מבחן בחינה
צילום: Image by F1 Digitals from Pixabay

מבחן פסיכומטרי? השיעור בדיני מסים של המוסד הציבורי

המוסד הארצי לבחינות והארכה איבד לפני כעשר שנים את ההכרה בו כמוסד ציבורי על ידי רשות המסים, ובהתאם לך קיבל דרישת תשלום מס של 4.2 מיליון שקל. הוא ערער על כך למחוזי, בטענה שפעילותו נועדה לשירות הציבור, ומנגד טענה הרשות כי ההכנסות הגבוהות שלו, שאף הושקעו



בשוק ההון, לא הושבו לשימוש הציבור, כנדרש בחוק

עוזי גרסטמן |


בית המשפט המחוזי בירושלים דחה באחרונה את הערעור של המרכז הארצי לבחינות והערכה, שדרש הכרה כמוסד ציבורי לצורך קבלת פטור ממס. ההחלטה, שניתנה על ידי השופט אביגדור דורות, מתמקדת בהכנסות הגבוהות של המרכז ובאופי הפעילות שלו, שאינה תואמת את ההגדרה של מוסד ציבורי הפועל למען מטרות ציבוריות בלבד.




המרכז הארצי לבחינות והערכה הוקם ב-1983 על ידי שבע אוניברסיטאות מובילות בישראל, במטרה ליצור כלי אחיד להערכת מועמדים ללימודים אקדמיים. המרכז אחראי על עריכת מבחני הפסיכומטרי ומשמש גוף בלעדי בתחומו, כשהוא משרת עשרות אלפי נבחנים בשנה.


עד 2014 זכה המרכז להטבות מס תחת ההכרה בו כמוסד ציבורי, אך באותה שנה שינתה רשות המסים את עמדתה. הרשות קבעה כי בשל הפעילות הרווחית של המרכז והסכומים הגבוהים שצבר, הוא לא עומד בקריטריונים להכרה כמוסד ציבורי. ההחלטה הובילה לדרישת תשלום מס בסכום כולל של 4.2 מיליון שקל, עבור 2016-2014.




המרכז הארצי לבחינות והערכה טען כי פעילותו נועדה לשירות הציבור, וכי מבחני הפסיכומטרי מהווים כלי קריטי בהשגת שוויון הזדמנויות למועמדים להשכלה גבוהה. "המבחן הפסיכומטרי משמש כלי אובייקטיבי להערכת יכולות המועמדים, תורם לשיפור מערכת החינוך ומשמש את האוניברסיטאות בחלוקת משאביהן", נטען בערעור.


מנגד, רשות המסים טענה כי מדובר בגוף שמטרותיו מסחריות בעיקרן. היא ציינה את ההכנסות הגבוהות של המרכז, שהצטברו לעודפים משמעותיים, וגם את העובדה שאלה הושקעו בשוק ההון ולא הושבו לשימוש למען הציבור. "פעילות המרכז נושאת אופי עסקי, עם מודל תמחור שמטרתו רווח ולא רק כיסוי עלויות", טענה הרשות בתשובתה לערעור.




השופט דורות בחן את טענות הצדדים והתמקד בשתי שאלות מרכזיות: האם פעילות המרכז עונה על ההגדרה של מטרה ציבורית, והאם אופי הניהול הכספי שלו תואם לזה של מוסד ציבורי שאינו למטרות רווח.


בפסק הדין שפורסם, ציין השופט כי, "הפרשנות למושג 'מוסד ציבורי' חייבת להיות מצומצמת, בהתאם לפסיקות קודמות, כדי למנוע ניצול לרעה של פטור ממס". הוא דחה את הטענה כי מבחני הפסיכומטרי מהווים מטרה ציבורית רחבה, וקבע כי, "המבחנים נועדו לשרת בעיקר את המועמדים ואת האוניברסיטאות, ולא את הציבור בכללותו".

קיראו עוד ב"משפט"


בנוסף, השופט התייחס לרווחיות הגבוהה של המרכז ולניהול הכספי שלו. הוא ציין כי ב-2016 הגיעו העודפים של המרכז ל-8.5 מיליון שקל. "מוסד ציבורי אמור לפעול במודל של איזון תקציבי, כשכל עודפיו מוקדשים למטרות הציבוריות שלו", כתב השופט. הוא הדגיש כי השקעת העודפים בשוק ההון חורגת מאופי הפעילות המצופה ממוסד ציבורי.




בית המשפט קבע כי רשות המסים פעלה כדין כששללה את מעמד המוסד הציבורי מהמרכז. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "המרכז הארצי לבחינות והערכה לא עמד בנטל ההוכחה כי פעילותו היא למען הציבור, וכי ניהולו הפיננסי עומד בדרישות החוק". עוד ציין השופט כי, "הפטור ממס נועד לעודד פעילות ציבורית טהורה, ולא כזו שמאופיינת ברווחיות עודפת".




פסק הדין מחדד את הקריטריונים להכרה במוסד ציבורי, ומעביר מסר למוסדות נוספים שמנהלים פעילות כלכלית משמעותית. הוא מדגיש את החשיבות של השקיפות הפיננסית וההתאמה להוראות החוק, בייחוד כשמדובר בזכאות כזו או אחרת לפטורים ממס.


מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) נמסר בתגובה: "מאל"ו הוא מוסד ללא כוונת רווח, ולכן בשנים שבהן נוצר עודף כספי, הוא מופנה לפיתוח בחינות חדשות ולשדרוג מערך הבחינות לטובת הנבחנים. בזכות רווחים אלה הוקמו בשנים האחרונות מרכזי בחינה ממוחשבים לשירות הנבחנים בכל ברחבי הארץ, קודמה הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית והדיגיטציה בבחינות. אנו לומדים את פסק הדין, ונשקול את צעדינו".


רשם העמותות והחברות לתועלת הציבור (חל"צ) ברשות התאגידים מחק ביולי 2023 יותר מ-6,000 עמותות שלא דיווחו על פעילותן. העמותות נמחקו מפנקס העמותות ולא יכלו להמשיך ולהתקיים. ברשם העמותות הודיעו כי ממרץ 2023 נשלחו מכתבי התראה בדבר הכוונה לבצע מחיקה מהפנקס לכ-7,000 עמותות. במסגרת פעימה זו של פרויקט מחיקת עמותות לא מדווחות, הליך המחיקה ננקט נגד עמותות שנוסדו עד 2017 ולא הגישו דו"חות כספיים כנדרש. כתוצאה ממשלוח מכתבים ראשוניים במסגרת הפרויקט, כ-500 עמותות הגישו דיווחים שנתיים, ובכך נמנע המשך נקיטה בהליך מחיקה כלפיהן. העמותות בישראל נהנות מהטבות מס, והן נדרשות להגיש כל שנה דיווח על פעילותן בשנה שחלפה ועל התנהלותן הכספית. דיווחים אלה מאפשרים ליחידת רשם העמותות והחל"צ לפקח על פעילות העמותה ולבחון את עמידתן בהוראות החוק והנחיות הרשם, לוודא כי העמותה מקדמת את מטרותיה וכי לא מבוצעת חלוקת רווחים אסורה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.