בשורות טובות: יחס החוב תוצר של ישראל ירד ל-60.9% בשנת 2022
יחס החוב לתוצר של ישראל ממשיך לרדת גם השנה ועמד בשנת 2022 על 60.9%, לעומת 68% בשנת 2021, ו-70.7% בשנת הקורונה, 2020, כך על פי אומדן החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. מדובר על ירידה מצטברת בשנתיים של כ-10% בשנתיים האחרונות ביחס החוב לתוצר, ובתקווה גם להמשך - חזרה לתוואי הירידה שהיה במשק לפני הקורונה ולאורך העשור האחרון, במהלך שנות נתניהו כראש ממשלה. עוד על פי האומדן, גם שיעור החוב הממשלתי מהתוצר השתפר ב-7% ועמד על 59.2% לעומת 66.2% בשנת 2021.
יחס החוב לתוצר נחשב למשמעותי מאוד בבחינת איתנות פיננסית של מדינה וגם מהווה שיקול משמעותי בקביעת דירוג האשראי של המדינה. ישראל נמצאת במקום טוב בעולם (הרחבה בהמשך) וזה אומר שהמדינה נחשבת ככזו בסיכון נמוך יותר, פחות סיכוי לאי יכולת להחזיר חובות, וממילא היא מקבלת דירוגי אשראי גבוהים והריבית על החוב נמוכה ביחס למדינות אחרות. זה כמובן לא הפרמטר היחיד - לישראל יש לא מעט בעיות גיאו-פוליטיות, הסיכון למלחמה מול מדינות ערב או ארגוני טרור תמיד מעיב על הדירוג של ישראל, אבל למרות זאת הדירוג של ישראל נחשב טוב ביחס לעולם והראייה כאמור היא הריבית הנמוכה שמקבלת המדינה על החובות שהיא לוקחת.
על פי האוצר, הירידה החדה ביחס החוב התוצר נבעה מהצמיחה החדה של התוצר (בשיעור של 6.3%) וכן מהקיטון בחוב הממשלתי (כ-7 מיליארדי שקל), כלומר התנהלות אחראית של הממשלה (במקרה הזה - ממשלת השינוי). שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של 0.6% מהתוצר אשר נבע בעיקר מהגידול החריג בהכנסות המדינה בשנה זו - רק צריך לזכור שהיה יכול להיות הרבה יותר עודף תקציבי, 30 מיליארד שקל, אבל משרדי הממשלה אוהבים לחגוג על הקופה הציבורית ולבזבז ככל יכולתם בחודש דצמבר (להרחבה על ההתנהגות האופיינית הזו של משרדי הממשלה שפוגעת בסוף בציבור הרחב - לחצו כאן).
- פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה המצב של ישראל ביחס לעולם? - בהחלט מיקום טוב
גם ביחס למדינות העולם המצב של ישראל בהחלט טוב. בארה"ב יחס החוב לתוצר עומד על 122%, בבריטניה 87%, גרמניה 71% ועוד. נכון, יש מדינות כמובן עם רמות חוב טובות משל ישראל, אבל בהחלט המצב בישראל טוב:
גם שיעור השינוי, השיפור, ביחס החוב לתוצר בשנה האחרונה, לעומת מדינות העולם מציב את ישראל במיקום טוב:
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
שר האוצר, ח"כ בצלאל סמוטריץ': "ברוך השם כלכלת ישראל ממשיכה לצעוד קדימה ולהפגין את איתנותה ועוצמתה אשר באה לידי ביטוי בהורדת יחס חוב התוצר ובהתאוששות מהירה ממשבר הקורונה. אנו נמשיך בעזרת השם להוביל את כלכלת ישראל כאי של יציבות, באחריות פיסקלית ובפיתוח מנועי צמיחה לטובת מדינת ישראל ואזרחיה כולם".
החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג: "השינוי בחוב הממשלתי, יחד עם צמיחה משמעותית בפעילות המשק הביאו לקיטון חד ביחס החוב לתוצר. הירידה המצטברת בשנתיים האחרונות ביחס חוב תוצר והחזרה למתווה הירידה הינם בעלי חשיבות רבה בשימור האיתנות הפיננסית והגמישות הפיסקלית, התומכות בדירוג המדינה בסביבה מאקרו כלכלית עתירת האתגרים שצפויה ללוות אותנו גם בשנת 2023".
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן: "בזכות הצמיחה המרשימה של המשק, העודף התקציבי בשנה החולפת וניהול יעיל של החוב הממשלתי, יחס החוב הציבורי לתוצר יורד בחדות בשנת 2022 בשיעור חד של כ-7% ונאמד על כ-60.9%. בכך מדינת ישראל ממשיכה לבלוט לחיוב ביחס למדינות הייחוס במגמות החוב לתוצר בעשור האחרון בכלל ובמשבר הקורונה בפרט. חזרה לסביבת החוב לתוצר שנרשמה טרום המשבר, מהווה סמן חשוב לחברות הדירוג ומאפשרת גמישות פיסקלית שחשיבותה הוכחה בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה בה איתנות המשק הישראלי ויחס החוב לתוצר אפשרו הרחבה פיסקלית מהירה ואחראית שסייעה לממשלה להתמודד עם המשבר. כמו כן, בשנת 2022 התחלנו ביישום הרפורמה באגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה אשר תשנה את תמהיל הגיוסים ותאפשר ניהול גמיש ויעיל יותר של החוב הממשלתי".
- 4.אחרי ה 4 שנים הבאות היחס יעלה ל 100 אחוז (ל"ת)רונן 18/01/2023 17:03הגב לתגובה זו
- 3.רועי לוי 18/01/2023 14:54הגב לתגובה זוהכל יחסי!!!! המצב במדינות העולם גרוע מאצלנו בהרבה.. אז אין הרבה מקומות יותר טובים להשקיע. ככה שגם אם השר נחשב לקיצוני או משהו דבילי כזה עדיין יש ביקוש לאגח ישראלי בעולם. אני חושב שזה חשוב ומבורך להוריד את החוב כמה שיותר כי לנו אין מטבע שאפשר להדפיס במקרה חירום.
- לא הבנת נכון את הכתבה. זה תודות לזה שביבי לא היה ראש המ (ל"ת)יותם 18/01/2023 17:03הגב לתגובה זו
- 2.ישראל 18/01/2023 14:37הגב לתגובה זובניהו הממשלה הקודמת ושר האוצר ליברמן.
- 1.כל הכבוד לליברמן ובנט-לפיד (ל"ת)עדי 18/01/2023 14:13הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
