2024 היתה שנה של שינויים כלכליים משמעותיים בישראל, עם צמיחה נמוכה, עלייה חדה בהוצאות הביטחוניות וירידה בהשקעות במשק. נתוני האומדן השני של החשבונות הלאומיים מציירים תמונה של כלכלה המתמודדת עם אתגרים - בין אם מדובר בירידה ביצוא, בצריכה הציבורית הגבוהה או בגירעון ממשלתי שתפח לממדים חסרי תקדים.

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-2024 ב-0.9% בלבד, לעומת צמיחה של 1.3% ב-2023. עם זאת, מכיוון שהאוכלוסייה בישראל גדלה ב-1.3% במהלך השנה, התוצר לנפש דווקא ירד ב-0.4%. למעשה, זוהי השנה השנייה ברציפות שבה נרשמה ירידה בתוצר לנפש, לאחר ירידה של 0.1% ב-2023. התמ"ג הכללי הסתכם ב-1,999,257 מיליון שקל במחירים שוטפים, כשהתוצר לנפש היה 200.5 אלף שקל. מדובר בנתון נמוך יחסית לעומת שנים קודמות - מה שמדגיש את ההאטה הכלכלית במשק הישראלי.

בזמן שהצמיחה הכללית היתה אטית, הצריכה הפרטית דווקא עלתה משמעותית – ב-3.7% ב-2024. מדובר בהתאוששות מרשימה לאחר ירידה של 1.2% ב-2023. הצריכה הפרטית לנפש צמחה ב-2.4%, עם עלייה של 12.4% בהוצאה למוצרים בני קיימא למחצה (כמו הלבשה, הנעלה ומוצרי חשמל קטנים), ועלייה של 7.9% ברכישת מוצרים בני קיימא (כמו ריהוט וכלי רכב).

לעומת זאת, ההוצאה לצריכת שירותים שונים לנפש ירדה ב-0.7% - מה שעשוי להעיד על האטה בצריכת תרבות, בילויים ופנאי. גם ההוצאה לצריכה הציבורית זינקה – עלייה של 13.8%, לעומת עלייה של 7.9% ב-2023. ההוצאה הביטחונית זינקה ב-43.8%, בעקבות מלחמת חרבות הברזל, זאת לאחר עלייה של 24% ב-2023.

• ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
• המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד הנתונים המדאיגים ביותר באומדן השני של החשבונות הלאומיים הוא הירידה של 6.1% בהשקעות בנכסים קבועים. הירידה החדה נובעת מצמצום של 17.5% בהשקעות בבנייה למגורים, לאחר ירידה של 8% ב-2023. גם ההשקעה בבנייה לא למגורים ירדה ב-11.1% - מה שמעיד על ירידה בפעילות הבנייה המסחרית והתשתיתית. לעומת זאת, ההשקעה בציוד ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת) עלתה ב-20.1%, ככל הנראה בשל הגברת ההשקעות בתחום הביטחוני.

היצוא הישראלי ספג ירידה משמעותית – ירידה של 5.6% ביצוא הסחורות והשירותים ב-2024, לאחר ירידה של 1.1% ב-2023. ההכנסות מיצוא שירותי תיירות התרסקו ב-56.9%, ויצוא הסטארטאפים צנח ב-36.8%. יצוא התעשייה (ללא יהלומים) ירד ב-3.9%, ואילו יצוא היהלומים עצמו צנח ב-20.3%.

במקביל, יבוא הסחורות והשירותים ירד ב-0.4%, כשיבוא השירותים ירד ב-9.5% ויבוא מוצרי התיירות צנח ב-18.4%. מנגד, היבוא הביטחוני זינק ב-69.5%, שוב בשל הוצאות מלחמת חרבות הברזל.

• מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
• בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

הגירעון של המגזר הממשלתי זינק לשיא של 131.8 מיליארד ש"ח, בהמשך לגרעון של 80.5 מיליארד ש"ח בשנת 2023. מדובר בגירעון של 6.6% מהתמ"ג, לעומת 4.3% בשנת 2023. מדובר בנתון חריג, במיוחד כאשר משווים זאת לשנת 2022 שבה היה עודף תקציבי של 0.2%. ההוצאות השוטפות של הממשלה עלו ב-16.9%, כשעיקר ההוצאה נובע מהתשלומים הקשורים למלחמה – תגמולי מילואים, פיצויים למפונים ותשלומים לעסקים שנפגעו.

הנתונים של 2024 מצביעים על משק שנמצא במצב מאתגר: הצמיחה נמוכה, ההשקעות מצטמצמות, היצוא בירידה, והגירעון הממשלתי תופח. מנגד, ההוצאות הביטחוניות הגבוהות והצריכה הפרטית המתאוששת משמשות כגורמים מייצבים לכלכלה. האומדן הבא של החשבונות הלאומיים צפוי להתפרסם ב-21 באפריל, והוא יספק תמונה ברורה יותר לגבי מצב הכלכלה הישראלית בסיכום השנה החולפת.