רון חן (במרכז) במפעל החיתולים באיטליה, צילום: פייסבוק
רון חן (במרכז) במפעל החיתולים באיטליה, צילום: פייסבוק

גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא

רון חן מכר למאות משקיעים תמימים חלומות על התעשרות בין לילה: הפטנטים כללו טיטולים למבוגרים ובמפרים בכבישים שהוצגו ככאלו שיכולים להניב עשרות אלפי אחוזים תוך שנים בודדות אחרי סחבת של יותר מעשור במהלכה המשקיעים הספיקו להתייאש מהכסף, רון מסיים עם קנס וחילוט בהיקף של 215,000 שקל ו-15 חודשים אחר סורג ובריח

מנדי הניג | (5)
נושאים בכתבה הונאה משפט

חן, שהקים וניהל את חברת "אינובייטיב פטנטים" חברת האם של "טיסטרון" ו"דרייב דה לייט", שיווק למשקיעים סדרת רעיונות מפתים: החל מפדים חדשניים לספיגת בריחת שתן בקרב מבוגרים ועד פסי האטה "חכמים" לרכב. הפטנט הראשון מפרק את החיתול לשני חלקים שמתאימים אנטומית לגוף האדם וכך ניתן להחליף את הפד הנחוץ לפי הצורך ולחסוך משמעותית, הפטנט השני מבקש להפיק חשמל מאנרגיית הדריכה של רכבים על פסי האטה. לפי כתב האישום, חן יצר במשך שנים מצגי שווא לפיהם הפיתוחים קרובים לשיווק עולמי ולמכירה לרשויות  ועתידים להניב למשקיעים החזרי עתק של עשרות אלפי אחוזים. בטיסטרון הוא סיפר שאוטוטו קימברלי רוכשת את הפטנט ובבמפרים שערים שלמות הולכות להטמיע את החידושים בכבישים.

הקהל, משקיעים תמימים, חלקם אפילו בגיליאי העשרה. אנשי השיווק שלו נפגשו עם האנשים מציגים אב טיפוס של החיתול כדי להראות שהנה המוצר עובד. גם כדי לבסס את האמון אינובייטיב שלחה מיילים ועדכונים שוטפים שהציגו "התקדמות דרמטית" בפרויקטים למרות שבפועל לא התבצעו ניסויים מהותיים, לא נחתמו הסכמים עם גופים מסחריים, והפטנטים לא הגיעו לשום שלב מסחרי ממשי. החיתולים נתקעו אי שם באיטליה במכונה שלא הפסיקה "להתקע" ודרשה עוד ועוד השקעות מצד החברה, לעומת זאת הבמפר מעולם לא ראה את אב הטיפוס שלו.

על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, חן הצליח לגייס כ-25 מיליון שקלים ממאות משקיעים וזאת גם מבלי לפרסם תשקיף כנדרש בחוק. מתוך הסכום הזה, כ-13 מיליון שקל הועברו ישירות לחשבונות הבנק של חן ושל מקורביו, ושימשו אותו לצרכיו האישיים בין היתר תשלום חובות, שכר דירה, רכישות פרטיות, והחזרי הלוואות.

בין השנים 2006 ל-2017, ביסס חן מנגנון שיטתי ומתמשך להונאת משקיעים, שכלל גם ניסיונות להונות את רשות ניירות ערך. כאשר דרשה הרשות לעצור את הגיוסים, חן חתם על התחייבות אבל המשיך בגיוס הכספים בניגוד להנחיות. אמנם הוא לא פנה מיוזמתו אבל קיבל בזרועות פתוחות משקיעים חדשים.

חן הורשע בארבעה אישומים חמורים, כולל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ועבירות הלבנת הון. הוא נידון ל-15 חודשי מאסר, וכן לתשלום קנס בגובה 110 אלף שקל וחילוט בסכום נוסף של 105 אלף שקל. בנימוקים של בית המשפט נכתב: "הנאשם ניצל באופן בוטה את אמון המשקיעים תוך הצגת מצגי שווא ומידע כוזב, וגרם להם לנזקים כלכליים ונפשיים משמעותיים".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במהלך הטיעונים לעונש הציגו באי כוחו של חן טענות לנסיבות חיים קשות, נטילת אחריות חלקית, והבעת חרטה. אבל בית המשפט דחה את טענות ההגנה וציין כי "אין מדובר בכישלון עסקי, אלא בהתנהלות פלילית מתמשכת ומודעת היטב לתוצאותיה".

גזר הדין של חן אולי סותם את הגולל על ההליך הפלילי, אבל מותיר שאלות פתוחות - איך אפשר לגייס עשרות מיליונים במשך שנים מבלי שאף גורם יעצור זאת בזמן? וכמה עוד יזמים ינצלו את הפרצות האלה לפני שתהיה הרתעה אמיתית?

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איפה קנס כפול לפחות ממה שהבן אדם גנב גנב 25 מליון 13 לכיסו ונקנס 215 אלף פשוט בושה של שופט. (ל"ת)
    יואל 13/07/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עודד 13/07/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל המושחתת שבה כל פעם מחדש מסתבר שהפשע משתלם.
  • 2.
    אנונימי 13/07/2025 12:54
    הגב לתגובה זו
    ולצאת עם קנס של 200 אלף ו 10 חודשים בפנים אחרי ניכוי שליש..מזמין את הנוכלים הבאים.
  • זה הקנס החזר לאנשים במשפט נפרד (ל"ת)
    אנונימי 13/07/2025 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה 13/07/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם צריך לשבת בכלא מספר שנים ןלשלם קנס של מליוני שקלים. פסק הדין הקל מלמד אנשים שכדאי להונות ולרמות אנשים
בית קברות (X)בית קברות (X)

אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון

יזם נדל"ן מצליח, שהותיר אחריו עיזבון בשווי עשרות מיליוני שקלים, חתם בחייו על הסכם חיים משותפים עם זוגתו, שבו התחייב לתמוך בה במקרה של פרידה. לאחר מותו, טענה בת זוגו כי גם המוות מהווה פרידה לפי ההסכם, ותבעה יותר מ-2 מיליון שקל מהעיזבון. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את התביעה, וקבע: "פרידה היא תוצאה של החלטה, מוות אינו פרידה - אלא סוף החיים עצמם"

עוזי גרסטמן |

הם הכירו לפני יותר מעשור, כשחייהם היו בשיאם. הוא, יזם נדל"ן מצליח, שהיה מעורב בפרויקטים גדולים בתל אביב; והיא, אשת משפחה שצעירה ממנו ב-15 שנה. האהבה שלהם נראתה מבטיחה, ועם הזמן נולדו להם שני ילדים. אך כמו זוגות רבים שבונים יחד חיים משותפים, גם הם ביקשו להסדיר את היחסים ביניהם בהסכם משפטי - הסכם חיים משותפים, שאמור היה להבטיח יציבות ומניעת סכסוכים עתידיים.

אלא שכשהיזם שם קץ לחייו ב-2022 לאחר שאובחן כחולה במחלה קשה, מצאה את עצמה בת זוגו לשעבר נאבקת לא רק באובדן, אלא גם על זכויות כלכליות בהיקף של מיליונים. לטענתה, בהסכם שנחתם ביניהם נקבע כי במקרה של פרידה, יהיה עליה לקבל סכומי כסף שונים - והמוות, מבחינתה, הוא סוג של פרידה. עיזבונו של היזם, שהוערך בעשרות מיליוני שקלים, עבר לידיהם של ילדיו ושל גרושתו לשעבר, והמאבק המשפטי החל.

ההסכם נחתם ב-2014. ובמסגרתו הוסכם כי תתקיים הפרדה רכושית מוחלטת בין השניים, כך שכל אחד מהם ישמור על רכושו, בין אם נצבר לפני הקשר ובין אם אחריו. לצד זאת, היזם התחייב כי במקרה של פרידה הוא ישלם לבת זוגו סכומי כסף משמעותיים, שיכללו, בין היתר, מענק לרכישת דירה, רכישת רכב חדש, ותשלום חודשי קבוע של 2,500 שקל למשך שנתיים לאחר הפרידה. לפי ההסכם, כתב השופט תומר שלם בפסק הדין, "נקבע כי ככל שזוגיות הצדדים לא תצלח חלילה ואלה ייפרדו – תקבל האישה מענק כספי". אלא שלא הוזכר בו בשום מקום מצב של פטירה. 

המנוח ניסח את ההסכם בעצמו

למרות זאת, לאחר מות בן זוגה, הגישה האשה תביעה על סך 2.55 מיליון שקל, בטענה כי המילה פרידה בהסכם כוללת גם פרידה עקב מוות. "לא היתה כל כוונה להבחין בין פרידה בחיים לבין פרידה עקב פטירה", הצהירה בת זוגו בתצהיר שהגישה לבית המשפט. לדבריה, "היה ברור שאני זכאית לתשלומים במקרה של סיום הקשר מכל סיבה שהיא". עוד היא טענה כי לא היתה מיוצגת בעת החתימה על ההסכם, לא ניהלה משא ומתן על תנאיו, וכי המנוח הוא שניסח אותו בעצמו. משום כך, לדבריה, יש לפרשו באופן שייטיב עמה.

מנגד, גרושתו ובתו של היזם, שהן היורשות המרכזיות על פי צוואתו, טענו כי ההסכם מתייחס אך ורק לפרידה בחיים - ולא למוות. "לו היה המנוח מתכוון לכלול גם את מותו תחת ההתחייבויות שבהסכם, הוא היה מציין זאת במפורש", נכתב בכתב ההגנה.

בית קברות (X)בית קברות (X)

אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון

יזם נדל"ן מצליח, שהותיר אחריו עיזבון בשווי עשרות מיליוני שקלים, חתם בחייו על הסכם חיים משותפים עם זוגתו, שבו התחייב לתמוך בה במקרה של פרידה. לאחר מותו, טענה בת זוגו כי גם המוות מהווה פרידה לפי ההסכם, ותבעה יותר מ-2 מיליון שקל מהעיזבון. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את התביעה, וקבע: "פרידה היא תוצאה של החלטה, מוות אינו פרידה - אלא סוף החיים עצמם"

עוזי גרסטמן |

הם הכירו לפני יותר מעשור, כשחייהם היו בשיאם. הוא, יזם נדל"ן מצליח, שהיה מעורב בפרויקטים גדולים בתל אביב; והיא, אשת משפחה שצעירה ממנו ב-15 שנה. האהבה שלהם נראתה מבטיחה, ועם הזמן נולדו להם שני ילדים. אך כמו זוגות רבים שבונים יחד חיים משותפים, גם הם ביקשו להסדיר את היחסים ביניהם בהסכם משפטי - הסכם חיים משותפים, שאמור היה להבטיח יציבות ומניעת סכסוכים עתידיים.

אלא שכשהיזם שם קץ לחייו ב-2022 לאחר שאובחן כחולה במחלה קשה, מצאה את עצמה בת זוגו לשעבר נאבקת לא רק באובדן, אלא גם על זכויות כלכליות בהיקף של מיליונים. לטענתה, בהסכם שנחתם ביניהם נקבע כי במקרה של פרידה, יהיה עליה לקבל סכומי כסף שונים - והמוות, מבחינתה, הוא סוג של פרידה. עיזבונו של היזם, שהוערך בעשרות מיליוני שקלים, עבר לידיהם של ילדיו ושל גרושתו לשעבר, והמאבק המשפטי החל.

ההסכם נחתם ב-2014. ובמסגרתו הוסכם כי תתקיים הפרדה רכושית מוחלטת בין השניים, כך שכל אחד מהם ישמור על רכושו, בין אם נצבר לפני הקשר ובין אם אחריו. לצד זאת, היזם התחייב כי במקרה של פרידה הוא ישלם לבת זוגו סכומי כסף משמעותיים, שיכללו, בין היתר, מענק לרכישת דירה, רכישת רכב חדש, ותשלום חודשי קבוע של 2,500 שקל למשך שנתיים לאחר הפרידה. לפי ההסכם, כתב השופט תומר שלם בפסק הדין, "נקבע כי ככל שזוגיות הצדדים לא תצלח חלילה ואלה ייפרדו – תקבל האישה מענק כספי". אלא שלא הוזכר בו בשום מקום מצב של פטירה. 

המנוח ניסח את ההסכם בעצמו

למרות זאת, לאחר מות בן זוגה, הגישה האשה תביעה על סך 2.55 מיליון שקל, בטענה כי המילה פרידה בהסכם כוללת גם פרידה עקב מוות. "לא היתה כל כוונה להבחין בין פרידה בחיים לבין פרידה עקב פטירה", הצהירה בת זוגו בתצהיר שהגישה לבית המשפט. לדבריה, "היה ברור שאני זכאית לתשלומים במקרה של סיום הקשר מכל סיבה שהיא". עוד היא טענה כי לא היתה מיוצגת בעת החתימה על ההסכם, לא ניהלה משא ומתן על תנאיו, וכי המנוח הוא שניסח אותו בעצמו. משום כך, לדבריה, יש לפרשו באופן שייטיב עמה.

מנגד, גרושתו ובתו של היזם, שהן היורשות המרכזיות על פי צוואתו, טענו כי ההסכם מתייחס אך ורק לפרידה בחיים - ולא למוות. "לו היה המנוח מתכוון לכלול גם את מותו תחת ההתחייבויות שבהסכם, הוא היה מציין זאת במפורש", נכתב בכתב ההגנה.