יזמית חזרה בה מהתחייבות כתובה - זה מה שקבע בית המשפט
זוג דיירים בבניין שעבר תמ"א 38, קיבל מהיזמית התחייבות בכתב לשכן אותם בנכס חלופי על חשבונה, מכיוון שאחד מבני הזוג הוא בעל מוגבלות פיזית, ולאור ההשבתה של המעלית. לטענתם, היזמית לא עמדה בהתחייבות, ומנגד החברה טענה שהפרויקט העלה את הערך של הדירות, והזוג
ניסה להכשיל אותו בדרכים שונות ודרש הטבות שלא הגיעו לו
בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבת ים, דן השופט יאיר חסדיאל במחלוקת משפטית בין דיירים לבין חברה יזמית שפעלה במסגרת פרויקט תמ"א 38. המקרה עוסק בהשלכות של השבתת מעלית בבניין, בשל מוגבלותו הפיזית של אחד הדיירים. היזמית התחייבה לשכן אותו ואת אשתו בנכס חלופי על חשבונה, אך לבסוף לא עמדה בהתחייבותה. פסק הדין מחייב את החברה לשלם לדיירים פיצוי כספי עקב כך.
הדיירים, בני זוג בעשור השביעי לחייהם, הם בעלי דירה בבניין מגורים ברחוב ירושלים בבת ים. ב-2017 חתמו הדיירים עם החברה היזמית, י. שנאור, על הסכם לחיזוק הבניין במסגרת תוכנית תמ"א 38. במהלך העבודות, השביתה היזמית את המעלית עקב סכנה בטיחותית. בעקבות כך, התחייבה החברה במכתב רשמי לשכן את הדיירים בדירה חלופית למשך חצי שנה, ולשאת בעלות חודשית של 5,000 שקל.
החברה לא ביצעה את ההתאמות שהובטחו
התובעים טענו כי החברה לא עמדה בהתחייבותה לממן את המעבר לדירה החלופית, ולא ביצעה את ההתאמות שהובטחו בדירתם. הם דרשו פיצויים בגין דמי השכירות שלא שולמו, עלויות נוספות שנגרמו להם, ונזקים שנגרמו לדירתם במהלך העבודות. בסך הכל הגיע סכום התביעה ל-141,900 שקל.
מנגד, החברה טענה כי הפרויקט היטיב עם כל הדיירים והעלה את שווי הדירות בכמיליון שקל. היא ציינה כי התובעים, בניגוד לדיירים האחרים, ניסו להכשיל את העבודות ודרשו הטבות שאינן מגיעות להם. לטענתה, הסכמתה לשלם את דמי השכירות ניתנה "לפנים משורת הדין" בלבד, וכי התובעים דחו את ההצעה שהוגשה להם.
- פינוי בינוי ביפו: קבוצת חג'ג' בהסכם של מעל 1,900 יח"ד
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט חסדיאל בחן את המסמכים והעדויות שהוגשו על ידי הצדדים. הדיון נסב סביב מכתב התחייבות רשמי ששלחה החברה לדיירים בדצמבר 2019, שבו היא התחייבה לשלם להם 5,000 שקל לחודש למשך חצי שנה. המכתב נמסר בעקבות בקשת הדיירים לעזרה בשל השבתת המעלית, שהקשתה על תנועתם ועל התנהלותם היומיומית.
בפסק הדין שפורסם, קבע השופט כי, "התחייבויות הנתבעת במכתב יצוקות בבטון מזוין", ודחה את ניסיונותיה לערער על תוקפו של המכתב. כמו כן, השופט מתח ביקורת על התנהלות החברה, שניסתה לטעון כי התובעים לא עמדו בהסכמות או ניסו לסחוט אותה.
השופט חסדיאל קיבל את טענות התובעים בנוגע להתחייבות החברה לשלם 5,000 ש"ח לחודש למשך חצי שנה, אך דחה את יתר רכיבי התביעה שלהם. הוא קבע כי החברה תפצה את הדיירים בסכום כולל של 30 אלף שקל בגין דמי השכירות שלא שולמו. בנוסף, החברה תחויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 8,000 שקל.
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
"טענות נתבעת נעדרות בסיס ראייתי ומשוללות היגיון"
השופט גם ציין בפסק הדין שפורסם כי, "מכתב ההתחייבות מדבר בעד עצמו. לא ניתן להתעלם מהתחייבויות הנתבעת אשר ניתנו בכתב, והן מחייבות אותה משפטית ומוסרית". בהתייחס לטענות החברה, נכתב כי, "הנתבעת ניסתה לטעון כי התובעים לא עמדו בהסכמות, אך טענותיה נעדרות בסיס ראייתי ומשוללות הגיון".
המקרה מדגיש את חשיבותה של עמידה בהתחייבויות מצד יזמים כלפי דיירים, בייחוד בפרויקטים של התחדשות עירונית כמו תמ"א 38, שבהם נגרמת לדיירים אי-נוחות משמעותית. השופט הדגיש כי על יזמים לעמוד בהתחייבויותיהם באופן מלא ולכבד את ההסכמות שנחתמו מול הדיירים.
בית המשפט ציין גם כי לא כל טענות התובעים זכו להתקבל, בעיקר בשל היעדר ראיות מספקות. כך לדוגמה, דרישותיהם לפיצויים נוספים בגין נזקים למטבח ולמערכת המיזוג נדחו, בעקבות חוסר בראיות או בשל אי התאמה להסכמות שהושגו בין הצדדים. פסק הדין מדגיש את הצורך בתיעוד מדויק של כל נזק או שינוי שנגרם במהלך פרויקטים מהסוג הזה - הן מצד הדיירים והן מצד היזמים - כדי למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח את הזכויות של כל הצדדים המעורבים.
במקרה אחרבית המשפט לענייני מקרקעין בתל אביב הכריע
בנובמבר האחרון בנוגע לפרויקט התחדשות עירונית, שזכה לרוב של 98% מבעלי הדירות בבניין מגורים. במקרה הזה, כל בעלי הנכסים, מלבד אחת, חתמו על הסכם תמ"א 38/2 להריסה ובנייה מחדש של הבניין. ואולם דיירת אחת, הנתבעת, סירבה לחתום, והביעה התנגדות מהותית לפרויקט - תוך
הטחת טענות על פגיעות לכאורה בזכויות שלה ועל חוסר שקיפות לאורך ההליך. כל אחד מבעלי הדירות אמור לקבל דירה חדשה בשטח של 105 מ"ר, בתוספת מרפסת של 12 מ"ר ושתי חניות לא עוקבות. בנוסף, במסגרת הפרויקט מובטח לבעלי הדירות מפרט טכני גבוה הכולל חלונות אלומיניום, ממ"ד,
מערכת מיזוג אוויר והחזר הוצאות שכר דירה זמני לאורך כל תקופת הבנייה. הבניין החדש יחולק לשני מבנים – צפוני ודרומי – עם שמירה על מיקום כללי של הדירות בהשוואה לכיווני אוויר של הדירות הקיימות. הנתבעת טענה כי ההסכם שהוצע לה לא מספק לה תמורה שווה ביחס לדיירים האחרים.
לדבריה, היזם לא עמד בהתחייבויות כלפי בעלי הדירות, והיא הביעה חשש מהתנהלותו העתידית. עוד היא טענה כי הדירה שהוצעה לה נמצאת בקומה נמוכה מזו שהיא מתגוררת בה כיום, וכתוצאה מכך תיפגע איכות חייה. היא גם טענה שהיזם נתן "תנאים מועדפים", כדבריה, לחלק מהדיירים תוך ניהול
משא ומתן אישי עם חלקם, ומבלי ליידע את יתר הדיירים - דבר שגרם לה לתחושה של חוסר שוויון מהותי.
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך
עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן
בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.
ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.
"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"
לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.
סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.
- עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
- מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.
