ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
הפריסה של מערכת ההגנה האמריקאית המתקדמת מעידה על רמת כוננות גבוהה - ככל הנראה לנוכח איומים גוברים מכיוון איראן; ההערכה היא שמדובר בהיערכות מתואמת, שעשויה לרמז על מהלך אזורי רחב יותר - מה השינויים הצפויים בשווקים?
בדרך כלל, פריסה של מערכת THAAD מתבצעת רק כאשר קיימת הערכה על איום ממשי - או כחלק מהיערכות רחבה יותר למהלך צבאי אפשרי. עצם הגעתה של המערכת לישראל יכולה להעיד על רמת כוננות חריגה, שעולה בקנה אחד עם ההתרעות ההולכות ומצטברות בתקופה האחרונה. במערכת הביטחונית מעריכים באופן עקבי שהצבת אמצעים מתקדמים כאלה משקפת לא רק איום נקודתי - אלא גם איתות ברור לשחקנים אזוריים, ובראשם איראן.
חשוב לציין - שפריסת הסוללה מתרחשת כמה שבועות לפני הדד-ליין שנתן טראמפ לאיראן לגבי הסכם הגרעין. בישראל רוצים שההסכם יכלול את האינטרסים שבין ארה"ב לישראל. ככל הנראה הדבר יכול אף להתפתח לתקיפה ישראלית באיראן.
הסוללה שפרסו בישראל
סוללת ה-THAAD מיועדת ליירוט טילים בליסטיים בטווחים ארוכים ובשלבים העליונים של השיגור שלהם - מחוץ לאטמוספירה. היא נחשבת לאחת ממערכות ההגנה המתקדמות ביותר שבידי ארה"ב, ומהווה את השכבה העליונה במערך ההגנה מפני טילים. בעבר נפרסה המערכת במספר מוקדים אסטרטגיים, בהם קוריאה הדרומית ואיחוד האמירויות, בעיקר מול איומים ברורים ומידיים. הצבתה כעת בישראל עשויה להעיד על הערכת מצב ביטחונית יוצאת דופן - כמו גם על עומק שיתוף הפעולה בין וושינגטון לירושלים.
העיתוי שבו מתבצעת הפריסה מעורר שאלות לא רק בצד הביטחוני, אלא גם במישור האסטרטגי הרחב יותר. בצל הדיבורים הגוברים על תוכנית הגרעין האיראנית
והמתיחות הגוברת באזור, קשה להתעלם מהאפשרות שמדובר במהלך הכנה שקט לקראת פעולה - ישראלית, אמריקאית, או אולי משולבת. בשבועות האחרונים דווח על תנועת כוחות אמריקאיים באזור, הצבת אמצעים מתקדמים כמו מערכות מכ"ם, ותיאומים הדוקים עם מדינות המפרץ.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה ישפיע על השווקים:
לשווקים הפיננסיים ברור דבר אחד: כל עלייה במתיחות האזורית משפיעה מידית על המסחר, בעיקר בתחום האנרגיה, הביטחון והמט"ח. המשקיעים מגיבים בעצבנות למהלכים מן הסוג הזה - והבורסות, בישראל ובעולם, כבר מסמנות חוסר שקט. מניות ביטחוניות עלו, מדדי סיכון זינקו, והתחזיות לעתיד נצבעו בגוונים של אי-ודאות. אם אכן מדובר בצעד לקראת עימות או פעולה רחבה יותר, סביר שנראה בימים הקרובים סימנים נוספים לכך – הן בשטח והן בזירה הכלכלית. לעת עתה, ברור שארה"ב מאותתת – והיא עושה זאת בקול רם וברור.
- 1.בא 06/04/2025 11:46הגב לתגובה זומספיק חומר לפצצה כבר היום ...פשוט תמשיכו לפטפט..ביבי מר ביטחון ואישתו גברת אמא חורגת של ישראל ...ולהם יהיו הרבה פצצות גרעניות.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית;
78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע
בזק בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה.
92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות.
הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים.
הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוכן באינטרנט "מתלכלך"
אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.
