המוסדיים אמרו לאהרון פרנקל - "הגזמת"; האם יוויז'ן שווה 3.5 מיליארד דולר?
פרנקל עניין את המוסדיים בהנפקה פרטית לפני ציבורית והם סיפקו הערכות של 2.5 עד 2.9 מיליארד, רחוק מהמינימום של פרנקל. הפער בין הצדים נובע מכך שלמרות שמדובר בחברה ביטחונית עם מוצר חזק וחוזה אמריקאי גדול, התמחור כבר מניח הצלחה חריגה, וזה בזמן שמניות הביטחון יורדות והמכפילים בענף מתכווצים
אהרון פרנקל הגיע למוסדיים וניסה למכור להם את יוויז'ן. הם קראו, ניתחו ונתנו מחיר. זה לא הספיק לפרנקל שרוצה להנפיק את יוויז'ן בהמשך בוול סטריט. אין עסקה, בינתיים.
פרנקל מבקש להביא את יוויז'ן לנאסד"ק לפי שווי של 3.5-4 מיליארד דולר. המוסדיים, לפי ההצעות שעלו במגעים, היו מוכנים להשקיע לפי שווי של בין 2.5 מיליארד ל-2.9 מיליארד דולר.
יוויז'ן מעמק חפר פיתחה את משפחת מוצרי הירו, סדרת חימושים משוטטים שמחברים בין כטב"ם לבין טיל מונחה. הכלי יכול לשהות מעל אזור היעד, לאסוף מודיעין חזותי, לעקוב אחר מטרה ואז לבצע תקיפה מדויקת. בחלק מהמערכות קיימת אפשרות לבטל משימה במהלך הטיסה, לחזור לשהייה באוויר או לבחור יעד אחר. זה יתרון משמעותי בשדה קרב צפוף, שבו החלטות משתנות במהירות.
ה-HERO 120, המוצר שנמצא במרכז החוזה האמריקאי הגדול של החברה, מיועד למשימות טקטיות בטווח בינוני. לפי נתוני החברה, מדובר במערכת עם טווח של כ-60 קילומטר, שהייה של כשעה באוויר וראש קרבי במשקל של כ-4.5 קילוגרם. היא יכולה להשתלב על כלי רכב, ספינות ופלטפורמות אוויריות, לצד הפעלה מכוחות קדמיים בשטח. זה בדיוק סוג המוצר שהמלחמות האחרונות הפכו ממוצר נישתי לכלי מרכזי בצבאות מודרניים.
החוזה הגדול מול צבא ארה"ב הוא העוגן המרכזי בהנפקה. מיסטרל האמריקאית ויוויז'ן זכו בחוזה רב שנתי בהיקף של 982 מיליון דולר לאספקת HERO 120, כולל רכש, פריסה, אימונים ותחזוקה. האספקות הראשונות אמורות להתחיל בתחילת 2026. חוזה כזה פותח דלת לשוק הביטחוני הגדול בעולם ומעניק לחברה חותמת איכות משמעותית.
ועדיין, חוזה של כמיליארד דולר על פני חמש שנים לא בהכרח מצדיק שווי חברה של 4 מיליארד דולר. המשקיע שואל כמה מהחוזה הזה יהפוך להכנסות שנתיות, מה שיעור הרווחיות, כמה הון חוזר נדרש לייצור, כמה השקעות החברה צריכה לבצע בקווי ייצור, ומה יקרה אם הזמנות המשך יתעכבו. חוזי IDIQ, מהסוג שנחתם בארה"ב, מעניקים מסגרת גדולה, אבל קצב המימוש בפועל תלוי בתקציבים, הזמנות, לוחות אספקה וצרכים מבצעיים. נכון, חוזה אחד יכול להביא הסכמים נוספים מול מדינות וצבאות נוספים, אבל הכל שאלה של מחיר והמחיר המבוקש לוקח בחשבון הזמנות נופסות.
גם סביבת השוק כבר פחות נוחה. מניות הביטחון נהנו בשנתיים האחרונות ממומנטום חריג בעקבות המלחמות באוקראינה, במזרח התיכון ובזירות נוספות. תקציבי ביטחון עלו, צבאות רכשו מערכות מהר יותר, והמשקיעים רצו לכל חברה שנגעה בכטב"מים, חימוש מדויק או פתרונות לשדה הקרב החדש. אבל בחודשים האחרונים השוק התחיל להירגע. נקסט ויז'ן איבדה כ-28% בשלושה חודשים. אלביט מערכות ירדה בכ-20% מאז מרץ. המכפילים בסקטור כבר מתכווצים, והמשקיעים בודקים מחדש כמה כדאי לשלם על צמיחה ביטחונית.
למה מניות הביטחון יורדות דווקא בזמן מלחמה?
יוויז'ן מגיעה לשוק בדיוק בנקודת התפר הזאת. מצד אחד, תחום החימוש המשוטט נהנה מביקוש אמיתי. מצד שני, השווי המבוקש נשען על מצב רוח חיובי מאוד ועל הנחה שהמשקיעים האמריקאים ישלמו פרמיה גבוהה יותר מהמוסדיים בישראל. ייתכן שזה יקרה. נאסד"ק יודעת לתמחר חלומות גדולים, בעיקר כשיש חוזה אמריקאי, מוצר צבאי חם ובנק השקעות כמו ג'יי.פי מורגן שמוביל את ההליך. אבל המוסדיים המקומיים הסתכלו כנראה על אותם נתונים והגיעו למסקנה אחרת: בשווי הזה, מרווח הביטחון צר מדי.
יש עוד נקודה שמכבידה על התמחור: מבנה ההנפקה. יוויז'ן מכוונת לגייס חצי מיליארד עד מיליארד דולר, אבל חלק משמעותי מהכסף מיועד להחזר הלוואות בעלים שהעמיד פרנקל לחברה לאורך השנים. בנוסף, צפויה הצעת מכר שבה פרנקל ימכור חלק ממניותיו לציבור. זה לגיטימי. בעל שליטה שהחזיק חברה שנים, מימן אותה והביא אותה לשלב משמעותי רשאי לממש חלק מההשקעה. אבל מבחינת משקיע מוסדי, יש הבדל בין גיוס שמיועד כולו להרחבת ייצור, מחקר, פיתוח ושיווק, לבין גיוס שחלקו מחזיר כסף לבעלים.
פרנקל מגיע עם רקורד מרשים של עסקאות. גב-ים הניבה לו רווח של כ-1.25 מיליארד שקל בתוך כשנה וחצי. אירונאוטיקס הניבה לו תשואה של כ-100% בתוך פחות משנה. בבנק לאומי הוא רשם רווח של כ-612 מיליון שקל. כיום יש לו החזקות משמעותיות גם באלוני חץ ובתמר פטרוליום. זה רקורד שמושך תשומת לב, אבל גם גורם למשקיעים לשאול שאלה חדה: אם פרנקל מוכר בשווי כזה, האם הוא מעניק להם הזדמנות, או שהוא פשוט מוכר טוב?
