מאקרו כלכלה

די להפחיד: דירוג האשראי של ישראל כנראה לא ייפגע בגלל הממשלה החדשה

זה כמובן יכול לקרות. אבל זה לא סביר. הנה הסיבות

ד"ר אביחי שניר | 18/01/2023 12:51 (49)

נושאים בכתבה אינפלציה דירוג אשראי חובות ממשלת ישראל משרד האוצר

באחרונה עלו טענות בתקשורת לפיהן המדיניות, או אפילו ההרכב של הממשלה הנוכחית עשוי להוביל להורדת דירוג האשראי של המדינה. אם זה יקרה, זאת תהיה בשורה לא טובה לחברות ולפרטים בישראל. קודם כל, בגלל שדירוג האשראי של חברות נגזר, בין היתר, מתוך דירוג האשראי של המדינה. לכן, ירידה בדירוג האשראי של המדינה תוביל לעלייה בריבית שמשלמות חברות ומשקי בית. בתקופה שבה האינפלציה עומדת על למעלה מ-5% והשכר לא עולה באותו קצב, עלייה בריבית יכולה להכאיב מאוד בכיס של משקי בית, ולהגביל את היכולת של חברות להשקיע.

אבל מצד שני, זהות הממשלה לא אמורה, לפחות לכאורה, להשפיע יותר מדי על דירוג האשראי. כי לפחות בפרמטרים היבשים, שינוי הממשלה לא משנה שום דבר בכלכלת ישראל, וכלכלת ישראל נמצאת במקום טוב בהשוואה לקטגוריית הייחוס. תרשים 1 מראה את הצמיחה בתוצר ב- 2021 במדינות המפותחות (OECD) ובמספר מדינות מתפתחות. אפשר לראות כי הצמיחה בישראל אינה נופלת, ואפילו עולה על זאת שבמרבית המדינות המפותחות.

גם בכל מה שקשור לאינפלציה ישראל נמצאת במצב טוב. תרשים 2 מראה שהאינפלציה בישראל ב- 2022, מעט מעל 5%, היא נמוכה ביחס למדינות מפותחות אחרות. לצורך ההשוואה, במדינות עם דירוגי אשראי גבוהים משל ישראל, כמו בריטניה, נורווגיה, שוודיה, והולנד, האינפלציה גבוהה יותר.

לכן, בכל מה שנוגע לנתונים יבשים, לממשלת ישראל אין לכאורה ממה לדאוג. בנוסף, צריך לזכור שמי שמבקש, ומשלם, על דירוגי האשראי היא ממשלת ישראל. כלומר, חברות דירוגי האשראי עובדות בשביל ממשלת ישראל, ולא להיפך. האינטרס שלהן הוא שהממשלה תמשיך להעסיק אותן; בעבר היו תלונות שהקשר בין הלקוחות לבין חברות הדירוג יוצר הטיה. זה לא מפתיע לכן, שבמקרים שבהם יש ספק לגבי האם להוריד דירוג אשראי, לחברות דירוג יש לעתים נטייה שלא לעשות זאת.

אבל לפני שמסכמים שכל עוד כלכלת ישראל ממשיכה לצמוח דירוג האשראי יישאר על כנו ולא חשוב מה תעשה הממשלה, צריך לזכור איך עובדות חברות הדירוג, ומה המשמעות של הדירוגים שהן מנפקות. דירוגי האשראי אמורים לסכם שני דברים: את היכולת של הגוף המדורג לפרוע את חובותיו, ואת הנכונות שלו לעשות כן.

קיראו עוד ב"בארץ"

כדי לבחון את היכולת, בוחנים קודם כל פרמטרים יבשים: תוצר, צמיחה, היקף חובות, יתרות מט"ח של הבנק המרכזי וכדומה. כפי שראינו למעלה, בכל מה שנוגע לצמיחה ואינפלציה, מצבה של ישראל לא פחות טוב משל מדינות עם דירוג אשראי דומה. היקף החובות של המדינה גם הוא אינו גדול. את השנה שעברה ממשלת ישראל סיימה עם עודף תקציבי, משהו שלא קרה מזה עשרות שנים. כתוצאה מכך, ובגלל אחריות תקציבית שגילו ממשלות ישראל מאז אמצע שנות ה- 1980, יחס החוב-תוצר של ישראל הוא פחות מ- 70%. לצורך השוואה, יחס החוב-תוצר של מדינות עם דירוג אשראי גבוה משל ישראל כמו גרמניה, צרפת, בלגיה ואוסטריה הוא בין 70% ל- 111%. גם יתרות המט"ח של בנק ישראל הן גדולות יחסית. בהשוואה לתוצר, יתרות המט"ח של בנק ישראל הן בין הגדולות בעולם.

כך שבתנאים הקיימים, הממשלה מסוגלת להחזיר את החובות שלה, ולכן אין סיבה לשנות את דירוג האשראי, ולא חשוב מה הרכב הממשלה. אבל דירוג אשראי נקבע גם לפי מידת הנכונות של הממשלה להחזיר את החובות.

מסיבות ברורות, הרבה יותר קשה להעריך נכונות להחזיר חובות משהו מאשר את היכולת להחזיר חובות. לכן, קביעת דירוג על סמך נכונות להחזיר חובות זאת יותר אומנות מאשר מדע. בהערכת הנכונות של ממשלה להחזיר חובות לוקחים בחשבון את ההיסטוריה של המדינה, ובנושא הזה לישראל יש עבר נקי, כך שמצבנו טוב. אבל לוקחים בחשבון גם פרמטרים "רכים."

מהסיבה הזאת, ההרכב של הממשלה והפעולות שהיא מבצעת, עשויים להשפיע על דירוג אשראי גם אם אין להם השפעה ישירה על הכלכלה, או על יכולת ההחזר של הממשלה. למשל, ממשלה שמעבירה חקיקה רטרואקטיבית או פרסונלית עשויה לעורר חשש בקרב חברות הדירוג שהיא תהיה מוכנה להשתמש בחקיקה דומה גם כדי להימנע מלהחזיר חובות. בנוסף, ממשלה שמקבלת החלטות שהמשמעות שלהן היא הגדלת היקף החוב העתידי בשביל לממן מדיניות שאינה מקדמת צמיחה עשויה לייצר חשש שהיא עשויה להיקלע בעתיד למצב של חדלות פירעון.

לכן, אני מניח שחברות הדירוג יעקבו בעניין אחרי מה שקורה בארץ, ובפרט יגלו עניין בדיוני התקציב. אם הממשלה תשמור על גירעון נמוך יחסית, הסיכוי שהדירוג ירד הוא נמוך. הסבירות שהדירוג ירד תגדל רק אם הממשלה גם תגדיל את הגירעון, וגם תוציא את הכסף על סעיפים שלא צפויים להגדיל את הצמיחה.

ד"ר אביחי שניר, אוניברסיטת בר-אילן

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(49):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

41.
אא 26/01/2023 02:14
הגב לתגובה זו
לפולין הורידו את הדירוג בדיוק על זה ב2016
40.
מודאג 25/01/2023 12:06
הגב לתגובה זו
ומה יקרה כשחברות ההייטק יבטלו את המפעלים שלהם כאן? הכלכלה בהחלט תושפע. אם לא ישירות אז בעקיפין! מה שנקרא נזק משני הולך להתפוצץ על כולנו...
39.
אורית 23/01/2023 11:50
הגב לתגובה זו
כבר בדצמבר הממשלה יצרה גרעון ומהלכי הבזק לחקיקה פרסונלית ומהפכה שיפוטית, כמו גם עלות ההסכמים הקואליציונים וגודל הממשלה הינם מהליכים שיפגעו במערכת המשפט וימנעו צמיחה לטווח הבינוני -ארוך, מה שגם כלפי חוץ יראה את מדינה לא כמדינת הייטק אלא שלוחה של מדינת עולם שלישי
38.
בר 23/01/2023 09:04
הגב לתגובה זו
הפעילות של הממשלה הקיצונית הזו שתפגע במערכת המשפט העצמאית, והפעילות המתוכננת להפקיע זכויות פלסטיניות ביהודה ושומרון שיביאו חרם כלכלי תרבותי של מדינות כולל ידידותיות כלפינו והכרזת ישראל כמדינת אפרטהייד יביא לקריסת כלכלת ישראל שכלכלתה כלכלת יצוא. כולנו נסבול מכך בחיי יום יום.
37.
סטלה לנדוור שלמה ומערכת מהפכת סדום ועמורה עושה ה'. (ל"ת)
ארגון קהלת החילוני 22/01/2023 00:08
הגב לתגובה זו
36.
משפחה טובה 22/01/2023 00:06
הגב לתגובה זו
באביב גוג בא שלמה.
35.
קלמן מפחד מאוד 22/01/2023 00:04
הגב לתגובה זו
שנים עברו
34.
קלמן מפחד מאוד 22/01/2023 00:02
הגב לתגובה זו
בשמיים ובארץ.
33.
הרביצו לחבר שלו ברחוב. דור פשע אלים מהפכת S&P (ל"ת)
קלמן מפחד מאוד 22/01/2023 00:00
הגב לתגובה זו
32.
דוד 21/01/2023 20:35
הגב לתגובה זו
נקים מדינת שמאלנים בראשות טיבי ומחבלים ומסתננים
31.
יהווית 21/01/2023 14:32
הגב לתגובה זו
דעתי מרי אזרחי יוריד הדירוג.ל
30.
שביט 21/01/2023 01:38
הגב לתגובה זו
בשל הצורך לפרק את ההתנחלויות בשומרון והעלויות הכבדות הקשורות בכך.
29.
נורי 21/01/2023 01:34
הגב לתגובה זו
השמאל זה כמו יהוה של הדתיים
28.
לשמאל יש הרבה קנביס והוא משתמש בו לטרלל את החברה (ל"ת)
יותם 20/01/2023 15:06
הגב לתגובה זו
27.
תודה לכותב - הטלויזייה והחדשות מזכירים את קול רעם מקהיר (ל"ת)
יותם 20/01/2023 13:06
הגב לתגובה זו
26.
די להפחיד היא ורסיה מנומסת של די לשקר (ל"ת)
עבודי 20/01/2023 10:46
הגב לתגובה זו
25.
מבין 19/01/2023 10:48
הגב לתגובה זו
מה היה הדרוג של רוסיה ערב הפלישה לאוקראינה אדון שניר ? למרות נתונים פיננסים מאוד חזקים ויתרות מט"ח אדירות
לרוסיה עבר בעייתי 19/01/2023 12:39
הגב לתגובה זו
והאחרונה בגלל היעדר גישה למסלקות בינ"ל מסיבות פוליטיות (סנקציות)
24.
יוסי 18/01/2023 19:13
הגב לתגובה זו
הוא לא יפגע כי ממשלת השינוי עשו בשנה כל כך הרבה טוב לכלכלה, למרות כל הנזקים שעשה אדון ביבי למדינה במשך יותר מעשור. לך הביתה עם דרעי ותן למדינת ישראל לחזור לשפיות
23.
חברות דירוג האשראי קצת יותר ריאליות מהשמאלנים. (ל"ת)
יוסף 18/01/2023 17:36
הגב לתגובה זו
22.
הסכוי למוות מאנוקרסיה נמוך. אבל קיים (ל"ת)
ציני-קן 18/01/2023 15:51
הגב לתגובה זו
21.
שאול 18/01/2023 15:31
הגב לתגובה זו
למרות הממשלה ההזויה שקמה עם שנים ויותר שרים במשרד אחד ונסיון חיסול של המערכת המשפטית הדירוג לא יופחת ,זה אומר הכל על הממשלה המעולה שהפסדנו .
20.
המפקח 18/01/2023 14:59
הגב לתגובה זו
עוד ביביסט שמתחזה לכתב ימני.
19.
איך אפשר להשוות בין ביבי התותח לבין לפיד הבור ועם הארץ (ל"ת)
משה ראשל"צ 18/01/2023 14:53
הגב לתגובה זו
יוסי 18/01/2023 19:17
הגב לתגובה זו
איך אפשר להשוות בין אנשים כמוך לאינטלקטואלים של גוש השינוי, תשנו את הדיסק
דרור 18/01/2023 17:49
הגב לתגובה זו
אי אפשר ואסור להשוות שקרן לאף אחד
ציני-קן 18/01/2023 15:45
הגב לתגובה זו
אפשר. לאחר 3 תיקים פלילים ויסטוריה עשירה של שחיתויות - מול לפיד ?
18.
העומד בשער 18/01/2023 14:44
הגב לתגובה זו
ואז גם ראיתי שהדובר מבר אילן והבנתי הכל...
לגמרי 19/01/2023 13:38
הגב לתגובה זו
פשוט הזוי אין שום בקרה על מה שיוצא לכותבים מהידיים? הדבר היחיד שנכון זה הפסקה האחרונה שסותרת את כל הקשקשת בה מילא הדקטור את הדף
17.
אור 18/01/2023 14:43
הגב לתגובה זו
כתבלב חצר
16.
כלכלן 18/01/2023 14:21
הגב לתגובה זו
ברור שיהיו שינויים לרעה: גרעון גדול, העדר גיבי משפטי, מרי אזרחי. הדירוג יורד!!!
15.
שניר הוא ביביסט. חשבתם שיכתוב כמו מקצוען נייטרלי? (ל"ת)
18/01/2023 14:18
הגב לתגובה זו
14.
קור 18/01/2023 14:12
הגב לתגובה זו
ההבטחות להגדלת קצבה לאברכים, סיבסוד הדלק והמים ועוד, לא מובילים לצמיחה ולכן סיכוי גבוה שהורדת הדירוג אכן תתרחש.
13.
רועי 18/01/2023 14:08
הגב לתגובה זו
לא רק שהוא כנרא ירד אנחנו בדרך למטה, ילמדו כאן בדרך הקשה
12.
יאיר 18/01/2023 14:01
הגב לתגובה זו
נתניהו של 2003 מקצץ את הקצבאות מפרק מונופולים מקצץ מגזר ציבורי ומוציא חרדים לעבודה נתניהו 2023 נשלט בידי ההסתדרות מגדיל קצבאות ומשאיר חרדים בכוללים
11.
שמוליק 18/01/2023 13:57
הגב לתגובה זו
אז בעצם אתה אומר להתעלם מהגוף המדרג שאומר שהדירוג עשוי להפגע בגלל מהלכי הממשלה ולהאמין רק לך.
10.
שמעון 18/01/2023 13:54
הגב לתגובה זו
דרטג האשראי ירד.כי מליארדים יופנו לחרדים ובסוף המשק ישבות
9.
גם מלחמה של רוסיה ואוקראינה היתה תרחיש לא סביר (ל"ת)
אוהד 18/01/2023 13:54
הגב לתגובה זו
8.
לא קשור 18/01/2023 13:47
הגב לתגובה זו
ושינוי סטטוס קוו במערכת המשפט, יכול לטענתה להוביל לפגיעה בדרוג המדינה.
קשקוש בגרוש (ל"ת)
משה ראשל"צ 18/01/2023 14:54
הגב לתגובה זו
7.
פשוט, מימוש הבטחות הממשלה והשפעתן על הגרעון (ל"ת)
יעקב 18/01/2023 13:45
הגב לתגובה זו
6.
זה מראה שיש לממשלה קיצונית בעיה במישור הבינלאומי (ל"ת)
אלי להב 18/01/2023 13:29
הגב לתגובה זו
5.
א 18/01/2023 13:27
הגב לתגובה זו
השמאל בפניקה והיסטריה מזה שלוקחים לו את מוקדי הכח ולכן משתמשים בכל הכלים כדי להפחיד, לשסות, לפרסם פייק ניוז, לאיים במלחמת אזרחים וכו'. ממש כמו ילד קטן שלוקחים לו את הצעצוע והוא צורח, בוכה ונשכב על הרצפה עד שיחזירו לו אותו. חלק מההפחדה זה "הפגיעה הכלכלית", למשל הורדת דירוג האשראי והתרסקות השקל. בפועל, הדולר הוא שמתרסק מה שמעיד על עוצמת הכלכלה הישראלית והשקל שלה.
משה ראשל"צ 18/01/2023 14:56
הגב לתגובה זו
השמאל ירד לרמה כל כך בזויה שפשוט אפשא לרחם אליהם
4.
בקיצור הכותרת והסיכום של המאמר - מנוגדים (ל"ת)
דר' דום 18/01/2023 13:19
הגב לתגובה זו
כל כך צודק לא ברור כנראה נכתב על ידי דני כותבים (ל"ת)
משה ראשל"צ 18/01/2023 14:58
הגב לתגובה זו
3.
חי 18/01/2023 13:13
הגב לתגובה זו
הערכות שלו לא אובייקטיביות ומתעלמות מהמציאות. די
2.
גולדפינגר 18/01/2023 13:08
הגב לתגובה זו
הדירוג לא תלוי בזהות בממשלה, הוא תלוי בפעולות הממשלה. ממשלה שמתמרצת סקטור לא יצרני שבנוסף דורש משאבים רבים ברווחה, בריאות והעברות כספיות. מכביד על הפעילות העיסקית.לאורך זמן זה יגרום לשחיקה בדרוג.
1.
נתניהו, עושים מיתון בטוח (ל"ת)
עוד דוקטור דרג ג 18/01/2023 12:58
הגב לתגובה זו

צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר | 09/09/2025 11:39

נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

להמשך הכתבה לחץ כאן

פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר | 09/09/2025 14:52

נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן