אייל זמיר ויואב תורג'מן
צילום: משרד הביטחון

עסקה ראשונה מכספי הסיוע האמריקאי: רפאל תרחיב את ייצור המיירטים

משרד הביטחון חתם על חוזה ראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה, הכולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל - כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור; במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי
“כיפת ברזל”

איתן גרסטנפלד | (2)

מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר ומנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, חתמו היום על החוזה הראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה. מענק הסיוע בסך 8.7 מיליארד דולר, שאישר הקונגרס האמריקני בחודש אפריל 2024, כולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק
מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל- כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור- מערכת הלייזר רב העוצמה, שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים.

 

במעמד החתימה במשרד הביטחון בת"א, השתתפו ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש אג״ת בצה״ל, אלוף אייל הראל, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות הגנה אוויריות ברפאל, שלמה טואף ובכירים נוספים.   חתימת החוזה התאפשרה לאחר משא ומתן בהובלת מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהלת “חומה” במפא"ת, משה פתאל, ראש התוכניות הישראליות בסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA), חברת רפאל, אגף הכספים ואגף היועץ המשפטי במשרד הביטחון. במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי “כיפת ברזל”.


 

מעמד חתימת ההסכם
מעמד חתימת ההסכם - קרדיט: משרד הביטחון

מערכת “כיפת ברזל”, שמפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני, נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן
מפני איומי כטב״מים. במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל׳ המערכת הפגינה ביצועים מרשימים, עם אחוזי יירוט יוצאי דופן והגנה משמעותית על העורף הישראלי מול מתקפות טילים, רקטות, כטב"מים וטילי שיוט. המערכת משלבת טכנולוגיות פורצות דרך ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות
בעולם.

 

רפאל היא המפתחת הראשית של מערכת כיפת ברזל, בשיתוף עם חטיבת אלתא של התעשייה האווירית וחברת אמפרסט. הסוכנות האמריקאית להגנה
מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בפיתוח וייצור המערכות הרב-שכבתיות של ישראל, ביניהן, “קלע דוד” ו”חץ” ובייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA) למנהלת “חומה” במפא”ת שבמשרד הביטחון, מסייע להבטיח את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל בתחום ההגנה האווירית.


כיפת ברזל יירוט טיל
כיפת ברזל יירוט טיל - קרדיט: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

 

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר: "חתימת חוזה כיפת ברזל היא נדבך מרכזי במאמץ חסר תקדים בהיקפו, שמוביל משרד הביטחון יחד עם רפאל ותעשיות ביטחוניות נוספות להתעצמות ובניין כח תוך כדי לחימה. היא מתאפשרת בזכות חבילת הסיוע האמריקנית למלחמה, שאת פרטיה סיכמנו
לאחרונה בוושינגטון ועל כך תודתנו לבכירי הממשל האמריקני. מערכת 'כיפת ברזל' שינתה את שדה הקרב, איפשרה הגנה על תשתיות חיוניות והצילה חיי אזרחים רבים. העסקה שעליה חתמנו היום תעצים ותרחיב עוד יותר את יכולות המערכת. אני מבקש להודות לחברת רפאל, מנהליה ועובדיה, על
תרומה עצומה לחיזוק היתרון האיכותי של צה"ל, שרק מקצתה נחשף עד היום".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') ד"ר דני גולד: "החוזה להרחבת ההצטיידות במיירטי 'כיפת ברזל' הוא צעד קריטי להבטחת ביטחון מדינת ישראל מול האיומים הרבים שסביבה. המערכת, שפותחה לאורך שנים על ידי מפא"ת והתעשיות הביטחוניות בישראל, היא ביטוי לעליונות הטכנולוגית הישראלית ולהשקעה ארוכת טווח במחקר ופיתוח. במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', המערכת הוכיחה את יכולתה יוצאת הדופן בהצלת חיי אדם ובהגנה על ערים ותשתיות, ועברה עשרות עדכונים מבצעיים כתוצאה מלמידה וחיכוך יומיומי. הסיוע האמריקאי בהגנה האווירית הוא ביטוי לשותפות אסטרטגית חזקה, שמאפשרת לישראל לשמר את יתרונה הביטחוני והטכנולוגי, תוך חיזוק משמעותי לכלכלה המקומית ולתעשיות הביטחוניות הישראליות״.

 

מנכ״ל רפאל, יואב תורג׳מן: ״רפאל מברכת על חוזה ההצטיידות ועל שיתוף הפעולה עם הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים ועם מפא״ת במשרד הביטחון. מערכות ההגנה האוויריות של רפאל, ״כיפת ברזל״ ו״קלע דוד״ הוכיחו מאז פרוץ המלחמה, פעם אחר פעם, את יכולתיהן יוצאות
הדופן ביירוט המגוון הרחב של האיומים על אזרחי מדינת ישראל. הרחבת ההצטיידות מהווה הבעת אמון נוספת במערכת ״כיפת ברזל״ וביכולותיה המשתדרגות כל העת נוכח האיומים ואנו ברפאל נמשיך לפעול בנחישות למימוש ייעודנו להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה״.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גק 19/01/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
    למה עדין אין לישראל חיל טילי התקפה שיהיו מסוגלים להגיע למרכז טהרן וצנעה בלחיצת כפתור
  • 1.
    בנקאי 16/01/2025 23:28
    הגב לתגובה זו
    בכדי לקבל תוצאות מהירות וטובות יש צורך בהגדלת משכורות נותן מוטיבציה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.