע הלחימה "שומר החומות" מול רצועת עזה התנהל במהלך השבוע שלפני חג השבועות, מה שהביא לירידה במספר העסקאות בצ'קים, אולם הממוצע לעסקה ששולמה באמצעות צ'ק היה גבוה מבתקופה המקבילה. "הסיבה לכך, ככל הנראה, היא החשש של הישראלים מחריגה אפשרית ממסגרת האשראי במידה והלחימה תימשך זמן ארוך מהצפוי", אומר מנכ"ל ERN שי פרמינגר.

בחברה מסבירים את העלייה בשימוש בצ'קים בצורך לפרוס עסקאות לתשלומים מבלי לשלם ריבית ומבלי "לסתום" את המסגרות האשראי בבנק או בחברות כרטיסי האשראי. בעוד שלפי נתונים שמפרסמים ב-ERN מפברואר ועד לתחילת הלחימה הייתה  עליה של 30% בכמות העסקאות בצ'קים לעומת התקופה המקבילה, ובשבוע הלחימה, שהוא אם כן השבוע שלפני חג השבועות, כבר נרשמה ירידה של 25.8%.

מניתוח לחלוקה גיאוגרפית עולה, כי באזור הדרום חלה הירידה הגדולה ביותר בכמות העסקאות שבוצעו במהלך החג השנה, כ-31.3%  ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. באזור המרכז ניתן לראות ירידה של 16.94% ובצפון ירידה של 33.09% בכמות העסקאות ביחס לתקופה אשתקד. עוד במהלך אותו שבוע, בענף הסופרמרקטים ניתן לראות כי חלה ירידה של 17% בכמות העסקאות אך עליה של 6.66% בגובה העסקה. בענף ההנעלה ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 21.24% בגובה העסקה. גם בענף הביגוד ניתן לראות ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 6.43% בגובה העסקה.

"הישראלים העדיפו להישאר בבתיהם", ממשיך פרינגר בהתייחסותו לתקופת הלחימה, "אך כאשר הם  יצאו לקניות הם ריכזו את רכישותיהם והגדילו את סכום העסקה הממוצעת והעדיפו להשתמש באמצעי תשלום שאינם תופסים מסגרת אשראי". "בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל הצ'ק הוא אמצעי התשלום משמעותי.  לכ-16%  ממשקי הבית אין כלל כרטיס אשראי, כשבמגזר הערבי הנתון מטפס ל-51%", הוא מוסיף ומסביר "וזאת ממספר טעמים: הרגלי צריכה, הגבלות של הבנק, מצב סוציו-אקונומי ומסגרות אשראי נמוכות, מה שהופך את השימוש בצ'קים לאמצעי התשלום העיקרי".

מנתונים שנאספו על ידי ERN עולה כי בשנת 2020 היקף השימוש בצ'קים עמד על סכום של 784  מיליארד שקלים. "שימוש בצ'קים בישראל הוא שכיח יותר ממה שנדמה לנו", טוען המנכ"ל. "השימוש בהמחאות בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. הרבה מאתנו סבורים, ולא בצדק, שאנחנו משלמים בהמחאות לבעל הדירה, לחוג של הילד או לבעלי עסקים קטנים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים שונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בהמחאות. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עמד על כ 120 מיליארד שקל בשנת 2020".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 24/05/2021 05:38
    הגב לתגובה זו
סופרמרקט מרכול
צילום: אלכסנדר כץ

מותק, המוצרים התכווצו, אבל המחיר דווקא עלה: איך עובדים עלינו ברשתות השיווק

בעולם של אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה שמרקיע שחקים, רשתות השיווק וענקיות המזון כבר לא מסתפקות בהעלאת מחירים גלויה - הן מפעילות מערך מתוחכם של לוחמה פסיכולוגית, הנדסת אריזות ומניפולציות חושיות, שנועדו לגרום לנו לשלם הרבה יותר ולקבל הרבה פחות; לפניכם הרשימה המלאה לכל הטריקים המלוכלכים של התעשייה - ואיך תצליחו להתגונן מפניהם

ענת גלעד |

המחיר בתווית המדף נראה לכם מוכר, האריזה נוצצת ומזמינה, והעגלה מתמלאת בקצב הרגיל. אבל כשאתם מגיעים הביתה ופורקים את השקיות, משהו מרגיש לא בסדר: שקית החטיפים נגמרת בשלושה ביסים, צנצנת הממרח נראית ריקה כבר אחרי יומיים, והחשבון הסופי בבנק רק הולך ותופח. האמת היא שאתם לא מדמיינים - אתם פשוט נמצאים תחת מתקפה שיווקית מתוכננת היטב. היצרניות והקמעונאיות משקיעות הון במיטב המוחות כדי לוודא שתוציאו את המקסימום בכל ביקור בסופרמרקט, תוך שהן מסתירות את עליות המחירים האמיתיות מאחורי עיצובים חדשים ואשליות אופטיות.

הנדסת המוצר והאריזה - כשהפחות נראה כמו יותר

היצרנים הגדולים יודעים שאתם זוכרים את המחיר, אבל לא את המשקל המדויק. כאן מתחילים הטריקים:

התכווצות (שרינקפלציה) - הטריק המלוכלך מכולם. מקטינים את כמות המוצר באריזה (למשל מ-100 גרם ל-80 גרם) אך שומרים על מחיר זהה. האריזה מעוצבת כך שהשינוי בוויזואליות יהיה מינימלי, והצרכן הממוצע פשוט לא שם לב שהתמורה לכספו צנחה.

התחתית הקעורה - שימו לב לצנצנות ממרחים, ריבות, או מיכלי גלידה. היצרנים מעצבים את התחתית כך שהיא בולטת פנימה לתוך הכלי. מבחוץ האריזה נראית גבוהה ומלאה, אך בפנים יש הרבה פחות מקום למוצר.

אשליית ה"חזית" הרחבה - עיצוב אריזות רחבות וגבוהות מאוד בחזית, אך צרות ודקיקות בעומקן. על המדף הן נראות גדולות ומרשימות, אך הנפח הריאלי קטן משמעותית ממה שהעין תופסת.