נמלים חדרו למחשב של הרכב - האם הביטוח מכסה?
נהג בעל רכב היברידי, שמבוטח בביטוח חקלאי, גילה במוסך שתקלה הרכבו נובעת מנמלים שחדרו למחשב של הסוללה והטילו שם ביצים. חברת הביטוח טענה שמדובר בקלקול מכני-חשמלי ולא תאונה, ולכן אין כיסוי ביטוחי - והאחריות היא על היצרן או היבואן
בית משפט השלום ברחובות, בראשות השופטת קרן וקסלר, דן במקרה נדיר ויוצא דופן שעסק בכיסוי ביטוחי לנזק שנגרם לרכב בשל חדירת נמלים למחשב הסוללה. בפסק דין מפורט, קבעה השופטת כי מדובר באירוע ביטוחי המכוסה בפוליסת הביטוח המקיף, תוך שהיא שמה דגש על פרשנות רחבה של מושג ה"תאונה".
הפרשה החלה כשנהג, בעל רכב היברידי מבוטח בביטוח מקיף בחברת ביטוח חקלאי, הבחין בנורית אזהרה בלוח המחוונים המתריעה על תקלה בסוללת מתח גבוה. בעקבות כך, פנה הנהג למוסך הילוך שישי ביפו, הרשום כמוסך הסדר של חברת הביטוח.
במוסך התברר כי מקור הבעיה הוא חדירת נמלים וביצי נמלים לתוך מחשב הבקרה של הסוללה, מה שגרם לקצר ולנזק בלתי הפיך למחשב ולסוללה עצמה. שמאי שמונה מטעם המבוטח העריך את הנזק הכולל בסכום כולל של 23,599 שקל, לצד הוצאות נוספות כמו שכר טרחת שמאי וייעוץ משפטי. למרות זאת, חברת הביטוח סירבה לשלם את הסכום הנדרש, ובתגובה הגיש הנהג לבית המשפט תביעה בסכום כולל של 30,952 שקל.
הנהג טען כי מדובר באירוע בלתי צפוי שנכנס להגדרה של "תאונה מכל סוג שהוא", כפי שנקבע בפרק א' סעיף 1.2 לפוליסת הביטוח התקנית. הוא הדגיש כי במוסך שבו נבדק הרכב הגיעו למסקנה חד משמעית שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מחדירת נמלים, וכי חברת הביטוח עצמה הכירה בנזק ושילמה סכום חלקי בגין החלפת מחשב הבקרה.
מנגד, טענה חברת הביטוח כי האירוע אינו נחשב תאונה בהתאם לתנאי הפוליסה, אלא קלקול מכני-חשמלי שאינו מכוסה. היא הוסיפה כי תהליך האבחון במוסך לא בוצע באופן מקצועי וכי לא הוכח קשר ישיר בין חדירת הנמלים לבין הנזק הנטען. בנוסף, ציינה החברה כי האחריות לנזק כזה חלה על היצרן או היבואן במסגרת אחריות הרכב.
"יש לראות בכך נזק מכל סוג שהוא"
במהלך הדיון, נדרשה השופטת וקסלר לבחון את פרטי המקרה, את תנאי הפוליסה ואת חוות הדעת שהוגשו מטעם שני הצדדים. בפסק הדין שפורסם, הדגישה השופטת כי, "ההלכה קובעת כי על המבוטח להוכיח את התרחשות מקרה הביטוח. משעה שנמצא כי הנזק נגרם כתוצאה מחדירת נמלים, יש לראות בכך תאונה מכל סוג שהוא".
עוד הוסיפה השופטת כי גם במקרים שבהם הנזק נגרם באופן הדרגתי, ולא כתוצאה מ"פעולה פתאומית", ניתן להכיר בכך כתאונה. "בתי המשפט הכירו בעבר בנזקים דומים, בהם נגרם נזק בשל נוזל ניקוי שנשפך בתא המטען או תדלוק שגוי", היא ציינה. בנוסף, התייחסה השופטת לעובדה שחברת הביטוח שילמה סכום חלקי על הנזק - מה שמעיד כי הכירה בכך שמדובר באירוע המכוסה בפוליסה. "הדבר שולל את טענת הנתבעת כי לא מדובר באירוע ביטוחי", כתבה.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בסיום הדיון קבעה השופטת כי חדירת הנמלים מהווה תאונה המכוסה בפוליסה, ופסקה כי על חברת הביטוח לשלם לנהג את מלוא סכום הנזק שדרשה התביעה. כמו כן, היא ציינה כי במקרים של עמימות בפרשנות תנאי הפוליסה, יש להעדיף את הפרשנות שמטיבה עם המבוטח, בהתאם לעיקרון "הכלל נגד המנסח".
פסק הדין מעביר מסר חשוב לחברות הביטוח, לגבי החובה שלהן לפרש פוליסות ביטוח באופן המגן על המבוטחים, בייחוד במקרים יוצאי דופן. הוא גם מדגיש את
האחריות של מבוטחים לבדוק את תנאי הפוליסה ולהתעקש על מימוש זכויותיהם במקרים דומים.
במקרה אחר, בית משפט השלום בכפר סבא הכריע באחרונה במקרה שבו מבוטח תבע את חברת הביטוח מנורה אחרי שרכבו נגנב. למרות שהשאיר את המפתחות ברכב, החברה חויבה לשלם לו את מלוא הפיצויים. ההחלטה עוררה עניין, מכיוון שהיא מאתגרת את הדרך שבה חברות הביטוח מתייחסות לתנאים שהן מכתיבות בפוליסות. הסיפור החל כשבעל הרכב נתקע בצד הדרך אחרי שהמנוע כבה. הוא ניסה להתניע ללא הצלחה, הזעיק את המוסכניק, ואפילו פנה לשירותי גרירה. אבל כשהגרר לא הגיע, הנחו אותו להשאיר את המפתחות ברכב במקום מוסתר מעל תא הנהג ולחזור לביתו. בבוקר למחרת, הרכב כבר לא היה שם. אחרי תלונה במשטרה ופנייה למנורה, התברר שהחברה דוחה את התביעה בטענה שהשארת המפתחות היא הפרת תנאי בפוליסה. בעל הרכב לא ויתר ופנה לבית המשפט.
- 1.עושה חשבון 23/01/2025 17:25הגב לתגובה זוכל חברות הביטוח מסרבות לשלם על כל תירוץ הקטן ביותר שהן ממציאות .
יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
המנכ"ל ערך את תלוש השכר שלו - וישיב 52 מיליון שקל
דרור יפת שימש מנכ"ל אורג'ניקס ב-2014-2000, ולדברי עדים רבים היה כוח כמעט בלתי מוגבל. תלושי השכר שלו ושל יו"ר הדירקטוריון, עמנואל הרט, נותרו תחת עריכתו הבלעדית, בניגוד לנוהל. לפי חוות דעת של דלויט, יפת ניצל את שליטתו המוחלטת במערכת השכר ליצירת פערים
משמעותיים בין השכר שקיבל בפועל לבין זה שאושר לו
במשך שנים רבות נראה היה שדרור יפת, מנכ"ל ודירקטור באורג'ניקס Oragenics 6.41% , מחזיק בידיו את המושכות שמובילות את החברה הישראלית הקטנה לעבר הצלחה בינלאומית. מה שהחל בתחילת שנות האלפיים כמפעל על סף קריסה, נהפך תחת ניהולו של יפת לעסק משגשג במכשור רפואי - כזה שמעורר עניין אפילו אצל חברת הענק האמריקאית Alere, שרכשה אותו לבסוף. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות, ובייחוד מאחורי קוד הגישה האישי שלו למערכת השכר, התחוללה על פי בית המשפט תוכנית מתוחכמת - כזו שכללה ניפוח שיטתי של שכר, פדיונות פיקטיביים של חופשות, הפרשות עודפות לקופות גמל, והצגת דיווחים כוזבים לחברה האם האמריקאית.
לפני כמה ימים, לאחר משפט שנמשך כמה שנים, חייב השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי לוד-מרכז את יפת להשיב לאורג'ניקס סכום עתק של 52,311,477 שקל. פסק הדין שופך אור מדויק ומטריד על "השיטה", כפי שהיא מכונה בו: "יפת פעל בהסתר ובתחכום לצורך יצירת מניפולציות בתלושי שכרו... באופן שהוא בלבד נחשף לפרטיהם המדויקים... מבלי שנדרש להסביר ולנמק את פעולותיו לאיש".
יפת שימש מנכ"ל החברה ב-2014-2000, ובתפקידו הבכיר היה לו, לדברי עדים רבים, כוח כמעט בלתי מוגבל. "הסמכויות של דרור בחברה היו בלתי מוגבלות. הוא פעל כאילו החברה היא שלו", העיד שלמה אליהו, חשב השכר של החברה. על פי ממצאי בית המשפט, יפת לא רק שלט בניהול החברה - הוא שלט גם בעריכת תלושי שכרו. בעוד חשב השכר טיפל במשכורות כלל העובדים, תלושי השכר של יפת ושל יו"ר הדירקטוריון, עמנואל הרט, נותרו תחת עריכתו הבלעדית של יפת. "הוא ערך את תלושי השכר של עצמו ושל הרט, תוך שימוש בשם המשתמש והסיסמה של חשב השכר - בניגוד לנוהל", נכתב בפסק הדין שפורסם. כך הצליח יפת להוסיף לעצמו לאורך השנים רכיבי שכר לא מאושרים, כמו מאות אלפי שקלים בפדיונות חופשה שכביכול נצברו, סכומי גילום מס, הוצאות רכב מופרכות ועוד.
לפי חוות דעת של פירמת רואי החשבון דלויט, שצורפה לתביעה, יפת ניצל את שליטתו המוחלטת במערכת השכר ליצירת פערים משמעותיים בין השכר שקיבל בפועל לבין זה שאושר לו. כך לדוגמה, נמצא כי במאי 2013 קיבל יפת שכר כולל של 1,588,074 שקל, בעוד ששכר הבסיס שלו באותו החודש הגיע ל-116,474 שקל בלבד. עוד נמצא כי שכרו פוצל בין שבע מחלקות שונות בחברה - מהלך שהקשה על גורמים חשבונאיים לזהות חריגות. לדברי השופט בהכרעת הדין, "החלוקה בין מחלקות והכפילויות בהפרשות פנסיה סייעו לעמעום הסכומים שנטל, ופגעו באפשרות לבקר את שכרו הכולל".
- גלובל אפ ובעל מניות בה יפצו בריטית ב-1.2 מיליון דולר
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת השיטות המתוחכמות ביותר שנחשפו בפסק הדין עסקה בדיווח הכוזב לחברת האם האמריקאית, Alere. בעוד שבתוך אורג'ניקס נהנה יפת מהפרשות ענק, בונוסים ותגמולים נוספים, הדיווחים לחו"ל הוגבלו לשכר הבסיס בלבד. כפי שהעיד נשיא אלייר לשעבר, "לא בחנו את רכיבי השכר הנלווים - רק את שכר הבסיס... חשבנו שהם אינם משמעותיים". כך, במשך שנים, נהנתה הנהלת החברה מתמונה מטעה בכל הנוגע לשכרו של יפת - שגרמה לכך שחריגותיו לא התגלו בזמן אמת.
