מונית מעופפת של ארצ'ר אוויאיישן. קרדיט: רשתות חברתיותמכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
חברת ארצ'ר אוויאיישן סיכמה רבעון שלישי עם הפסד נקי של כ-130 מיליון דולר ועלייה בהוצאות התפעול, שהובילו לנפילה של כ-8% במניה; במקביל, ולקראת האולימפיאדה, החברה רכשה את שדה התעופה האות'ורן בלוס אנג'לס תמורת 126 מיליון דולר והודיעה על גיוס הון נוסף בהיקף
של 650 מיליון דולר
חברת התעופה החשמלית ארצ'ר אוויאיישן Archer Aviation -7.88% פרסמה את תוצאות הרבעון השלישי של 2025, שכללו תמהיל של התקדמות טכנולוגית ומסחרית לצד החמרה בהפסדים הפיננסיים. החברה, הנחשבת לאחת מהמובילות בתחום כלי הטיס החשמליים האנכיים (eVTOL), דיווחה על הפסד נקי של כ-130 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-115 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ההוצאות התפעוליות של החברה טיפסו לכ-175 מיליון דולר, בין היתר בשל עלייה בהוצאות כוח האדם ובתהליכי הניסוי והפיתוח של המטוס החשמלי ה-Midnight, המיועד לטיסות עירוניות קצרות. תזרים המזומנים של ארצ׳ר נותר יציב יחסית, והחברה סיימה את הרבעון עם יתרות מזומן, מקבילות מזומן והשקעות קצרות טווח בהיקף של 1.64 מיליארד דולר, לצד 7.3 מיליון דולר במזומן מוגבל.
רכישות משמעותיות
בשיחת המשקיעים, המנכ"ל והמייסד אדם גולדשטיין ניסה לשדר אופטימיות כשהדגיש את המהלך האסטרטגי החדש של החברה: רכישת שדה התעופה האות'ורן (Hawthorne Airport) בלוס אנג'לס תמורת 126 מיליון דולר במזומן. מדובר בשטח של 80 דונם, הכולל כ-17 אלף מ"ר של מתקני טרמינל, משרדים והאנגרים. השדה נמצא במרחק של כ-4 ק"מ מנמל התעופה המרכזי של לוס אנג'לס, LAX.
לדברי גולדשטיין, זהו "צעד היסטורי שיאפשר לארצ'ר להפוך את השדה למרכז העצבים של מוניות האוויר של לוס אנג'לס לקראת אולימפיאדת 2028". הוא הוסיף כי מדובר ב״הזדמנות חד פעמית לשלוט בשדה תעופה אסטרטגי ולהפוך אותו למודל לחיקוי למרכזי תעופה עירוניים ברחבי העולם״. החברה מתכננת להקים במקום מרכז ניסוי לטכנולוגיות תעופה מבוססות בינה מלאכותית, כולל ניהול תעבורה אווירית וקרקעית חכם, כחלק מהחזון להפוך את הטיסות האנכיות למרכיב יומיומי בתחבורה העירונית.
- המהפכה האווירית: מוניות eVTOL יגיעו לאובר תוך שנתיים
- המכוניות המעופפות מגיעות: מי תנצח במירוץ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, ארצ'ר הודיעה על גיוס הון נוסף של 650 מיליון דולר, שהעלה את יתרות הנזילות שלה ליותר מ-2 מיליארד דולר. לפי דברי סמנכ"לית הכספים ההשקעה נועדה "להבטיח לחברה גמישות פיננסית להמשך השקעות ייצור, פיתוח והתרחבות גלובלית".
מעבר לעסקת שדה התעופה, ארצ'ר השלימה גם את רכישת תיק הפטנטים של חברת לִיליוּם (Lilium) הגרמנית, הכולל כ-300 נכסי קניין רוחני מתקדמים בתחומי המנועים החשמליים, מערכות הבקרה, המדחסים והמערכות עתירות המתח. המהלך נועד להאיץ את שילוב הטכנולוגיות החדשות במטוסי החברה העתידיים ולבסס את יתרונה התחרותי בתחום ההנעה החשמלית.
תוצאות כספיות ותחזית
החברה רשמה הפסד EBITDA מתואם של 116.1 מיליון דולר, בהתאם לתחזיות. הוצאות ההשקעה בציוד ובפיתוח עמדו על כ-20 מיליון דולר. להערכת ההנהלה, ברבעון הרביעי צפויה החברה להציג הפסד EBITDA בטווח של 110-140 מיליון דולר, תוך המשך השקעות בהקמת קווי ייצור והכנות למסחור המטוס.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- דיפסיק על ה-AI: "השאלה אינה מה בונים אלא מה ניתן לשמר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
במקביל, ציינו בחברה כי העלייה בהשקעות ההון נובעת מהרחבת מתקני הייצור ומהיערכות לקראת קבלת האישור הרגולטורי ממנהל התעופה הפדרלי (FAA), אשר צפוי להתחיל בקמפיין הבדיקות הרשמי כבר עד סוף השנה.
קת'י ווד והמבט קדימה
לצד פרסום הדוחות, נודע כי חברת ההשקעות Ark Invest של קת'י ווד ניצלה את הירידות במניה ורכשה מעל 3 מיליון מניות של ארצ'ר ביום חמישי, בהיקף כולל של יותר מ-26 מיליון דולר. הרכישות בוצעו בשלושה קרנות שונות, ARKK, ARKQ ו-ARKX, כאשר קרן ARKK מחזיקה כעת בארצ'ר כאחת מעשר ההשקעות הגדולות בתיק שלה. המהלך נתפס כהבעת אמון של אחת המשקיעות המשפיעות ביותר בשוק במודל העסקי של ארצ'ר, דווקא בשעה שהשוק מביע ספקות לגבי קצב ההתקדמות.
בהנהלת החברה ממשיכים לשדר ביטחון: "אנחנו בונים את התשתית שתהווה את הבסיס לעידן חדש של תחבורה אווירית נקייה, חכמה ובטוחה", אמר גולדשטיין. לדבריו, רכישת האות'ורן היא רק הצעד הראשון בדרך ליצירת רשת מרכזי תעופה עירוניים שתשרת ערים גדולות ברחבי העולם.
החברה מתכננת להתחיל ייצור מסחרי של עד 50 מטוסים בשנה, עם עיניים מופנות לשוקי אסיה והמזרח התיכון, שם כבר הושגו הסכמים ראשוניים לשיתופי פעולה, כולל באיחוד האמירויות, יפן וקוריאה.
למרות האופטימיות, אנליסטים מציינים כי הדרך לרווחיות עוד ארוכה, וכי ארצ'ר תידרש להמשיך ולשרוף מזומנים בקצב גבוה עד לקבלת
אישור FAA והתחלת הפעלה מסחרית. אולם מבחינתה של ההנהלה, השליטה בשדה תעופה מרכזי בלוס אנג'לס, בסיס טכנולוגי עשיר, וגיבוי ממשקיעים בולטים, מהווים את הקרקע הנכונה למצב את ארצ'ר כחלוצה בדרך למהפכת המוניות האוויריות.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
