ירון וינצבליט
צילום: PwC Israel

דו"ח: שווי האקזיטים הישראליים זינק השנה ל-58.8 מיליארד דולר

דו"ח האקזיטים של PwC לשנת 2025 מראה כי Wiz וההנפקות בבורסה מזניקות את שווי העסקאות הישראליות ב-340% ומספר האקזיטים קפץ בכ-60% השנה אך כמחצית העסקאות עד שווי 50 מיליון שקלים בלבד


הדס ברטל |
נושאים בכתבה אקזיטים

פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel מפרסמת את דו"ח האקזיטים שלה לשנת 2025, מהדו"ח מצביע על עלייה במספר עסקאות הרכישה וההנפקות מ-53 ב-2024 ל-84 בשנת 2025. ההיקף הכספי שלהן זינק בכ-340%, לסכום כולל של כ-58.8 מיליארד דולר לעומת 13.4 מיליארד דולר אשתקד. במקביל עולה כי בנטרול עסקת Wiz-Google, שווי העסקאות וההנפקות גדל השנה ב-100% לעומת 2024. ההייטק הישראלי מסכם שנה של עסקאות ענק והנפקות מרשימות לצד ריבוי עסקאות קטנות ואקזיטים מהירים. מצד אחד נרשמו עסקאות חריגות בהיקפן וזינוק משמעותי בשווי ההנפקות הכולל.

מנגד, השנה התאפיינה בירידה במספר העסקאות הבינוניות, בטווח שבין 100 ל-500 מיליון דולר, ובריבוי עסקאות קטנות בטווח שבין 10 ל-50 מיליון דולר. עסקאות אלו הובלו על-ידי חברות AI Native צעירות שנרכשו בתוך פחות מ-3 שנים ממועד הקמתן, לאחר שקיבלו הצעות רכישה אטרקטיביות מחברות שהעדיפו לאמץ טכנולוגיות AI במהירות, במקום לפתח אותן באופן אורגני.

כמו כן, גודל עסקת רכישה ממוצעת ירד בכ-40% מ-268 מיליון דולר ב-2024 ל-160 מיליון דולר ב-2025 שווי ההנפקות זינק משמעותית עם 7 עסקאות בשווי של כ-14.6 מיליארד דולר, לעומת 6 הנפקות בשווי 781 מיליון דולר ב-2024.

עסקאות שלא נכללות בניתוח השנתי, הן 13 עסקאות המשך שיצאו לפועל בשווי כולל של כ-31 מיליארד דולר, עלייה של 713%, לעומת 7 עסקאות בסך של 3.8 מיליארד דולר בלבד ב-2024. יצויין כי עסקאות אלה לא נכללות בניתוח השנתי. בין אלו, נכללות עסקאות המשך אסטרטגיות של CyberArk שנרכשה ע"י Palo Alto בשווי של כ-25 מיליארד דולר, רכישתה של Sapiens ע"י Advent בשווי של כ-2.5 מיליארד דולר, ורכישתה של Verint ע"י Thoma Bravo בשווי של כ-2 מיליארד דולר. השווי המצרפי של כלל העסקאות השנה – חדשות והמשך - נאמד בכ-89.8 מיליארד דולר לעומת 17.2 מיליארד דולר אשתקד, הסכום השני בגודלו מאז ומעולם בישראל, שני רק לשווי הכולל בשנת 2021, שעמד על יותר מ-100 מיליארד דולר.

רף מיליארד הדולר נחצה 6 פעמים

ב-2025 נרשמו שש עסקאות חריגות בגודלן. שלוש מתוכן הן עסקאות רכישה, כשהעיקרית בהן היא עסקת Wiz-Google, ושתי העסקאות הבאות אחריה הן רכישות של שתי חברות פינטק, Next Insurance ב-2.6 מיליארד דולר ו-Melio ב-2.5 מיליארד דולר. מבחינת הנפקות, שתי חברות פינטק הונפקו בנאסד"ק - Navan בשווי של 6.2 מיליארד דולר, ו-eToro בשווי של 4.4 מיליארד. בנוסף, Via הונפקה בשווי של 3.6 מיליארד דולר. הנפקות אלו התניעו את מה שיכולה להסתמן כחזרתן של חברות הטכנולוגיה הישראלית לוול סטריט.


תחומי הסייבר וה-AI ממשיכים להוביל במספר העסקאות, אך שווין פוחת

תחום ה-AI & Cloud הוביל עם 20 עסקאות במספר, שוויין הסתכם ב-1.5 מיליארד דולר בלבד. מגמה דומה עולה בסייבר, שם נרשמו 19 עסקאות בשווי כולל של כ-34 מיליארד דולר, אך זה כולל כאמור את עסקת Wiz בשווי של 32 מיליארד דולר. מנגד, הפינטק ממצב את עצמו כמנוע הערך המרכזי של השנה עם 16 עסקאות בשווי של 16.4 מיליארד דולר. עוד בלט לחיוב תחום ה-Mobility & Logistics עם 4 עסקאות בשווי 3.6 מיליארד דולר, בראשן הנפקת Via, כשבתחומי הבריאות הדיגיטלית, הדיפנס-טק והתוכנה לארגונים נרשמו 6 עסקאות בכל אחד.

 

22 עסקאות השנה של חברות שהוקמו רק ב-3 שנים האחרונות

אם מתמקדים ברכישות ומיזוגים ומנטרלים את עסקת Wiz, היקף העסקה הממוצעת ירד ב-40% לכ-160 מיליון דולר, לעומת ממוצע של כ-268 מיליון דולר ב-2024. ללא נטרול של עסקת Wiz שווי העסקה הממוצע עומד על כ-574 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"BizTech"

ב-2025 בוצעו 41 עסקאות בטווח שבין 10-50 מיליון דולר כ-49% מסך העסקאות. שיעורן של עסקאות האמצע בטווח של בין 100-500 מיליון דולר פחת מ-44% אשתקד לכ-25% ב-2025 - כ-21 עסקאות בלבד בסך של 4 מיליארד דולר. עם זאת, יצאו לפועל 9 עסקאות משמעותיות בסדר גודל של מעל ל-500 מיליון דולר, בסך כולל של כ-53 מיליארד דולר, עלייה של 679%, לעומת 6.8 מיליארד דולר ב-8 עסקאות ב-2024. הגדולה שבהן היא Wiz בהיקף של 32 מיליארד דולר, ואחריה שתי הנפקות מתחום הפינטק, Navan שהונפקה בשווי של 6.2 מיליארד דולר ו-e-Toro שהונפקה בשווי של 4.4 מיליארד דולר.

הגידול בשיעור העסקאות הקטנות נבע בין היתר, מגידול במספר החברות הצעירות שהוקמו ב-3 שנים האחרונות ונמכרו השנה: 22 לעומת 8 בלבד ב-2024, רובן נמכרו בפחות מ-50 מיליון דולר ומחציתן חברות AI שהפכו למבוקשות על-ידי חברות טכנולוגיה בשלות יותר. לצד חברות אלה, נצפו גם עסקאות שנעשו ע"י חברות ותיקות יותר שהגיעו למיצוי פוטנציאל הצמיחה שלהן והעדיפו להימכר ולייצר החזר למשקיעים.

הנפקות לעומת מיזוגים ורכישות

בשנת 2025 בוצעו 7 עסקאות הנפקה בשווי של כ-14.6 מיליארד דולר עלייה של כ-1,770% לעומת 6 הנפקות בשווי 781 מיליון דולר בלבד ב-2024. חמש מתוכן נערכו בבורסה האמריקאית ושתיים בבורסה הישראלית, השווי הממוצע להנפקה עמד על כ-2.1 מיליארד דולר, עלייה של 1,515% לעומת שווי ממוצע של 130 מיליון דולר בשנה שעברה.

בנטרול הנפקות, ערכן הכולל של העסקאות עומד על כ-44.2 מיליארד דולר, עלייה של כ-251% לעומת אשתקד, אז עמד הסכום על כ-12.6 מיליארד דולר. עם זאת, בנטרול עסקת Wiz, הסכום עומד על 12.2 מיליארד, ירידה של כ-3%.

עלייה בעסקאות כחול-לבן

מגמה משמעותית היא עלייה בכמות עסקאות "כחול לבן" בהן הרוכשת וגם הנרכשת בעלות זיקה משמעותית לישראל. נרשמו 30 עסקאות ב-2025 לעומת 15 בשנה שעברה, שמהוות 35% ממספר העסקאות הכולל לעומת 28% ב-2024. סך כל העסקאות האלו עומד על כ-1.9 מיליארד דולר, דווקא ירידה של כ-41% לעומת 3.2 מיליארד ב-2024, מה שמשקף באופן ישיר את המגמה המרכזית בדו"ח – גידול בכמות העסקאות לצד ירידה בשווין המצטבר.

הרוכשות האמריקאיות ממשיכות להיות הדומיננטיות ביותר באקוסיסטם הישראלי עם 43 עסקאות המהוות 51% ממספר העסקאות הכולל, זאת לעומת 31 עסקאות שהיוו 58% מכמות העסקאות הכולל ב-2024. סכום העסקאות הכולל מצד החברות האמריקאיות נאמד בסך של כ-51 מיליארד דולר, כ-3 מיליארד דולר מצד רוכשות אירופאיות וכ-2.5 מיליארד דולר מאוסטרליה וניו זילנד.

 

ירון וינצבליט, קרדיט: באדיבות PwC
ירון וינצבליט - קרדיט: באדיבות PwC


ירון וינצבליט, שותף הייטק וראש תחום הביקורת ב-PwC Israel: "שבירת מחסום השווי של עסקאות הענק הינה ללא ספק אירוע משמעותי וביטוי לעוצמת הטאלנט המקומי. עסקאות Wiz ו-Cyberark, קיבעו שתיהן רף עליון חדש במיקומנו על גבי מפת האקזיטים הגלובלית ומוכיחות, כי לישראל מקום מיוחד בקביעת מוסכמות של עתיד הסייבר העולמי. מנגד, בשנה החולפת מספר העסקאות אמנם גדל באופן די משמעותי לעומת השנה הקודמת, אך השווי שלהן, בנטרול עסקאות הענק, דווקא פחת. בין היתר, בגלל גידול במספר החברות "הצעירות", שגילן פחות משלוש שנים ממועד כאשר 54% מתוכן הינן חברות המוגדרות כבעלות זיקה משמעותית ל-AI. חברות כאלו, בזכות צוותים קטנים, ויעילים הנעים במהירות, מייצרות עניין רב בחברות טכנולוגיה גדולות יותר המבקשות להשביח עצמן במקרה הטוב או לבצע "פעולת הגנה" במקרה האחר. Base44 שנקנתה לאחר כשנה ממועד הקמתה על ידי Wix בכ-80 מיליון דולר ו-Aim Security שנמכרה עוד טרם מלאו לה שלוש שנים ל-Cato Networks בתמורה ל-350 מיליון דולר, הינן רק דוגמאות אפשריות למגמה שיתכן ותתעצם בעתיד הקרוב".


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.

לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.

אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה, 

כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר. 



קרן ויולה (דיוויד גרא)קרן ויולה (דיוויד גרא)

ויולה מגייסת 250 מיליון דולר להשקעות ב-AI

תעשיית קרנות ההון סיכון חוזרת לגייס בקצבים גבוהים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה ויולה

קרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס סיימה גיוס של 250 מיליון דולר בשתי קרנות חדשות, מהלך שמאפשר לה להגביר השקעות בסטארט-אפים ישראליים בשלבים מוקדמים, בעיקר בתחומי בינה מלאכותית יישומית. הקרן המרכזית, השביעית בסדרה, מנהלת 150 מיליון דולר ראשוניים עם אופציה להרחבה, ומתוכננת לבצע כ-20 השקעות חדשות מסיד ועד סבב A, החל מתחילת 2026. הקרן השנייה, בהיקף 100 מיליון דולר, מיועדת להעמקת החזקות בחברות קיימות בפורטפוליו שמראות צמיחה מהירה, כמו דאבל-דאון על פרויקטים מבטיחים בשלבים מאוחרים יותר.

הפוקוס העיקרי של הקרן השביעית נעוץ ב-AI אנכי, שמתייחס לפתרונות מותאמים לענפים ספציפיים כגון פיננסים, תעשייה ובריאות, לצד AI ארגוני שמשפר תהליכים פנימיים בארגונים גדולים. בנוסף, תשומת לב מוקדשת לתשתיות AI, פינטק, סייברסקיוריטי, טכנולוגיות קוונטום, שבבים ודיפנס-טק, תחומים שדורשים יתרון טכנולוגי עמוק. לדוגמה, בפינטק, ויולה תומכת בחברות כמו Payoneer ו-Pagaya, שגייסו סכומים מצטברים של למעלה מ-2 מיליארד דולר מאז השקתן, ומפתחות כלים AI להערכת סיכונים פיננסיים בזמן אמת. בתחום הבריאות, השקעה אחרונה בדצמבר 2025 בחברת Lin Health, שמספקת פלטפורמות AI לניהול נתונים רפואיים, מדגישה את הגישה הזו, עם פוטנציאל להפחתת עלויות ב-30% עד 40% במערכות בריאות ציבוריות.

גודל הקרן הנוכחי, נמוך יותר מה-300 מיליון דולר של הקרן מ-2021, משקף התאמה לשוק המשתנה. שווי סטארט-אפים ירד ב-25% בממוצע מאז שיא 2021, מה שמאפשר השקעות יעילות יותר עם צוותים קטנים, 10 עד 20 איש, שמספיקים לבניית אבות-טיפוס AI משמעותיים. בשוק ההייטק הישראלי, שגייס 9.3 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025, כ-40% מהסכום זורם ל-AI, עם עלייה של 35% בהשקעות זרות בהשוואה ל-2024. דוח רשות החדשנות לשנת 2025 מציין כי 1,400 סטארט-אפים עמוקים בישראל, כולל 5 יוניקורנים AI ו-6 בשבבים, ממקמים את המדינה במקום החמישי בעולם בדיפ-טק. 

בנובמבר 2025 לבדו, גויסו 1.4 מיליארד דולר ב-28 עסקאות, כולל 75 מיליון דולר ל-Tenzai, שמפתחת AI אוטונומי להאקינג אתי.

הגיוס מתרחש על רקע התאוששות הדרגתית בשוק, לאחר ירידה של 60% בגיוסי VC ישראליים ב-2023-2024 עקב ריבית גבוהה ומלחמה. עכשיו, עם ירידת ריבית גלובלית ל-3.5% בממוצע, משקיעים זרים מגבירים נוכחות, כפי שנראה בגיוסים כמו 1.25 מיליארד דולר בשני החודשים הראשונים של 2025, עלייה של 56% מ-2024. ויולה, עם ניהול כולל של 1.3 מיליארד דולר ו-150 חברות בפורטפוליו כגון ironSource (נמכרה ב-4.4 מיליארד דולר) ו-Redis (IPO ב-1.2 מיליארד דולר), משלבת חילופי דורות: צביקה אורון ועמרי בן דוד מובילים לצד שלמה דוברת, ממייסד הקבוצה. הצוות גדל ב-20% בשנתיים האחרונות, עם 15 שותפים ואנליסטים, ומשרדים חדשים בתל אביב שמקרבים אותה ליזמים.