הבנק של תעשיית ההייטק קורס והמדד ששובר שיא רגע לפני התפוצצות הבועה

10 במרץ 2023 - סיליקון ואלי בנק קורס בעקבות "ריצה על הבנק"

ב-10 במרץ 2023 נסגר סיליקון ואלי בנק על ידי הרגולטור הבנקאי של מדינת קליפורניה והועבר לניהול תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי של ארה״ב. מדובר היה באחד הבנקים המרכזיים של תעשיית ההייטק האמריקאית. הבנק סיפק שירותים פיננסיים לאלפי חברות טכנולוגיה, סטארטאפים וקרנות הון סיכון, והיה מקור מימון חשוב עבור חברות רבות בעמק הסיליקון.

בסוף שנת 2022 החזיק הבנק נכסים בהיקף של כ-209 מיליארד דולר ופיקדונות בהיקף של כ-175 מיליארד דולר. במהלך השנים 2020-2021 גדלו הפיקדונות בבנק במהירות בעקבות גיוסי הון גדולים בתעשיית ההייטק. חלק גדול מהכספים שהופקדו בבנק הושקעו באג״ח ממשלתיות אמריקאיות ובניירות ערך מגובי משכנתאות לטווח ארוך.

כאשר הבנק המרכזי בארה״ב החל להעלות את הריבית במהלך 2022, ירד ערך תיק האג״ח של הבנק. עליית הריבית פגעה במיוחד בניירות ערך לטווח ארוך שהוחזקו בתיק ההשקעות. הירידה בשווי הנכסים יצרה פער בין שווי השוק של תיק האג״ח לבין הערך שבו הוא נרשם במאזן.

בתחילת מרץ 2023 הודיע הבנק על מכירת ניירות ערך בהפסד של כ-1.8 מיליארד דולר ועל ניסיון לגייס הון חדש בהיקף של כ-2.25 מיליארד דולר באמצעות הנפקת מניות. ההודעה עוררה חשש בקרב משקיעים ולקוחות והובילה לגל משיכות פיקדונות. ב-9 במרץ ביקשו לקוחות למשוך פיקדונות בהיקף של כ-42 מיליארד דולר בתוך יום אחד. מדובר היה בקצב משיכה חריג במיוחד ביחס למערכת הבנקאית. יום לאחר מכן הודיעו הרשויות על סגירת הבנק והעברת פעילותו לניהול זמני של הרגולטור.

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קריסת סיליקון ואלי בנק הפכה לפשיטת הרגל הבנקאית השנייה בגודלה בתולדות ארה״ב אחרי זו של וושינגטון מיוצ'ואל בשנת 2008 במהלך המשבר הפיננסי, כאשר לבנק היו נכסים בהיקף של כ-307 מיליארד דולר.

קריסת סיליקון ואלי בנק גרמה לתנודתיות חדה בשוקי ההון בארה״ב ולירידות במניות של בנקים אזוריים. המשקיעים בחנו מחדש את הסיכונים במאזנים של בנקים שהחזיקו תיקי אג״ח גדולים. רשויות הפיקוח והבנק המרכזי בארה״ב החלו לדון בצעדים שנועדו לייצב את המערכת הפיננסית ולמנוע התפשטות של המשבר למוסדות בנקאיים נוספים.

10 במרץ 2021 - רובלוקס מתחילה להיסחר בבורסה בשווי של עשרות מיליארדי דולרים

ב-10 במרץ 2021 החלה חברת המשחקים האמריקאית רובלוקס להיסחר בבורסת ניו יורק. החברה בחרה לבצע רישום ישיר למסחר במקום הנפקה מסורתית שבה החברה מגייסת הון חדש באמצעות מכירת מניות למשקיעים. לפני תחילת המסחר נקבע למניה מחיר ייחוס של 45 דולר. עם פתיחת המסחר עלתה המניה במהירות למחיר של כ-64.5 דולר. במהלך יום המסחר הראשון נסחרה המניה גם ברמות גבוהות יותר, ושווי השוק של החברה הגיע לכ-38 מיליארד דולר.

• היום לפני: הבובה שעשתה מהפכה בעולם הצעצועים ומה קרה היום לפני 6 שנים
• המלך מת יחי המלך: היום של חילופי המניות הדרמטיים במדד היוקרתי בעולם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

רובלוקס מפעילה פלטפורמת משחקים מקוונת שבה משתמשים יכולים ליצור משחקים באמצעות כלי פיתוח שמספקת החברה ולהעלות אותם לפלטפורמה. משתמשים אחרים יכולים לשחק במשחקים האלו באמצעות מחשבים, סמארטפונים וקונסולות. המודל העסקי של החברה מבוסס בעיקר על מכירת מטבע וירטואלי בשם Robux. משתמשים רוכשים את המטבע באמצעות כסף אמיתי ומשתמשים בו לרכישת פריטים דיגיטליים, שדרוגים ותכנים בתוך המשחקים.

רובלוקס נוסדה בשנת 2004 על ידי דייוויד בזוקי ואריק קאסל. במהלך השנים שלפני תחילת המסחר גייסה החברה מאות מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון. הצמיחה במספר המשתמשים הואצה במיוחד בתקופת מגפת הקורונה כאשר משתמשים רבים בילו יותר זמן בפלטפורמות משחק מקוונות.

נכון לשנת 2024, רובלוקס ממשיכה להתרחב בהיקף הפעילות שלה. במהלך השנה רשמה החברה הכנסות של כ-3.5 מיליארד דולר. מדד ההזמנות Bookings, שמייצג את סך הרכישות שבוצעו בתוך הפלטפורמה באמצעות המטבע הווירטואלי Robux, הגיע לכ-4.4 מיליארד דולר. מספר המשתמשים הפעילים היומי בפלטפורמה עמד בממוצע על כ-77 מיליון. המשתמשים בילו יחד יותר מ-70 מיליארד שעות בפלטפורמה במהלך השנה, נתון המשקף פעילות גבוהה של משחקים וחוויות דיגיטליות שנוצרות על ידי משתמשים ומפתחים עצמאיים. הפלטפורמה פועלת במאות מדינות ומאפשרת למיליוני יוצרים לפתח משחקים ותכנים דיגיטליים.

10 במרץ 2010 - קרלוס סלים המקסיקני מדורג לראשונה כאדם העשיר בעולם

ב-10 במרץ 2010 פרסם מגזין פורבס את רשימת המיליארדרים השנתית ובה דורג איש העסקים המקסיקני קרלוס סלים במקום הראשון בעולם מבחינת הון אישי, הראשון ממדינה מתפתחת שמגיע למעמד הזה. הונו של סלים הוערך באותה שנה בכ-53.5 מיליארד דולר.

הדירוג סימן שינוי משמעותי בצמרת רשימת העשירים בעולם. במשך שנים רבות הוביל ביל גייטס את הרשימה, ובשנים מסוימות דורג במקום הראשון גם המשקיע האמריקאי וורן באפט. בשנת 2010 דורג גייטס במקום השני עם הון של כ-53 מיליארד דולר, ובאפט דורג במקום השלישי עם כ-47 מיליארד דולר.

עיקר הונו של סלים הגיע מהחזקותיו בחברת התקשורת אמריקה מוביל. החברה הייתה אחת מחברות הסלולר הגדולות באמריקה הלטינית והחזיקה מאות מיליוני מנויים במדינות רבות באזור, ביניהן מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, צ׳ילה, פרו ומדינות נוספות.

החברה סיפקה שירותי סלולר, אינטרנט ותקשורת קווית והייתה אחת החברות הציבוריות הגדולות באמריקה הלטינית מבחינת שווי שוק. מניות החברה נסחרו בבורסות במקסיקו ובארה״ב.

קרלוס סלים נולד במקסיקו סיטי בשנת 1940 למשפחה של מהגרים מלבנון. במהלך שנות השישים והשבעים החל להשקיע בשוק ההון ובחברות מקסיקניות. הוא הרחיב בהדרגה את פעילותו העסקית באמצעות רכישת חברות בתחומי תעשייה, מסחר ונדל״ן.

בשנות התשעים השתתף סלים בהפרטות גדולות שביצעה ממשלת מקסיקו. אחת העסקאות המרכזיות הייתה רכישת השליטה בחברת הטלקום הממשלתית טלמקס. לאחר ההפרטה הרחיבה החברה את פעילותה בתחום הטלפוניה הקווית, האינטרנט ושירותי התקשורת.

באמצעות קבוצת ההשקעות שלו החזיק סלים גם השקעות בתחומים רבים נוספים. קבוצת גרופו קרסו שבשליטתו החזיקה חברות בתחומי קמעונאות, כרייה, בנייה, תשתיות, אנרגיה ותחבורה.

10 במרץ 2000 - מדד נאסד״ק מגיע לשיא תקופת בועת הדוט קום

ב-10 במרץ 2000 הגיע מדד נאסד״ק לשיא בתקופת בועת האינטרנט. במהלך יום המסחר הגיע המדד לשיא תוך יומי של 5,132.52 נקודות, ובסיום המסחר נסגר ברמה של 5,048.62 נקודות. באותה תקופה כלל המדד מאות חברות מתחומי הטכנולוגיה, התוכנה, האינטרנט והתקשורת, והיה אחד המדדים המרכזיים בשוק ההון האמריקאי.

העלייה במדד התרחשה לאחר מספר שנים של גידול מהיר במניות חברות טכנולוגיה. באמצע שנות התשעים עמד המדד סביב 1,000 נקודות בלבד. בתוך כחמש שנים עלה המדד פי חמישה והגיע לרמות שלא נרשמו קודם לכן בבורסה שבה נסחרות בעיקר חברות טכנולוגיה וצמיחה.

התקופה התאפיינה בהקמה ובהנפקה של חברות רבות שפעלו סביב שירותי אינטרנט וטכנולוגיה. חברות חדשות הוקמו בתחומים כמו מסחר מקוון, פורטלים אינטרנטיים, פרסום מקוון, שירותי דואר אלקטרוני ותשתיות אינטרנט. חלק מהחברות פעלו זמן קצר בלבד לפני ההנפקה ולעיתים נסחרו בשוויי שוק גבוהים למרות שהכנסותיהן היו מוגבלות או שהציגו הפסדים.

במקביל פעלו כבר מספר חברות אינטרנט בולטות שהפכו לשמות מרכזיים בתקופה. אמזון, שנוסדה בשנת 1994 כחנות ספרים מקוונת, הרחיבה את פעילותה למכירת מוצרים רבים דרך האינטרנט. יאהו הפכה לאחד מפורטלי האינטרנט הגדולים בעולם וסיפקה שירותי חיפוש, חדשות ודואר אלקטרוני למיליוני משתמשים. איביי, שהוקמה בשנת 1995, הפעילה פלטפורמה למסחר מקוון בין משתמשים והייתה אחת מחברות המסחר האלקטרוני הבולטות באותה תקופה.

במהלך השנים שקדמו לשיא גייסו חברות טכנולוגיה ואינטרנט סכומים גדולים בהנפקות ראשוניות בבורסות האמריקאיות. ההנפקות משכו משקיעים מוסדיים ופרטיים, והיקף המסחר במניות טכנולוגיה גדל במהירות. משקיעים פרטיים רבים החלו לפעול בשוק באמצעות מערכות מסחר מקוונות שנפוצו באותה תקופה.

קרנות הון סיכון בארה״ב הגדילו את השקעותיהן בחברות אינטרנט וטכנולוגיה להיקפים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. חברות רבות קיבלו מימון בשלבים מוקדמים של פעילותן ולאחר מכן פנו לשוק ההון כדי לגייס הון נוסף.

במקביל גדל גם שוויין של חברות הטכנולוגיה הגדולות שכבר פעלו בשוק. חברות כמו מיקרוסופט, אינטל, סיסקו, אורקל ודל הגיעו לשוויי שוק של מאות מיליארדי דולרים והיו בין החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק. מניות החברות האלו היוו חלק משמעותי ממדד נאסד״ק ומהמסחר הכולל בבורסה.