צ'ק חוזר. צילום: Freepik
צ'ק חוזר. צילום: Freepik

צ'קים חוזרים: בזכות מנורה ERN זה לא בעיה

השרות של מנורה ERN מסיר ממך את הסיכון: אתה מקבל תשלום בצ'ק, העסקה מאושרת ע"י מנורה ERN תוך שניות, ואם הצ'ק חוזר – הכסף מועבר ע"י מנורה ERN לחשבונך תוך 7 ימי עסקים. איך זה עובד? כל הפרטים בפנים

זיו וולף |
נושאים בכתבה צ'קים

צ'קים חוזרים הם הסיוט של כל עסק קטן ובינוני. אתה מתכנן ולוקח בחשבון שהתשלומים העתידיים בצ'קים אמורים להיכנס, ואז בום – הצ'ק חוזר, והכל מתחיל להתפרק. השכר לעובדים, החשבונות, התשלומים לספקים – כולם מחכים לכסף מהצ'קים שפשוט לא הגיע. וכשהכסף לא מגיע, העסק נגרר למינוס, לריביות, לספקים עצבניים וללחץ תזרימי שיכול להפוך כל חודש רגיל למאבק הישרדות.

וזו רק ההתחלה. מעבר לכאב הראש, צ'קים חוזרים מאלצים אותך להשקיע זמן ואנרגיה בגבייה – לרדוף אחרי לקוחות, להתעסק עם עורכי דין והוצאה לפועל, ובינתיים התזרים שלך קורס. הבנקים לא ממתינים, הספקים מאבדים סבלנות, ואתה מוצא את עצמך עם פחות ופחות אוויר תזרימי לנשימה. ואם זה קורה יותר מדי פעמים? גם הספקים שלך יתחילו לדרוש תשלום במזומן, הבנקים יקשו עליך עם האשראי, ובמקום לנהל עסק – אתה מנהל משבר מתמשך.

וזה בדיוק המקום שבו מנורה ERN נכנסת לתמונה. החברה  נותנת שירות לבתי עסק מתוך הבנה ברורה של האתגר שצ'קים חוזרים יוצרים לעסקים, במטרה לספק פתרון שמביא יציבות וביטחון תזרימי – בלי הפתעות, בלי סיכונים מיותרים.  כאחת מהחברות המובילות בתחום האשראי, אנחנו יודעים שתזרים הוא הלב הפועם של כל עסק ולכן פיתחנו את שירות צ’ק פלוס, שמאפשר לך לקבל תשלומים בפריסה עתידית של שיקים כמו שהצרכנים רוצים וצריכים אך מסיר את חוסר הוודאות  והחשש שלא תקבל את התשלום העתידי בשיקים, ומגן עליך מפני ההשלכות הכלכליות של צ'קים חוזרים, בזכות ההתחייבות לפירעון שנותנת לך מנורה ERN שערבה לתשלום כל שיק שחוזר מסיבות פיננסיות של לקוחותינו.


צ'ק חוזר. צילום: Freepik
צ'ק חוזר - קרדיט: צילום: Freepik


יתרון נוסף: אשראי חוץ-בנקאי שמסייע להגדיל את המכירות

פתרון נוסף ומשמעותי שצ'ק פלוס מספק הוא האפשרות להציע ללקוחות תשלום בצ’קים בפריסת תשלומים רחבה, מחוץ למסגרת האשראי הבנקאית. עבור צרכנים רבים – במיוחד אלה שנמנעים משימוש נוסף בכרטיס האשראי או שכבר נמצאים קרוב לתקרת המסגרת שלהם – צ’קים הם פתרון נוח וגמיש לצרכנים שמאפשר לבצע רכישות גדולות מבלי להכביד על ההוצאות החודשיות, ללא עלויות וללא ריביות

מציאות פיננסית זו הופכת את הצ’קים לכלי אסטרטגי נוסף שמגדיל את מעגל הלקוחות, מנגיש את המוצרים והשירותים לאוכלוסיות נוספות,  והחשוב מכל מאפשר  ללקוחות קיימים להרחיב את סל הקנייה שלהם. כשהלקוחות יכולים לשלם בפריסה נוחה שלא מכבידה עליהם ללא ריבית וללא שום עלות – הם מאפשרים לעצמם לקנות יותר. התוצאה? גידול במכירות ובתזרים  העסק.

אז איך זה עובד? פשוט, קל ומהיר 

צ'קים חוזרים הם לא בעיה יותר. עם צ'ק פלוס של מנורה ERN אתה מקבל שקט נפשי ובעיקר – את התשלום בזמן. ככה זה קורה בפועל:

קיראו עוד ב"בארץ"

כך תוכל להמשיך לנהל את העסק בראש שקט, להתמקד בצמיחה, ולהשאיר את הדאגות לנו.

למה דווקא מנורה ERN?

מנורה ERN היא חברה בעלת ניסיון רב בתחום  האשראי החוץ-בנקאי, ההלוואות ופתרונות המימון, ונמצאת בשליטת מנורה מבטחים החזקות (70%)  אחת מקבוצות הביטוח הגדולות בישראל. החברה מציעה פתרונות חכמים לצרכנים ולבעלי עסקים, ומאפשרת תשלומים נוחים בצ'קים והוראות קבע דיגיטליות, ללא ריבית וללא תלות במסגרת האשראי שנקבעה על ידי הבנק. עם פתרונות שמותאמים לעולם העסקי של היום, מנורה ERN מספקת ודאות ושקט פיננסי – כדי שבתי העסק יוכלו להמשיך לעשות את מה שהם עושים הכי טוב.





הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.