ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
הפריסה של מערכת ההגנה האמריקאית המתקדמת מעידה על רמת כוננות גבוהה - ככל הנראה לנוכח איומים גוברים מכיוון איראן; ההערכה היא שמדובר בהיערכות מתואמת, שעשויה לרמז על מהלך אזורי רחב יותר - מה השינויים הצפויים בשווקים?
בדרך כלל, פריסה של מערכת THAAD מתבצעת רק כאשר קיימת הערכה על איום ממשי - או כחלק מהיערכות רחבה יותר למהלך צבאי אפשרי. עצם הגעתה של המערכת לישראל יכולה להעיד על רמת כוננות חריגה, שעולה בקנה אחד עם ההתרעות ההולכות ומצטברות בתקופה האחרונה. במערכת הביטחונית מעריכים באופן עקבי שהצבת אמצעים מתקדמים כאלה משקפת לא רק איום נקודתי - אלא גם איתות ברור לשחקנים אזוריים, ובראשם איראן.
חשוב לציין - שפריסת הסוללה מתרחשת כמה שבועות לפני הדד-ליין שנתן טראמפ לאיראן לגבי הסכם הגרעין. בישראל רוצים שההסכם יכלול את האינטרסים שבין ארה"ב לישראל. ככל הנראה הדבר יכול אף להתפתח לתקיפה ישראלית באיראן.
הסוללה שפרסו בישראל
סוללת ה-THAAD מיועדת ליירוט טילים בליסטיים בטווחים ארוכים ובשלבים העליונים של השיגור שלהם - מחוץ לאטמוספירה. היא נחשבת לאחת ממערכות ההגנה המתקדמות ביותר שבידי ארה"ב, ומהווה את השכבה העליונה במערך ההגנה מפני טילים. בעבר נפרסה המערכת במספר מוקדים אסטרטגיים, בהם קוריאה הדרומית ואיחוד האמירויות, בעיקר מול איומים ברורים ומידיים. הצבתה כעת בישראל עשויה להעיד על הערכת מצב ביטחונית יוצאת דופן - כמו גם על עומק שיתוף הפעולה בין וושינגטון לירושלים.
העיתוי שבו מתבצעת הפריסה מעורר שאלות לא רק בצד הביטחוני, אלא גם במישור האסטרטגי הרחב יותר. בצל הדיבורים הגוברים על תוכנית הגרעין האיראנית
והמתיחות הגוברת באזור, קשה להתעלם מהאפשרות שמדובר במהלך הכנה שקט לקראת פעולה - ישראלית, אמריקאית, או אולי משולבת. בשבועות האחרונים דווח על תנועת כוחות אמריקאיים באזור, הצבת אמצעים מתקדמים כמו מערכות מכ"ם, ותיאומים הדוקים עם מדינות המפרץ.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה ישפיע על השווקים:
לשווקים הפיננסיים ברור דבר אחד: כל עלייה במתיחות האזורית משפיעה מידית על המסחר, בעיקר בתחום האנרגיה, הביטחון והמט"ח. המשקיעים מגיבים בעצבנות למהלכים מן הסוג הזה - והבורסות, בישראל ובעולם, כבר מסמנות חוסר שקט. מניות ביטחוניות עלו, מדדי סיכון זינקו, והתחזיות לעתיד נצבעו בגוונים של אי-ודאות. אם אכן מדובר בצעד לקראת עימות או פעולה רחבה יותר, סביר שנראה בימים הקרובים סימנים נוספים לכך – הן בשטח והן בזירה הכלכלית. לעת עתה, ברור שארה"ב מאותתת – והיא עושה זאת בקול רם וברור.
- 1.בא 06/04/2025 11:46הגב לתגובה זומספיק חומר לפצצה כבר היום ...פשוט תמשיכו לפטפט..ביבי מר ביטחון ואישתו גברת אמא חורגת של ישראל ...ולהם יהיו הרבה פצצות גרעניות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
