איראןאיראן

ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?

הפריסה של מערכת ההגנה האמריקאית המתקדמת מעידה על רמת כוננות גבוהה - ככל הנראה לנוכח איומים גוברים מכיוון איראן; ההערכה היא שמדובר בהיערכות מתואמת, שעשויה לרמז על מהלך אזורי רחב יותר - מה השינויים הצפויים בשווקים?


הרצי אהרון | (1)

בדרך כלל, פריסה של מערכת THAAD מתבצעת רק כאשר קיימת הערכה על איום ממשי - או כחלק מהיערכות רחבה יותר למהלך צבאי אפשרי. עצם הגעתה של המערכת לישראל יכולה להעיד על רמת כוננות חריגה, שעולה בקנה אחד עם ההתרעות ההולכות ומצטברות בתקופה האחרונה. במערכת הביטחונית מעריכים באופן עקבי שהצבת אמצעים מתקדמים כאלה משקפת לא רק איום נקודתי - אלא גם איתות ברור לשחקנים אזוריים, ובראשם איראן.


חשוב לציין - שפריסת הסוללה מתרחשת כמה שבועות לפני הדד-ליין שנתן טראמפ לאיראן לגבי הסכם הגרעין. בישראל רוצים שההסכם יכלול את האינטרסים שבין ארה"ב לישראל. ככל הנראה הדבר יכול אף להתפתח לתקיפה ישראלית באיראן.


הסוללה שפרסו בישראל

סוללת ה-THAAD מיועדת ליירוט טילים בליסטיים בטווחים ארוכים ובשלבים העליונים של השיגור שלהם - מחוץ לאטמוספירה. היא נחשבת לאחת ממערכות ההגנה המתקדמות ביותר שבידי ארה"ב, ומהווה את השכבה העליונה במערך ההגנה מפני טילים. בעבר נפרסה המערכת במספר מוקדים אסטרטגיים, בהם קוריאה הדרומית ואיחוד האמירויות, בעיקר מול איומים ברורים ומידיים. הצבתה כעת בישראל עשויה להעיד על הערכת מצב ביטחונית יוצאת דופן - כמו גם על עומק שיתוף הפעולה בין וושינגטון לירושלים.


העיתוי שבו מתבצעת הפריסה מעורר שאלות לא רק בצד הביטחוני, אלא גם במישור האסטרטגי הרחב יותר. בצל הדיבורים הגוברים על תוכנית הגרעין האיראנית והמתיחות הגוברת באזור, קשה להתעלם מהאפשרות שמדובר במהלך הכנה שקט לקראת פעולה - ישראלית, אמריקאית, או אולי משולבת. בשבועות האחרונים דווח על תנועת כוחות אמריקאיים באזור, הצבת אמצעים מתקדמים כמו מערכות מכ"ם, ותיאומים הדוקים עם מדינות המפרץ.


איך זה ישפיע על השווקים:

לשווקים הפיננסיים ברור דבר אחד: כל עלייה במתיחות האזורית משפיעה מידית על המסחר, בעיקר בתחום האנרגיה, הביטחון והמט"ח. המשקיעים מגיבים בעצבנות למהלכים מן הסוג הזה - והבורסות, בישראל ובעולם, כבר מסמנות חוסר שקט. מניות ביטחוניות עלו, מדדי סיכון זינקו, והתחזיות לעתיד נצבעו בגוונים של אי-ודאות. אם אכן מדובר בצעד לקראת עימות או פעולה רחבה יותר, סביר שנראה בימים הקרובים סימנים נוספים לכך – הן בשטח והן בזירה הכלכלית. לעת עתה, ברור שארה"ב מאותתת – והיא עושה זאת בקול רם וברור.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 06/04/2025 11:46
    הגב לתגובה זו
    מספיק חומר לפצצה כבר היום ...פשוט תמשיכו לפטפט..ביבי מר ביטחון ואישתו גברת אמא חורגת של ישראל ...ולהם יהיו הרבה פצצות גרעניות.
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

משה גפני
צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"

ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה

רן קידר |

קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי  - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול. 

ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן. 

והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך. 

עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.  


ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".