דריכות בשווקים: שרי האנרגיה של ה-G7 מתכנסים בפריז לבחינת שחרור מלאי הנפט
שרי האנרגיה של מדינות ה-G7 מתכנסים היום בפריז לדיון חריג שמרכז תשומת לב רבה בשוק האנרגיה. הפגישה מתקיימת במטה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), והנושא המרכזי שעל הפרק הוא האפשרות לשחרר נפט מהמאגרים האסטרטגיים של המדינות המתועשות במטרה לייצב את השוק במקרה של שיבושים באספקה.
אתמול היה אחד הימים התנודתיים ביותר במחירי הנפט. מחירי הנפט זינקו ביותר מ־30% במסחר באסיה בעקבות חשש לשיבושים במיצר הורמוז, אך צנחו בהמשך לאחר שטראמפ רמז כי הלחימה עשויה להסתיים מוקדם מהצפוי, כ־16 מיליון חביות ביום עדיין תקועות מאחורי המיצר - הנפט זינק מ-92 ל-119 ונפל ל-82 דולר - והכל ביום אחד, היום הנפט ממשיך במגמה השלילית מה שמשפיע גם על הבורסה המקומית ומפיל את מניות הנפט כשקבוצת דלק ונאוויטס מובילות את הירידות. עוד בנושא: "השלכות קטסטרופליות" - המנכ"ל של חברת הנפט הגדולה בעולם מזהיר מהשלכות המצב על השווקים.
מלאי החירום של המדינות החברות ב-IEA נחשב לאחד מכלי המדיניות המרכזיים שנועדו להתמודד עם זעזועים בשוק האנרגיה. מדובר במאגרים שנבנו אחרי משבר הנפט של שנות ה-70, והם נועדו להבטיח שלמדינות תהיה יכולת להגיב במהירות במקרה של מחסור פתאומי בהיצע. על פי כללי הסוכנות, כל מדינה חברה מחויבת להחזיק מלאי נפט בהיקף שמספיק לכ-90 ימי יבוא לפחות. לפי נתוני הסוכנות, המאגרים המשותפים של המדינות החברות מסתכמים בכ-1.5 מיליארד חביות נפט.
במהלך השנים הופעלו המאגרים הללו רק במספר מצומצם של מקרים. אחד המקרים הבולטים היה בשנת 2011, כאשר ה-IEA הוביל שחרור של כ-60 מיליון חביות בעקבות השיבושים באספקת הנפט מלוב במהלך מלחמת האזרחים במדינה. צעד נוסף התרחש בשנת 2022, כאשר מדינות רבות שחררו נפט מהמאגרים כדי לרסן את הזינוק במחירים אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה.
- הנפט זינק מ-92 ל-119 ונפל ל-82 דולר - והכל ביום אחד
- שוק הנפט מזנק, אך הכלכלה העולמית עמידה יותר מבעבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון הנוכחי מגיע על רקע רגישות גבוהה בשוק הנפט העולמי. המחירים בשוק מגיבים בתקופה האחרונה לשורה של גורמים גיאופוליטיים ותפעוליים, בהם מתיחות אזורית, חשש לפגיעה בנתיבי שיט מרכזיים והערכות לגבי מדיניות ההפקה של מדינות אופ"ק+. כאשר השוק תופס סיכון לאספקה, גם אם מדובר רק בחשש תיאורטי, התגובה במחיר הנפט יכולה להיות חדה יחסית.
במקרה כזה, שחרור מלאי חירום יכול לשמש איתות לשוק שלמדינות הצרכניות הגדולות יש יכולת להזרים במהירות היצע נוסף. המטרה איננה בהכרח להחליף אספקה שנפגעה לאורך זמן, אלא בעיקר לבלום תגובת יתר במחירים ולמנוע תנודתיות חריפה שעלולה לחלחל לשוקי האנרגיה, התחבורה והאינפלציה.
המשמעות של צעד כזה נוגעת לא רק לשוק הנפט עצמו. מחירי האנרגיה משפיעים ישירות על מדדי המחירים לצרכן ועל הציפיות לאינפלציה, ולכן גם על מדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים. זינוק במחיר הנפט יכול להקשות על מאבק באינפלציה ולהפעיל לחץ על הכלכלה הריאלית, בעוד מהלך מתואם של שחרור מלאים עשוי להפחית חלק מהלחץ הזה.
- אורקל מתחזקת 1.5%, פלאנטיר יורדת 1%; הנפט נחלש והחוזים מטפסים
- "השלכות קטסטרופליות" - המנכ"ל של חברת הנפט הגדולה בעולם מזהיר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרופה של 1,000 דולר בחודש תרד לדולרים בודדים - ההשפעה של...
לכן הדיונים בפריז נתפסים גם כאיתות למדיניות הכלכלית הרחבה של המדינות המתועשות. עצם קיום הפגישה מאותת כי המדינות הגדולות עוקבות מקרוב אחרי ההתפתחויות ומוכנות, לפחות ברמה התיאורטית, להשתמש בכלים שברשותן כדי לייצב את השוק.
עד כה לא ברור אם הפגישה תסתיים בהחלטה על שחרור בפועל של מלאים או רק בהצהרה משותפת שמטרתה להרגיע את השוק. במקרים רבים בעבר עצם האיום בשימוש במאגרים האסטרטגיים הספיק כדי למתן חלק מהתנודתיות במחירים.
