שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

• להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
• "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים. 

לאומי השיק בתחילת ספטמבר פיקדון חדש שעוקב אחרי מדד הדגל האמריקאי S&P 500 - מוצר שמאפשר חשיפה לביצועי שוק המניות האמריקאי עם ״מעטפת״ של המאפיינים של פיקדון בנקאי כמו נזילות. מה שהופך אותו לאטרקטיבי זה היעדר העלויות הנלוות: אין עמלות קנייה ומכירה, אין דמי ניהול, והמיסוי זהה להשקעות בשוק ההון 25% מס רווחי הון ריאלי. הבנק התחייב ל-100% מהתשואה הנובעת מהשינוי במדד, עם מנגנון הגנה חלקי: הפיקדון נפרע אוטומטית אם המדד עולה או יורד בשיעור של 40% ומעלה בתוך 12 חודשים שזה אומר שיש לכם כאן כרית ביטחון מסוימת. המוצר מוצע בדולרים וללקוחות מיועצים בלבד, החל מהפקדה מינימלית של 5,000 דולר. בניגוד לפיקדונות מובנים אחרים שבהם הקרן מובטחת, כאן המשקיע חשוף במלואו לתנודתיות של המדד, אבל נהנה מנזילות יומית שזה דבר חריג בעולם הפיקדונות המובנים. אם כי הפקדון הזה הוא דולרי וכאן לבתי ההשקעות יש יתרון כיוון שחלק מהקרנות הן מנוטרלות מט״ח מה שמאפשר לעקוב אחר תשואות המדדים אבל מבלי להיחשף לשחיקה השקלית שכרוכה בזה.

הפיקדון של לאומי מאיים לערער את הסדר של שוק ההון הישראלי, אם יותר ללאומי להציע כזה מוצר, סביר שהבנקים האחרים יצטרפו והפרדת הכוחות שהונהגה לפני שני עשורים עם מסקנות ועדת בכר, שהפרידה בין פעילות בנקאית לניהול השקעות, תטושטש. מטרת הוועדה, שהוקמה ב-2004, הייתה לצמצם את כוחם של הבנקים במערכת הפיננסית ולמנוע ניגודי עניינים, שבהם יועצי ההשקעות בבנקים ממליצים ללקוחות על מוצרים שהבנק עצמו מרוויח מהם. לפי פרסום בגלובס, רשות ניירות ערך פתחה בבדיקה של המוצר וביקשה מהבנק לעצור את השיווק שלו עד להחלטה סופית בנדון. זה כנראה מגיע אחרי שאיגוד מנהלי קרנות הנאמנות פנה לרשות בדרישה להבהיר האם מדובר בהפרה של ההוראות הקיימות. כנראה שהקרנות בלחץ - קרנות הסל וקרנות מחקות הן עסק גדול מאוד והם חוששים מכניסה של הבנקים, אבל השאלה מבחינתנו היא - "טובת הלקוח". הלקוח נהנה מהכניסה של לאומי לתחום.

קרן נאמנות ב״תחפושת״?

הפקדון המובנה עובד ככה, אתם מפקידים סכום כסף (לפחות 5,000 דולר לתקופה של עד חמש שנים) והכסף נזיל - כלומר אתם יכולים למשוך אותו כל יום - והתשואה זהה לביצועי מדד S&P 500. אם המדד עולה, אתם מרוויחים באותה מידה; אם הוא יורד, אתם מפסידים בהתאם, עד תקרה (או לרצפה) של 40% לכל כיוון בשנה. בשונה מקרן נאמנות, אין כאן עמלות קנייה או דמי ניהול, אבל אתם גם לא יכולים לקזז הפסדי מס. המיסוי זהה להשקעות בשוק ההון - 25% על הרווח הריאלי.

למעשה, זה אחד המקרים הבודדים שבהם פיקדון בנקאי מתנהג כמו קרן מחקה לכל דבר. הנזילות היומית, החשיפה הישירה למדד והיעדר דמי הניהול יכולים להפוך את הפקדון הזה לחלופה אמיתית לקרנות ה-S&P 500 שמנהלות כיום עשרות מיליארדי שקלים. באיגוד מנהלי הקרנות כאמור לא אהבו את זה בלשון המעטה, והם טוענים שמדובר בהתחכמות לרוח ועדת בכר, או כמו שהם הגדירו את זה “קרן נאמנות בתחפושת בנקאית״.

• רשות ני״ע קנסה את התעשייה האווירית ובוני התיכון על ליקויים וטעויות בדוחות
• עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אפשר להבין את החשש של מנהלי הקרנות - אם הבנקים יורשו לשוב ולהציע מוצרים מחקים למדדים, הם עלולים לאבד נתח שוק משמעותי. אבל במקביל, קשה להתעלם מהשינוי שהתחולל במערכת הפיננסית מאז ימי ועדת בכר. הבנקים אולי נשארו רווחיים וחזקים, אבל לצדם צמחו ״מפלצות״ אחרות, גדולות לא פחות, ובראשן חברות הביטוח שהתרחבו הרחק מעבר לליבת העסקים שלהן. הפניקס, למשל, מחזיקה בבית ההשקעות ובקרנות קסם; הראל מפעילה את הראל פיננסים; מנורה מבטחים שולטת בסוכנויות כמו "אורות" ו"משאבים"; ומגדל אחזקות שותפה בעשרות גופים בתחום ההשקעות והייעוץ. ומעבר לקרנות כולן מציעות גם פוליסות חיסכון - אפיק השקעה שדומה מאוד לקרנות (אם כי בדמי ניהול יקרים, גם על מוצרים פסיביים לחלוטין). במציאות הזאת, שבה חברות הביטוח הפכו לשחקניות השקעה לכל דבר, ייתכן שהשאלה אם הבנקים צריכים להיות מנועים מלהציע מוצרים עוקבי מדדים כבר אינה שאלה של עיקרון, אלא של איזון. אולי דווקא פתיחת השוק מחדש, תחת פיקוח ושקיפות יכולה לחזק את התחרות ולהיטיב עם הצרכנים.