צ'קים חוזרים: בזכות מנורה ERN זה לא בעיה

השרות של מנורה ERN מסיר ממך את הסיכון: אתה מקבל תשלום בצ'ק, העסקה מאושרת ע"י מנורה ERN תוך שניות, ואם הצ'ק חוזר – הכסף מועבר ע"י מנורה ERN לחשבונך תוך 7 ימי עסקים. איך זה עובד? כל הפרטים בפנים

זיו וולף |
נושאים בכתבה צ'קים

צ'קים חוזרים הם הסיוט של כל עסק קטן ובינוני. אתה מתכנן ולוקח בחשבון שהתשלומים העתידיים בצ'קים אמורים להיכנס, ואז בום – הצ'ק חוזר, והכל מתחיל להתפרק. השכר לעובדים, החשבונות, התשלומים לספקים – כולם מחכים לכסף מהצ'קים שפשוט לא הגיע. וכשהכסף לא מגיע, העסק נגרר למינוס, לריביות, לספקים עצבניים וללחץ תזרימי שיכול להפוך כל חודש רגיל למאבק הישרדות.

וזו רק ההתחלה. מעבר לכאב הראש, צ'קים חוזרים מאלצים אותך להשקיע זמן ואנרגיה בגבייה – לרדוף אחרי לקוחות, להתעסק עם עורכי דין והוצאה לפועל, ובינתיים התזרים שלך קורס. הבנקים לא ממתינים, הספקים מאבדים סבלנות, ואתה מוצא את עצמך עם פחות ופחות אוויר תזרימי לנשימה. ואם זה קורה יותר מדי פעמים? גם הספקים שלך יתחילו לדרוש תשלום במזומן, הבנקים יקשו עליך עם האשראי, ובמקום לנהל עסק – אתה מנהל משבר מתמשך.

וזה בדיוק המקום שבו מנורה ERN נכנסת לתמונה. החברה  נותנת שירות לבתי עסק מתוך הבנה ברורה של האתגר שצ'קים חוזרים יוצרים לעסקים, במטרה לספק פתרון שמביא יציבות וביטחון תזרימי – בלי הפתעות, בלי סיכונים מיותרים.  כאחת מהחברות המובילות בתחום האשראי, אנחנו יודעים שתזרים הוא הלב הפועם של כל עסק ולכן פיתחנו את שירות צ’ק פלוס, שמאפשר לך לקבל תשלומים בפריסה עתידית של שיקים כמו שהצרכנים רוצים וצריכים אך מסיר את חוסר הוודאות  והחשש שלא תקבל את התשלום העתידי בשיקים, ומגן עליך מפני ההשלכות הכלכליות של צ'קים חוזרים, בזכות ההתחייבות לפירעון שנותנת לך מנורה ERN שערבה לתשלום כל שיק שחוזר מסיבות פיננסיות של לקוחותינו.


צ'ק חוזר. צילום: Freepik
צ'ק חוזר - קרדיט: צילום: Freepik


יתרון נוסף: אשראי חוץ-בנקאי שמסייע להגדיל את המכירות

פתרון נוסף ומשמעותי שצ'ק פלוס מספק הוא האפשרות להציע ללקוחות תשלום בצ’קים בפריסת תשלומים רחבה, מחוץ למסגרת האשראי הבנקאית. עבור צרכנים רבים – במיוחד אלה שנמנעים משימוש נוסף בכרטיס האשראי או שכבר נמצאים קרוב לתקרת המסגרת שלהם – צ’קים הם פתרון נוח וגמיש לצרכנים שמאפשר לבצע רכישות גדולות מבלי להכביד על ההוצאות החודשיות, ללא עלויות וללא ריביות

מציאות פיננסית זו הופכת את הצ’קים לכלי אסטרטגי נוסף שמגדיל את מעגל הלקוחות, מנגיש את המוצרים והשירותים לאוכלוסיות נוספות,  והחשוב מכל מאפשר  ללקוחות קיימים להרחיב את סל הקנייה שלהם. כשהלקוחות יכולים לשלם בפריסה נוחה שלא מכבידה עליהם ללא ריבית וללא שום עלות – הם מאפשרים לעצמם לקנות יותר. התוצאה? גידול במכירות ובתזרים  העסק.

אז איך זה עובד? פשוט, קל ומהיר 

צ'קים חוזרים הם לא בעיה יותר. עם צ'ק פלוס של מנורה ERN אתה מקבל שקט נפשי ובעיקר – את התשלום בזמן. ככה זה קורה בפועל:

קיראו עוד ב"בארץ"

כך תוכל להמשיך לנהל את העסק בראש שקט, להתמקד בצמיחה, ולהשאיר את הדאגות לנו.

למה דווקא מנורה ERN?

מנורה ERN היא חברה בעלת ניסיון רב בתחום  האשראי החוץ-בנקאי, ההלוואות ופתרונות המימון, ונמצאת בשליטת מנורה מבטחים החזקות (70%)  אחת מקבוצות הביטוח הגדולות בישראל. החברה מציעה פתרונות חכמים לצרכנים ולבעלי עסקים, ומאפשרת תשלומים נוחים בצ'קים והוראות קבע דיגיטליות, ללא ריבית וללא תלות במסגרת האשראי שנקבעה על ידי הבנק. עם פתרונות שמותאמים לעולם העסקי של היום, מנורה ERN מספקת ודאות ושקט פיננסי – כדי שבתי העסק יוכלו להמשיך לעשות את מה שהם עושים הכי טוב.





הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.