בית המשפט לענייני משפחה באילת, בראשות השופט מרדכי (מוטי) לוי, דן באחרונה בתביעה יוצאת דופן של אב שביקש להחזיר לידיו כספים שהעביר לבתו ולבעלה לשעבר לצורך רכישת בית ושיפוצו. בפסק הדין, שהותיר את התביעה ללא בסיס, קבע השופט כי הכספים ניתנו כמתנה בלתי מותנית, ולכן אין אפשרות לתבוע את השבתם.

המקרה נוגע לסכום של 600 אלף שקל שהאב העביר לזוג. מתוך הסכום, 300 אלף שקל שימשו כמקדמה לרכישת בית באילת, והיתרה, 300 אלף שקל נוספים, שימשה לצורכי שיפוצים של הבית. הנכס נרכש ב-2019, כשיתרת התשלום מומנה באמצעות משכנתה בסכום כולל של 900 אלף שקל.

האב טען כי העברת הכספים נעשתה מתוך כוונה להבטיח את יציבות נישואיה של בתו. בכתב התביעה נכתב כי, "המטרה היתה לספק לבתי בית יציב ולהבטיח את שלמות התא המשפחתי". עם זאת, לאחר זמן קצר הידרדרו היחסים בין בני הזוג - דבר שהוביל לבסוף להליכי גירושים. בעקבות זאת, דרש האב החזר חלקי מהכספים שהעביר, בטענה כי ההנחה שנישואי השניים יחזיקו מעמד התבררה כשגויה.

"מקרה של טעות מהותית"

האב, שייצג את עצמו בדיונים בתביעה, טען כי מדובר ב"מקרה של טעות מהותית". לדבריו, לו היה יודע מראש על הקשיים בנישואים של בתו, הרי שלא היה מסכים להעביר את הסכומים. הוא הסתמך על סעיפים בחוק החוזים המאפשרים ביטול חוזה בשל טעות, וטען כי יש לראות במתנה "חוזה על תנאי" שהתנאי לקיומו – יציבות הנישואין – לא התקיים.

• מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
• ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, טען הבעל לשעבר כי הכספים ניתנו כמתנה בלתי מותנית. לטענתו, האב פעל ממניעים אישיים כדי לתמוך בבתו במהלך הליך חלוקת הרכוש ביניהם. עוד ציין האיש כי האב לא הצליח להציג ראיות חד-משמעיות על העברת הכספים, כמו מסמכי בנק או עדים.

בפסק דין מפורט, בחן השופט לוי את טענות הצדדים. הוא קבע כי אין ראיות מספקות המוכיחות כי הכספים ניתנו בכפוף לתנאי כלשהו. "מתנה שניתנה ללא הסכם ברור או מסמך כתוב אינה ניתנת להחזרה, גם אם הנסיבות משתנות," כתב השופט בפסק הדין שפורסם. הוא גם דחה את טענת האב על טעות מהותית וציין כי, "הטעות הנטענת לא עומדת במבחן המציאות, שכן התובע היה מודע למצבם של בני הזוג טרם העברת הכספים.

בנוגע לטענת האב על כך שהמתנה נחשבת חוזה, הוא כתב כי, "הסתכלות על מתנה כעל עסקה מסחרית אינה ראויה, ובמקרה זה היא אף סותרת את עקרונות דיני החוזים והמתנות". עוד ציין השופט לוי כי היעדר תיעוד ברור, כגון מסמכים או עדויות מהימנות, פוגע באופן משמעותי באמינות טענות התובע. השופט הדגיש כי האב בחר שלא לזמן עדים מרכזיים, כמו אשתו או נציגים נוספים שיכלו לתמוך בגרסתו.

• הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
• ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

"המתנה ניתנה מתוך רצון טוב"

בית המשפט דחה את התביעה במלואה, וחייב את האב בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל לטובת הנתבע. בפסק הדין נכתב כי, "המתנה ניתנה מתוך רצון טוב, ואין לאפשר להפוך אותה, בדיעבד, לעסקה המבוססת על תנאים שלא הוסכמו".

פסק הדין מחדד את העקרונות המשפטיים הקובעים כי מתנות - בייחוד כאלה שניתנות בין בני משפחה - אינן ניתנות להחזרה, אלא אם הוסכם על תנאים מפורשים בכתב. כמו כן, הוא מדגיש את החשיבות של תיעוד מסודר בכל הנוגע להעברות כספיות משמעותיות, גם בתוך המשפחה.

במקרה אחר, הכריע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריות, במקרה שבו אשה תבעה את החתן שלה לשעבר בדרישה שישיב את יתרת ההלוואות שקיבל ממנה בתקופה שבה היה נשוי לבתה ולאחר גירושיהם. פסק הדין עוסק במערכת יחסים מורכבת בין הצדדים, בהקשרים של חוזי הלוואה משפחתיים וטענות לוויתור על חובות. הנתבע היה נשוי לבתה של התובעת בין 2012 ל-2015. למרות הגירושים, בני הזוג המשיכו לחיות יחד ולהביא לעולם בת נוספת, עד לפרידה הסופית ב-2021. התובעת טענה כי בתקופה זו העבירה לחתן לשעבר סכום כולל של כ-2.1 מיליון שקל, בכמה פעימות שבוצעו בין 2015 ל-2017. הנתבע הודה בקבלת הסכומים, אך טען כי מדובר במתנה או בסיוע משפחתי - ולא בהלוואה המחייבת השבה. לטענתו, החמות ויתרה על יתרת החוב שנותרה לאחר החזר חלקי, בייחוד לאור מערכת היחסים המתוחה לאחר הפרידה הסופית מבתה.