אמית מהטה; קרדיט: רשתות חברתיותאמית מהטה; קרדיט: רשתות חברתיות

האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל

הכרעתו של השופט מהטה האם לפרק את אחיזתה של גוגל בדפדפן כרום ובמאגרי המידע שלה עשויה לשנות את מאזן הכוחות בתחום הבינה המלאכותית; מיהו השופט מהטה, מה הוא עשוי להכריע, ואיך זה ישפיע על גוגל ועל תעשיית ה-AI כולה?

רוי שיינמן | (1)
המשפט ההיסטורי שמתנהל בימים אלה נגד גוגל בארצות הברית עשוי להפוך לאירוע מכונן שיקבע את עתיד החיפוש באינטרנט - ואולי גם את עתיד הבינה המלאכותית כולה. השופט הפדרלי אמית מהטה מחזיק בידיו את הכוח להכריע האם גוגל תיאלץ להיפרד מחלק מנכסיה, ובראשם דפדפן כרום, או שתורשה להמשיך ולהחזיק ביד אחת גם את מנוע החיפוש המוביל בעולם וגם את מאגר המידע המקיף ביותר ברשת. בצד אחד עומדת גוגל, שמחזיקה בינתיים בעמדת כוח אדירה, ובצד השני OpenAI - שמובילה בינתיים במספר המשתמשים אך תלויה בגישה לנתונים כדי להמשיך ולצמוח.


המשפט, שמנוהל על ידי השופט הפדרלי אמית מהטה, בוחן את הטענה לפיה גוגל מחזיקה במונופול לא חוקי בתחום החיפוש, כשברקע מרחפת אפשרות דרמטית - פיצול של דפדפן כרום מגוגל, ואף חיוב החברה לשתף את מאגרי המידע העצומים שלה. השלכות המהלך הזה עשויות להיות מרחיקות לכת במיוחד עבור עולם ה-AI, שבו למידע רחב ועדכני יש ערך קריטי.


כבר נחשף כי חברות כמו OpenAI ויאהו הביעו מובהק ברכישת כרום, אם יעלה על המדף. רכישה כזו עשויה להעניק להן יתרון קריטי - גישה ישירה למידע של מאות מיליוני גולשים, כלי חשוב בקידום המודלים הבאים של הבינה המלאכותית.


לא פחד לפסוק נגד טראמפ אבל נזהר מפירוק מונופולים - אמית מהטה, האיש שיקבע את גורלה של גוגל

מי שאולי מחזיק במפתחות לעתיד של גוגל הוא השופט הפדרלי אמית מהטה, דמות ותיקה ומוערכת במערכת המשפט האמריקאית. מהטה, יליד הודו שהיגר לארה"ב בגיל שנה וגדל בפרברי בולטימור, מחזיק ברזומה מרשים: הוא סיים בהצטיינות את לימודיו באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת וירג'יניה, שימש כפרקליט ציבורי וכעורך דין בכיר במגזר הפרטי, והיה מעורב בניהול תיקים אזרחיים ופליליים מורכבים. בשנת 2014 מונה לשופט פדרלי במחוז קולומביה על ידי הנשיא ברק אובמה, וב-2021 צורף גם לבית הדין לפיקוח על מודיעין חוץ.


במהלך השנים, מהטה פיתח מוניטין של שופט שמצד אחד אינו חושש לעמוד מול בעלי כוח, אך מצד שני נזהר לא לפרוץ את המסגרת החוקית המקובלת עם תקדימים גדולים. דוגמה בולטת לכך היא פסק הדין שבו דחה את ניסיונותיו של דונלד טראמפ להתחמק מהעמדתו לדין אזרחי בגין אחריותו לאירועי ה-6 בינואר 2021 בגסעת הקפיטול. מהטה קבע שטראמפ אינו זכאי לחסינות מוחלטת, וקבע שיש בסיס לטענה כי פעל בניגוד לחוק - החלטה שנתפסה כאמיצה אך גם מבוססת משפטית.


במקרה אחר, מהטה בלם חקיקה אגרסיבית של ממשל טראמפ שניסתה לחייב חברות תרופות לפרסם מחירי תרופות בפרסומות טלוויזיוניות. הוא קבע שהממשל חרג מסמכותו, מכיוון שכפיית גילוי כזה דורשת חקיקה מפורשת מצד הקונגרס, ולא תקנות מנהלתיות בלבד. גם כאן, מהטה לא נרתע מלבלום חקיקות ממשלתיות, אך עשה זאת דרך ניתוח מדוקדק של המסגרת החוקית.


בהקשר של המשפט נגד גוגל, מהטה כבר הבהיר עמדות עקרוניות כאשר קבע לפני כשנה שגוגל מחזיקה במונופול לא חוקי בתחום החיפוש. עצם ההכרזה הזו מאותתת שהוא מוכן, עקרונית, לנקוט צעדים משמעותיים כדי לפרק ריכוזי כוח. עם זאת, הניסיון מלמד שמהטה נזהר מפתרונות דרסטיים שמחייבים מעורבות ממשלתית ממושכת. לדוגמה, במשפטים אחרים שעסקו באנטי-מונופוליזם, הוא הביע חשש מהפיכת בתי המשפט לרגולטורים בפועל - עמדה שהובילה אותו במקרים מסוימים להעדיף תיקונים מבניים מדודים על פני מהלכים כמו פיצולים אגרסיביים או חובת שיתוף גורפת של נכסים.

קיראו עוד ב"גלובל"


הסגנון של מהטה רומז כי החלטתו לא תתבסס רק על עקרונות כמו עידוד תחרות או בלימת מונופולים, אלא גם על בחינה פרקטית של ההשפעות לטווח הארוך. ייתכן שמהטה ייטה לתמוך בפיצול חלקי והוא עשוי להימנע מהכתבה של רגולציה נרחבת מדי כמו חיוב גוגל לשתף את כל מאגרי המידע והחיפוש שלה. בפועל, ייתכן שמהטה יעדיף צעדים שמקדמים תחרות בצורה נקודתית מבלי לדרוש מגוגל לשנות את המודל העסקי שלה מהיסוד. למשל, פיצול של כרום בלבד - מהלך שיאפשר כניסת שחקנים חדשים מבלי לסכן את היציבות של גוגל כולה.


הקרב על המידע: הבסיס לעתיד ה-AI

מודלי בינה מלאכותית, ובפרט מודלים ג'נרטיביים כמו ChatGPT וג'מיני של גוגל, ניזונים ממסדי מידע עצומים. ככל שהגישה למידע מגוונת, עדכנית ואיכותית יותר - כך היכולת של המודלים להשתפר, להבין את העולם ולספק תשובות מדויקות גדלה.


גוגל מחזיקה באחד ממאגרים המידע הגדולים בעולם, תוצאה של שליטה רבת שנים בתחום החיפוש באינטרנט, שבו היא אוחזת בכ-90% מהשוק. הנתון הזה מעניק לה יתרון מובנה בבניית מודלי AI מתקדמים. בעיני התביעה, מדובר ביתרון לא הוגן שמונע תחרות בריאה ומעכב את קידום החדשנות בתחום.


אם בית המשפט יכריע לטובת פיצול או חיוב שיתוף מאגרי המידע, המפה תשתנה: שחקניות חדשות יוכלו ליהנות מגישה למשאבים שבעבר היו סגורים בפניהן. כך למשל, OpenAI עשויה לזכות בדחיפה משמעותית במירוץ לפיתוח מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר. היא מצליחה לא רע כבר עכשיו - לצ'אט GPT יש כ-600 מיליון משתמשים חודשיים לעומת רק 350 מיליון משתמשים אצל ג'מיני של גוגל, אבל הפיצול הפוטנציאלי ייקח מגוגל יתרון גדול ויקשה עליה להתמודד מול השחקנים האחרים בשוק.


ניק טורלי, מנהל מוצר ב-OpenAI, ציין כי החברה תתעניין ברכישת כרום אם יוחלט להפריד אותו מגוגל. לדבריו, שליטה בדפדפן הפופולרי תאפשר ל-OpenAI "להכניס משתמשים לחוויית דפדפן מבוססת AI מהיסוד". במקביל, כאמור, גם יאהו לא מסתירה את רצונה לקחת חלק במשחק. בריאן פרובוסט, מנכ"ל יאהו סרצ', הדגיש כי רכישת כרום תוכל להעניק ליאהו קפיצת מדרגה בשוק החיפוש, שבו היא שואפת להגדיל משמעותית את חלקה, שכיום עומד על כ-3% בלבד.


שתי החברות רואות בכרום, שמחזיק בנתח של כ-66% משוק הדפדפנים, נכס אסטרטגי. השליטה בו תאפשר להן לא רק להציע חוויית חיפוש חדשה, אלא גם לחבר בין דפדפן, מנוע חיפוש ומודלי AI, שילוב שיכול להגדיר מחדש את האופן שבו אנו צורכים מידע.


ההשלכות של הפיצול

בתרחיש של פיצול הפעילות של גוגל, ייתכן שתחום החיפוש המסורתי יפנה את מקומו ל"מנועי תשובות" מבוססי AI - כלומר פלטפורמות שמחזירות מידע מדויק ומגובש במקום קישורים למקורות. המגמה הזו כבר התחילה, לא מעט אנשים שואבים את המידע שלהם דרך שיח עם הצ'אטים ולא דרך מנועי החיפוש, והיא צפויה להתעצם בשנים הקרובות. 


בנוסף, גם בקרב מתנגדיה של גוגל קיימת הבנה כי צעדים משפטיים חריפים מדי עלולים לפגוע בחדשנות, מה שבסופו של דבר יפגע בכולם, כפי שהסביר ד"ר אננד ראו מאוניברסיטת קרנגי מלון, "אם נאסור על גוגל לשלב AI במוצרים שלה או נקשה עליה להתקדם בתחום הזה, ניצור עיוות קשה בשוק". לדבריו, כמעט כל חברה כיום משלבת בינה מלאכותית בפעילותה, מ-Canva דרך Salesforce ועד Oracle, ולכן הגבלות ייחודיות על גוגל עלולות דווקא לעכב את קידום התחום כולו.


ויש חששות נוספים - דמיטרי שבלנקו, סמנכ"ל העסקים של חברת Perplexity AI, העיד בבית המשפט כי יש סיכון ממשי בכך שרוכש חדש של כרום יבחר לסגור את פרויקט כרומיום, הקוד הפתוח שעליו מבוסס כרום. 


סגירה של כרומיום תפגע לא רק בגוגל, אלא גם בשורה של דפדפנים מבוססי קוד פתוח אחרים, כמו Brave ואחרים, ותצמצם את אפשרויות הבחירה של המשתמשים. גם גוגל עצמה טוענת כי פיצול כרום יפגע בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קצת מגוחך שהנושא הזה נדון דווקא היום כשגוגל איבדה מעשית את השליטה בחיפושים בגלל CHATGPT (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי. 

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה. 

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6% 

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.