החשב הכללי: יחס החוב תוצר משתפר מזה כעשור למעט בתקופת הקורונה

בסוף שנת 2021 הגיע יחס החוב תוצר ציבורי לרמה של 68.8%; תשלומי הריבית כאחוז תוצר יורדים אף הם, ומ-3.9% אחוזי תוצר בשנת 2012 הגיעו לרמה של 2.6% בלבד; "המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה"
גיא טל |

החשב כללי מפרסם את הדו"ח השנתי לשנת 2021 בנושא ניהול החוב הממשלתי. 

לדברי החשב הכללי בעשור האחרון מדינת ישראל בלטה לחיוב בהקטנת יחס החוב לתוצר בהשוואה עולמית. המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה. בשנת 2021 ירד יחס החוב לתוצר הציבורי בכ-2.9% ועמד על 68.8% ויחס החוב לתוצר הממשלתי עמד על כ-67%. בשנת 2020 נרשמה עליה משמעותית ביחס החוב לתוצר וזאת על רקע הגידול החד בצרכי המימון של הממשלה בעקבות משבר הקורונה. ייסוף משמעותי של השקל אל מול הדולר תרם לקיזוז חלקי של החוב (הנקוב במט"ח). 

שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות הותירו את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי בשנת 2021. Moody's מעניקה לישראל דירוג A1 עם תחזית חיובית. S&P דירוג AA- עם תחזית יציבה ופיטצ' דירוג A+ עם תחזית יציבה. 

תשלומי הריבית

שיעור ההוצאה בגין ריבית ביחס לתוצר עמד בשנת 2021 על 2.6%, בדומה לשיעור שנרשם אשתקד ולאחר ירידה עקבית בעשור האחרון. מגמת הקיטון בהוצאות הריבית עבור החוב הסחיר נמשכת, לאור עלויות מחזור החוב הנמוכות, וזאת למרות שסך הוצאות הריבית הנומינאלית עולה עם השנים. כך לדוגמה בשנת 2012 שלומו 38.3 מיליארד שקל ריבית שהיוו 3.9% מהתוצר, ואילו בשנת 2021 שולמו 40.9 מיליארד שהיוו 2.6%. 

גיוס חוב ממשתי

בשנת 2021 גויסו 166 מיליארד שקל לעומת 265 מיליארד שנה קודם לכן. סך החוב הממשלתי גדל ב-6% והוא הסתכם ב-1,044 מיליארד שקל לעומת 984 מיליארד שקל שנה קודם לכן. עיקר הגידול נובע מגיוס נטו שקוזז חלקית על ידי התחזקות השקל מול הדולר והאירו. 

המסחר באיגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני

המסחר באגרות החוב הממשלתיות של ישראל התאפיין בעלית תשואות בעקום השקלי ובירידת תשואות בעקום הצמוד על רקע העליה בשיעור האינפלציה. התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים בסוף השנה עמד על 1.02% לעומת 0.77% בסוף 2020. מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 2.5 מיליארד שקל, ורמות הסחירות נותרו גבוהות.

לסיכום כתבו ביחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי: "שנת 2021 התאפיינה בזינוק בפעילות הכלכלית תוך שיפור רוחבי בשורה של פרמטרים כלכליים - מהאבטלה, דרך התוצר ועד לגביית מיסים. לנתונים אלו השפעה ישירה על צרכי המימון של הממשלה וכפועל יוצא על מדיניות ניהול החוב ותזרים המזומנים הממשלתי.

קיראו עוד ב"בארץ"

"במידה רבה ניהול החוב בשנת 2020 ובשנת 2021 מהווים תמונות מראה - האחת בסימן צרכי מימון גבוהים ובתנאי אי ודאות והשנייה בסימן צמיחה כלכלית וצרכי מימון במגמת ירידה. שתיהן מהוות אתגר שכן ניהול חוב אפקטיבי דורש תכנון ארוך טווח הלוקח בחשבון הן את שיקולי המדינה כמנפיק, המעוניין למזער את עלות החוב, והן את שיקוליה כריבון, המבקש לשכלל את שוק איגרות החוב, להרחיב את בסיס המשקיעים בארץ ובחו"ל ולתמוך בעקומי הריבית. על כן, שנים בהן צרכי המימון עולים בצורה חדה או נופלים בצורה חדה דורשים ביצוע התאמות מהירות תוך מתן מענה הן לצרכים המידיים והן לכלל השיקולים האסטרטגיים.

"השנתיים האחרונות, על אתגריהן, דרשו יכולת תגובה מהירה, הבנה עמוקה של השוק וגמישות מחשבתית ומקצועיות של כלל הגורמים המעורבים בניהול החוב הממשלתי על נגזרותיו. אנו מבקשים להודות במעמד זה לעובדי יחידת החוב שיכלו לאתגר והצליחו, במקביל לעשייה הברוכה, לקדם פרויקטים מהותיים, בדגש על הרפורמה באיגרות החוב המיועדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל