צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

S&P: בעקבות המלחמה, הגירעון יזנק ביותר מ-10% בשנתיים

החברה פרסמה תחזית (שאינה פעולת דירוג) וצופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. היא חוזה כי התוצר יתכווץ ב-5% ברבעון האחרון של השנה. תחזית הצמיחה נותרת על כנה: 1.5% השנה ו-0.5% בשנה הבאה

איציק יצחקי | (1)

חברת דירוג האשראי S&P Ratings פרסמה דו"ח המתייחס לדירוג האשראי של ישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", זאת בהמשך להודעת הדירוג מיום 25 באוקטובר 2023, בה הודיעה החברה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל על רמה של AA- לצד שינוי תחזית הדירוג מ-"יציבה" ל-"שלילית". הדו"ח לא מהווה פעולת דירוג, אבל נותן הצצה לגבי מה שעתיד לקרות בעקבות המלחמה.

לדעת החברה, התמ"ג ברבעון הרביעי לשנת 2023 צפוי להתכווץ ב-5% בשל המלחמה עם החמאס. כמו כן, החברה צופה שהצמיחה של ישראל תעמוד על 1.5% בשנת 2023 ו-0.5% בשנת 2024, בשל השפעות המלחמה על המשק. להערכת החברה, המלחמה תישאר ממוקדת בעזה ולא תתרחב לאזורים נוספים. יחד עם זאת, ישנו סיכון של התרחבות הסכסוך למדינות נוספות באזור, אשר עלול להביא להשפעה רחבה יותר על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני.

החברה צופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. היא מציינת כי לדעתה לישראל יש מספר כריות שאמורות לסייע לה למתן את ההשפעה הפיסקלית המיידית של המלחמה.

היא מציינת בפרט את יחס החוב הממשלתי לתוצר אשר הינו מתון ומוערך בשיעור של כ- 60% מהתמ"ג נכון לסוף שנת 2022, ויאפשר למדינת ישראל גמישות פיסקאלית להכיל בטווח הקרוב את השינויים התקציביים. החברה מדגישה כי החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי משקיעים מקומיים, כלומר הוא חשוף פחות לשינויים בתיקי ההשקעות של משקיעים זרים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתן 14/11/2023 10:29
    הגב לתגובה זו
    למה מוכרים לנו קרקע של מדינה במחיר דירה סופית בפריז רומא ברלין ארהב ????? זה ממשלה שלא אכפת לה מאזרחים !!! שהחילים יגמרו להלחם איפה הם יגורו ???? הם יוכלו לקנות בית ????
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.