סטארטאפ תבע חצי מיליון מחברת גיוס - ויצא בידיים ריקות

רעיון עסקי מבטיח, שני שותפים עם מה שנראה כמו שילוב מנצח, ובסוף מיזם שהסתיים בפיצוץ, תביעה של מיליוני שקלים שהצטמצמה לפחות מרבע מיליון, ופסיקה שדחתה הכל. זה, בקצרה, הסיפור של פיליפ כלכלה שיתופית, שהפסידה בתביעתה נגד ל.מ. עולם של כח אדם ושותפות נוספות.

פיליפ פיתחה פלטפורמה דיגיטלית בשם Fillip.Co לתחום גיוס כוח האדם - מעין אפליקציית שידוכים בין מעסיקים לבין גורמים שמפנים מועמדים. ב-2018 היא נכנסה לשותפות עם ל.מ. עולם של כח אדם: הטכנולוגיה של פיליפ מצד אחד, והניסיון והלקוחות של ל.מ. מהצד השני. הסכם המייסדים, שנחתם בדצמבר 2018, קבע חלוקת רווחים שווה בין הצדדים - 50-50. בפועל, המיזם פעל ב-2019 ועד מרץ 2020, ואז הכל קרס. הנתבעת פיטרה את העובדים שהועסקו עבור המיזם והודיעה על סיום השותפות באופן חד-צדדי, לטענת פיליפ, ללא שום סיבה.

פיליפ הגישה תביעה בסכום של יותר מ-6.5 מיליון שקל. אבל לאורך ההליך, שנמשך כמעט חמש שנים, התמונה השתנתה באופן דרמטי. בסיכומים שהוגשו בסוף 2024, הגיעה הדרישה ל-261,001 שקל בלבד - מחצית מרווחי המיזם שלטענת פיליפ הגיעו לכ-522,000 שקל. ובדיון שנערך ב-8 לדצמבר 2025 הבהירה עורכת הדין כי, "הסעד המבוקש ככל שהתביעה תתקבל במלואה, הוא 261,000 שקל. זה מה שהצלחנו להוכיח לצערנו בנתונים הקיימים".

הקרב על המספרים

הנתבעות לא התנגדו לכך שפיליפ זכאית למחצית מהרווחים, אלא טענו שפשוט לא היו רווחים. בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפסק דין שנתן השופט יעקב שרביט באחרונה, קיבל את עמדתן. ההכנסות של המיזם מגיוס השמות לא היו שנויות במחלוקת: 229,127 שקל. הקרב האמיתי היה על הכנסות מאיושים - מצב שבו המועמד מועסק דרך ל.מ. ונשלח ללקוח. פיליפ טענה שההכנסות מאיושים הגיעו ל-896,942 שקל, ואילו הנתבעות טענו שמדובר ב-509,923 שקל בלבד.

• השאלה שמכשילה מועמדים בראיונות עבודה, והפורמט בן 3 חלקים שמסדר תשובה מדויקת
• שוק העבודה מתאושש: צפי גיוס העובדים מזנק ב-25%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט שרביט קיבל את עמדת הנתבעות. פיליפ הסתמכה על מייל אחד שכתב מנכ"ל המיזם מטעמה, ניר שורק, ושבו הוא הציג רווחיות של 24.9%. אלא שבתוך שלוש דקות בלבד לאחר קבלת המייל, השיב סמנכ"ל הכספים של ל.מ.: "עברתי ברפרוף - אין מצב שהנתונים נכונים!!!". בנוסף, קובץ האקסל שעליו הסתמך שורק כלל לא צורף כראיה להליך. גם אם היו מתקבלים נתוני ההכנסות של פיליפ, התביעה עדיין היתה נדחית, קבע השופט.

לב המחלוקת הוא סביב השאלה מה קורה עם כל ההוצאות שנשאה בהן ל.מ. לצורך המיזם. עלות השכר של חמישה עובדים שגויסו ספציפית למיזם ב-2019 הגיעה ל-187,448 שקל. השכר של עובדים נוספים שפעלו עבור המיזם הוסיף עוד 252,432 שקל. סך הכל הוצאות עובדים שבהן נשאה ל.מ. מסתכם ב-439,880 שקל.

פיליפ טענה שעל פי הסכמה שהיתה קיימת מאז ימי הפיילוט, כל צד נשא בהוצאות שלו מכיסו, ולכן לא ניתן להפחית את ההוצאות האלה מהרווחים. השופט לא קיבל את זה. הסכם המייסדים, שנחתם בדצמבר 2018, ביטל את ההסכם הקודם ו"קבע במפורש" שההוצאות שכל אחד מהצדדים הוציא עבור החברה ייחשבו הלוואת בעלים. בנוסף, בהסכם עצמו נכתב שכל שינוי טעון כתב - ולא התנהגות בלבד. "לא בנקל יוסק מהתנהגותם של הצדדים הרצון בשינוי של החוזה ביניהם", ציטט השופט מפסיקת העליון, והוסיף שפיליפ לא עמדה בנטל הראייתי המוגבר הנדרש. והחשבון פשוט: הרווח המקסימלי האפשרי מהמיזם, לפי הנתונים של פיליפ עצמה, היה 135,111 שקל. עלויות העובדים של ל.מ. לבדן מגיעות ל-439,880 שקל - כמעט פי שלושה. המיזם היה הפסדי.

• הבית שווה 3.5 מיליון, הוא קיבל 50 אלף ש' - בג"ץ: לא נתערב
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קנו דירה חדשה מתמ"א 38, קיבלו שנתיים וחצי של סיוט

ביקורת על הנתבעות - אבל פסיקה לחובתן

השופט שרביט לא חסך ביקורת על הנתבעות: הן הפרו את הסכם המייסדים כשעיכבו את הקמת החברה המשותפת, וגם לאחר שהקימו אותה, הן סירבו להעביר אליה את פעילות המיזם. "זמן קצר לאחר הקמת החברה, דרשו הנתבעות לשנות את תנאי הסכם המייסדים, ומשסירבה לכך התובעת, אף ביטלו את הסכם המייסדים באופן חד-צדדי, ללא עילה", נקבע בפסק הדין.

בעקבות כך, למרות דחיית התביעה, נפסקו הוצאות המשפט לחובת פיליפ על הצד הנמוך - 20 אלף שקל בלבד. בסיום, המליץ השופט לפיליפ לשקול אם היא עדיין נחושה לגבי התביעה. בדצמבר 2025 הודיעה החברה שהיא דבקה בה. כחודשיים לאחר מכן ניתן פסק הדין - נגדה.