עסקה ראשונה מכספי הסיוע האמריקאי: רפאל תרחיב את ייצור המיירטים
משרד הביטחון חתם על חוזה ראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה, הכולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל - כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור; במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי
“כיפת ברזל”
מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר ומנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, חתמו היום על החוזה הראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה. מענק הסיוע בסך 8.7 מיליארד דולר, שאישר הקונגרס האמריקני בחודש אפריל 2024, כולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק
מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל- כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור- מערכת הלייזר רב העוצמה, שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים.
במעמד החתימה במשרד הביטחון בת"א, השתתפו ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש אג״ת בצה״ל, אלוף אייל הראל, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות הגנה אוויריות ברפאל, שלמה טואף ובכירים נוספים. חתימת החוזה התאפשרה לאחר משא ומתן בהובלת מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהלת “חומה” במפא"ת, משה פתאל, ראש התוכניות הישראליות בסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA), חברת רפאל, אגף הכספים ואגף היועץ המשפטי במשרד הביטחון. במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי “כיפת ברזל”.

מערכת “כיפת ברזל”, שמפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני, נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן
מפני איומי כטב״מים. במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל׳ המערכת הפגינה ביצועים מרשימים, עם אחוזי יירוט יוצאי דופן והגנה משמעותית על העורף הישראלי מול מתקפות טילים, רקטות, כטב"מים וטילי שיוט. המערכת משלבת טכנולוגיות פורצות דרך ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות
בעולם.
- ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
- מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפאל היא המפתחת הראשית של מערכת כיפת ברזל, בשיתוף עם חטיבת אלתא של התעשייה האווירית וחברת אמפרסט. הסוכנות האמריקאית
להגנה
מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בפיתוח וייצור המערכות הרב-שכבתיות של ישראל, ביניהן, “קלע דוד” ו”חץ” ובייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA) למנהלת
“חומה” במפא”ת שבמשרד הביטחון, מסייע להבטיח את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל בתחום ההגנה האווירית.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר: "חתימת חוזה כיפת ברזל היא נדבך מרכזי במאמץ חסר תקדים בהיקפו, שמוביל משרד הביטחון
יחד עם רפאל ותעשיות ביטחוניות נוספות להתעצמות ובניין כח תוך כדי לחימה. היא מתאפשרת בזכות חבילת הסיוע האמריקנית למלחמה, שאת פרטיה סיכמנו
לאחרונה בוושינגטון ועל כך תודתנו לבכירי הממשל האמריקני. מערכת 'כיפת ברזל' שינתה את שדה הקרב, איפשרה הגנה על תשתיות
חיוניות והצילה חיי אזרחים רבים. העסקה שעליה חתמנו היום תעצים ותרחיב עוד יותר את יכולות המערכת. אני מבקש להודות לחברת רפאל, מנהליה ועובדיה, על
תרומה עצומה לחיזוק היתרון האיכותי של צה"ל, שרק מקצתה נחשף עד היום".
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') ד"ר דני גולד: "החוזה להרחבת ההצטיידות במיירטי 'כיפת ברזל' הוא צעד קריטי להבטחת ביטחון מדינת ישראל מול האיומים הרבים שסביבה. המערכת, שפותחה לאורך שנים על ידי מפא"ת והתעשיות הביטחוניות בישראל, היא ביטוי לעליונות הטכנולוגית הישראלית ולהשקעה ארוכת טווח במחקר ופיתוח. במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', המערכת הוכיחה את יכולתה יוצאת הדופן בהצלת חיי אדם ובהגנה על ערים ותשתיות, ועברה עשרות עדכונים מבצעיים כתוצאה מלמידה וחיכוך יומיומי. הסיוע האמריקאי בהגנה האווירית הוא ביטוי לשותפות אסטרטגית חזקה, שמאפשרת לישראל לשמר את יתרונה הביטחוני והטכנולוגי, תוך חיזוק משמעותי לכלכלה המקומית ולתעשיות הביטחוניות הישראליות״.
מנכ״ל רפאל, יואב תורג׳מן: ״רפאל מברכת על חוזה ההצטיידות ועל שיתוף הפעולה עם הסוכנות
האמריקנית להגנה מטילים ועם מפא״ת במשרד הביטחון. מערכות ההגנה האוויריות של רפאל, ״כיפת ברזל״ ו״קלע דוד״ הוכיחו מאז פרוץ המלחמה, פעם אחר פעם, את יכולתיהן יוצאות
הדופן ביירוט המגוון הרחב של האיומים על אזרחי מדינת ישראל. הרחבת ההצטיידות מהווה הבעת אמון
נוספת במערכת ״כיפת ברזל״ וביכולותיה המשתדרגות כל העת נוכח האיומים ואנו ברפאל נמשיך לפעול בנחישות למימוש ייעודנו להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה״.
- 2.גק 19/01/2025 16:22הגב לתגובה זולמה עדין אין לישראל חיל טילי התקפה שיהיו מסוגלים להגיע למרכז טהרן וצנעה בלחיצת כפתור
- 1.בנקאי 16/01/2025 23:28הגב לתגובה זובכדי לקבל תוצאות מהירות וטובות יש צורך בהגדלת משכורות נותן מוטיבציה

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
