מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר | (16)

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

גרמניה עומדת בפני דילמה עמוקה: כיצד לשמר את זהותה כמעצמת רכב מסורתית אך גם להתאים עצמה לעידן שבו התוכנה, הבינה המלאכותית והנתונים חשובים לא פחות מהמנוע. אנליסטים מזהירים כי חברות כמו BYD, Nio ואקספנג הסיניות מקדימות את יצרניות הרכב האירופיות במרחק של כמה שנים בתחום האוטונומיה והאינטגרציה הדיגיטלית. 

"אם גרמניה לא תראה עצמה כחלק מהמהפכה הדיגיטלית, היא תישאר יצרנית משנה", כתב אחד הכלכלנים הגרמניים, “העתיד אינו במנוע, אלא במוח של הרכב".

דוגמא מובהקת למשבר היא פורשה, החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן, שדיווחה לפני כשבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט. המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון


לאן מועדות פני התעשייה 

הפתרון, לפי מומחים, טמון בשיתוף פעולה רחב: השקעה ממשלתית מואצת במחקר ופיתוח, גיוס שותפים אסטרטגיים (גם ממזרח אסיה), והתאמת מערכת ההשכלה וההכשרה לתחומי תוכנה, רובוטיקה ובינה מלאכותית. לצד זאת, ישנם קולות הקוראים ל-"אינטגרציה בין תעשייה לטכנולוגיה", כלומר שילוב של סטארטאפים גרמניים בתחומי נהיגה אוטונומית עם הענקיות הקיימות. 

בסופו של דבר, דבריו של מוריץ שולאריק אינם רק נבואת זעם על תעשייה במשבר, אלא קריאת השכמה. הוא מזהיר כי גרמניה, שנחשבה במשך עשרות שנים ללב ההנדסה העולמית, עלולה להפוך לצופה מהצד במהפכה הבאה של התחבורה. בעוד ההנהלות של פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס מנסות לשמר את המותגים ואת קווי הייצור המסורתיים, העולם מתקדם לעבר רכב שמונע לא רק בחשמל, לא גם במידע. האם גרמניה תצליח להפוך שוב ממדינה של מנועים למדינה של אלגוריתמים? התשובה לכך, כך נראה, תקבע את עתיד “שלושת הגדולות” עד סוף העשור. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    נועם 11/11/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    הכבלים המימסדיים הפוליטיים הדמוגרפים והחברתיים שבהם נתונה גרמניה כבדים מדי.
  • 8.
    מה יגיע קודם רכב אוטונומי או טיסות למאדים (ל"ת)
    אנונימי 10/11/2025 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    האנטר 09/11/2025 19:40
    הגב לתגובה זו
    כל נאצי ישלם את חובו .....
  • וגם אידיוטים (ל"ת)
    אנונימי 10/11/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    tnx (ל"ת)
    אנונימי 09/11/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אני צריך מהר לקנות מרצדס (ל"ת)
    אנונימי 09/11/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 09/11/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    כלל יצרני הרכב המסורתיים יקבלו תקציב ממשלתי ככה זה עבד ויעבוד.הם יצטרכו לבצע התאמות למפעלים.התקווה שמחירי הסוללות ימשיכו לצנוח ואז היתרון התחרותי יצתמצם מאוד הסינים בסופו של דבר ישלטו בתחום כמו כל מוצר צריכה אחר.
  • גרמניה נכנסת לחובות כבדים בגלל הוצאות בטחון שלא יאפשרו לה להשקיע כמו שנדרש. (ל"ת)
    נחום 11/11/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עושה חשבון 09/11/2025 08:02
    הגב לתגובה זו
    סין מייצאת לאירופה טכנולוגיות גרמניה ובתוספת טכנולוגיות סין . בתוספת סובסידיות ממשל ויתרונות ייצור כמותי ותיכנון מרכזי . לכן חייבים התערבות האיחוד וממשלות .
  • 2.
    אלא בעיקר האיכות!!!! 09/11/2025 01:13
    הגב לתגובה זו
    תא נהג מפנק כמו של מטוס הרבה פונקציות נסיעה מהירה חלקה ושקטה על חשמל חסכוני מאוד ועולה זול יחסית לאחרים..
  • אנונימי 09/11/2025 16:51
    הגב לתגובה זו
    צרי רכב בסיסי שנימכר בסין בפרוטות.נמכר כאן במחיר נוח אבל לא צריך להגזים.
  • בהצלחה עם חלקי חילוף וטיפולים לאוטו. המכונית בנויה כמו טלפון שזורקים (ל"ת)
    דודו 09/11/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 09/11/2025 14:29
    הגב לתגובה זו
    כל מכונית סינית מחוברת למודיעין הסיני כל מילה שנאמרת באוטו כל מקום אליו הרכב נוסע הכל מוקלט ונשמר.
  • אנונימי 09/11/2025 08:26
    הגב לתגובה זו
    בשביל למדוד איכות צריך גם זמן ודאטא המכוניות לא הספיקו להתישן.נסעתי בטיגו 6 או 7 שום דבר מיוחד בעיקר מערכת אקלים מעצבנת
  • 1.
    לא בנזין לא קונה (ל"ת)
    אנונימי 08/11/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
  • אתה בומר זמנך פג (ל"ת)
    אנונימי 09/11/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר

החברה הגדילה את אחזקות הביטקוין ביותר מ־10,600 מטבעות באמצעות גיוסי הון, בזמן שפרמיית השוק על החברה ממשיכה להצטמצם והיא נערכת לעמידה בהתחייבויות באמצעות קרן רזרבות של 1.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 5.53%   נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.


לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.


הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.


האנליסטים מנמיכים ציפיות

במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.


האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.


כסףכסף

מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה

המתכת מזנקת ביותר מ־100% מתחילת השנה, כשהיצע מוגבל, שימוש תעשייתי מתרחב וציפיות להפחתת ריבית דוחפות את המשקיעים אליה ומאותתות כי הלחץ בשוק עשוי להימשך גם ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה כסף זהב

מחיר הכסף מטפס לשיא חדש, לאחר רצף עליות חריג שהוביל את המתכת לחצות לראשונה את רף 60 הדולר לאונקיה. העלייה החדה משקפת שילוב של ציפיות להפחתת ריבית בארה״ב, מחסור מתמשך בהיצע ועלייה בביקושים מצד תעשיות וממשקיעים כאחד. על פי נתוני המסחר בניו יורק, חוזי הכסף עלו בכ־4.4% ונסחרו סביב 60.97 דולר לאונקיה, לאחר שבמהלך היום נגעה המתכת בשיא של 61.06 דולר. גם המחיר הספוט רשם עלייה דומה והגיע לכ־60.5 דולר.


המתכת האפורה רשמה עלייה של כמעט 110% מתחילת השנה, קצב מהיר בהרבה מזה שנרשם בזהב או בפלטינה. בשווקים מדגישים כי התנודתיות הגבוהה היא חלק מובנה בשוק הכסף, בשל שווי השוק המצומצם יותר בהשוואה לזהב והרגישות המוגברת לשינויים בדולר האמריקאי ובמדיניות הריבית.


הציפייה להפחתת ריבית של רבע אחוז על ידי הפדרל ריזרב ביום רביעי מחזקת את הביקוש למתכות יקרות, שאינן מניבות תשואה. כאשר הריבית יורדת, העלות האלטרנטיבית של אחזקת נכסים שאינם משלמים ריבית יורדת אף היא, ותשומת הלב של המשקיעים נוטה לעברם. לצד השיקולים המוניטריים, בשוק קיים חשש מפני מגבלות סחר חדשות על כסף, לאחר שמשרד הפנים האמריקאי הוסיף את המתכת לרשימת המינרלים החיוניים של ארה״ב. מהלך זה העלה את ההערכות כי היא עשויה להיכלל בסבב מכסים עתידי, צעד שהוביל לזרימת כסף רבה יותר לשוק האמריקאי ולהידוק ההיצע בשווקים אחרים.


הביקוש למתכות יקרות

בחודשים האחרונים גבר הביקוש להשקעה במתכות יקרות, בין היתר על רקע החשש הגובר לגידול בחובות של מדינות מערביות ועל רקע אי־ודאות לגבי ערכם העתידי של מטבעות מרכזיים. מחיר הזהב טיפס השנה לכ־4,216 דולר לאונקיה, עלייה של כ־60%. הכסף נוטה לנוע באותו כיוון כמו הזהב, אך התנודתיות שלו גבוהה יותר. בנוסף, מחירו הנמוך יחסית מושך משקיעים שמחפשים נכס מוגן אך נגיש יותר מבחינת עלות. במקביל, השימוש הנרחב של כסף בתעשיות חדשות מפאנלים סולאריים ועד רכיבי אלקטרוניקה בתעשיית הבינה המלאכותית תורם לגידול בביקושים.


האנליסטים מציינים כי הביקוש התעשייתי הוא אחד הכוחות המרכזיים מאחורי העלייה במחירי המתכת, כאשר הייצור העולמי של פאנלים סולאריים, כלי רכב חשמליים וציוד אלקטרוני נמצא בזינוק מתמשך, והכסף מהווה רכיב חיוני בייצורם. לפיכך, גם בתרחישים של האטה כלכלית, חלק מהביקוש למתכת נחשב קשיח. לפי הערכות בוול-סטריט, שנת 2025 תהיה השנה החמישית ברציפות שבה הביקוש לכסף גבוה מההיצע. הענף מתמודד עם חוסר גמישות מבני: כ־70%–80% מהכסף העולמי מופק כמוצר לוואי במכרות שמפיקים בעיקר עופרת, אבץ, נחושת או זהב. לכן, העלייה במחיר הכסף לבדה אינה מספיקה כדי להגדיל את ההפקה.