האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
הכרעתו של השופט מהטה האם לפרק את אחיזתה של גוגל בדפדפן כרום ובמאגרי המידע שלה עשויה לשנות את מאזן הכוחות בתחום הבינה המלאכותית; מיהו השופט מהטה, מה הוא עשוי להכריע, ואיך זה ישפיע על גוגל ועל תעשיית ה-AI כולה?
כבר נחשף כי חברות כמו OpenAI ויאהו הביעו מובהק ברכישת כרום, אם יעלה על המדף. רכישה כזו עשויה
להעניק להן יתרון קריטי - גישה ישירה למידע של מאות מיליוני גולשים, כלי חשוב בקידום המודלים הבאים של הבינה המלאכותית.
לא פחד לפסוק נגד טראמפ אבל נזהר מפירוק מונופולים - אמית מהטה, האיש שיקבע את גורלה של גוגל
מי שאולי מחזיק במפתחות לעתיד של גוגל הוא השופט הפדרלי אמית מהטה, דמות ותיקה ומוערכת במערכת המשפט האמריקאית. מהטה, יליד הודו שהיגר לארה"ב בגיל שנה וגדל בפרברי בולטימור, מחזיק ברזומה מרשים: הוא סיים בהצטיינות את לימודיו באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת וירג'יניה, שימש כפרקליט ציבורי וכעורך דין בכיר במגזר הפרטי, והיה מעורב בניהול תיקים אזרחיים ופליליים מורכבים. בשנת 2014 מונה לשופט פדרלי במחוז קולומביה על ידי הנשיא ברק אובמה, וב-2021 צורף גם לבית הדין לפיקוח על מודיעין חוץ.
- האם גוגל הפכה להיות "שחקן רע"?
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך השנים, מהטה פיתח מוניטין של
שופט שמצד אחד אינו חושש לעמוד מול בעלי כוח, אך מצד שני נזהר לא לפרוץ את המסגרת החוקית המקובלת עם תקדימים גדולים. דוגמה בולטת לכך היא פסק הדין שבו דחה את ניסיונותיו של דונלד טראמפ להתחמק מהעמדתו לדין אזרחי בגין אחריותו לאירועי ה-6 בינואר 2021 בגסעת הקפיטול.
מהטה קבע שטראמפ אינו זכאי לחסינות מוחלטת, וקבע שיש בסיס לטענה כי פעל בניגוד לחוק - החלטה שנתפסה כאמיצה אך גם מבוססת משפטית.
במקרה אחר, מהטה בלם חקיקה אגרסיבית של ממשל טראמפ שניסתה לחייב חברות תרופות לפרסם מחירי תרופות בפרסומות טלוויזיוניות.
הוא קבע שהממשל חרג מסמכותו, מכיוון שכפיית גילוי כזה דורשת חקיקה מפורשת מצד הקונגרס, ולא תקנות מנהלתיות בלבד. גם כאן, מהטה לא נרתע מלבלום חקיקות ממשלתיות, אך עשה זאת דרך ניתוח מדוקדק של המסגרת החוקית.
בהקשר של המשפט נגד גוגל, מהטה
כבר הבהיר עמדות עקרוניות כאשר קבע לפני כשנה שגוגל מחזיקה במונופול לא חוקי בתחום החיפוש. עצם ההכרזה הזו מאותתת שהוא מוכן, עקרונית, לנקוט צעדים משמעותיים כדי לפרק ריכוזי כוח. עם זאת, הניסיון מלמד שמהטה נזהר מפתרונות דרסטיים שמחייבים מעורבות ממשלתית ממושכת. לדוגמה,
במשפטים אחרים שעסקו באנטי-מונופוליזם, הוא הביע חשש מהפיכת בתי המשפט לרגולטורים בפועל - עמדה שהובילה אותו במקרים מסוימים להעדיף תיקונים מבניים מדודים על פני מהלכים כמו פיצולים אגרסיביים או חובת שיתוף גורפת של נכסים.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
הסגנון של מהטה
רומז כי החלטתו לא תתבסס רק על עקרונות כמו עידוד תחרות או בלימת מונופולים, אלא גם על בחינה פרקטית של ההשפעות לטווח הארוך. ייתכן שמהטה ייטה לתמוך בפיצול חלקי והוא עשוי להימנע מהכתבה של רגולציה נרחבת מדי כמו חיוב גוגל לשתף את כל מאגרי המידע והחיפוש שלה. בפועל,
ייתכן שמהטה יעדיף צעדים שמקדמים תחרות בצורה נקודתית מבלי לדרוש מגוגל לשנות את המודל העסקי שלה מהיסוד. למשל, פיצול של כרום בלבד - מהלך שיאפשר כניסת שחקנים חדשים מבלי לסכן את היציבות של גוגל כולה.
הקרב על המידע: הבסיס לעתיד ה-AI
מודלי בינה מלאכותית, ובפרט מודלים ג'נרטיביים כמו ChatGPT וג'מיני של גוגל, ניזונים ממסדי מידע עצומים. ככל שהגישה למידע מגוונת, עדכנית ואיכותית יותר - כך היכולת של המודלים להשתפר, להבין את העולם ולספק תשובות מדויקות גדלה.
גוגל
מחזיקה באחד ממאגרים המידע הגדולים בעולם, תוצאה של שליטה רבת שנים בתחום החיפוש באינטרנט, שבו היא אוחזת בכ-90% מהשוק. הנתון הזה מעניק לה יתרון מובנה בבניית מודלי AI מתקדמים. בעיני התביעה, מדובר ביתרון לא הוגן שמונע תחרות בריאה ומעכב את קידום החדשנות בתחום.
אם בית המשפט יכריע לטובת פיצול או חיוב שיתוף מאגרי המידע, המפה תשתנה: שחקניות חדשות יוכלו ליהנות מגישה למשאבים שבעבר היו סגורים בפניהן. כך למשל, OpenAI עשויה לזכות בדחיפה משמעותית במירוץ לפיתוח מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר.
היא מצליחה לא רע כבר עכשיו - לצ'אט GPT יש כ-600 מיליון משתמשים חודשיים לעומת רק 350 מיליון משתמשים אצל ג'מיני של גוגל, אבל הפיצול הפוטנציאלי ייקח מגוגל יתרון גדול ויקשה עליה להתמודד מול השחקנים האחרים בשוק.
ניק טורלי, מנהל מוצר ב-OpenAI,
ציין כי החברה תתעניין ברכישת כרום אם יוחלט להפריד אותו מגוגל. לדבריו, שליטה בדפדפן הפופולרי תאפשר ל-OpenAI "להכניס משתמשים לחוויית דפדפן מבוססת AI מהיסוד". במקביל, כאמור, גם יאהו לא מסתירה את רצונה לקחת חלק במשחק. בריאן פרובוסט, מנכ"ל יאהו סרצ', הדגיש כי רכישת
כרום תוכל להעניק ליאהו קפיצת מדרגה בשוק החיפוש, שבו היא שואפת להגדיל משמעותית את חלקה, שכיום עומד על כ-3% בלבד.
שתי החברות רואות בכרום, שמחזיק בנתח של כ-66% משוק הדפדפנים, נכס אסטרטגי. השליטה בו תאפשר להן לא רק להציע חוויית חיפוש
חדשה, אלא גם לחבר בין דפדפן, מנוע חיפוש ומודלי AI, שילוב שיכול להגדיר מחדש את האופן שבו אנו צורכים מידע.
ההשלכות של הפיצול
בתרחיש של פיצול הפעילות של גוגל, ייתכן שתחום החיפוש המסורתי יפנה את מקומו ל"מנועי תשובות" מבוססי
AI - כלומר פלטפורמות שמחזירות מידע מדויק ומגובש במקום קישורים למקורות. המגמה הזו כבר התחילה, לא מעט אנשים שואבים את המידע שלהם דרך שיח עם הצ'אטים ולא דרך מנועי החיפוש, והיא צפויה להתעצם בשנים הקרובות.
בנוסף, גם בקרב מתנגדיה של גוגל קיימת הבנה כי צעדים משפטיים חריפים מדי עלולים לפגוע בחדשנות, מה שבסופו של דבר יפגע בכולם, כפי שהסביר ד"ר אננד ראו מאוניברסיטת קרנגי מלון, "אם נאסור על גוגל לשלב AI במוצרים שלה או נקשה עליה להתקדם בתחום הזה, ניצור עיוות קשה בשוק". לדבריו, כמעט כל חברה כיום משלבת בינה מלאכותית בפעילותה, מ-Canva דרך Salesforce ועד Oracle, ולכן הגבלות ייחודיות על גוגל עלולות דווקא לעכב את קידום התחום כולו.
ויש חששות נוספים - דמיטרי שבלנקו, סמנכ"ל העסקים של חברת Perplexity AI, העיד בבית המשפט כי יש סיכון ממשי בכך שרוכש חדש של כרום יבחר לסגור את פרויקט כרומיום, הקוד הפתוח שעליו מבוסס כרום.
סגירה של כרומיום תפגע לא רק בגוגל, אלא גם בשורה של דפדפנים מבוססי קוד פתוח אחרים, כמו Brave ואחרים, ותצמצם את אפשרויות הבחירה של המשתמשים. גם גוגל עצמה טוענת כי פיצול כרום יפגע בפרטיות ובאבטחת המידע של המשתמשים.
- 1.קצת מגוחך שהנושא הזה נדון דווקא היום כשגוגל איבדה מעשית את השליטה בחיפושים בגלל CHATGPT (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 20:08הגב לתגובה זו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.