בפסק דין שפורסם באחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בראשות השופטת לאה גליקסמן, התקבל ערעורו של אדם שעבד בענף הבנייה על החלטת בית הדין האזורי שלא למנות מומחה רפואי לצורך בירור תביעתו להכרה בליקוי שמיעה, כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק. השופטים קבעו כי יש למנות מומחה, תוך שהם מציינים: "בית הדין האזורי החמיר יתר על המידה עם המערער".

המקרה עוסק במערער, יליד 1969, שעבד בענף הבנייה במשך שנים רבות, בתחילה כעובד ולאחר מכן הוא שימש מפקח בנייה עצמאי מ-2001. במהלך עבודתו, פיקח האיש על אתרי בנייה קטנים ובינוניים, שכללו שימוש בכלים כבדים כמו פטישי חציבה, מכונות ניסור בטון ומשחזות. לטענתו, הוא עבד שמונה-תשע שעות ביום בסמוך לכלים הרועשים.

בפברואר 2021 הוא הגיש תביעה להכרה בליקוי השמיעה שלו כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, בטענה שלא הוכח כי נחשף לרעש מזיק - ובעקבות כך פנה המערער לבית הדין האזורי.

בית הדין האזורי: האיש לא הגיש ראיות אובייקטיביות

בית הדין האזורי דחה את תביעתו של המערער, תוך שהוא מדגיש כי אין די בתצהירו ובעדויותיהם של העדים מטעמו כדי להוכיח חשיפה לרעש מזיק. נקבע כי לא הוגשו ראיות אובייקטיביות, כמו בדיקות רעש או חשבוניות שמוכיחות את היקף עבודתו באתרי בנייה. בנוסף, נטען כי עבודתו של המערער היתה מגוונת, ורק חלק ממנה התבצע באתרים שבהם ייתכן שהיה רעש מזיק.

• עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
• האם עימות בין נהג לסדרן ייחשב תאונת עבודה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט ציין בפסק הדין שפרסם בית הדין האזורי לעבודה כי, "העובדה שעבודתו המשרדית של המערער נעשתה בקרבת אתרי הבנייה, אינה מעידה בהכרח על חשיפה לרעש מזיק, מה גם שחלק מעבודותיו בוצעו בחנויות רשת קסטרו שאינן דורשות שימוש בכלים כבדים".

בערעורו, טען המערער כי בית הדין האזורי התעלם מעדויות התומכות בגרסתו, ומהעובדה שלא היתה לו אפשרות לבצע בדיקות רעש. הוא הוסיף כי כלים כבדים ושימוש במכשירי ניסור בטון היו חלק מהותי בעבודתו. לטענתו, העובדה שלא מונה מומחה רפואי פוגע בזכותו לבירור הוגן של תביעתו.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור, וקבע כי יש למנות מומחה רפואי לבחינת תביעתו של המערער. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "שוכנענו כי בית הדין האזורי החמיר עם המערער, וכי די בתשתית הראייתית שהובאה על ידו כדי ללמד בסבירות הנדרשת שנחשף בעבודתו לרעש שעשוי להיות מזיק".

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?

"עדויות המערער ועדי המומחים שלו לא נסתרו"

השופטת גליקסמן ציינה כי הלכת פאנוס, המתייחסת למקרים שבהם אין אפשרות להציג ראיות אובייקטיביות כמו בדיקות רעש, מחייבת מינוי מומחה כשיש תשתית ראייתית מספקת. "עדויות המערער ועדי המומחים שלו לא נסתרו, ויש לראות בהן בסיס מספק למינוי מומחה רפואי", היא כתבה.

בפסק הדין הודגשו כמה נקודות: התשתית העובדתית שהציג המערער, כולל עדויות תומכות, מספיקה לצורך מינוי מומחה; ההימנעות מהגשת חשבוניות או דוחות עבודה נבעה מכך שהמוסד לביטוח לאומי לא דרש אותן במפורש בשלב מוקדם של התהליך; הלכת פאנוס מדגישה את החשיבות של מינוי מומחים במקרים שבהם קיימת סבירות לחשיפה לרעש מזיק, גם אם אין ראיות ישירות לכך.

פסק הדין מחדד את האחריות של בתי הדין לעבודה לוודא בירור מלא של תביעות רפואיות, בייחוד במקרים שבהם אין אפשרות להציג ראיות אובייקטיביות. ההחלטה עשויה לשמש תקדים במקרים דומים, שבהם עובדים מתקשים להוכיח את תנאי עבודתם בשל היעדר תיעוד מתאים.

במקרה אחר, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק באחרונה בתביעה של מורה ותיק בדרקישה להכרה בתאונת עבודה. פסק הדין עסק באירוע שהתרחש ב-2017, שבמסגרתו הוזמן המורה לחדרה של מנהלת בית הספר שבו עבד, ונאלץ להתמודד עם עימות פומבי משפיל שניהלה המנהלת לעיני תלמידה והוריה. האיש, ששימש מורה לפיזיקה ולמתמטיקה במשך יותר משני עשורים, הוזמן לחדרה של מנהלת בית הספר. שם, בנוכחות תלמידה והוריה, דרשה ממנו המנהלת להתנצל על כך שטען שהתלמידה שיקרה בנוגע לעבודה שניתנה בכיתה. המורה הופתע מהפגישה, שלא הוכן אליה מראש, ונאלץ להתמודד עם הביקורת של המנהלת שהטיחה בו כי "התנהלותו אינה ראויה". לפי עדותו, האירוע גרם לו לתחושות קשות של השפלה וסערת רגשות. הוא סיים את יום הלימודים ויצא לביתו במצב נפשי ירוד. למחרת, הוא פנה לרופא משפחה שהתלונן בפניו על חרדה ודיכאון, ובהמשך נזקק לטיפול פסיכיאטרי ונעדר מעבודתו עד פרישתו לפנסיה באותה שנה.