קנו פנטהאוז ב-5 מיליון, וקיבלו בלאגן: גינדי תפצה במאות אלפים

מה קורה כשרוכשים דירת פנטהאוז יוקרתית בתל אביב, משלמים כמעט 5 מיליון שקל, ומגלים שהדירה נמסרת במצב חסר, שהקבלן מסרב לבצע שינויים שהובטחו בחוזה ושליקויי הבנייה מחכים בכל פינה? זו בדיוק השאלה שנדרש לה בית משפט השלום בתל אביב-יפו בפסק דין שניתן באחרונה, התשובה שלו היתה ברורה: גינדי החזקות פרויקט המשתלה תשפה את הזוג אורלי ושאול שגיא בסכום כולל של מאות אלפי שקלים.

ב-2013 רכשו שאול ואורלי שגיא דירת פנטהאוז ברחוב וילנסקי בתל אביב, במסגרת פרויקט לייף המשתלה של גינדי. מחיר העסקה: 4.95 מיליון שקל. הרכישה נעשתה בשלב הפריסייל, כלומר עוד לפני שניתן היתר הבנייה. בחוזה נקבע כי הזוג יהיה רשאי לבצע שינויים בדירה באמצעות הקבלן המבצע - שינויים בחלוקה הפנימית, בנקודות חשמל, ועוד.

אבל הפרויקט היה רחוק מסיפור הצלחה. דורי בניה, שהחלה בעבודות הביצוע, נקלעה לקשיים ויצאה מהתמונה. אחריה הגיעה מליבו בניה, שאף היא נפלה. בסופו של דבר סיימה את הבנייה דניה סיבוס. העד מטעם הנתבעת, רן קיט, הודה בעדותו כי הפרויקט "עבר טלטלות רבות". הדירה נמסרה לבני הזוג שגיא בסופו של דבר ביולי 2017, באיחור של 13 חודשים, שעליו כבר נפסק פיצוי בהליך משפטי קודם בין הצדדים. אבל ההפתעות לא הסתיימו שם, והתביעה הנוכחית עסקה בכל מה שהתרחש לאחר המסירה.

שינויים שלא יצאו לפועל, ומי אשם?

לב המחלוקת בהליך הנוכחי היה עניין השינויים. שגיא ביקשו לשנות את החלוקה הפנימית בדירה, להוסיף נקודות חשמל, ולהנמיך את הריצוף לצורך התקנת פרקט. לפי נספח השינויים לחוזה, ביטול והזזת מחיצות פנים אמורים היו להתבצע ללא תוספת תשלום וללא עיכוב במועד המסירה. אבל הקבלן דרש הארכת תקופת ביצוע ארוכה ובלתי סבירה, המשא ומתן קרס, ובסוף הודיע הקבלן לשגיא כי ישלים את הדירה "בהתאם לתוכניות הסטנדרט של הפרויקט".

• אזורים רוכשת שדרת מסחר מגינדי ב-136 מיליון ש'
• חיכו 14 שנה כדי שגינדי תתקן ליקויים - וזה הפיצוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט אהרן אורנשטיין לא קיבל את גרסת גינדי, שלפיה הרוכשים הם אלה שהכשילו את חתימת הסכם השינויים. "עיינתי בהתכתבות שבין הצדדים ובאי כוחם בהקשר זה ולא מצאתי בה הסבר לתקופה הארוכה של הדחיה במסירה שהתובעים נדרשו להסכים לה", הוא כתב. בנוסף, הוא ציין כי "יש רגליים, ואף מעבר לכך, לטענת התובעים כי הנתבעת ו/או דורי נצלו לרעה את בקשת התובעים לשינויים כדי להאריך את משך הביצוע וכדי להקטין את חבותן בתשלום פיצויים עבור איחור במסירה". כתוצאה מכך, בני הזוג שגיא נאלצו לבצע בעצמם - ועל חשבונם - את עבודות ההריסה והבנייה מחדש של המחיצות. בית המשפט חייב את גינדי בסכום של 53,235 שקל (כולל מע"מ) עבור הנזק הזה.

המומחה שמונה מטעם התובעים, ד"ר אברהם בן עזרא, ביקר בדירה יום אחרי מסירתה וגילה שורה ארוכה של פריטים שלא סופקו: שמונה דלתות שלא הותקנו (24 אלף שקל), אבן שיש קיסר למטבח (10,000 שקל), מערכת חשמל חכמה (15 אלף שקל), פאנלים (5,000 שקל), גימור בהיקף הדק (2,000 שקל) ופרקט בחדר השינה של ההורים (10,000 שקל).בסך הכל הסתכמו הדברים ב-66 אלף שקל לפני פיקוח ומע"מ.

המומחה שמונה מטעם הנתבעת, עמית זיו, ניסה לטעון שהתובע ויתר על חלק מהפריטים, אבל באותו הזמן טען גם שהוא קיבל אותם. השופט לא התרשם: "הדברים סותרים זה את זה. האם התובע ויתר או קיבל? הפתרונות לזיו". בנוסף, גינדי ניסתה להחיל מחירוני זיכויים נמוכים, וגם הניסיון הזה נדחה: "ניתן להחיל תעריפים אלו על רוכש שמוותר על פריטים מסוימים ולא על רוכש שהנתבעת לא סיפקה לו אותם". סכום הפיצוי על החוסרים נקבע על 84,942 שקל.

• זהותו נגנבה, קיבל שומה של חצי מיליון - ביהמ"ש לא עזר
• החוב קוצץ מ-375 אלף ל-100 אלף שקל, והנושים ננזפו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה

ליקויי בנייה ומרפסת בעייתית

המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס ושמאי המקרקעין דן אורמן, ביקר בדירה ב-2022 - כחמש שנים לאחר המסירה - ומצא ליקויי בנייה בסכום כולל של 36,950 שקל לפני פיקוח ומע"מ, בתוספת פיצוי של 2,500 שקל על הקטנת שטח המרפסת. בנוסף, נמצאו פגמים ניכרים בחיפוי האבן של המרפסת: כתמי מלט, הפרשי גובה בין אריחים וחוסר מישוריות. לאחר הבחינה שערך, הגיע אורמן למסקנה כי עדיפה החלפת האבנים הפגומות על פני ניסיון ליטוש בלבד. בתוספת עלויות קבלן מזדמן (27.5%), פיקוח ומע"מ לפי 18%, הסתכם סכום הפיצוי עבור ליקויי הבנייה ב-60,340 שקל. בנוסף, נפסקה ירידת ערך בסכום של 9,000 שקל בעקבות ליקויים שאינם ניתנים לתיקון: גריעה משטח המחסן ותעלות אבן במרפסת שהיו צריכות להיות עשויות פח.

בני הזוג שגיא ביקשו פיצוי עבור שישה חודשי שיפוצים שבמהלכם הם לא יכלו לגור בדירה. השופט הכיר בטענה שלהם באופן חלקי, וציין כי בתקופה הזו גם שדרגו את הדירה מעבר למפרט ש"אינה באחריותה של הנתבעת". הוא גם כתב כי,"קשה להפריד בין עבודות ההריסה וההשלמה של אלמנטים חסרים לבין עבודות השדרוג", ופסק פיצוי עבור שלושה חודשים לפי דמי שכירות של 14.5 אלף שקל לחודש - בסך הכל 43.5 אלף שקל. כמו כן, חויבה גינדי בהשבת תשלומי ארנונה עבור אותה התקופה בסכום של 3,378 שקל.

בנספח השינויים לחוזה הובטחו לזוג שגיא שתי הטבות: זיכוי בסכום של 10,000 שקל (כולל מע"מ) לצורך הזמנת שינויים, ותוספת של 25 נקודות חשמל רגילות ללא תשלום. מכיוון שהסכם השינויים לא נחתם בגלל האחריות של גינדי, גם ההטבות האלה לא מומשו. בית המשפט חייב את גינדי ב-10,000 שקל עבור הזיכוי שנשלל, ו-11.7 אלף שקל עבור נקודות החשמל שהתובעים שילמו עבורן מכיסם.

בנוסף לכל הסכומים הנ"ל, פסק השופט אורנשטיין גם 15 אלף שקל עבור הפסד השתכרות, תוך הסבר כי, "ההתעסקות בכך גזלה זמן יקר מהתובעים ומן הסתם פגעה בפרנסתם", ועוד 15,000 שקל עבור עגמת נפש. גינדי תשלם גם שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 50 אלף שקל ושליש מאגרות המשפט. מפסק הדין עולה כי גם כשפרויקט עובר טלטלות ומשנה ידיים בין קבלנים, האחריות כלפי רוכש הדירה נשארת על כתפי המוכר, ולא ניתן להשתמש במשא ומתן על שינויים ככלי ללחץ על הרוכש.