חרבות ברזל צהל 669
צילום: דובר צהל

סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-2024 ב-0.9% בלבד, לעומת צמיחה של 1.3% ב-2023, אך התוצר לנפש דווקא ירד ב-0.4%. זו השנה השנייה ברציפות שבה נרשמה ירידה בתוצר לנפש. אחד הנתונים המדאיגים ביותר באומדן השני של החשבונות הלאומיים הוא הירידה של 6.1% בהשקעות בנכסים קבועים, ואילו ההוצאה הביטחונית זינקה ב-43.8%, בעקבות מלחמת חרבות הברזל

עוזי גרסטמן |

2024 היתה שנה של שינויים כלכליים משמעותיים בישראל, עם צמיחה נמוכה, עלייה חדה בהוצאות הביטחוניות וירידה בהשקעות במשק. נתוני האומדן השני של החשבונות הלאומיים מציירים תמונה של כלכלה המתמודדת עם אתגרים - בין אם מדובר בירידה ביצוא, בצריכה הציבורית הגבוהה או בגירעון ממשלתי שתפח לממדים חסרי תקדים.


התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-2024 ב-0.9% בלבד, לעומת צמיחה של 1.3% ב-2023. עם זאת, מכיוון שהאוכלוסייה בישראל גדלה ב-1.3% במהלך השנה, התוצר לנפש דווקא ירד ב-0.4%. למעשה, זוהי השנה השנייה ברציפות שבה נרשמה ירידה בתוצר לנפש, לאחר ירידה של 0.1% ב-2023. התמ"ג הכללי הסתכם ב-1,999,257 מיליון שקל במחירים שוטפים, כשהתוצר לנפש היה 200.5 אלף שקל. מדובר בנתון נמוך יחסית לעומת שנים קודמות - מה שמדגיש את ההאטה הכלכלית במשק הישראלי.


בזמן שהצמיחה הכללית היתה אטית, הצריכה הפרטית דווקא עלתה משמעותית – ב-3.7% ב-2024. מדובר בהתאוששות מרשימה לאחר ירידה של 1.2% ב-2023. הצריכה הפרטית לנפש צמחה ב-2.4%, עם עלייה של 12.4% בהוצאה למוצרים בני קיימא למחצה (כמו הלבשה, הנעלה ומוצרי חשמל קטנים), ועלייה של 7.9% ברכישת מוצרים בני קיימא (כמו ריהוט וכלי רכב).


לעומת זאת, ההוצאה לצריכת שירותים שונים לנפש ירדה ב-0.7% - מה שעשוי להעיד על האטה בצריכת תרבות, בילויים ופנאי. גם ההוצאה לצריכה הציבורית זינקה – עלייה של 13.8%, לעומת עלייה של 7.9% ב-2023. ההוצאה הביטחונית זינקה ב-43.8%, בעקבות מלחמת חרבות הברזל, זאת לאחר עלייה של 24% ב-2023.


אחד הנתונים המדאיגים ביותר באומדן השני של החשבונות הלאומיים הוא הירידה של 6.1% בהשקעות בנכסים קבועים. הירידה החדה נובעת מצמצום של 17.5% בהשקעות בבנייה למגורים, לאחר ירידה של 8% ב-2023. גם ההשקעה בבנייה לא למגורים ירדה ב-11.1% - מה שמעיד על ירידה בפעילות הבנייה המסחרית והתשתיתית. לעומת זאת, ההשקעה בציוד ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת) עלתה ב-20.1%, ככל הנראה בשל הגברת ההשקעות בתחום הביטחוני.


היצוא הישראלי ספג ירידה משמעותית – ירידה של 5.6% ביצוא הסחורות והשירותים ב-2024, לאחר ירידה של 1.1% ב-2023. ההכנסות מיצוא שירותי תיירות התרסקו ב-56.9%, ויצוא הסטארטאפים צנח ב-36.8%. יצוא התעשייה (ללא יהלומים) ירד ב-3.9%, ואילו יצוא היהלומים עצמו צנח ב-20.3%.


במקביל, יבוא הסחורות והשירותים ירד ב-0.4%, כשיבוא השירותים ירד ב-9.5% ויבוא מוצרי התיירות צנח ב-18.4%. מנגד, היבוא הביטחוני זינק ב-69.5%, שוב בשל הוצאות מלחמת חרבות הברזל.

קיראו עוד ב"בארץ"


הגירעון של המגזר הממשלתי זינק לשיא של 131.8 מיליארד ש"ח, בהמשך לגרעון של 80.5 מיליארד ש"ח בשנת 2023. מדובר בגירעון של 6.6% מהתמ"ג, לעומת 4.3% בשנת 2023. מדובר בנתון חריג, במיוחד כאשר משווים זאת לשנת 2022 שבה היה עודף תקציבי של 0.2%. ההוצאות השוטפות של הממשלה עלו ב-16.9%, כשעיקר ההוצאה נובע מהתשלומים הקשורים למלחמה – תגמולי מילואים, פיצויים למפונים ותשלומים לעסקים שנפגעו.


הנתונים של 2024 מצביעים על משק שנמצא במצב מאתגר: הצמיחה נמוכה, ההשקעות מצטמצמות, היצוא בירידה, והגירעון הממשלתי תופח. מנגד, ההוצאות הביטחוניות הגבוהות והצריכה הפרטית המתאוששת משמשות כגורמים מייצבים לכלכלה. האומדן הבא של החשבונות הלאומיים צפוי להתפרסם ב-21 באפריל, והוא יספק תמונה ברורה יותר לגבי מצב הכלכלה הישראלית בסיכום השנה החולפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.