ועדת הכספים אישרה: זיכוי מס בגין מו"פ החל מ-1 בינואר

ועדת הכספים אישרה (15.3.26) לקריאה שנייה ושלישית "חוק המו"פ" במסגרת הצעת חוק ההסדרים, הנלווה לתקציב 2026. החוק יעניק זיכוי מס בגין הוצאות מחקר ופיתוח, במטרה לשפר את כושר התחרות של חברות ההיי-טק הישראליות על רקע שינויים במיסוי הגלובלי. הוועדה דחתה מאות הסתייגויות של סיעות האופוזיציה.

שינוי במיסוי העולמי מחייב התאמות בישראל

רוב מדינות העולם, ובהן ישראל, אישרו בשנים האחרונות מס חברות מינימלי של 15% לחברות בעלות מחזור של 750 מיליון אירו ומעלה בשנה. המטרה היא למנוע מחברות הטכנולוגיה - ובעיקר הגדולות שבהן - לחמוק ממס במדינות בהן הן רשומות, על ידי הרשמה פיקטיבית במקלטי מס (כגון אירלנד, איי התעלה או האיים הקריביים). המשמעות היא, שגם במקלטי מס אלו ייגבה מס מינימלי שכזה, וכך יפחת התמריץ להירשם בהן - ויגדל הסיכוי שהן ישלמו את המס במדינות פעילותן המרכזית (בעיקר ארה"ב).

החוק כיום מאפשר לנקות את הוצאות המו"פ - דהיינו לקזז אותן מן ההכנסה החייבת במס - בעוד שהחוק החדש יעניק זיכוי מס בגינן, דהיינו הפחתת שיעור המס. משרד האוצר הסביר, כי באווירת המיסוי החדשה, מדינות רבות מנסות למשוך אליהן חברות היי-טק באמצעים אחרים, ויש לשמור על האטרקטיביות של ישראל, לנוכח העובדה שענף ההיי-טק מהווה 20% מהתוצר. לדברי האוצר, מהלך זה עולה בקנה אחד עם מדיניות ה-OECD - אשר גם עמד מאחורי מס החברות המינימלי - להעניק תמריצים חילופיים לחברות ההיי-טק.

הרחבת הזכאות גם לתעשייה מסורתית

הוועדה קבעה, לאור בקשות נציגי הענף, כי במסגרת החוק ייכללו גם מפעלי תעשייה העוסקים במו"פ (גם אם לא מדובר בחברות היי-טק) ואשר עומדים בתנאי שייקבעו בו. הסכום הקובע לעניין הזכאות יהיה 1.05 מיליארד שקל, ושופרו שיעורי הזיכוי (ביחס להצעה המקורית) כדי להפוך את התמריץ לאטרקטיבי יותר בהשוואה לעולם, תוך מיטוב התנאים למפעלי באיזור פיתוח א' ולמפעלי מו"פ מיוחדים.

הוועדה גם שינתה את התנאי להגדרת "קבוצה זכאית", כך שתנאי הסף הוא שהכנסות החברות תושבות ישראל יהוו 55% לפחות מכלל הכנסות הקבוצה, במקום 60% בנוסח המקורי. כן נקבע, כי מענקים שניתנו בשל רכישת בניינים לא יופחתו מחישוב הוצאות המו"פ המזכות. לחוק נוספה הוראה המסדירה את סמכותו של מנהל רשות המיסים לאשר הוצאות מו"פ שבוצעו באמצעות קבלן משנה שהוא "קרוב" של החברה, בהתאם לתנאים שנקבעו. על רשות החדשנות יהיה להודיע על החלטתה בתוך 150 ימים ממועד קבלת הבקשה להכרה בתוכנית ההשקעות, במקום 180 ימים בנוסח המקורי.

לאחר אישור סופי במליאת הכנסת, ייכנס החוק לתוקף רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2026 והוא יחול על הוצאות מחקר ופיתוח מוכרות של חברה העומדת בתנאים החל משנת המס הנוכחית ואילך.

מאבק גלובלי על חברות טכנולוגיה

המהלך הזה אינו מתרחש בחלל ריק. בשנים האחרונות מדינות רבות בעולם משנות את מדיניות המס שלהן כדי למשוך חברות טכנולוגיה גדולות. אירלנד, סינגפור, בריטניה ואפילו מדינות באיחוד האירופי מציעות תמריצי מס, מענקי השקעה ותמריצים למחקר ופיתוח כדי למשוך מרכזי פיתוח.

במקביל, חברות טכנולוגיה גדולות בוחנות כל הזמן היכן למקם את פעילות המחקר שלהן. ההחלטה הזאת תלויה במספר גורמים, לרבות כוח אדם איכותי, יציבות רגולטורית וגם מבנה המס המקומי. במילים אחרות, מדינות מתחרות ביניהן על מרכזי פיתוח בדיוק כפי שהן מתחרות על השקעות תעשייתיות.

המשמעות למשק הישראלי

ענף ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. הוא אחראי לחלק משמעותי מהיצוא, לתעסוקה של מאות אלפי עובדים ולהכנסות גבוהות ממסים. לכן שינוי במדיניות המס שמטרתו לשמור על פעילות החברות בישראל נתפס כבעל חשיבות אסטרטגית.

הזיכוי על הוצאות מחקר ופיתוח אמור להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר עבור חברות גדולות שמנהלות פעילות פיתוח. אם המהלך אכן יעבוד, הוא עשוי לעודד חברות להרחיב פעילות קיימת ואף להביא הקמת מרכזי פיתוח חדשים.