עסקה ראשונה מכספי הסיוע האמריקאי: רפאל תרחיב את ייצור המיירטים
משרד הביטחון חתם על חוזה ראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה, הכולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל - כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור; במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי
“כיפת ברזל”
מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר ומנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, חתמו היום על החוזה הראשון מתוך מענק הסיוע האמריקני למלחמה. מענק הסיוע בסך 8.7 מיליארד דולר, שאישר הקונגרס האמריקני בחודש אפריל 2024, כולל חבילה ייעודית של 5.2 מיליארד דולר לטובת חיזוק
מערכות ההגנה האווירית של מדינת ישראל- כיפת ברזל, קלע דוד ומגן אור- מערכת הלייזר רב העוצמה, שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים.
במעמד החתימה במשרד הביטחון בת"א, השתתפו ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש אג״ת בצה״ל, אלוף אייל הראל, סמנכ"ל וראש חטיבת מערכות הגנה אוויריות ברפאל, שלמה טואף ובכירים נוספים. חתימת החוזה התאפשרה לאחר משא ומתן בהובלת מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהלת “חומה” במפא"ת, משה פתאל, ראש התוכניות הישראליות בסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA), חברת רפאל, אגף הכספים ואגף היועץ המשפטי במשרד הביטחון. במסגרת העסקה תספק רפאל למשרד הביטחון ולצה”ל כמות משמעותית של מיירטי “כיפת ברזל”.

מערכת “כיפת ברזל”, שמפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני, נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן
מפני איומי כטב״מים. במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל׳ המערכת הפגינה ביצועים מרשימים, עם אחוזי יירוט יוצאי דופן והגנה משמעותית על העורף הישראלי מול מתקפות טילים, רקטות, כטב"מים וטילי שיוט. המערכת משלבת טכנולוגיות פורצות דרך ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות
בעולם.
- ארה"ב צפויה לאשר לישראל עסקת נשק בהיקף 6.4 מיליארד דולר
- מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפאל היא המפתחת הראשית של מערכת כיפת ברזל, בשיתוף עם חטיבת אלתא של התעשייה האווירית וחברת אמפרסט. הסוכנות האמריקאית
להגנה
מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בפיתוח וייצור המערכות הרב-שכבתיות של ישראל, ביניהן, “קלע דוד” ו”חץ” ובייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA) למנהלת
“חומה” במפא”ת שבמשרד הביטחון, מסייע להבטיח את יתרונה הטכנולוגי של מדינת ישראל בתחום ההגנה האווירית.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אייל זמיר: "חתימת חוזה כיפת ברזל היא נדבך מרכזי במאמץ חסר תקדים בהיקפו, שמוביל משרד הביטחון
יחד עם רפאל ותעשיות ביטחוניות נוספות להתעצמות ובניין כח תוך כדי לחימה. היא מתאפשרת בזכות חבילת הסיוע האמריקנית למלחמה, שאת פרטיה סיכמנו
לאחרונה בוושינגטון ועל כך תודתנו לבכירי הממשל האמריקני. מערכת 'כיפת ברזל' שינתה את שדה הקרב, איפשרה הגנה על תשתיות
חיוניות והצילה חיי אזרחים רבים. העסקה שעליה חתמנו היום תעצים ותרחיב עוד יותר את יכולות המערכת. אני מבקש להודות לחברת רפאל, מנהליה ועובדיה, על
תרומה עצומה לחיזוק היתרון האיכותי של צה"ל, שרק מקצתה נחשף עד היום".
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') ד"ר דני גולד: "החוזה להרחבת ההצטיידות במיירטי 'כיפת ברזל' הוא צעד קריטי להבטחת ביטחון מדינת ישראל מול האיומים הרבים שסביבה. המערכת, שפותחה לאורך שנים על ידי מפא"ת והתעשיות הביטחוניות בישראל, היא ביטוי לעליונות הטכנולוגית הישראלית ולהשקעה ארוכת טווח במחקר ופיתוח. במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', המערכת הוכיחה את יכולתה יוצאת הדופן בהצלת חיי אדם ובהגנה על ערים ותשתיות, ועברה עשרות עדכונים מבצעיים כתוצאה מלמידה וחיכוך יומיומי. הסיוע האמריקאי בהגנה האווירית הוא ביטוי לשותפות אסטרטגית חזקה, שמאפשרת לישראל לשמר את יתרונה הביטחוני והטכנולוגי, תוך חיזוק משמעותי לכלכלה המקומית ולתעשיות הביטחוניות הישראליות״.
מנכ״ל רפאל, יואב תורג׳מן: ״רפאל מברכת על חוזה ההצטיידות ועל שיתוף הפעולה עם הסוכנות
האמריקנית להגנה מטילים ועם מפא״ת במשרד הביטחון. מערכות ההגנה האוויריות של רפאל, ״כיפת ברזל״ ו״קלע דוד״ הוכיחו מאז פרוץ המלחמה, פעם אחר פעם, את יכולתיהן יוצאות
הדופן ביירוט המגוון הרחב של האיומים על אזרחי מדינת ישראל. הרחבת ההצטיידות מהווה הבעת אמון
נוספת במערכת ״כיפת ברזל״ וביכולותיה המשתדרגות כל העת נוכח האיומים ואנו ברפאל נמשיך לפעול בנחישות למימוש ייעודנו להיות נדבך משמעותי בביטחון המדינה״.
- 2.גק 19/01/2025 16:22הגב לתגובה זולמה עדין אין לישראל חיל טילי התקפה שיהיו מסוגלים להגיע למרכז טהרן וצנעה בלחיצת כפתור
- 1.בנקאי 16/01/2025 23:28הגב לתגובה זובכדי לקבל תוצאות מהירות וטובות יש צורך בהגדלת משכורות נותן מוטיבציה
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
