עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל עלה בשיעור שנתי של 3.7%, כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי האומדן השני לרבעון הראשון של 2025. מדובר בהאצה קלה לעומת העלייה של 2.0% ברבעון הרביעי של 2024. בחישוב רבעוני, העלייה בתמ"ג הגיעה ל-0.9%. גם התמ"ג לנפש עלה - ב-2.4% בקצב שנתי. הצמיחה הושגה בעיקר הודות להתרחבות של התוצר העסקי, שעלה ב-4.5%, לאחר עלייה של 2.4% ברבעון שקדם לו. היצוא הלאומי (ללא יהלומים וחברות הזנק) טיפס ב-9.8%, והיבוא הכולל (למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים) גדל ב-3.6%. למרות העלייה ביצוא, ירידה חדה של 4.7% נרשמה בהוצאה לצריכה פרטית, ובצורה מובהקת יותר - הצריכה לנפש צנחה ב-5.8%. ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-6.1%. כשמשווים לרבעון המקביל אשתקד, הרבעון הראשון של 2025 מציג תמונה של צמיחה מתונה. התוצר עלה ב-2.8%, הצריכה הפרטית ב-5.8%, וההשקעות בנכסים קבועים ב-10.7%. היבוא גדל ב-9.2%, והיצוא ב-4.5%.

בתוך כך, נרשמו תנודות חדות בתחום הצריכה. אמנם הצריכה הפרטית השוטפת לנפש - שכוללת הוצאות על מזון, דיור, חשמל ושירותים - עלתה ב-4.1%, אך הוצאות על מוצרים בני-קיימא כמו כלי רכב ומוצרי חשמל קרסו ב-67.1% בקצב שנתי, בעיקר בשל הקדמת רכישות לקראת שינויי מס שנכנסו לתוקף בתחילת השנה. גם הרכישות של ציוד חשמלי ומכשירים ביתיים ירדו ב-35.2%. בהוצאה לצריכה ציבורית כמעט שלא נרשמה תזוזה - עלייה זניחה של 0.1%, זאת לאחר קפיצה של 8.9% ברבעון הקודם. הצריכה האזרחית דווקא ירדה ב-12.5%, בעיקר בגלל ירידה של 35.8% בקניות הממשלתיות. ההוצאה הביטחונית הצטמצמה גם היא, ב-15.6%, לאחר זינוק חריג של כמעט 50% ברבעון הרביעי של 2024.

הנתונים על הוצאות הצריכה הפרטית חושפים דפוסי התנהגות כלכליים המושפעים ממדיניות ממשלתית, אי-ודאות ביטחונית ושינויים רגולטוריים. הירידה החריפה של 67.1% בהוצאה על מוצרים בני-קיימא לנפש, ובעיקר על כלי רכב, מוסברת בין היתר ב"ריצה לקנות" ברבעון הקודם, כתוצאה מהעלאת מסים על רכישת רכב בתחילת 2025. התופעה הזו של הקדמת רכישות לפני שינויי מס ידועה ככלי אפקטיבי במדיניות מיסוי, אך יש לה השלכות שליליות על הביקושים בעתיד הקרוב, כפי שניכר בירידה החדה ברבעון הראשון.

• הישראלים מגדילים את הצריכה - בעיקר של שירותים ומזון
• אחרי 16 שנה - מדד הבנייה סוף סוף מתעדכן. השאלה: מאיפה להתחיל?

בתוך כך, גם ההוצאה הציבורית מציגה סימני חזרה לאיזון לאחר גל עליות חדות בסוף 2024. הירידה בצריכה הביטחונית ב-15.6% והצניחה של 35.8% ברכישות האזרחיות מגיעות לאחר תקופה של הוצאות מוגברות - ייתכן שכתוצאה מהתמודדות עם משבר ביטחוני או התארגנות מחודשת של המשק הציבורי. הנתונים האלה מצביעים על מגמה אפשרית של מעבר מצריכה מיידית אל שלב התאוששות והתייעלות תקציבית.

שוק ההשקעות סיפק תמונה מעורבת. ההשקעה בבנייה זינקה ב-42.7%, אך נותרה ברמה נמוכה היסטורית - דומה לרבעון הרביעי של 2021. השקעות בכלי תחבורה יבשתיים ירדו ב-98.2% - כמעט עצירה מוחלטת, אחרי עלייה חריגה ברבעון הקודם. ההשקעה בציוד ומכונות עלתה ב-38.2%, אך ההשקעה בענפי טכנולוגיה מתקדמים (ICT) צנחה ב-75%. גם השקעה במוצרי קניין רוחני ירדה, ב-8.9%. שוק ההשקעות ממשיך לשקף תנודתיות רבה. ההשקעה בבנייה זינקה אמנם בשיעור מרשים של 42.7%, אבל הלמ"ס מבהירה כי רמתה נותרה נמוכה, בדומה לזו שנמדדה כבר בסוף 2021 - מה שמעיד על התאוששות חלקית בלבד בענף שנחשב מנוע צמיחה מרכזי. הירידה הדרמטית של 98.2% בהשקעות בכלי תחבורה ו-75% בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת, עלולה לרמוז על רתיעה של המגזר העסקי מהשקעות גדולות בשל חוסר ודאות מתמשך, ייתכן שגם על רקע סיכונים ביטחוניים או תנאי מימון מחמירים.

נתוני היצוא הציגו מגמות מעורבות: יצוא הסחורות עלה ב-10.3%, בעוד שיצוא השירותים ירד ב-0.5%. עם זאת, יצוא שירותים "אחרים" (ללא תיירות וסטאראפים) דווקא עלה ב-10.5%. במקביל, חלה עלייה ביצוא של יהלומים וירידה ביצוא של סטארטאפים, כך שסך היצוא עלה ב-1.5% בלבד. בצד היבוא, נרשמה ירידה חדה של 16.8% ביבוא סחורות אזרחיות, אך מנגד, יבוא השירותים עלה ב-31.5%, כשיבוא תיירות קפץ ב-103.6%, אך עדיין מדובר בנתון שנמוך ב-8.3% לעומת התקופה שלפני מלחמת חרבות ברזל. בסיכום כולל, המקורות שעמדו לרשות המשק (התמ"ג בתוספת יבוא) גדלו ב-3.9%.

• אלביט ורפאל מגיבות לסלון האווירי: "ניסיון הסתרה מביך"
• מליסרון: "לא תהיה ברירה אלא להוציא מאות אלפים לחל"ת"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

היבוא, ובעיקר זה של שירותים, משקף מגמות מעניינות במבנה הכלכלה הישראלית. העלייה החדה של יותר מ-100% ביבוא שירותי תיירות מסמלת חזרה מסוימת לשגרה לאחר תקופה של קיפאון, אך העובדה שעדיין לא חזר לרמות שלפני פרוץ המלחמה ברבעון השלישי של 2023, מצביעה על התאוששות הדרגתית בלבד. הנתונים מבליטים את התלות הגבוהה של המשק בשירותים - הן ביבוא והן ביצוא - כשיצוא השירותים (למעט תיירות וסטארטאפים) דווקא עלה ב-10.5%, לעומת ירידה כללית של 0.5% בכלל מגזר השירותים. ייתכן שענפים כמו  שירותים מקצועיים או פיננסיים ממשיכים לייצר ערך גבוה ליצוא הישראלי, גם כשהביקוש לתיירות נכנסת או פעילות סטארטאפים נחלש.

מבט כולל על נתוני הרבעון מצביע על משק שמצוי בתנועה מתונה קדימה, אך תוך תנודתיות משמעותית בתוך הרכיבים השונים. העלייה הכללית בתמ"ג, בצד ירידות חדות בצריכה ובהשקעות מסוימות, משקפת תמונת מצב מורכבת של כלכלה שמנסה להתאושש ממשבר ביטחוני וכלכלי - ייתכן שעדיין תוך השפעות ישירות מהמלחמה שפרצה במחצית השנייה של 2023. העלייה ביצוא והיציבות היחסית בהוצאה הציבורית מצביעים על איתנות מבנית מסוימת, אך הירידות בצריכה הפרטית וההשקעות בענפי מפתח מחייבות מעקב זהיר אחר המשך הדרך.

על פי הודעת הלמ"ס, האומדן מבוסס על נתונים חלקיים וצפוי להתעדכן שוב ב-16 ביולי, עם קבלת מידע נוסף. שינוי משמעותי בנתונים צפוי גם בשל המעבר לבסיס חישוב חדש, מ-2015 ל-2020.