איראן
איראן

ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?

הפריסה של מערכת ההגנה האמריקאית המתקדמת מעידה על רמת כוננות גבוהה - ככל הנראה לנוכח איומים גוברים מכיוון איראן; ההערכה היא שמדובר בהיערכות מתואמת, שעשויה לרמז על מהלך אזורי רחב יותר - מה השינויים הצפויים בשווקים?


הרצי אהרון | (1)

בדרך כלל, פריסה של מערכת THAAD מתבצעת רק כאשר קיימת הערכה על איום ממשי - או כחלק מהיערכות רחבה יותר למהלך צבאי אפשרי. עצם הגעתה של המערכת לישראל יכולה להעיד על רמת כוננות חריגה, שעולה בקנה אחד עם ההתרעות ההולכות ומצטברות בתקופה האחרונה. במערכת הביטחונית מעריכים באופן עקבי שהצבת אמצעים מתקדמים כאלה משקפת לא רק איום נקודתי - אלא גם איתות ברור לשחקנים אזוריים, ובראשם איראן.


חשוב לציין - שפריסת הסוללה מתרחשת כמה שבועות לפני הדד-ליין שנתן טראמפ לאיראן לגבי הסכם הגרעין. בישראל רוצים שההסכם יכלול את האינטרסים שבין ארה"ב לישראל. ככל הנראה הדבר יכול אף להתפתח לתקיפה ישראלית באיראן.


הסוללה שפרסו בישראל

סוללת ה-THAAD מיועדת ליירוט טילים בליסטיים בטווחים ארוכים ובשלבים העליונים של השיגור שלהם - מחוץ לאטמוספירה. היא נחשבת לאחת ממערכות ההגנה המתקדמות ביותר שבידי ארה"ב, ומהווה את השכבה העליונה במערך ההגנה מפני טילים. בעבר נפרסה המערכת במספר מוקדים אסטרטגיים, בהם קוריאה הדרומית ואיחוד האמירויות, בעיקר מול איומים ברורים ומידיים. הצבתה כעת בישראל עשויה להעיד על הערכת מצב ביטחונית יוצאת דופן - כמו גם על עומק שיתוף הפעולה בין וושינגטון לירושלים.


העיתוי שבו מתבצעת הפריסה מעורר שאלות לא רק בצד הביטחוני, אלא גם במישור האסטרטגי הרחב יותר. בצל הדיבורים הגוברים על תוכנית הגרעין האיראנית והמתיחות הגוברת באזור, קשה להתעלם מהאפשרות שמדובר במהלך הכנה שקט לקראת פעולה - ישראלית, אמריקאית, או אולי משולבת. בשבועות האחרונים דווח על תנועת כוחות אמריקאיים באזור, הצבת אמצעים מתקדמים כמו מערכות מכ"ם, ותיאומים הדוקים עם מדינות המפרץ.


איך זה ישפיע על השווקים:

לשווקים הפיננסיים ברור דבר אחד: כל עלייה במתיחות האזורית משפיעה מידית על המסחר, בעיקר בתחום האנרגיה, הביטחון והמט"ח. המשקיעים מגיבים בעצבנות למהלכים מן הסוג הזה - והבורסות, בישראל ובעולם, כבר מסמנות חוסר שקט. מניות ביטחוניות עלו, מדדי סיכון זינקו, והתחזיות לעתיד נצבעו בגוונים של אי-ודאות. אם אכן מדובר בצעד לקראת עימות או פעולה רחבה יותר, סביר שנראה בימים הקרובים סימנים נוספים לכך – הן בשטח והן בזירה הכלכלית. לעת עתה, ברור שארה"ב מאותתת – והיא עושה זאת בקול רם וברור.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 06/04/2025 11:46
    הגב לתגובה זו
    מספיק חומר לפצצה כבר היום ...פשוט תמשיכו לפטפט..ביבי מר ביטחון ואישתו גברת אמא חורגת של ישראל ...ולהם יהיו הרבה פצצות גרעניות.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.