עמית: לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים

השינוי בדרך מינוי השופטים משמעותו פוליטיזציה של התהליך, במיוחד בבית המשפט העליון. זוהי פגיעה בעצמאות השיפוטית שהיא אחד מגרעיניה הדמוקרטיים של המדינה. כך סבורים רוב שופטי בית המשפט העליון, בתחילת הדיון בעתירות נגד השינוי, על פי שאלותיהם והערותיהם לבא כוח הכנסת, עו"ד יצחק ברט.

היום: בג"ץ דן בהרכב מלא בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

הנשיא יצחק עמית ביקש מכל הצדדים להתמקד בשאלה של התיקון החוקתי הבלתי-חוקתי, ולא בסמכות בג"ץ לפסול חוקי יסוד שכבר הוכרעה בבג"ץ עילת הסבירות, לא בטענת השימוש לרעה בסמכות המכוננת ולא בטענות לפגמים בהליכי החקיקה שאליהן תהיה התייחסות על פי הכתובים. "האם פוגעים בגרעינים הדמוקרטיים של המדינה, האם זה שינוי משטרי", חידד.

אולי צריך להוציא את הפוליטיקאים?

ברט התייחס לפרשת אפי נוה כנימוק להוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה. השופטת דפנה ברק-ארז הגיבה: "אם היה ניגוד עניינים, אפשר היה למצוא הסדרים פחות פוגעניים. כך נקבע הסדר קיצוני". עמית: "הרי כל הכוח של אפי נוה נבע מהפוליטיקאים, לבדו הוא לא יכול היה לעשות כלום. אולי צריך היה להגיע למסקנה להוציא שני פוליטיקאים במקום להוציא את עורכי הדין".

השופט עופר גרוסקופף: "האם פוליטיזציה היא הדרך למנוע ניגודי עניינים? נניח שהייתה שחיתות בלשכה; למה זה מוביל למסקנה שצריך להוציא אותה מהמסקנה? שמעתי שהייתה שחיתות גם אצל פוליטיקאים; האם זה היה צריך להוביל להוצאתם מהלשכה?"

גרוסקופף הוסיף לגבי הליך החקיקה: "אדוני מניח שהכנסת הנוכחית יכולה להרוס את כל המבנה החוקתי ולהקים מבנה חדש, בלי להתייחס למה שהיה בעבר. ועדת הררי [שקבעה שהחוקה תיכתב בהדרגה – א.ל] אמרה ההיפך. היא לא אמרה שכל כנסת רשאית ליצור את המבנה הזה מראשיתו לפי שיקול דעתה המלא".

ברק-ארז: "ברור שמותר לשנות חוקי יסוד, אבל לקחת את זה שני צעדים נוספים קדימה, כאילו מה שהיה בעבר לא מהווה נקודת התייחסות? צריך להסביר למה זה לא חשוב".

"מי שמגיע ממחנה מסוים, מייצג אותו"

עמית: "האם עצמאות בתי המשפט היא נתון חוקתי מן המעלה הראשונה בכל מדינה דמוקרטית?" ברט: "כן. אני יכול לשבת?" השופטת יעל וילנר: "האמת, שכן". השופט יחיאל כשר: "האם פגיעה בבחירת השופטים יכולה להוות פגיעה בגרעין הדמוקרטי?" ברט: "במקרה קיצוני, כן". השופט חאלד כבוב: "אם היה נקבע ששופטי בית המשפט העליון לא יהיו חלק מהבחירה? ביטלו את משקלם של השופטים בבחירת שופטי בית המשפט העליון".

עמית: "על פי ההסדר החדש, הגורם הפוליטי בוחר את שופטי העליון. זה לא פוגע בעצמאות?" ברק-ארז: "התיקון אומר שכאידיאל הבחירה תהיה בלי שופטי העליון. הוא אומר שבלי שופטי העליון אפשר ואולי גם טוב, אבל אי-אפשר בלי האחרים". גרוסקופף: "זו בחירה פוליטית".

• היום: בג"ץ דן בהרכב מלא בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
• לוין ציית לרוב פסק הדין: פרסם מועמדים למחוזיים בבאר שבע וחיפה

וילנר: "אני רוצה להבין מדוע עצמאות הרשות השופטת לא נפגעה בצורה המצדיקה פסילת חוק יסוד". רונן: "לא נפגעה מספיק?" ברק-ארז: "זאת השאלה". וילנר: "מדוע עצמאות הרשות השופטת לא נפגעה כאשר בוועדה יש שישה פוליטיקאים ושלושה שופטים? להגיד שאין כל השפעה לכך שהם ממונים בידי הקואליציה והאופוזיציה - נו, באמת". גרוסקופף וברק-ארז: "התיקון עצמו מניח שמי שמגיע ממחנה מסוים, מייצג אותו". כבוב: "שינוי כזה דרסטי, שישה פוליטיקאים מול שלושה שופטים, לא פוגע בגרעין הדמוקרטי?"

לא להרגיז את הפוליטיקאים

עמית: "תוך שנה ייבחרו שני שופטים שיהיה כתוב להם על המצח: נבחרתי בידי הקואליציה או האופוזיציה. הוא יכול להיבחר לנשיא. אסור לנו להסתכל על החוק הזה בטווח של שנתיים אלא בטווח של 15 שנה. ספסלי בית המשפט העליון יתמלאו בשופטים כאלה, ותוך 15 שנה המערכת תשתנה לחלוטין. בגופו של כל שופט שייבחר יישתל שבב פוליטי, כי הוא נבחר בידי גורמים פוליטיים. האם זה לא פוגע ביסודות המשטר הדמוקרטי כפי שאנחנו מכירים מזה 80 שנה?"

וילנר: "מה הציבור יחשוב בעוד 15 שנה, כאשר יישבו שופטים שמונו רק בידי פוליטיקאים? אחד מהם יהיה יו"ר ועדת חקירה ממלכתית, אחד מהם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית". ברט: "זו שאלה מטרידה, אבל כולנו תקווה שההסדר שנקבע יוביל לבחירה בהסכמה רחבה".

וילנר: "אבל אין תמריץ לכך, אם יש מבנה שבו [במבוי סתום] אני אוכל לבחור את מי שאני רוצה". רונן: "חוק אמור לפתור בדיוק את המקרים שאין רצון טוב, שיש בעיה". ברק-ארז: "לחוק הזה יש הקרנה גם למצב הנוכחי, כי כל מי שעיניו בראשו אומר: נתאפק עוד קצת [ונמנה לפי החוק החדש]".

השופט אלכס שטיין: "שופט מחוזי שרוצה להגיע לבית המשפט העליון, מה הוא צריך לעשות? לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים אוהבים". רונן: "או למצער לא לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים לא אוהבים". המשנה לנשיא נעם סולברג: "שופט יכול לקום בבוקר, לצחצח שיניים ולהגיד: היום אני רוצה לקרוץ לפוליטיקאי מהצד הזה, ומחר מהצד השני. זה לא מה שיקרה; אבל מה כן יקרה?" ברק-ארז: "המסר של חוק היסוד הוא, שהאיכות המקצועית היא הכי פחות חשובה". כבוב: "שופט מחוזי לא ירצה להרגיז אף צד; איך אפשר לומר שנשמרת עצמאות בית המשפט?"

• בלומברג תשלם 357,000 שקל למי שאמור היה לנהל את נציגותה בישראל
• "כשאתה מעביר חופשה ללא מזגן, יום וחצי הוא קריטי"

לא כולם רוצים שופטים מקצועיים

עמית: "איך אמר הגשש החיוור? זה היה היום בבוקר - לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים. כשהתיקון ייכנס, זה יקרה פי ארבע. זו לא ספקולציה; זו ידיעה של מי שהיה בוועדה". וילנר: "נגיע למצב שבו שופטים לבית המשפט העליון ייבחרו בלי הצבעה. הקואליציה והאופוזיציה יבחרו את מי שהכי קיצוני מבחינתם".

כשר: "אם יש שופט מחוזי מצוין שיש לו רק בעיה אחת – שאיש אינו יודע מהן דעותיו הפוליטיות. הסיכוי שלו להיבחר לעליון הוא אפס". ברט: "לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים יש אינטרס שייבחרו השופטים המקצועיים ביותר". עמית: "התשובה היא לא. נקודה". וילנר: "כדי להוכיח שזו המטרה, הוצאו מהוועדה חברי לשכת עורכי הדין המקבלים מידע מהשטח על השופטים".