נמלים חדרו למחשב של הרכב - האם הביטוח מכסה?
נהג בעל רכב היברידי, שמבוטח בביטוח חקלאי, גילה במוסך שתקלה הרכבו נובעת מנמלים שחדרו למחשב של הסוללה והטילו שם ביצים. חברת הביטוח טענה שמדובר בקלקול מכני-חשמלי ולא תאונה, ולכן אין כיסוי ביטוחי - והאחריות היא על היצרן או היבואן
בית משפט השלום ברחובות, בראשות השופטת קרן וקסלר, דן במקרה נדיר ויוצא דופן שעסק בכיסוי ביטוחי לנזק שנגרם לרכב בשל חדירת נמלים למחשב הסוללה. בפסק דין מפורט, קבעה השופטת כי מדובר באירוע ביטוחי המכוסה בפוליסת הביטוח המקיף, תוך שהיא שמה דגש על פרשנות רחבה של מושג ה"תאונה".
הפרשה החלה כשנהג, בעל רכב היברידי מבוטח בביטוח מקיף בחברת ביטוח חקלאי, הבחין בנורית אזהרה בלוח המחוונים המתריעה על תקלה בסוללת מתח גבוה. בעקבות כך, פנה הנהג למוסך הילוך שישי ביפו, הרשום כמוסך הסדר של חברת הביטוח.
במוסך התברר כי מקור הבעיה הוא חדירת נמלים וביצי נמלים לתוך מחשב הבקרה של הסוללה, מה שגרם לקצר ולנזק בלתי הפיך למחשב ולסוללה עצמה. שמאי שמונה מטעם המבוטח העריך את הנזק הכולל בסכום כולל של 23,599 שקל, לצד הוצאות נוספות כמו שכר טרחת שמאי וייעוץ משפטי. למרות זאת, חברת הביטוח סירבה לשלם את הסכום הנדרש, ובתגובה הגיש הנהג לבית המשפט תביעה בסכום כולל של 30,952 שקל.
הנהג טען כי מדובר באירוע בלתי צפוי שנכנס להגדרה של "תאונה מכל סוג שהוא", כפי שנקבע בפרק א' סעיף 1.2 לפוליסת הביטוח התקנית. הוא הדגיש כי במוסך שבו נבדק הרכב הגיעו למסקנה חד משמעית שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מחדירת נמלים, וכי חברת הביטוח עצמה הכירה בנזק ושילמה סכום חלקי בגין החלפת מחשב הבקרה.
מנגד, טענה חברת הביטוח כי האירוע אינו נחשב תאונה בהתאם לתנאי הפוליסה, אלא קלקול מכני-חשמלי שאינו מכוסה. היא הוסיפה כי תהליך האבחון במוסך לא בוצע באופן מקצועי וכי לא הוכח קשר ישיר בין חדירת הנמלים לבין הנזק הנטען. בנוסף, ציינה החברה כי האחריות לנזק כזה חלה על היצרן או היבואן במסגרת אחריות הרכב.
"יש לראות בכך נזק מכל סוג שהוא"
במהלך הדיון, נדרשה השופטת וקסלר לבחון את פרטי המקרה, את תנאי הפוליסה ואת חוות הדעת שהוגשו מטעם שני הצדדים. בפסק הדין שפורסם, הדגישה השופטת כי, "ההלכה קובעת כי על המבוטח להוכיח את התרחשות מקרה הביטוח. משעה שנמצא כי הנזק נגרם כתוצאה מחדירת נמלים, יש לראות בכך תאונה מכל סוג שהוא".
עוד הוסיפה השופטת כי גם במקרים שבהם הנזק נגרם באופן הדרגתי, ולא כתוצאה מ"פעולה פתאומית", ניתן להכיר בכך כתאונה. "בתי המשפט הכירו בעבר בנזקים דומים, בהם נגרם נזק בשל נוזל ניקוי שנשפך בתא המטען או תדלוק שגוי", היא ציינה. בנוסף, התייחסה השופטת לעובדה שחברת הביטוח שילמה סכום חלקי על הנזק - מה שמעיד כי הכירה בכך שמדובר באירוע המכוסה בפוליסה. "הדבר שולל את טענת הנתבעת כי לא מדובר באירוע ביטוחי", כתבה.
- הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
- מה קורה לרוכשים בפרויקטים שלא מגיעים לקו הסיום?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
בסיום הדיון קבעה השופטת כי חדירת הנמלים מהווה תאונה המכוסה בפוליסה, ופסקה כי על חברת הביטוח לשלם לנהג את מלוא סכום הנזק שדרשה התביעה. כמו כן, היא ציינה כי במקרים של עמימות בפרשנות תנאי הפוליסה, יש להעדיף את הפרשנות שמטיבה עם המבוטח, בהתאם לעיקרון "הכלל נגד המנסח".
פסק הדין מעביר מסר חשוב לחברות הביטוח, לגבי החובה שלהן לפרש פוליסות ביטוח באופן המגן על המבוטחים, בייחוד במקרים יוצאי דופן. הוא גם מדגיש את
האחריות של מבוטחים לבדוק את תנאי הפוליסה ולהתעקש על מימוש זכויותיהם במקרים דומים.
במקרה אחר, בית משפט השלום בכפר סבא הכריע באחרונה במקרה שבו מבוטח תבע את חברת הביטוח מנורה אחרי שרכבו נגנב. למרות שהשאיר את המפתחות ברכב, החברה חויבה לשלם לו את מלוא הפיצויים. ההחלטה עוררה עניין, מכיוון שהיא מאתגרת את הדרך שבה חברות הביטוח מתייחסות לתנאים שהן מכתיבות בפוליסות. הסיפור החל כשבעל הרכב נתקע בצד הדרך אחרי שהמנוע כבה. הוא ניסה להתניע ללא הצלחה, הזעיק את המוסכניק, ואפילו פנה לשירותי גרירה. אבל כשהגרר לא הגיע, הנחו אותו להשאיר את המפתחות ברכב במקום מוסתר מעל תא הנהג ולחזור לביתו. בבוקר למחרת, הרכב כבר לא היה שם. אחרי תלונה במשטרה ופנייה למנורה, התברר שהחברה דוחה את התביעה בטענה שהשארת המפתחות היא הפרת תנאי בפוליסה. בעל הרכב לא ויתר ופנה לבית המשפט.
- 1.עושה חשבון 23/01/2025 17:25הגב לתגובה זוכל חברות הביטוח מסרבות לשלם על כל תירוץ הקטן ביותר שהן ממציאות .
הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...
הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.
בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.
אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים
מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.
מכתב אחד, טעות אחת - ופיצוי חלקי בערעור
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, שדחה תביעה בעקבות משלוח מכתב שגוי על תביעה למזונות, התקבל בחלקו במחוזי. בית המשפט קבע כי אף שהמוסד לביטוח לאומי אינו אחראי למריבה המשפחתית שפרצה בעקבות חשיפת המכתב בפני אשתו, עצם משלוח המכתב וקריאתו גרמו
לתובע עוגמת נפש המצדיקה פיצוי
בערב קיץ של יולי 2021 נפתח בתיבת הדואר האלקטרוני של מחמד אבו גריבה מכתב רשמי הנושא לוגו מוכר וכותרת מטלטלת: "תביעה למזונות". על פניו, מדובר במסמך שגרתי של רשות ציבורית, כזה שמגיע לאלפי אזרחים מדי שנה. אלא שבמקרה הזה, השורות היבשות נהפכו בן־רגע לזרז של סערה אישית ומשפחתית, שהובילה להליך משפטי ממושך, לדחיית תביעה בבית משפט השלום, ולבסוף גם לערעור שהתקבל בחלקו בבית המשפט המחוזי מרכז לוד.
המכתב, שנשלח על ידי המוסד לביטוח לאומי, נשא את שמו וכתובתו של המערער, וציין כי התקבלה "בקשה לתשלום עפ"י חוק המזונות", כולל מסמכים כמו "פרוטוקול דיון והחלטה מישיבת בית הדין או בית משפט לענייני משפחה". עבור אדם נשוי ואב לשלושה ילדים, שלא היה מעורב מעולם בהליך מזונות כלשהו, היה זה מסמך מבלבל ומטריד. ימים ספורים לאחר מכן, בעקבות פניותיו, נשלח אליו מכתב נוסף שבו הובהר כי מדובר בטעות, כי "התביעה לא הוגשה על ידך", וכי היא נמחקה ממערכות הביטוח הלאומי. "צר לנו על עגמת הנפש", נכתב באותו מכתב מתקן.
אלא שההתנצלות, כך טען המערער, הגיעה מאוחר מדי. לטענתו, קבלת המכתב השגוי הציתה מריבה קשה בינו לבין אשתו. הוא תיאר האשמות קשות, התעלפות, עזיבה של הבית עם הילדים, ואף מעורבות של בני משפחה נוספים. המכתב, לדבריו, לא נותר בין קירות הבית, אלא הועבר גם ליועץ המס שלו, שם הוא זכה להערות עוקצניות. מכאן קצרה היתה הדרך להגשת תביעה רחבת היקף, בסכום כולל של 135 אלף שקל, שנשענה על שורה ארוכה של עילות: לשון הרע, פגיעה בפרטיות, רשלנות, הפרת חובה חקוקה, פגיעה בכבוד האדם ועוד.
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה, בחן אחת לאחת את העילות - ודחה את כולן. בפסק הדין נקבע כי יסוד הפרסום, שנדרש לצורך קיומה של עוולת לשון הרע, אינו מתקיים במקרה הזה. המכתב, כך נקבע, נשלח למערער בלבד, באמצעות מערכת מקוונת הדורשת קוד חד־פעמי לפתיחה, והמשיב לא פרסם אותו לאדם אחר מלבד הנפגע. העובדה שאשתו של המערער נחשפה לתוכן, נבעה מהתנהלותו שלו, ולא ממעשה של הביטוח הלאומי. "אין מקום לחייב את הנתבע על הסכמה זו של התובע אשר הוא בעצמו אפשר את פרסום המכתב לאשתו", כתב בית המשפט בהחלטתו.
- העבודה בחו"ל לא ביטלה את החוב שהצטבר בארץ
- מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא נמסר מידע אישי של המערער לאחרים
גם יתר העילות נדחו. נקבע כי לא הוכחה פגיעה בפרטיות, שכן לא נמסר מידע אישי של המערער לאחרים, וכי הטענות בדבר הפרת חוזה, פגיעה בכבוד האדם או הגנת הצרכן נטענו בדיעבד, ללא תשתית עובדתית מספקת. לעניין הרשלנות, אמנם הוכרה חובת זהירות מושגית של הביטוח הלאומי כלפי המבוטחים, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין הטעות לבין הנזקים הנטענים. בסופו של יום, נדחתה התביעה כולה, והמערער חויב בהוצאות משפט בסכום כל 6,000 שקל.
