עסקה ראשונה מכספי הסיוע האמריקאי: רפאל תרחיב את ייצור המיירטים
משרד הביטחון חתם על חוזה ראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה, הכולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל - כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור; במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי
“כיפת ברזל”
מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר ומנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, חתמו היום על החוזה הראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה. מענק הסיוע בסך 8.7 מיליארד דולר, שאישר הקונגרס האמריקני בחודש אפריל 2024, כולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק
מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל- כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור- מערכת הלייזר רב העוצמה, שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים.
במעמד החתימה במשרד הביטחון בת"א, השתתפו ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש אג״ת בצה״ל, אלוף אייל הראל, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות הגנה אוויריות ברפאל, שלמה טואף ובכירים נוספים. חתימת החוזה התאפשרה לאחר משא ומתן בהובלת מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהלת “חומה” במפא"ת, משה פתאל, ראש התוכניות הישראליות בסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA), חברת רפאל, אגף הכספים ואגף היועץ המשפטי במשרד הביטחון. במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי “כיפת ברזל”.

מערכת “כיפת ברזל”, שמפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני, נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן
מפני איומי כטב״מים. במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל׳ המערכת הפגינה ביצועים מרשימים, עם אחוזי יירוט יוצאי דופן והגנה משמעותית על העורף הישראלי מול מתקפות טילים, רקטות, כטב"מים וטילי שיוט. המערכת משלבת טכנולוגיות פורצות דרך ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות
בעולם.
- ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
- מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפאל היא המפתחת הראשית של מערכת כיפת ברזל, בשיתוף עם חטיבת אלתא של התעשייה האווירית וחברת אמפרסט. הסוכנות האמריקאית
להגנה
מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בפיתוח וייצור המערכות הרב-שכבתיות של ישראל, ביניהן, “קלע דוד” ו”חץ” ובייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA) למנהלת
“חומה” במפא”ת שבמשרד הביטחון, מסייע להבטיח את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל בתחום ההגנה האווירית.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר: "חתימת חוזה כיפת ברזל היא נדבך מרכזי במאמץ חסר תקדים בהיקפו, שמוביל משרד הביטחון
יחד עם רפאל ותעשיות ביטחוניות נוספות להתעצמות ובניין כח תוך כדי לחימה. היא מתאפשרת בזכות חבילת הסיוע האמריקנית למלחמה, שאת פרטיה סיכמנו
לאחרונה בוושינגטון ועל כך תודתנו לבכירי הממשל האמריקני. מערכת 'כיפת ברזל' שינתה את שדה הקרב, איפשרה הגנה על תשתיות
חיוניות והצילה חיי אזרחים רבים. העסקה שעליה חתמנו היום תעצים ותרחיב עוד יותר את יכולות המערכת. אני מבקש להודות לחברת רפאל, מנהליה ועובדיה, על
תרומה עצומה לחיזוק היתרון האיכותי של צה"ל, שרק מקצתה נחשף עד היום".
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') ד"ר דני גולד: "החוזה להרחבת ההצטיידות במיירטי 'כיפת ברזל' הוא צעד קריטי להבטחת ביטחון מדינת ישראל מול האיומים הרבים שסביבה. המערכת, שפותחה לאורך שנים על ידי מפא"ת והתעשיות הביטחוניות בישראל, היא ביטוי לעליונות הטכנולוגית הישראלית ולהשקעה ארוכת טווח במחקר ופיתוח. במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', המערכת הוכיחה את יכולתה יוצאת הדופן בהצלת חיי אדם ובהגנה על ערים ותשתיות, ועברה עשרות עדכונים מבצעיים כתוצאה מלמידה וחיכוך יומיומי. הסיוע האמריקאי בהגנה האווירית הוא ביטוי לשותפות אסטרטגית חזקה, שמאפשרת לישראל לשמר את יתרונה הביטחוני והטכנולוגי, תוך חיזוק משמעותי לכלכלה המקומית ולתעשיות הביטחוניות הישראליות״.
מנכ״ל רפאל, יואב תורג׳מן: ״רפאל מברכת על חוזה ההצטיידות ועל שיתוף הפעולה עם הסוכנות
האמריקנית להגנה מטילים ועם מפא״ת במשרד הביטחון. מערכות ההגנה האוויריות של רפאל, ״כיפת ברזל״ ו״קלע דוד״ הוכיחו מאז פרוץ המלחמה, פעם אחר פעם, את יכולתיהן יוצאות
הדופן ביירוט המגוון הרחב של האיומים על אזרחי מדינת ישראל. הרחבת ההצטיידות מהווה הבעת אמון
נוספת במערכת ״כיפת ברזל״ וביכולותיה המשתדרגות כל העת נוכח האיומים ואנו ברפאל נמשיך לפעול בנחישות למימוש ייעודנו להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה״.
- 2.גק 19/01/2025 16:22הגב לתגובה זולמה עדין אין לישראל חיל טילי התקפה שיהיו מסוגלים להגיע למרכז טהרן וצנעה בלחיצת כפתור
- 1.בנקאי 16/01/2025 23:28הגב לתגובה זובכדי לקבל תוצאות מהירות וטובות יש צורך בהגדלת משכורות נותן מוטיבציה

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.

- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
