"החשש מחריגה ממסגרת האשראי עם המשך הלחימה הגביר את השימוש בצ'קים"
העלייה בצריכה עם היציאה ממשבר הקורונה לוותה בשימוש בהיקף נרחב יותר בצ'קים בחסות מחנק האשראי שיצרה התפרצות הנגיף - כך לפי מחלקת המחקר חברת ERN סליקת תשלומים. השנה, מבצע הלחימה "שומר החומות" מול רצועת עזה התנהל במהלך השבוע שלפני חג השבועות, מה שהביא לירידה במספר העסקאות בצ'קים, אולם הממוצע לעסקה ששולמה באמצעות צ'ק היה גבוה מבתקופה המקבילה. "הסיבה לכך, ככל הנראה, היא החשש של הישראלים מחריגה אפשרית ממסגרת האשראי במידה והלחימה תימשך זמן ארוך מהצפוי", אומר מנכ"ל ERN שי פרמינגר.
בחברה מסבירים את העלייה בשימוש בצ'קים בצורך לפרוס עסקאות לתשלומים מבלי לשלם ריבית ומבלי "לסתום" את המסגרות האשראי בבנק או בחברות כרטיסי האשראי. בעוד שלפי נתונים שמפרסמים ב-ERN מפברואר ועד לתחילת הלחימה הייתה עליה של 30% בכמות העסקאות בצ'קים לעומת התקופה המקבילה, ובשבוע הלחימה, שהוא אם כן השבוע שלפני חג השבועות, כבר נרשמה ירידה של 25.8%.
מניתוח לחלוקה גיאוגרפית עולה, כי באזור הדרום חלה הירידה הגדולה ביותר בכמות העסקאות שבוצעו במהלך החג השנה, כ-31.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. באזור המרכז ניתן לראות ירידה של 16.94% ובצפון ירידה של 33.09% בכמות העסקאות ביחס לתקופה אשתקד. עוד במהלך אותו שבוע, בענף הסופרמרקטים ניתן לראות כי חלה ירידה של 17% בכמות העסקאות אך עליה של 6.66% בגובה העסקה. בענף ההנעלה ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 21.24% בגובה העסקה. גם בענף הביגוד ניתן לראות ירידה של 34.27% בכמות העסקאות ועליה של 6.43% בגובה העסקה.
"הישראלים העדיפו להישאר בבתיהם", ממשיך פרינגר בהתייחסותו לתקופת הלחימה, "אך כאשר הם יצאו לקניות הם ריכזו את רכישותיהם והגדילו את סכום העסקה הממוצעת והעדיפו להשתמש באמצעי תשלום שאינם תופסים מסגרת אשראי". "בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל הצ'ק הוא אמצעי התשלום משמעותי. לכ-16% ממשקי הבית אין כלל כרטיס אשראי, כשבמגזר הערבי הנתון מטפס ל-51%", הוא מוסיף ומסביר "וזאת ממספר טעמים: הרגלי צריכה, הגבלות של הבנק, מצב סוציו-אקונומי ומסגרות אשראי נמוכות, מה שהופך את השימוש בצ'קים לאמצעי התשלום העיקרי".
מנתונים שנאספו על ידי ERN עולה כי בשנת 2020 היקף השימוש בצ'קים עמד על סכום של 784 מיליארד שקלים. "שימוש בצ'קים בישראל הוא שכיח יותר ממה שנדמה לנו", טוען המנכ"ל. "השימוש בהמחאות בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. הרבה מאתנו סבורים, ולא בצדק, שאנחנו משלמים בהמחאות לבעל הדירה, לחוג של הילד או לבעלי עסקים קטנים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים שונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בהמחאות. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עמד על כ 120 מיליארד שקל בשנת 2020".
- 1.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 24/05/2021 05:38הגב לתגובה זו
סבתא ונכדה (X)כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?
מהם סימני האזהרה, כיצד לנהוג ואת מי צריך לגייס לעזרה? כלים מקצועיים לאנשי מקצוע מתחום הפיננסים להתמודדות עם התופעה שהולכת ומתרחבת
השקעות
הפגישה הייתה אמורה להיות שגרתית. מר כהן, לקוח ותיק ומכובד של הבנק, הגיע למשרדו של מנהל ההשקעות כדי לדון בחידוש תיק ההשקעות שלו. אלא שמהר מאוד התברר שמשהו השתנה: מר כהן, שבדרך כלל היה בקיא בפרטי הריביות והתשואות, החל לחזור על אותן שאלות, לא זכר שחתם על טפסים רק לפני דקות ספורות, והתעקש שהבנק "גנב" לו כסף מחשבון שנסגר לפני עשור. עבור מנהל ההשקעות, זה היה רגע של אמת מקצועית ואנושית.
מקרים אלו הופכים שכיחים יותר ויותר. בעולם שבו תוחלת החיים עולה, מנהלי השקעות, יועצים בבנקים, עורכי דין ואנשי מקצוע בעולם הכלכלי נמצאים בחזית ההתמודדות עם לקוחות הסובלים מירידה קוגניטיבית או דמנציה. האתגר כפול: כיצד ממשיכים לספק שירות מקצועי ואמין, תוך שמירה על כבודו של הלקוח, הגנה על נכסיו מפני ניצול, ועמידה בכללים משפטיים ורגולטוריים מחמירים?
הזדקנות האוכלוסייה היא לא רק אתגר רפואי או דמוגרפי - היא גם שאלה פיננסית ראשונה במעלה. אנשי מקצוע אלה מוצאים עצמם לעיתים קרובות מול תופעה רגישה ומורכבת: לקוחות מבוגרים, לעיתים מבוססים מאוד, שמתחילים לאבד שליטה קוגניטיבית. במילים אחרות: דמנציה הופכת לעניין פיננסי.
התוצאה היא שרבים מהעוסקים בתחום נאלצים לקבל החלטות בתוך שדה מוקשים אתי, משפטי וכלכלי, שבו יש סיכון ממשי לאובדן רכוש, ניצול לרעה של לקוחות פגיעים, ולעיתים גם הסתבכות משפטית.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים מדאיגים: מגפת הדמנציה כבר כאן
לפי הערכות בינלאומיות, חיים כיום בעולם יותר מ-55 מיליון בני אדם עם דמנציה. המספר הזה צפוי כמעט לשלש את עצמו עד 2050, ולהגיע לכ-150 מיליון. בישראל חיים למעלה מ-120 אלף חולים בדמנציה, והתחזיות מצביעות על קפיצה חדה בעשור הקרוב - בין היתר בעקבות העלייה בתוחלת החיים.
