קרן נפט בשווי שלילי, תשואה של 170% ו-25 מכשירי השקעה: מדריך הקרנות לסקטור האנרגיה

המלחמה של ארצות הברית וישראל מול אירן גורמת לתנודתיות רבה בשווקים, עם שינויי כיוון אגרסיביים, זינוקים וצניחות של עשרות אחוזים במחי אמירה של טראמפ. המלחמה משפיעה יותר על סקטורים מסוימים מאחרים. כך, לדוגמה, מניות התעשיות הביטחוניות הושפעו מאד מהמלחמה, ושבוע שעבר סקרנו בטור זה את מכשירי ההשקעה השונים הפועלים בתחום. השבוע נעבור לסקטור שאולי מושפע הכי הרבה מהמלחמה – אנרגיה.

מחירי הנפט זינקו עם פתיחת שבוע המסחר והגיעו כבר לכמעט 120 דולר לחבית, לפני שנחתו בחזרה למתחת ל-90 כשטראמפ טוען שהמלחמה "קרובה לסיום". לנסות לחזות את כיוון הנפט בתקופה הקרובה זה סוג של הימור, ולא תמיד ניתן לסמוך על ההבטחות של טראמפ בנושאים כאלו. יחד עם זאת השקעה בתחום האנרגיה הייתה כנראה אחד הרעיונות הטובים בחודשים האחרונים, ולא רק בגלל הנפט. אחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים ביותר בבום הבינה המלאכותית הוא נושא האנרגיה למרכזי הנתונים זוללי האנרגיה. שינויי האקלים גם דורשים יותר ויותר אנרגיה, כך שהסקטור על זרמיו השונים (אנרגיה ירוקה, מתחדשת, אטומית, מסורתית) בהחלט נהנה מעניין למספר רב של המשקיעים. נוסיף, כי כפי שחווינו בשבוע האחרון, מדובר בסקטור תנודתי למדי, אבל ש"עושה שכל" גם בהשקעה לטווח ארוך. 

מעל 2 מיליארד שקל מנוהלים ב-25 מכשירי ההשקעה השונים בארץ הפועלים בתחומים שונים בסקטור האנרגיה, והשבוע נסקור את רובם. מיני דרמה ארעה במכשיר ה-26, הקרן שנקראת קסם ETF י(6D) ממונפת בחסר חוזה Bloomberg Brent Crude פי 2 חודשי (מספר קרן: 1189802). מדובר בקרן ממונפת פי 2 בחסר על חוזה של נפט מסוג ברנט שהגיעה לשווי נכסים שלילי, כפי שנכתב בהודעת הקרן לבורסה:

"כתוצאה מאירוע מאקרו כלכלי כאמור, התנודה המצטברת של המדד מיום ביצוע האיזון האחרון ועד למועד פתיחת המסחר בבורסה לניירות ערך בישראל היום, עומדת על כ-50%, שמשמעותו ערך שלילי של הקרן. בשים לב למינוף הקרן, בשער מדד של 1,912, שווי הקרן מגיע לערך שלילי", 

• המספר היומי - 800 מיליארד שקל היקף תעשיית קרנות הנאמנות
• אזהרה למשקיעים: קרנות הנאמנות הכי יקרות ולמה צריך להתרחק מהן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כתבו בהנהלת הקרן והודיעו על הפסקת המסחר וביטול כל העסקאות שבוצעו בקרן ביום 9 למרץ. האירוע החריג ממחיש בצורה יוצאת דופן את הסכנה שבהשקעה ממונפת, במיוחד השקעה בחסר.

כדאי לזכור את זה גם אל מול ההצלחה היחסית של הקרן הממונפת פי 3 של ברק שמציגה תשואה חלומית של מעל 170% מתחילת השנה. חשוב לזכור שכמו שהעליה מהירה, כך גם הירידה עלולה להיות חדה, וששחיקת ההון בקרנות ממונפות פי 3 היא משמעותית. נראה שבינתיים הישראלים לא מתרשמים מהביצועים יוצאי הדופן, והקרן היא אחת הקטנות בתחום.  

הנתונים של הקרנות הללו מצורפים לכתבה. והנה כמה נקודות שחשוב לשים לב אליהן.

• עכשיו באים? הנהירה לקרנות נאמנות מנייתיות מתעצמת - זה מסוכן
• מיליארדים בצל המלחמה: הקרנות הביטחוניות שמושכות את הכסף הישראלי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אזהרה למשקיעים: קרנות הנאמנות הכי יקרות ולמה צריך להתרחק מהן

תחילה הנושא החשוב של דמי ניהול. כפי שניתן לראות דמי הניהול בקרנות האקטיביות גבוהים מאד יחסית, למעט הקרן של איילון (שגם הניבה תשואות מעולות), גם בארץ וגם בחו"ל (שבמקרה זה מתמקדות רק באנרגיה ירוקה). נראה שהתוצאות של הקרנות האקטיביות לא מצדיקות את דמי הניהול היקרים יותר. יש לציין שגם הקרנות המחקות גובות דמי ניהול גבוהים יחסית לכלי ניהול פאסיביים.

חשוב לשים לב להבדלים גם בתוך הקטגוריות שעשויים להראות זניחים אך לאורך זמן יוצרים הבדלים משמעותיים. יש פער של 0.2% בין קרן הסל של הראל על מדד הנפט גז לבין הקרן המקבילה של קסם. הבדל של 0.4% בין הקרן האקטיבית של מור על אנרגיה נקיה בחו"ל לבין המתחרה מאלטשולר שחם. כדאי לשים לב להבדלים האלו ולתת להם משקל משמעותי כשבאים להחליט על קרן בתת קטגוריה מסוימת. בחירת הקרן הזולה יותר היא אחת ההחלטות הפשוטות והמשפיעות ביותר שמשקיע יכול לקבל.

נקודה נוספת שעולה מהמספרים היא שהשקעה באנרגיה מתחדשת השתלמה לאחרונה יותר מאשר מאנרגיה מסורתית, למרות הזינוק האחרון במחירי הנפט. יש לציין שזה לא תמיד המצב, ובשנים האחרונות קרה יותר מפעם שהאנרגיה המתחדשת השתרכה מאחור. 

רוב הקרנות מנהלות כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים, בדרך כלל פחות מ-50 מיליון שקל, עם שני יוצאי דופן. ראשית, 3 מקרנות הסל העוקבות אחר המדדים הישראלים (נפט גז, ואנרגיה מתחדשת) מנהלות מאות מיליוני שקלים כל אחת. יוצא דופן בולטת נוספת היא הקרן המחקה של אי.בי.אי. שעוקבת אחר מדד האנרגיה הגרעינית שהצליחה תוך זמן קצר לגייס מעל 300 מיליון שקל. לאחרונה מתגבר העניין באנרגיה גרעינית על רק פיתוחים חדשים בתחום, במיוחד בכורים קטנים ומודרנים, ולאור הצורך באנרגיה למרכזי נתונים.

גם בסקטור האנרגיה, כמו בתחומי השקעה רבים אחרים, גידור החשיפה למט"ח הוכיח את עצמו כהחלטה נבונה עבור המשקיע הישראלי. בקרנות הסל העוקבות אחר מדד S&P Energy הגרסאות המנוטרלות מטח הניבו תשואה גבוהה בכ-4-5 נקודות אחוז מהגרסאות החשופות — פער שנובע מהיחלשות הדולר מול השקל בתקופה הנסקרת. חשוב להבין שגידור מטבעי אינו חינמי. הוא כרוך בעלות שמתבטאת לרוב בדמי ניהול מעט גבוהים יותר, אך במקרה זה העלות שולמה בעודף. עם זאת, הגידור הוא חרב פיפיות: בתקופות שבהן הדולר מתחזק מול השקל, כפי שקרה לא פעם בעשורים האחרונים, דווקא הגרסה החשופה למטח תניב תשואה עדיפה. לכן אין כאן תשובה אחת נכונה לכולם, והבחירה בין גרסה מגודרת לחשופה צריכה לשקף את תפיסת המשקיע לגבי כיוון השקל-דולר, את אופק ההשקעה שלו, ואת מידת החשיפה המטבעית שכבר קיימת בתיק הכולל שלו.