אייל זמיר ויואב תורג'מן
צילום: משרד הביטחון

עסקה ראשונה מכספי הסיוע האמריקאי: רפאל תרחיב את ייצור המיירטים

משרד הביטחון חתם על חוזה ראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה, הכולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל - כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור; במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי
“כיפת ברזל”

איתן גרסטנפלד | (2)

מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר ומנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, חתמו היום על החוזה הראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה. מענק הסיוע בסך 8.7 מיליארד דולר, שאישר הקונגרס האמריקני בחודש אפריל 2024, כולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק
מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל- כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור- מערכת הלייזר רב העוצמה, שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים.

 

במעמד החתימה במשרד הביטחון בת"א, השתתפו ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש אג״ת בצה״ל, אלוף אייל הראל, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות הגנה אוויריות ברפאל, שלמה טואף ובכירים נוספים.   חתימת החוזה התאפשרה לאחר משא ומתן בהובלת מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהלת “חומה” במפא"ת, משה פתאל, ראש התוכניות הישראליות בסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA), חברת רפאל, אגף הכספים ואגף היועץ המשפטי במשרד הביטחון. במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי “כיפת ברזל”.


 

מעמד חתימת ההסכם
מעמד חתימת ההסכם - קרדיט: משרד הביטחון

מערכת “כיפת ברזל”, שמפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני, נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן
מפני איומי כטב״מים. במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל׳ המערכת הפגינה ביצועים מרשימים, עם אחוזי יירוט יוצאי דופן והגנה משמעותית על העורף הישראלי מול מתקפות טילים, רקטות, כטב"מים וטילי שיוט. המערכת משלבת טכנולוגיות פורצות דרך ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות
בעולם.

 

רפאל היא המפתחת הראשית של מערכת כיפת ברזל, בשיתוף עם חטיבת אלתא של התעשייה האווירית וחברת אמפרסט. הסוכנות האמריקאית להגנה
מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בפיתוח וייצור המערכות הרב-שכבתיות של ישראל, ביניהן, “קלע דוד” ו”חץ” ובייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA) למנהלת “חומה” במפא”ת שבמשרד הביטחון, מסייע להבטיח את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל בתחום ההגנה האווירית.


כיפת ברזל יירוט טיל
כיפת ברזל יירוט טיל - קרדיט: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

 

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר: "חתימת חוזה כיפת ברזל היא נדבך מרכזי במאמץ חסר תקדים בהיקפו, שמוביל משרד הביטחון יחד עם רפאל ותעשיות ביטחוניות נוספות להתעצמות ובניין כח תוך כדי לחימה. היא מתאפשרת בזכות חבילת הסיוע האמריקנית למלחמה, שאת פרטיה סיכמנו
לאחרונה בוושינגטון ועל כך תודתנו לבכירי הממשל האמריקני. מערכת 'כיפת ברזל' שינתה את שדה הקרב, איפשרה הגנה על תשתיות חיוניות והצילה חיי אזרחים רבים. העסקה שעליה חתמנו היום תעצים ותרחיב עוד יותר את יכולות המערכת. אני מבקש להודות לחברת רפאל, מנהליה ועובדיה, על
תרומה עצומה לחיזוק היתרון האיכותי של צה"ל, שרק מקצתה נחשף עד היום".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') ד"ר דני גולד: "החוזה להרחבת ההצטיידות במיירטי 'כיפת ברזל' הוא צעד קריטי להבטחת ביטחון מדינת ישראל מול האיומים הרבים שסביבה. המערכת, שפותחה לאורך שנים על ידי מפא"ת והתעשיות הביטחוניות בישראל, היא ביטוי לעליונות הטכנולוגית הישראלית ולהשקעה ארוכת טווח במחקר ופיתוח. במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', המערכת הוכיחה את יכולתה יוצאת הדופן בהצלת חיי אדם ובהגנה על ערים ותשתיות, ועברה עשרות עדכונים מבצעיים כתוצאה מלמידה וחיכוך יומיומי. הסיוע האמריקאי בהגנה האווירית הוא ביטוי לשותפות אסטרטגית חזקה, שמאפשרת לישראל לשמר את יתרונה הביטחוני והטכנולוגי, תוך חיזוק משמעותי לכלכלה המקומית ולתעשיות הביטחוניות הישראליות״.

 

מנכ״ל רפאל, יואב תורג׳מן: ״רפאל מברכת על חוזה ההצטיידות ועל שיתוף הפעולה עם הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים ועם מפא״ת במשרד הביטחון. מערכות ההגנה האוויריות של רפאל, ״כיפת ברזל״ ו״קלע דוד״ הוכיחו מאז פרוץ המלחמה, פעם אחר פעם, את יכולתיהן יוצאות
הדופן ביירוט המגוון הרחב של האיומים על אזרחי מדינת ישראל. הרחבת ההצטיידות מהווה הבעת אמון נוספת במערכת ״כיפת ברזל״ וביכולותיה המשתדרגות כל העת נוכח האיומים ואנו ברפאל נמשיך לפעול בנחישות למימוש ייעודנו להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה״.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גק 19/01/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
    למה עדין אין לישראל חיל טילי התקפה שיהיו מסוגלים להגיע למרכז טהרן וצנעה בלחיצת כפתור
  • 1.
    בנקאי 16/01/2025 23:28
    הגב לתגובה זו
    בכדי לקבל תוצאות מהירות וטובות יש צורך בהגדלת משכורות נותן מוטיבציה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.