יחס החוב תוצר של ישראל עלה ל-62.1% בשנת 2023
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום (רביעי) אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2023. שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר לשנת 2023 עלה ב-1.6% אחוז והסתכם ב-62.1% לעומת 60.5% בשנת 2022, שיעור החוב הממשלתי ביחס לתוצר עלה ב-1.6% הסתכם ב-60.4% לעומת 58.8% בשנת 2022.
יחס חוב תוצר לפי מדינות
העלייה ביחס החוב לתוצר נבעה מהגידול בצרכי המימון של הממשלה בשל השפעות המלחמה, ובכלל זה בשל הגידול בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות, לצד קיטון בהכנסות המדינה, אשר הביאו את שנת 2023 להסתיים בגירעון תקציבי של 4.2% מהתוצר.
החוב הממשלתי לשנת 2023 הסתכם לכ-1,127.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,037.1 מיליארד שקל בשנת 2022. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס חיובי נטו של כ-55 מיליארד שקל (מתוכו כ-48 מיליארד שקל שגויסו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023) והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו בכ-35 מיליארד שקל.
- החשב הכללי: עליה של 7.7% בחוב-תוצר ב-2024
- וורן באפט: "אני יכול לסגור את החוב הלאומי ב-5 דקות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הגיוס ברוטו בשנת 2023 עמד על כ-160 מיליארד שקל, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (72% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (3% מהגיוס) והחוב החיצוני (25% מהגיוס). יצוין כי שנת 2023 היא השנה הראשונה בה לא בוצע כלל גיוס אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה לאור תחילת יישום הרפורמה באוקטובר 2022, ועל כן שיעור הגיוס הלא סחיר ירד משמעותית מכ-20% בממוצע בשנים האחרונות לכ-3% בשנת 2023. כמו כן, על אף השפעת האינפלציה על מלאי החוב הממשלתי, בשנת 2023 שיעור החוב הממשלתי הצמוד למדד המחירים (סחיר ולא סחיר) מתוך סך מלאי החוב ירד ל-50% ביחס ל-52% בשנת 2022, זאת לאור גיוס שלילי נטו של החוב הצמוד למדד.
יחס החוב הממשלתי והציבורי לתוצר
יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.
- חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מדינת ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב לתוצר נמוך בשיעור של כ-60%, בזכות התאוששות מהירה וחזקה של המשק ממשבר הקורונה, ולולא המלחמה מגמת הירידה הייתה צפויה להימשך. כצפוי, יחס החוב לתוצר בשנת 2023 עלה לשיעור של 62.1%, זאת כחלק מהגדלת ההוצאות הביטחוניות, האזרחיות והתמיכה בפעילות המשק ואנו צופים כי מגמה זו תמשך גם בשנת 2024. השמירה על יחס חוב-תוצר נמוך וניהול אחראי של החוב הממשלתי לאורך שנים, הם אלו המאפשרים לממשלה את הגמישות המימונית הנדרשת ואת היכולת לבצע הרחבות פיסקאליות בעתות חירום ומשבר, ועל כן יש לפעול באחריות פיסקלית ולקדם פעולות מעודדות צמיחה, זאת במטרה להחזיר את יחס החוב לתוצר לתוואי ירידה".
- 2.ישראל ב"ה במצב מעולה (ל"ת)יעקב 17/01/2024 19:40הגב לתגובה זו
- 1.ישראל במצב מעולה לעומת מדינות אירופה וצפון אמריקה (ל"ת)אדם חושב 17/01/2024 14:35הגב לתגובה זו
חשבון חשמל (X)חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?
חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים.
כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.
הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.
הנחות של עד 400 שקלים בשנה
ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.
מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד
