מבחן פסיכומטרי? השיעור בדיני מסים של המוסד הציבורי
המוסד הארצי לבחינות והארכה איבד לפני כעשר שנים את ההכרה בו כמוסד ציבורי על ידי רשות המסים, ובהתאם לך קיבל דרישת תשלום מס של 4.2 מיליון שקל. הוא ערער על כך למחוזי, בטענה שפעילותו נועדה לשירות הציבור, ומנגד טענה הרשות כי ההכנסות הגבוהות שלו, שאף הושקעו
בשוק ההון, לא הושבו לשימוש הציבור, כנדרש בחוק
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה באחרונה את הערעור של המרכז הארצי לבחינות והערכה, שדרש הכרה כמוסד ציבורי לצורך קבלת פטור ממס. ההחלטה, שניתנה על ידי השופט אביגדור דורות, מתמקדת בהכנסות הגבוהות של המרכז ובאופי הפעילות שלו, שאינה תואמת את ההגדרה של מוסד ציבורי הפועל למען מטרות ציבוריות בלבד.
המרכז הארצי לבחינות והערכה הוקם ב-1983 על ידי שבע אוניברסיטאות מובילות בישראל, במטרה ליצור כלי אחיד להערכת מועמדים ללימודים אקדמיים. המרכז אחראי על עריכת מבחני הפסיכומטרי ומשמש גוף בלעדי בתחומו, כשהוא משרת עשרות אלפי נבחנים בשנה.
עד 2014 זכה המרכז להטבות מס תחת ההכרה בו כמוסד ציבורי, אך באותה שנה שינתה רשות המסים את עמדתה. הרשות קבעה כי בשל הפעילות הרווחית של המרכז והסכומים הגבוהים שצבר, הוא לא עומד בקריטריונים להכרה כמוסד ציבורי. ההחלטה הובילה לדרישת תשלום מס בסכום כולל של 4.2 מיליון שקל, עבור 2016-2014.
המרכז הארצי לבחינות והערכה טען כי פעילותו נועדה לשירות הציבור, וכי מבחני הפסיכומטרי מהווים כלי קריטי בהשגת שוויון הזדמנויות למועמדים להשכלה גבוהה. "המבחן הפסיכומטרי משמש כלי אובייקטיבי להערכת יכולות המועמדים, תורם לשיפור מערכת החינוך ומשמש את האוניברסיטאות בחלוקת משאביהן", נטען בערעור.
- למה מקורות קונה מעל למחיר שוק? כי היא יכולה - עם הכסף שלנו
- מוסדות ציבור בעת בניית שכונות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, רשות המסים טענה כי מדובר בגוף שמטרותיו מסחריות בעיקרן. היא ציינה את ההכנסות הגבוהות של המרכז, שהצטברו לעודפים משמעותיים, וגם את העובדה שאלה הושקעו בשוק ההון ולא הושבו לשימוש למען הציבור. "פעילות המרכז נושאת אופי עסקי, עם מודל תמחור שמטרתו רווח ולא רק כיסוי עלויות", טענה הרשות בתשובתה לערעור.
השופט דורות בחן את טענות הצדדים והתמקד בשתי שאלות מרכזיות: האם פעילות המרכז עונה על ההגדרה של מטרה ציבורית, והאם אופי הניהול הכספי שלו תואם לזה של מוסד ציבורי שאינו למטרות רווח.
בפסק הדין שפורסם, ציין השופט כי, "הפרשנות למושג 'מוסד ציבורי' חייבת להיות מצומצמת, בהתאם לפסיקות קודמות, כדי למנוע ניצול לרעה של פטור ממס". הוא דחה את הטענה כי מבחני הפסיכומטרי מהווים מטרה ציבורית רחבה, וקבע כי, "המבחנים נועדו לשרת בעיקר את המועמדים ואת האוניברסיטאות, ולא את הציבור בכללותו".
- עסקת היוקרה התפוצצה: מה הסתיר סוחר המכוניות?
- קשיש הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בנוסף, השופט התייחס לרווחיות הגבוהה של המרכז ולניהול הכספי שלו. הוא ציין כי ב-2016 הגיעו העודפים של המרכז ל-8.5 מיליון שקל. "מוסד ציבורי אמור לפעול במודל של איזון תקציבי, כשכל עודפיו מוקדשים למטרות הציבוריות שלו", כתב השופט. הוא הדגיש כי השקעת העודפים בשוק ההון חורגת מאופי הפעילות המצופה ממוסד ציבורי.
בית המשפט קבע כי רשות המסים פעלה כדין כששללה את מעמד המוסד הציבורי מהמרכז. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "המרכז הארצי לבחינות והערכה לא עמד בנטל ההוכחה כי פעילותו היא למען הציבור, וכי ניהולו הפיננסי עומד בדרישות החוק". עוד ציין השופט כי, "הפטור ממס נועד לעודד פעילות ציבורית טהורה, ולא כזו שמאופיינת ברווחיות עודפת".
פסק הדין מחדד את הקריטריונים להכרה במוסד ציבורי, ומעביר מסר למוסדות נוספים שמנהלים פעילות כלכלית משמעותית. הוא מדגיש את החשיבות של השקיפות הפיננסית וההתאמה להוראות החוק, בייחוד כשמדובר בזכאות כזו או אחרת לפטורים ממס.
מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) נמסר בתגובה: "מאל"ו הוא מוסד ללא כוונת רווח, ולכן בשנים שבהן נוצר עודף כספי, הוא מופנה לפיתוח בחינות חדשות ולשדרוג מערך הבחינות לטובת הנבחנים. בזכות רווחים אלה הוקמו בשנים האחרונות מרכזי בחינה ממוחשבים לשירות הנבחנים בכל ברחבי הארץ, קודמה הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית והדיגיטציה בבחינות. אנו לומדים את פסק הדין, ונשקול את צעדינו".
רשם העמותות והחברות לתועלת הציבור (חל"צ) ברשות התאגידים מחק ביולי 2023 יותר מ-6,000 עמותות שלא דיווחו על פעילותן. העמותות נמחקו מפנקס העמותות ולא יכלו להמשיך ולהתקיים. ברשם העמותות הודיעו כי ממרץ 2023 נשלחו מכתבי התראה בדבר הכוונה לבצע מחיקה מהפנקס לכ-7,000 עמותות. במסגרת פעימה זו של פרויקט מחיקת עמותות לא מדווחות, הליך המחיקה ננקט נגד עמותות שנוסדו עד 2017 ולא הגישו דו"חות כספיים כנדרש. כתוצאה ממשלוח מכתבים ראשוניים במסגרת הפרויקט, כ-500 עמותות הגישו דיווחים שנתיים, ובכך נמנע המשך נקיטה בהליך מחיקה כלפיהן. העמותות בישראל נהנות מהטבות מס, והן נדרשות להגיש כל שנה דיווח על פעילותן בשנה שחלפה ועל התנהלותן הכספית. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם העמותות והחל"צ לפקח על פעילות העמותה ולבחון את עמידתן בהוראות החוק והנחיות הרשם, לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה וכי לא מבוצעת חלוקת רווחים אסורה.

קשיש ערירי הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את התנגדות המדינה וקבע כי קשיש ערירי בן 80 לא היה כשיר לערוך את הצוואה, וכי המטפלת שלו - הזוכה היחידה - הפעילה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בעריכתה. פסק הדין שופך אור על מקרה חריג, שבו המדינה עצמה התערבה
כדי להגן על עיזבון של אדם חסר ישע
בערוב ימיו, כשהבדידות כבר מכבידה והזיכרון נסדק, מצא את עצמו קשיש ערירי מבאר שבע מוקף בדמות אחת מרכזית בחייו: אשה שנכנסה לביתו בתחילה כדי לנקות, לבשל ולעזור, ובהמשך נהפכה, כך לפחות לפי הצוואה, ל“בת שלא היתה לו”. שלוש שנים לאחר מכן, כשאותו קשיש כבר אינו בין החיים, מצאה עצמה אותה אשה עומדת מול התנגדות חריגה וחריפה של המדינה, שטענה כי הצוואה שבידיה אינה מבטאת רצון חופשי אלא תוצאה של ניצול, תלות והשפעה בלתי הוגנת. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את ההתנגדות במלואה, פסל את הצוואה וחייב את המבקשת בהוצאות משפט כבדות לקופת המדינה.
פסק הדין, שניתן על ידי סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש, עוסק בצוואה שערך המנוח בנובמבר 2018, כשהיה בן 80, שלוש שנים לפני פטירתו. המנוח היה אלמן, ללא ילדים וללא קרובי משפחה, אדם ערירי לחלוטין. בצוואתו הוריש את כל רכושו למטפלת שלו בשכר - האישה שטיפלה בו בשנותיו האחרונות, ניהלה את משק ביתו וליוותה אותו בענייניו. לאחר מותו, הגישה אותה מטפלת בקשה לצו קיום הצוואה, אך האפוטרופוס הכללי, בשם היועצת המשפטית לממשלה, בחר להתערב ולהגיש התנגדות - צעד שאינו שכיח כלל בהליכי ירושה.
המדינה טענה כי המנוח לא היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה, וכי ממילא מדובר בצוואה שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, תוך ניצול מצבו הקוגניטיבי והנפשי של קשיש חסר ישע. כבר בשלב הראשון קבע בית המשפט כי נוכח יחסי התלות הברורים בין המצווה לבין הזוכה על פי הצוואה, נטל ההוכחה אינו מוטל על המדינה, אלא דווקא על כתפי המטפלת, שמבקשת לקיים את הצוואה. נקודת מוצא זו ליוותה את פסק הדין כולו.
מן הראיות שהוצגו התבררה תמונה קשה ומטרידה. עוד לפני היכרותו עם המטפלת, סבל המנוח מבעיות נפשיות וקוגניטיביות משמעותיות. מסמכים רפואיים הצביעו על דיכאון עמוק, מחשבות שווא ודלוזיות, פגיעה חמורה בכושר השיפוט ואף ניסיון אובדני. בסמוך מאוד למועד עריכת הצוואה הוא אושפז פעמיים בבית החולים סורוקה, לאחר שנמצא במצב בלבולי חריף, עם אבחנות של דמנציה תת-קורטיקלית והפרעה דלוזיונלית. באחד המסמכים הרפואיים צוין במפורש כי השיפוט שלו לקוי וכי תובנתו למצבו חסרה.
- הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
- הבן קיבל 1,000 שקל וטען: הצוואה של אבי מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת לחודש "החשיבה שלו משתנה"
על הרקע הזה, דחה בית המשפט את טענת המטפלת שלפיה המנוח היה "צלול לחלוטין" בעת עריכת הצוואה. השופטת קבעה כי הטענה אינה עומדת במבחן הראיות, ואף נסתרת בדברים שהמטפלת עצמה מסרה בזמן אמת לצוותים הרפואיים. כך למשל, דיווחה המטפלת כי אחת לחודש "החשיבה שלו משתנה", שהוא משוכנע שאנשים מנסים לגנוב ממנו ספרים, מחליף מנעולים בביתו בתדירות גבוהה ואף טוען שאשתו המנוחה עדיין בחיים. בית המשפט ציין כי הדיווחים האלה אינם מתיישבים עם ניסיון להציג את המנוח כאדם בעל שיפוט תקין.
