החשב הכללי: יחס החוב תוצר משתפר מזה כעשור למעט בתקופת הקורונה
החשב כללי מפרסם את הדו"ח השנתי לשנת 2021 בנושא ניהול החוב הממשלתי.
לדברי החשב הכללי בעשור האחרון מדינת ישראל בלטה לחיוב בהקטנת יחס החוב לתוצר בהשוואה עולמית. המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה. בשנת 2021 ירד יחס החוב לתוצר הציבורי בכ-2.9% ועמד על 68.8% ויחס החוב לתוצר הממשלתי עמד על כ-67%. בשנת 2020 נרשמה עליה משמעותית ביחס החוב לתוצר וזאת על רקע הגידול החד בצרכי המימון של הממשלה בעקבות משבר הקורונה. ייסוף משמעותי של השקל אל מול הדולר תרם לקיזוז חלקי של החוב (הנקוב במט"ח).
שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות הותירו את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי בשנת 2021. Moody's מעניקה לישראל דירוג A1 עם תחזית חיובית. S&P דירוג AA- עם תחזית יציבה ופיטצ' דירוג A+ עם תחזית יציבה.
תשלומי הריבית
שיעור ההוצאה בגין ריבית ביחס לתוצר עמד בשנת 2021 על 2.6%, בדומה לשיעור שנרשם אשתקד ולאחר ירידה עקבית בעשור האחרון. מגמת הקיטון בהוצאות הריבית עבור החוב הסחיר נמשכת, לאור עלויות מחזור החוב הנמוכות, וזאת למרות שסך הוצאות הריבית הנומינאלית עולה עם השנים. כך לדוגמה בשנת 2012 שלומו 38.3 מיליארד שקל ריבית שהיוו 3.9% מהתוצר, ואילו בשנת 2021 שולמו 40.9 מיליארד שהיוו 2.6%.
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוס חוב ממשתי
בשנת 2021 גויסו 166 מיליארד שקל לעומת 265 מיליארד שנה קודם לכן. סך החוב הממשלתי גדל ב-6% והוא הסתכם ב-1,044 מיליארד שקל לעומת 984 מיליארד שקל שנה קודם לכן. עיקר הגידול נובע מגיוס נטו שקוזז חלקית על ידי התחזקות השקל מול הדולר והאירו.
המסחר באיגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני
המסחר באגרות החוב הממשלתיות של ישראל התאפיין בעלית תשואות בעקום השקלי ובירידת תשואות בעקום הצמוד על רקע העליה בשיעור האינפלציה. התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים בסוף השנה עמד על 1.02% לעומת 0.77% בסוף 2020. מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 2.5 מיליארד שקל, ורמות הסחירות נותרו גבוהות.
לסיכום כתבו ביחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי: "שנת 2021 התאפיינה בזינוק בפעילות הכלכלית תוך שיפור רוחבי בשורה של פרמטרים כלכליים - מהאבטלה, דרך התוצר ועד לגביית מיסים. לנתונים אלו השפעה ישירה על צרכי המימון של הממשלה וכפועל יוצא על מדיניות ניהול החוב ותזרים המזומנים הממשלתי.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
"במידה רבה ניהול החוב בשנת 2020 ובשנת 2021 מהווים תמונות מראה - האחת בסימן צרכי מימון גבוהים ובתנאי אי ודאות והשנייה בסימן צמיחה כלכלית וצרכי מימון במגמת ירידה. שתיהן מהוות אתגר שכן ניהול חוב אפקטיבי דורש תכנון ארוך טווח הלוקח בחשבון הן את שיקולי המדינה כמנפיק, המעוניין למזער את עלות החוב, והן את שיקוליה כריבון, המבקש לשכלל את שוק איגרות החוב, להרחיב את בסיס המשקיעים בארץ ובחו"ל ולתמוך בעקומי הריבית. על כן, שנים בהן צרכי המימון עולים בצורה חדה או נופלים בצורה חדה דורשים ביצוע התאמות מהירות תוך מתן מענה הן לצרכים המידיים והן לכלל השיקולים האסטרטגיים.
"השנתיים האחרונות, על אתגריהן, דרשו יכולת תגובה מהירה, הבנה עמוקה של השוק וגמישות מחשבתית ומקצועיות של כלל הגורמים המעורבים בניהול החוב הממשלתי על נגזרותיו. אנו מבקשים להודות במעמד זה לעובדי יחידת החוב שיכלו לאתגר והצליחו, במקביל לעשייה הברוכה, לקדם פרויקטים מהותיים, בדגש על הרפורמה באיגרות החוב המיועדות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
