השם S&P מזוהה בעולם ההשקעות עם שניים: מדדי מניות מובילים וחברת דירוג אשראי ותיקה. שני התחומים משפיעים על השווקים בדרכים שונות אך משלימות.
מדד S&P 500 מרכז את 500 החברות הגדולות הנסחרות
בבורסות וול סטריט, ונחשב לברומטר המרכזי של שוק המניות האמריקאי ולמדד ייחוס עולמי. תשואתו משמשת נקודת השוואה שאליה נמדדים מנהלי השקעות ותיקים רבים.
בצד השני, סוכנות הדירוג S&P מעניקה ציוני אשראי
למדינות ולחברות, המשקפים את הסיכון להחזר חובן. הורדת דירוג או העלאתו עשויות להשפיע ישירות על עלות הגיוס של הלווה ועל תשואות האג"ח שלו. כך הופך השם S&P לנוכחות בשני צירים מרכזיים של השוק, גם בזירת המניות וגם בשוק החוב.
סוכנות הדירוג הבינלאומית פרסמה אנליזה שבה חזתה שהתשואה להון של מזרחי טפחות תרד לכ-12%-13% בשנתיים הקרובות, אך בהמשך פרסמה גרסה מתוקנת שבה התחזית כבר עומדת על 14%-15%; גם תחזיות ההכנסות ויחסי הרווחיות השתנו, בעוד דירוג האשראי נותר ללא שינוי; מניית הבנק
ירדה ביותר מ-4% במהלך המסחר, לצד ירידות במניות הבנקים
כל קרנות הסל על S&P 500 מבטיחות בערך אותו דבר - אז למה התשואות שלהן כל כך שונות? בדקנו שמונה קרנות ישראליות וגילינו שהתשובה כמעט תמיד היא דמי הניהול; איך לבחור בקרן סל העוקבת אחר המדד הפופלרי (זה עובד גם בנוגע למדדים אחרים)
מדד ה-S&P 500 סיים את הרבעון השני בעלייה של 14.9%, הרבעון החזק ביותר שלו בשש שנים. מאחורי העליות עמדו בעיקר מניות שבבים וזיכרון שנהנו מביקוש AI וממחסור בהיצע; בצד השני בלטו חברות תוכנה וייעוץ
בג'יי.פי מורגן רואים עוד 6% אפסייד במדד המרכזי של וול סטריט שיגיע עוד השנה, לטענתם ל-7,800 נקודות, אבל ה-AI יכול לתקוע מקלות בגלגלים; בבנק גם העלו את תחזית הרווח השנתית לחברות ה-S&P 500 במונחי EPS, ל-350 דולר
הבנק צופה שהעליות יתפשטו מעבר למניות הבינה המלאכותית. במקביל, ניתוח של תיקי הלקוחות שלו חושף שכמעט 40% מהמשקיעים מחזיקים יותר ממחצית התיק ב-10 מניות או פחות
יעד ל-S&P 500 של 7,100 נקודות - פרמיה של 2.6% בלבד, בשעה שרוב האסטרטגים צופים עליות של 10% ומעלה; "המדד יקר לפי 18 מתוך 20 מדדי שווי, מגזר התוכנה בשפל של עשור, צפויה התכווצות מכפילים במניות הטכנולוגיה"
המדד האמריקאי המרכזי פתח את השנה בעלייה זעומה, בעוד מדדים באירופה, ביפן וגם מדדי MSCI הגלובליים רשמו תשואות גבוהות יותר. הפער הזה מזכיר תקופות שלא נראו מאז אמצע שנות התשעים
החברה תחליף את אינטרפאבליק בעקבות רכישתה בידי אומניקום, ותיכנס למדד עם שווי של 33 מיליארד דולר, בתקופה שבה היא נהנית מביקושים לזיכרון אך מתמודדת עם עלויות ייצור ואתגרי ניהול