יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

החשב הכללי: יחס החוב תוצר משתפר מזה כעשור למעט בתקופת הקורונה

בסוף שנת 2021 הגיע יחס החוב תוצר ציבורי לרמה של 68.8%; תשלומי הריבית כאחוז תוצר יורדים אף הם, ומ-3.9% אחוזי תוצר בשנת 2012 הגיעו לרמה של 2.6% בלבד; "המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה"
גיא טל |

החשב כללי מפרסם את הדו"ח השנתי לשנת 2021 בנושא ניהול החוב הממשלתי. 

לדברי החשב הכללי בעשור האחרון מדינת ישראל בלטה לחיוב בהקטנת יחס החוב לתוצר בהשוואה עולמית. המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה. בשנת 2021 ירד יחס החוב לתוצר הציבורי בכ-2.9% ועמד על 68.8% ויחס החוב לתוצר הממשלתי עמד על כ-67%. בשנת 2020 נרשמה עליה משמעותית ביחס החוב לתוצר וזאת על רקע הגידול החד בצרכי המימון של הממשלה בעקבות משבר הקורונה. ייסוף משמעותי של השקל אל מול הדולר תרם לקיזוז חלקי של החוב (הנקוב במט"ח). 

שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות הותירו את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי בשנת 2021. Moody's מעניקה לישראל דירוג A1 עם תחזית חיובית. S&P דירוג AA- עם תחזית יציבה ופיטצ' דירוג A+ עם תחזית יציבה. 

תשלומי הריבית

שיעור ההוצאה בגין ריבית ביחס לתוצר עמד בשנת 2021 על 2.6%, בדומה לשיעור שנרשם אשתקד ולאחר ירידה עקבית בעשור האחרון. מגמת הקיטון בהוצאות הריבית עבור החוב הסחיר נמשכת, לאור עלויות מחזור החוב הנמוכות, וזאת למרות שסך הוצאות הריבית הנומינאלית עולה עם השנים. כך לדוגמה בשנת 2012 שלומו 38.3 מיליארד שקל ריבית שהיוו 3.9% מהתוצר, ואילו בשנת 2021 שולמו 40.9 מיליארד שהיוו 2.6%. 

גיוס חוב ממשתי

בשנת 2021 גויסו 166 מיליארד שקל לעומת 265 מיליארד שנה קודם לכן. סך החוב הממשלתי גדל ב-6% והוא הסתכם ב-1,044 מיליארד שקל לעומת 984 מיליארד שקל שנה קודם לכן. עיקר הגידול נובע מגיוס נטו שקוזז חלקית על ידי התחזקות השקל מול הדולר והאירו. 

המסחר באיגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני

המסחר באגרות החוב הממשלתיות של ישראל התאפיין בעלית תשואות בעקום השקלי ובירידת תשואות בעקום הצמוד על רקע העליה בשיעור האינפלציה. התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים בסוף השנה עמד על 1.02% לעומת 0.77% בסוף 2020. מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 2.5 מיליארד שקל, ורמות הסחירות נותרו גבוהות.

לסיכום כתבו ביחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי: "שנת 2021 התאפיינה בזינוק בפעילות הכלכלית תוך שיפור רוחבי בשורה של פרמטרים כלכליים - מהאבטלה, דרך התוצר ועד לגביית מיסים. לנתונים אלו השפעה ישירה על צרכי המימון של הממשלה וכפועל יוצא על מדיניות ניהול החוב ותזרים המזומנים הממשלתי.

קיראו עוד ב"בארץ"

"במידה רבה ניהול החוב בשנת 2020 ובשנת 2021 מהווים תמונות מראה - האחת בסימן צרכי מימון גבוהים ובתנאי אי ודאות והשנייה בסימן צמיחה כלכלית וצרכי מימון במגמת ירידה. שתיהן מהוות אתגר שכן ניהול חוב אפקטיבי דורש תכנון ארוך טווח הלוקח בחשבון הן את שיקולי המדינה כמנפיק, המעוניין למזער את עלות החוב, והן את שיקוליה כריבון, המבקש לשכלל את שוק איגרות החוב, להרחיב את בסיס המשקיעים בארץ ובחו"ל ולתמוך בעקומי הריבית. על כן, שנים בהן צרכי המימון עולים בצורה חדה או נופלים בצורה חדה דורשים ביצוע התאמות מהירות תוך מתן מענה הן לצרכים המידיים והן לכלל השיקולים האסטרטגיים.

"השנתיים האחרונות, על אתגריהן, דרשו יכולת תגובה מהירה, הבנה עמוקה של השוק וגמישות מחשבתית ומקצועיות של כלל הגורמים המעורבים בניהול החוב הממשלתי על נגזרותיו. אנו מבקשים להודות במעמד זה לעובדי יחידת החוב שיכלו לאתגר והצליחו, במקביל לעשייה הברוכה, לקדם פרויקטים מהותיים, בדגש על הרפורמה באיגרות החוב המיועדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.