אנגלמן: חדלות הפרעון של הביטוח הלאומי - כבר ב-2035, בגלל הביטוח הסיעודי

הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כבר בשנת 2035, תשע שנים לפני התחזיות הקודמות, וזאת במידה רבה בשל הרפורמה בביטוח הסיעודי שהונהגה בשנת 2018. כך מתריע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. מדובר בסיון ממשי ליכולתה של המערכת לעמוד בהתחייבויותיה לאורך זמן, הוא מזהיר. "מציאות זו מדגישה את הצורך בבחינה מערכתית ובצעדים להבטחת קיימותו של מערך הביטוח הסיעודי לטווח הארוך".

אנגלמן: פעילות חלקית בלבד של הממשלה מול הזדקנות האוכלוסייה

הביטוח הלאומי הוציא אשתקד 21 מיליארד שקל בתחום הסיעוד, פי שלושה מאשר ערב הרפורמה; אגף התקציבים צפה ערב הרפורמה שהתוספת השנתית תהיה 1.3 מיליארד שקל בלבד. סכום זה גבוה ב-9.5 מיליארד שקל מזה שהיה אמור הביטוח הלאומי לשלם לפי הערכות התלות שמבצעות קופות החולים, משום שב-75% מהמקרים הוא קבע רמת סיעוד גבוהה מזו שקבעו הקופות.

מספר הקשישים הזכאים לגמלת סיעוד עלה מ-180,000 בשנת 2018 ל-392,000 בשנת 2025. לאחר הרפורמה חל גידול עקבי בשיעור מקבלי קצבת סיעוד מתוך מספר האזרחים בגיל פרישה: לפני הפרישה הוא היה 16% וכעת הוא 30% - כפליים מן הממוצע במדינות OECD.   

הממשלה לא דנה במצב הביטוח הלאומי

 מאז שנת 2021 חלה שחיקה מתמשכת בקרן המבוטחים של קופת חולים כללית, שנבעה בעיקר מגידול במספר התביעות ומשינויים רגולטוריים. השחיקה החריפה בשנת 2022 והובילה לחשש ממשי מכניסת הקרן לגירעון, ובעקבות כך הודיעה חברת הביטוח, כי לא תחדש את ההסכם עם הכללית. לאחר דין ודברים ממושכים בין הגורמים המעורבים - משרד האוצר, משרד הבריאות, קופת חולים כללית וחברת הביטוח - שכללו גם הליך משפטי, בוצעו שינויים בתנאי הביטוח ובגובה התגמולים, וחברת הביטוח הסכימה להמשיך להפעיל זמנית את התוכנית עד סוף 2026 בלבד.

בשנת 2015 קבעה הממשלה, כי עליה לדון אחת לשלוש שנים ביציבות ארוכת הטווח של הביטוח הלאומי. מאז גובשו שלושה דוחות אקטואריים מלאים, שבשלושתם הוקדמה שנת איפוס הקרן ביחס לדוחות שקדמו להם. למרות זאת, פרט לדיון אחד שהתקיים בשנת 2018, שבו לא התקבלו החלטות אופרטיביות, ראש הממשלה (ברוב השנים – בנימין נתניהו) לא העלה את הדיון בנושא לסדר היום של הממשלה, וממילא לא ננקטה פעולה כלשהו. ביוני אשתקד הקימו משרד האוצר והביטוח הלאומי צוות העוסק בגמלת הסיעוד, שטרם פרסם את המלצותיו.

עוד קבעה הממשלה ב-2015, כי הקבינט הכלכלי ידון אחת לשנה ביציבותו של הביטוח הלאומי. אולם, השרים שעמדו מאז בראש הקבינט, לא יזמו בו אפילו דיון אחד בנושא. זאת, למרות שמאז 2024 תקציב הביטוח הלאומי הוא גרעוני והשנה צפוי לו גרעון של 10 מיליארד שקל. במקביל, מועצת הביטוח הלאומי אישרה תקציבים אלה בלא לנקוט פעולה כלשהי לצמצום הגרעון, בין היתר באמצעות צמצום מספר הזכאים לגמלת סיעוד. 

• בקרוב בישראל? ביטוח לאומי האמריקאי שוקל לא לשלם קצבאות לעשירים
• המבקר: עלייה ברמת השירות לציבור בשבעה גופים ציבוריים לעומת 2024

סיכונים משמעותיים ליציבות הביטוחים בקופות

 עוד מצא אנגלמן, כי קיימים סיכונים משמעותיים ליציבות קרנות המבוטחים בביטוח הסיעודי דרך קופות החולים, וכי סיכונים אלו אינם מוצגים בשקיפות לציבור. מבנה הביטוח הסיעודי דרך קופות החולים, לאחר השינויים שערכה רשות שוק ההון, משלב מאפיינים ציבוריים ופרטיים באופן שמשאיר את הציבור ללא היתרונות של ביטוחים ציבוריים, אך גם ללא היתרונות של ביטוחים פרטיים: אף גוף אינו נושא בסיכונים הנובעים מהביטוח, אף גוף אינו מפרסם את גובה קרנות המבוטחים, ואין אף גוף רגולטורי אחד האחראי על כל ההיבטים של הביטוח.

אנגלמן מסכם: "חלק מההחלטות המינהליות בכל הנוגע לטיפול הסיעודי מבוססות על שיקולים קצרי טווח, בין של הביטוח הלאומי בכל הנוגע להערכת התלות באמצעות מסמכים בלבד ובין של רשות שוק ההון בכל הנוגע לקרנות המבוטחים בביטוח סיעודי בקופות החולים. כתוצאה מכך, כלל המענים הקיימים למתן סיוע בשירותים ובכסף לטובת הטיפול בסיעודיים אינם יציבים בטווח הארוך, וקיימת סכנה כי לא יצליחו לתת את הסיוע הדרוש לתושבי ישראל לאורך זמן".