שטרות מאתיים חדש
צילום: Istock

תבע את חתנו לשעבר: השב כסף שניתן לרכישת בית

האב העביר את הכסף לבתו ובעלה לשעבר, לצורך רכישת בית ושיפוצו, אך כעבור זמן לא רב הם הסתכסכו ולבסוף התרגשו. לטענת האב, הוא הסתמך על סעיפים בחוק החוזים המאפשרים ביטול חוזה בשל טעות, וטען כי יש לראות במתנה "חוזה על תנאי" שהתנאי לקיומו – יציבות הנישואין


– לא התקיים

עוזי גרסטמן | (1)

בית המשפט לענייני משפחה באילת, בראשות השופט מרדכי (מוטי) לוי, דן באחרונה בתביעה יוצאת דופן של אב שביקש להחזיר לידיו כספים שהעביר לבתו ולבעלה לשעבר לצורך רכישת בית ושיפוצו. בפסק הדין, שהותיר את התביעה ללא בסיס, קבע השופט כי הכספים ניתנו כמתנה בלתי מותנית, ולכן אין אפשרות לתבוע את השבתם.




המקרה נוגע לסכום של 600 אלף שקל שהאב העביר לזוג. מתוך הסכום, 300 אלף שקל שימשו כמקדמה לרכישת בית באילת, והיתרה, 300 אלף שקל נוספים, שימשה לצורכי שיפוצים של הבית. הנכס נרכש ב-2019, כשיתרת התשלום מומנה באמצעות משכנתה בסכום כולל של 900 אלף שקל.


האב טען כי העברת הכספים נעשתה מתוך כוונה להבטיח את יציבות נישואיה של בתו. בכתב התביעה נכתב כי, "המטרה היתה לספק לבתי בית יציב ולהבטיח את שלמות התא המשפחתי". עם זאת, לאחר זמן קצר הידרדרו היחסים בין בני הזוג - דבר שהוביל לבסוף להליכי גירושים. בעקבות זאת, דרש האב החזר חלקי מהכספים שהעביר, בטענה כי ההנחה שנישואי השניים יחזיקו מעמד התבררה כשגויה.


"מקרה של טעות מהותית"


האב, שייצג את עצמו בדיונים בתביעה, טען כי מדובר ב"מקרה של טעות מהותית". לדבריו, לו היה יודע מראש על הקשיים בנישואים של בתו, הרי שלא היה מסכים להעביר את הסכומים. הוא הסתמך על סעיפים בחוק החוזים המאפשרים ביטול חוזה בשל טעות, וטען כי יש לראות במתנה "חוזה על תנאי" שהתנאי לקיומו – יציבות הנישואין – לא התקיים.


מנגד, טען הבעל לשעבר כי הכספים ניתנו כמתנה בלתי מותנית. לטענתו, האב פעל ממניעים אישיים כדי לתמוך בבתו במהלך הליך חלוקת הרכוש ביניהם. עוד ציין האיש כי האב לא הצליח להציג ראיות חד-משמעיות על העברת הכספים, כמו מסמכי בנק או עדים.




משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בפסק דין מפורט, בחן השופט לוי את טענות הצדדים. הוא קבע כי אין ראיות מספקות המוכיחות כי הכספים ניתנו בכפוף לתנאי כלשהו. "מתנה שניתנה ללא הסכם ברור או מסמך כתוב אינה ניתנת להחזרה, גם אם הנסיבות משתנות," כתב השופט בפסק הדין שפורסם. הוא גם דחה את טענת האב על טעות מהותית וציין כי, "הטעות הנטענת לא עומדת במבחן המציאות, שכן התובע היה מודע למצבם של בני הזוג טרם העברת הכספים.


בנוגע לטענת האב על כך שהמתנה נחשבת חוזה, הוא כתב כי, "הסתכלות על מתנה כעל עסקה מסחרית אינה ראויה, ובמקרה זה היא אף סותרת את עקרונות דיני החוזים והמתנות". עוד ציין השופט לוי כי היעדר תיעוד ברור, כגון מסמכים או עדויות מהימנות, פוגע באופן משמעותי באמינות טענות התובע. השופט הדגיש כי האב בחר שלא לזמן עדים מרכזיים, כמו אשתו או נציגים נוספים שיכלו לתמוך בגרסתו.

קיראו עוד ב"משפט"

"המתנה ניתנה מתוך רצון טוב"


בית המשפט דחה את התביעה במלואה, וחייב את האב בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל לטובת הנתבע. בפסק הדין נכתב כי, "המתנה ניתנה מתוך רצון טוב, ואין לאפשר להפוך אותה, בדיעבד, לעסקה המבוססת על תנאים שלא הוסכמו".




פסק הדין מחדד את העקרונות המשפטיים הקובעים כי מתנות - בייחוד כאלה שניתנות בין בני משפחה - אינן ניתנות להחזרה, אלא אם הוסכם על תנאים מפורשים בכתב. כמו כן, הוא מדגיש את החשיבות של תיעוד מסודר בכל הנוגע להעברות כספיות משמעותיות, גם בתוך המשפחה.


במקרה אחר, הכריע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריות, במקרה שבו אשה תבעה את החתן שלה לשעבר בדרישה שישיב את יתרת ההלוואות שקיבל ממנה בתקופה שבה היה נשוי לבתה ולאחר גירושיהם. פסק הדין עוסק במערכת יחסים מורכבת בין הצדדים, בהקשרים של חוזי הלוואה משפחתיים וטענות לוויתור על חובות. הנתבע היה נשוי לבתה של התובעת בין 2012 ל-2015. למרות הגירושים, בני הזוג המשיכו לחיות יחד ולהביא לעולם בת נוספת, עד לפרידה הסופית ב-2021. התובעת טענה כי בתקופה זו העבירה לחתן לשעבר סכום כולל של כ-2.1 מיליון שקל, בכמה פעימות שבוצעו בין 2015 ל-2017. הנתבע הודה בקבלת הסכומים, אך טען כי מדובר במתנה או בסיוע משפחתי - ולא בהלוואה המחייבת השבה. לטענתו, החמות ויתרה על יתרת החוב שנותרה לאחר החזר חלקי, בייחוד לאור מערכת היחסים המתוחה לאחר הפרידה הסופית מבתה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מתנות קטנות... מישהו שלח לי מתנות קטנות... (ל"ת)
    אניי 22/01/2025 22:06
    הגב לתגובה זו
בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

עוזי גרסטמן |

כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".